שלום,
אני בדרך כלל לא כותבת כאן, אבל נכנסת מדי פעם לקרוא, וראיתי הרשום וראיתי צורך להגיב: אנחנו הורים לתאומות בנות כמעט חצי שנה מפונדקאות. לקחנו מרכז עד לקטע החתימה בוועדה.(זאת אומרת, איתור פונדקאית, מבדקים, חוזה) שודכה לנו פונדקאית די מהר (לא דרך מירב), והיא גם כן כמו לידי בל שכנעה אותנו שלא נוציא הסכום על ליווי כי חבל (ליווי היה עולה עוד כמה אלפי דולרים). ואני רוצה להגיד שבדיעבד תקופת ההריון של הפונדקאית שלנו, (שלכאורה הושג מהר = פעם ראשונה ממוקפאים, ) היתה גיהנום עבורנו. היום לא הייתי מעזה ללכת לכזה תהליך ללא מישהוא שמלווה, זה שווה הרבה מעבר למה שהמרכז לוקח תאמינו לי, הגענו ללידה שבר כלי ממש, מרוב תסכולים ופחדים ושטויות, אני "הפלתי" על הפונדקאית את כל שנות התסכול שלי והעברתי את ההריון לחוצה והסטרית מבלי שיהיה לי עם מי לדבר, והיא מצידה בחורה צעירה, צ'יק צ'ק בהריון עם תאומות, ללא ליווי, עם המון חסך, עשתה מה שנראה לה נכון, בלי מסגרת, בלי ליווי, בלי מישהוא שיכוון, אז הגענו ללידה, עייפות, רצוצות, שיגענו את ד"ר ארליך שהיה צריך גם ל"גשר" שיגענו את העובדת הסוציאלית ברמב"ם (כי אין מה לעשות, בהרבה מההריונות בהפריה, יש שמירה בבית חולים, יש דימומים, יש כאבים/תהיות ודברים שפונדקאית ללא ליווי והכנה לא ממש מוכנה להם)הלידה היתה אחלה, מרגשת, עד היום אנחנו בקשר מקסים, אבל עם יד על הלב, הלואי והיה לי "מירב", הלואי. עד היום כשאני נזכרת בשנה שעברה בא לי לבכות, ואני בדרך כלל אדם אופטימי, שמח וחם. פשוט צריך לזה כוחות נפשיים שרק מישהוא מנוסה שעושה את זה כעבודה במשרה מלאה יכול להתמודד. גם שמתי לב שמי שלא משתמש בליווי יש די הרבה מקרים של בעיות שמסתבכות, לפי מה שקראתי גם ללידי בל זה נגמר לא הכי עם הזוג. אז היום אנחנו מאושרים עם שתי מדהימות שבתינוקות ואם תרצו תמונות אשמח.... אבל אני כותבת כאן למירב, יישר כח, פשוט כל הכבוד לך, רואים שזה בשבילך לא הכסף אלא שליחות, את בסדר גמור! ולכולם בהצלחה! חגית רפאלי