סגיית מילווקי מעלה אצלי שאלות שטיפה מדאיגות
אולי, זה רלוונטי כבר לשרשור אחר אבל העומס של כמות הרכזים במשחק נורא מדאיג אותי כי אני דואג שהמשחק נהיה פחות פיזי יותר סמול בול (כבר יש כמה קבוצות ששיחקו סמול בול פה ושם) ואני תוהה לדוגמא על רכזים כמו טריי ברק שהוא מחליף ביוטה ואני רואה אותו משחק ומבין שהוא לא ברמה של רכז מוביל בNBA בטח לא קבוצה כזו ששנה הבאה תביע את חותמה במירוץ לפלייאוף אני מעריך. אני מסתכל על בוורלי, קוליסון, MCW, ג'נינגס ( למרות שהעלה את הרמה שלו) ואפילו דארון וויליאמס ואני מבין שהרכזים האלה ברמה פחות טובה משאר הרכזים. ולי זה עצוב כי לדוגמא ראיתי את דארון וויליאמס משחק בפברואר השנה והבנתי כמה השחקן הזה אדיר, אבל מתישהו הוא ירד לספסל וישחק כרכז גיבוי. שלא נדבר על ג'נינגס שעם הפציעה הזו הסיכויים שלו לחזור עם אותה זריזות נמוכים ואי אפשר לדעת מה יהיה עתידו בNBA. אני מנסה להבין אם היום כל קבוצה מנסה להגיע למצב שיהיה לה רכז תותח כרכז פותח ואיך זה ישפיע על הרכזים שהם פחות טובים. מצד אחד יש לנו 10 רכזים שהם באמת בטופ ומצד שני אני מסתכל על כל השאר והם טובים ואני רוצה שהם יצליחו ופשוט רואים שהם ישחקו תפקיד מהספסל... ואיך זה ישפיע על רכזים חדשים שייכנסו לליגה? כמו ג'ריאן גראנט מנוטרה דאם? קריס דון מפרובידנס? טיוס ג'ונס מדיוק? טרי רוזייר מלואיוויל? כל השחקנים האלה שמשחקים פשוט נהדר בקולג' לא יפסיקו להתייבש על הספסל? זה כ"כ חבל... אולי כדאי להרחיב את הליגה?
 
זה מוביל אותי לשאלות יותר גדולות. מה יעשו כל הקבוצות שאין להם רכז טוב בקיץ? האם הפיסטונס יחתימו את רג'י ג'קסון ויוותרו על ג'נינגס? האם הניקס יבחרו ברכז כמו ברנדון נייט? האם הלייקרס הולכים לנסות לקבל רכז בדראפט או להציע לנייט/ ג'קסון/ רונדו חוזה? האם הסיקסרס יחליטו להיות רציניים וייקחו רכז בעל נסיון?