אבל אני מבינה אותם.... הולכים לישון בשבע בערב
מתעוררים בארבע בבוקר....מתחיל להיות מצעמם בבית...באים לקופ"ח ...מחכים עד שיפתחו ...בינתיים כבר ה"פרלמנט" מתאסף וככה על הספסל בחוץ מתנהלים דיונים בעניני היום ועניני הפרוסטטה...אחר כך נכנסים למרפאה....יש מזגן....נקי...נעים....מביאים טרמוס עם סנדוויץ,,,וממשיכים לדון....בסביבות תשע פתאום נהייה להם מאוחר צריכים ללכת למכולת ואז נכנסים ברוח סערה לחדר של האחות ואומרים:" אין לי זמן לחכות....מהר....אני מחכה כבר מהבוקר.... ואם חלילה אחד לא מגיע יום יומיים שואלים אותו חבריו.....נו...מנדל? מה קרה? [לקרוא במבטא אידישאי] חשבנו שכבר.....והוא עונה ....אוי אל תשאלו הייתי כל כך חולה.... הכל נכתב באהבה רבה .......לא בציניות ....