פוסט חדש!

[שיר לי שני]

פוסט חדש!

שלום, חברות,
בעקבות שאלה ששאלו אותי במאמאזון, החלטתי לכתוב פוסט חדש, שמתבשל בי כבר חודשים.
רבות מההשראות שלי לפוסט הזה, ולרבים אחרים, באות מהפורום הזה, אז זה המקום להודות לכן!

שרשור במאמאזון גרם לי לחכות עם "מאחורי הגב, 1, 2, 3" לטובת הפוסט הזה.
מדי פעם אני שומעת שאלות שנזרקות לאמהות, בדרך כלל בסגנון הזה:
בשביל קוביית שוקולד/שעת שינה/ריקוד על השולחן בסלון שווה לך לריב עם הסבתא של הילדה?
בשביל זה לערער שלום בית?
וכו' וכו' וכו'...
אז אני רוצה להזכיר, בקצרה, שכל שאלה אפשר להפול. לדוגמה:
באמת, סבתא, בשביל קוביית שוקולד שווה לך לריב עם אמא של הנכדים שלך?
בשביל שהם ילכו לישון יותר מאוחר אצלך, שווה לך שמחר כל היום הם יהיו עצבנים וההורים שלהם יכעסו עליך?
בשביל זה היה שווה להפר את האמון שההורים נתנו בך, ולתת להם ממתקים מאחורי הגב?
כל שאלה, חברים וחברות, אפשר להפוך.
כדאי לזכור, שלכל מעשה שלנו, יש תוצאות ויש מחיר.
וכמו שההורים יכולים לדעת שהמחיר של להתעקש על לא לתת ממתקים עלול להיות חוסר נעימות מול סבתא,
ככה סבתא צריכה לשקול שהמחיר של כן לתת ממתקים לילד עלול להיות חוסר נעימות/חוסר אמון מצד ההורים שלו,
הידועים גם בתור בנך/בתך וכלתך/חתנך (כל הצירופים של הנ"ל מקובלים עלי).
שאלו את עצמכם:
האם באמת החשיבות של תזונה (מ)בריאה לילדים, של חינוך לגבולות (שעות שינה, ריקוד על השולחן),קטנה יותר מהחשיבות של החשק של סבתא לתת דוקא מה שאסור, לתת ממתקים, לפנק דוקא בדרכה ולא בדרך שאתם מרשים?
כל משפחה, וסדר העדיפויות שלה. כל סדר עדיפויות הוא תקין, כל עוד הוא בא מתוך מחשבה.

 

[פטריה אחת]

אני כל כך מסכימה איתך

שאני ממש אבל ממש לא מבינה את מי שמדבר על הדור הזה שהוא כל כך קליל ולא חושב ופתאום דווקא יש הרבה מאוד מהדור המבוגר יותר שמעדיף לא לחשוב

 

[שיר לי שני]

תודה רבה!

 

[B l u e D e v i l]

באמת רציתי לשאול אותך

מתי את מתכננת להעלות לנו את הדיון הבא

אני הפעם לא מסכימה אתך. כן, אפשר להפוך את השאלות אבל אין צורך. בשביל הפעם בשבוע/שבועיים שסבתא פוגשת את הנכדים - ושוב, אני לא מדברת על סבתות שנמצאות שם באופן שוטף, אפשר לתת לילד עוד קובית שוקולד.

יחד עם זאת, דווקא כשסבתות נמצאות שם באופן יומיומי, זה קשה יותר "לשים להן גבולות". ברגע שאת "משתמשת" בהטבת הסבתא על בסיס קבוע וחוסכת כספי בייבי סיטר, אוכל, וכו וכו, את צריכה לקחת בחשבון שאת מוכרחה להתגמש. וכמו שאם חוקי הבייבי סיטר לא נראים לך את תפטרי אותה, אם לא מתאים לך מה שיש לסבתא להציע "תפטרי" אותה ותשכרי עזרה בתשלום.

כמה סבתות את מכירה שמסכימות שירקדו להן על השולחן?

 

[פטריה אחת]

ושוב פעם את מכניסה אותי

לדיון של אם משהו עושה לי טובה יש לו את הזכות לעשות מה שבא לו כי הוא עושה לי טובה ואני לא מסכימה איתך בנקודה הזו

 

[B l u e D e v i l]

ברור שיש לו. TAKE IT OR LEAVE IT

 

[שיר לי שני]

בעיני, ברור שלא

טובה, זה בדיוק זה: לעשות לך טוב

מצד שני, אני כן מסכימה, שאם הסבתא לא מסוגלת לעשות לי טובה, שלא תעשה כלום וזהו.
אני לא קיבלתי ולו דקה של עזרה מחמותי, למרות שהיא מאד רצתה, כי ידעתי שזה יהיה המחיר.

 

[B l u e D e v i l]

את מערבבת בעיני את 2 הדברים

כשאת מבקשת ממישהו משהו, הוא יכל לעשות את זה רק בדרך שלו. הוא יכל להשתדל לבוא לקראתך אבל בסופו של יום זה יהיה רק מה שהוא מסוגל.
אם מבחינתך זה לא מספיק את לא חייבת לקבל את הטובה שהוא מציע. ולתת לך שירותים בחינם, על ידי מישהו שאת בטוחה שאוהב את הילד שלך ולא יעשה לו משהו בכוונת תחילה - ממש לא מובן מאיליו היום. וזו בחירה שלך אם לנצל את מה שהיא מסוגלת לתת או לא.

באופן אישי, גם אני לא ביקשתי מהמשפחה שלו (או ממנו בהווה) עזרה כי זה תמיד הגיע עם מחיר מאוד יקר לשלם ולרב היה עדיף לי לוותר על התוכניות שלי אם המשפחה שלי לא יכלה,העיקר לא לבקש מהם. ואין לי בעיה עם זה. (גם פעם ראשונה שאני מציינת את זה)

 

[שיר לי שני]

אז בחרנו אותו דבר

 

[B l u e D e v i l]

נכון. אבל זה לפי העקרון של קחי או שחררי.

אין לי טענות כלפי חמותי או גיסותי שהן לא עזרו לי. אני בחרתי לא לבקש מהן כי לא התאימה לי הדרך.
ובפעם הבודדה שלא היתה לי ברירה, הבנתי שאני אתמודד עם מצב שלא יהיה לי נעים איתו (ולכן גם ביקשתי מאמא שלי שברגע שהיא נכנסת לעיר תעשה החלפות ותיסע לקחת את התינוקת מחמותי)

 

[פטריה אחת]

וכמוני כמוך

 

[שיר לי שני]

תודה רבה שתכננת לשאול

את יודעת, שבכל הפוסטים שלי עד כה, תמיד המלצתי להגמיש גבולות.
אבל יש הורים, כמו שכתבו פה למטה, שבשבילם שוקולד הוא יהרג ובל יעבור, בדיוק כמו שניצל בחמאה בשביל דתיים. ובמקרה הזה, אין מקום לגמישות גם לא פעם בחודש. את מדמיינת חברה דתיה שלך נותנת שניצל עם כוס חלב לידו, כי זה "רק" פעם בחודש?
אני יכולה להגיד לך, שאני ממש לא נגד ממתקים. הבנות המקסימות שלי בנות שנה וחצי, ועכשיו התחילו לטעום מתוק פעם ב........................ שבועות. כן, הרבה שבועות. גלידה, שוקולד מריר איכותי, זהו בערך. לעומת זאת, חטיפים דוגמת במבה, ביסלי, שהם עתירי רעלנים וצבעי מאכל, זה לא. אני עצמי לא נוגעת, ואני מקווה לגמול בקרוב גם את האישלי (שבכל מקרה לא אוכל את זה לידן). אז אם חמותי, בביקורה הקרב מישראל, תביא להן במבה, הבמבה תישאר במזוודה, ולא מעניין אותי שזה רק פעם/יים בשנה.
בקיצור, הכל במידה, גם ההגבלות

 

[B l u e D e v i l]

יש הבדל (לפחות בעיני אדם הגיוני)

בין קובית (שורת) שוקולד לבין חבילה שלמה במקום ארוחה.
ואגב, לילדים מותר לא לשמור בשר-חלב עד גיל 3.... (או מצוות בכלל)

אז כן, אני מכירה הורים שנותנים שוקולד חרובים במקום שוקולד פרה. אני לא אתערב להם כמו שאני לא מתערבת להורים ששולחים ילד בן שנה למעון של דוברי אנגלית כשהוא עדין לא דובר עברית ובבית הם לא דוברי אנגלית.

אצלי בבית אין חטיפים, ממתקים וכו בכלל. לגמרי בגללי ובלי כל קשר לבריאות השן.
אבל אני לגמרי מסכימה עם הגורסים שצריך מתוק בחיים בשביל בריאות הנפש, ואם היא מבקרת אצל אמא או סבתא שלי אני משחררת. כמובן שכשסבתא שלי נתנה לה חבילה ענקית של תפוצ'יפס בגיל שנה זה לא עבר חלק. בכלל, תפוצ'יפס זה חטיף ממש מסוכן. אפילו מבוגרים נשרטים ממנו.

 

[שיר לי שני]

שוב

מה שהגיוני בעיניך, אינו הגיוני בעיני אחרים.
בעיני, לא הגיוני לחשוב שקצת חמאה בפיתה שיש בה שניצל זה אסון.
בעיני, לא הגיוני לחשוב שאלוהים הוא כל כך אנושי כמו שמתואר בתנ"ך, ושזה מה שממש יפריע לו בחיים זה שאני אשתה שוקו פחות מחמש שעות אחרי הסטייק.
אז? זה ההיגיון שלי, וזה ההגיון של אחרים.

 

[B l u e D e v i l]

אלו לא ממש

דוגמאות טובות להשוואה בין מלחמתיות מול סבתא. שאת לא יכולה שלא להודות שיש אצלך.

אין קשר לאלוהים בהחלטות של גבולות שהורים מציבים לבין כיפוף גבולות במידת האפשר.
רוצה להשוות את זה לבשר חלב? מעולה. ילד בן 4 שקיבל חינוך שלא מערבבים בשר חלב לא יאכל אצלך בשר חלב גם אם תציעי לו (אלא אם כן תשקרי לו). זה מותנה בהפחדות על עונשים מאלוהים ופחד מהברק שידקור אותך בזה הרגע מהשמיים.
אין אף אמא (אני מקוה) שאומרת לילד שלה את הדברים האלו על שוקולד.

הורה דתי מאמין בעונשים ובעולם הבא בהקשר לחוקי הדת. אם את מאמינה שבמבה תהרוג את הילדות שלך אז כנראה שהבעיה שלך היא לא אמונה בדת.

 

[שיר לי שני]

 

[נומלה]

אני חושבת שאני אדם הגיוני

ולמרות זאת (או אולי בגלל זאת) עד גיל שנתיים הילדים שלי לא נגעו בדברים מתוקים תעשיתיים (מעדנים, שוקולד, גלידה, גמדים במבה וכו וכו וכו). אם סבתא כלשהי היתה מפירה את זה היא לא היתה זוכה להשאר עם הילדים לבד יותר.

 

[B l u e D e v i l]

חינכת אותם בבית ופיקחת עליהם בכל רגע?

אצלנו בגן נתנו בימי הולדת כמה דברים בסיסיים. מאחר והבת שלי הקטנה במחזור, היא היתה בת שנה ו3 חודשים כשבני השנתיים מינואר חגגו. חוץ מזה, במקרה שלנו גם שילבו אותה מראש בכיתת מבוגרים יותר ולכן עוד לפני כן היא נכחה בימי ההולדת שלהם.
נתנו שם עוגת יומהולדת ואני מניחה שבעיניך זה חטא

 

[נומלה]

שום דבר לא חטא בעיני

ואני חושבת שכל הורה זכאי לגדל את ילדיו כראות עיניו. לכן, אם בעינייך זה בסדר, זה בסדר מבחינתי עבור הילדים שלך. הבעיה שלי היא עם הצהרות בסגנון: "לשים ילד בפעוטון בגיל שנה זו הזנחה" או דברים מסוג זה. זכותך לגדל את ילדייך על סוכר, בדיוק כמו שזכותם של שומרי הכשרות לדרוש שלא יתנו בגן כריכים עם פסטרמה וגבינה צהובה וזכותם של הצמחונים לדרוש שלא יהיה בשר בצלחת הילדים שלהם. ישמרני השם אבל מיודעי הכל האבסולוטים שכל דרך שאינה דרכם היא פסולה, בגידה בערכים נעלים, וחילול הקודש.

(כל האמור לעיל כמובן בגבולות. אם אגיע אל מישהו הביתה ואראה סימני חגורה על גבו של הילד שלו, מייד אדווח לרשויות)

 

[איילת המתולתלת]

אבל יש דברים שלא תוכלי לדרוש אף פעם

האם אפשר לדרוש שלא תהיה עוגת יום הולדת בגן? שחתן או כלת יום ההולדת יחלקו גזר לחברים?
ולדוגמאות שנתת: האם אני יכולה לשלוח את ילדי לגן לא דתי בכלל ולדרוש שמירת כשרות? מניחה שלא (אם כי לא ניסיתי, כמובן)
כל עוד הילד הוא חלק ממערכת החינוך אז הוא גדל על דברים שאוניברסלית ולדעת הרוב הם בגדר הסביר. והמיעוט, נשאר בגדר מיעוט.
לי לא ידוע על מעונות של התמ"ת שלא אוכלים בהם בשרי. למרות שיש מן הסתם ילדי צמחונים בגן.