זורו, מה יהיה?
תחיל מהסוף - סכנה לחייהם הטובים היא הפינוי לסיום הכיבוש, שגם מחסל את חלום הנוף המקסים מהוילות של המפונים, וגם גורם לאלו שאינם גרים שם לתחושת אבדון מתקרב עקב "התקפלות" השלטון בפני האויב. זו הסכנה - ותגובתם בהתאם. לא סתם! משמע, אתה יכול להתעלם מה"קומץ" והחליט שרוב העם אינו כזה, אבל אתה לא יכול להתעלם מנוכחות גוברת ועולה של איומים, שנאת השמאל, וטרור פסיכולוגי. אז זה לא "חייהם הטובים", אלא זה שלא מסכימים עם דעותיהם. חייהם הטובים מראה על טיעונים חומרניים ולא-אידאולוגיים נטו. לא סתם אנחנו עדים להרחבת הקרע בעם. זאת משמעות הלא סתם. מבין?? פתאום אתה מכניס לי את הקרע בעם. ניקח את מנהרת הזמן אחורה, ונראה מה כתבת: מה עוצר אותם? מדינה דמוקרטית עם שלטון חוק, וחיים יותר מדי טובים. עובדה שכשיש סכנה לחייהם הטובים - האיומים מתחילים לעלות. לא סתם! לא סתם!! ז"א שעכשיו החיים שלהם לא כל כך טובים. די ברור, כולל מתת-שרשור קצת יותר למעלה, שכוונתך הייתה לאיכות חיים מבחינה חומרית, זכויות וכד'. אין פגיעה באלו בהתנתקות, למעשה. איפה הקרע בעם? מאיפה הבאת לי אותו בכלל? בכל אופן, הקרע בעם הוא בקשר לאנשים שמתנגדים להתנתקות במתקונתה הנוכחית באופן כללי, וזה ממש לא רק הימין הקיצוני. האם מבחינתך שלטון החוק משמעותו ציוט עיוור לחוק ע"י האזרח? אני שומע השפעות של סטלין בקולך. שלטון החוק הוא דבר אחד - אי ציות או "מקרים מיוחדים" של החוק זה דבר אחר לגמרי. הבלבול נובע מבורות שלך בנושא שלטון החוק ומשמעותו אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, זורו. אני סטאליניסט, בגלל שאני לא מגלה גמישות בנושא של רצח ע"י אספסוף של רוצח? זוהי לא פקודה בלתי-חוקית בעליל, ולא מעשה טריוויאלי - זה נטילת שלטון החוק לידי אספסוף. זה אולי מקובל ב-נגיד, מקסיקו של המאה ה19, אבל אסור שייהיה מקובל במדינה מתוקנת במאה ה21. וטיעונך הראשון בקצרה זה - "הם התחילו" - ועם טיעון חזק ועמוק כזה אני לא הולך אפילו לנסות להתמודד. לא כי ההיסטוריה מוכיחה שאתה צודק, אלא כי ההיסטוריה שלנו מוכיחה שאתה צודק ותנחש מה ההיסטוריה שלהם מוכיחה? הטיעון הוא בכלל בכלל בכלל לא הם התחילו. כשאמרתי ב"ראש ובראשונה" הטיעון שלי בכלל לא נגע לזמנים של התרחשויות בכלל, אלא הכוונה הייתה ל"בעיקר" - זוהי המשמעות העיקרית של הביטוי. זה שרוב השנאה והלגיטימציה לרצח נמצאת בחצי המגרש שלהם. בוא אזכיר לך את נושא הדיון, אם שכחת: אני טוען שהפלסטינאים, וגם אצל חלק מערביי ישראל, יש נטייה לשנאה של לאומים ותרבויות אחרות כולל מתן לגיטימציה לרצח חפים מפשע בתרבויות שהם לא אוהבים. הקטע הוא שכמו כל ביטוי אחר, אצל רבים זה לא אישי.ממש כמו אצלינו בימין הקיצוני, השנאה היא מאוד חברתית, והרגש האישי לא כל כך חזק. אתה טוען שגם אנחנו כאלה - אני אומר שמכיוון שאצלינו הם מיעוט קטן, ואצליהם הרוב, אני חושב שזה לא נכון.