עקדת יצחק- נסיון לרצח?מלמד- להמשך

[L7]

בדיוק כך.

 

[נעים מאד 2]

הדת מפארת ציות לציווי אלוקי. נקודה.

האם סיפור העקידה חזר על עצמו? לא. אברהם אבינו הוא אבי האומה וככזה רצה הקב"ה שהוא ישמש דוגמא לכל הדורות אחריו. יש את הסיפור/פירוש במדרש על ניסיונו הראשון של אברהם עם הכבשן. ראיתי ושמעתי זאת בהרצאה על שיר השירים. בסוף שיר השירים יש את הפסוקים הבאים:"אחות קטנה לנו ושדיים אין לה, מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה. אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא, נצור עליה לוח ארז. אני חומה ושדי כמגדלות..." הנה עוד דוגמא שעל פניה היא אכזרית לא פחות. כשאברהם הרס ושיבר את הפסלים של אביו, המלך נמרוד שמע על כך ורצה לזרוק אותו לכבשן האש, הוא ינצל רק אם ישתחווה אליו. שם בשמים בבית דין של מעלה באותו הרגע דנו בו באברהם המלאכים. ושאלו, אחות קטנה לנו ושדיים אין לה, אברהם עומד בניסיון הראשון שלו ללא כל קבלות מהעבר, קרי חסר ניסיון ובשלות (ושדיים אין לה), מה נעשה ביום שידובר בה, מה לעשות ואיך להחליט לגביו כשהוא עומד בפני הגזירה של המלך נמרוד, את השאלה הזאת הפנו המלאכים לקב"ה. והקב"ה השיב להם, אם חומה היא, אם יעמוד איתן באמונתו בי ולא יהסס ולא ישבר, נבנה עליה טירת כסף, נגן עליו בתוך הכבשן. אך אם דלת היא, אך אם הוא יהסס ולא יהיה החלטתי באמונתו בי, נצור עליה לוח ארז, שישרף בכבשן כמו עץ (ארז). חומה אני ושדי כמגדלות.., השיב אברהם למלך נמרוד, אני איתן בדעתי ולא אשתחווה לך, כך ניצל בתוך כבשן האש, נעשה לו נס. הנה רואים כאן גישה קשה ובלתי מתפשרת של הקב"ה ביחס לאברהם, בן אנוש יראה בזה רשעות ואכזריות קשה ביותר. לא נעסוק כאן במסרים, אך מספיק שנביט בעיון בכל עשרת הנסיונות הקשים שעבר אברהם ונראה השגחה פרטית בכל צעד ושעל בדרכו של אברהם שהלך עקב בצד אגודל באמונה עיוורת אחרי הקב"ה. ושוב, האם נסיונות כאלוחזרו על עצמם במשך הדורות אחריו? למעט המקרה של איוב.

 

[רון סי]

בן אנוש יראה בזה רשעות ואכזריות קשה

אכן, זה מה שבני אנוש רואים בסיפור הזה. אבל זה משום שהם לא מבינים אותו, וזה כולל הדתיים, והם לא מבינים אותו כי הם לא קוראים אותו.

 

[נעים מאד 2]

מבקש הבהרה

"וזה כולל הדתיים, והם לא מבינים אותו כי הם לא קוראים אותו." אני לא חילוני. מה זאת הדתיים לא מבינים אותו? הרי הדתיים הם אלו שעוסקים בשאלות הנ"ל. ניסיונותיו של אברהם אבינו עד היום 'נטחנו' מכל זוית אפשרית. צר לי, אך כנראה שלא הבנתי אותך.

 

[רון סי]

הפרשנות המקובלת, הדתית והחילונית

לסיפור עקידת יצחק שגויה, וזאת משום שהיא מתעלמת מהצהרותיו המפורשות של אברהם שהוא ויצחק יחזרו שניהם הביתה, ושהשה לעולה לא יהיה יצחק אלא יסופק ע"י אלוהים. הצהרות אלה מבהירות שאברהם לא התכוון לשחוט את בנו ממש.

 

[saar7650]

ראשית כל,

יש את מה שאתה אומר בדברי חז"ל. רק שחז"ל אומרים כי, לא שאברהם לא התכווין לשחוט אלא זה בבחינת "ניבא ולא ידע מה שניבא", שהרי סוף כל סוף הוא הוציא את המאכלת לשחוט את בנו.

 

[רון סי]

הוא הוציא את המאכלת

כמו שעשה כל מה שעשה מרגע שאלוהים ציווה עליו להקריב לו את בנו - בהמתנה לאלוהים שיבטל את הצו. מדובר בקרב עצבים בין אברהם ואלוהים: אברהם לא יכול סתם ככה לדחות את הציווי האלוהי. הוא צריך להעמיד פנים כאילו יש בכוונתו לבצע אותו, בתקוה שברגע האחרון אלוהים יסובב את ההגה ממסלול ההתנגשות החזיתית. ואכן, תקוותו לא ניכזבה ואלוהים נשבר ברגע האחרון (בעצם אפילו לא ברגע האחרון).

 

[vizini]

לא הגיוני.

ראשית, תזה זו דורשת להניח כי אברהם היה סבור שאלוהים איננו יכול לדעת מה מחשבותיו. שנית, לאברהם לא היתה סיבה להניח כי אלוהים יתחרט. שלישית, אברהם ביקש רחמים על אנשי סדום, אנשים זרים לו לחלוטין, ולא היסס להתעמת עם אלוהים על רקע זה. למה שכשמדובר בבנו לא יעשה זאת?

 

[רון סי]

האלוהים המתואר בפרקים אלה

אינו כל יודע. אברהם לא היה בטוח שאלוהים יתחרט, אבל הוא יכול היה להמשיך בהצגה ממש עד שבריר השניה האחרון, שעוד היה רחוק למדי ברגע הביטול האלוהי. אילו אלוהים לא היה מבטל, אברהם היה מפסיד. אבל את בנו לא היה הורג בכל מקרה. אין מקרה זה דומה למקרה סדום. כאן אלוהים מצווה משהו לאברהם עצמו, ואברהם עצמו עומד על הפרק. כמו כן בידיו של אברהם אם להרוג את בנו או לא, לא בידי אלוהים. יכול היה להתמקח על חיי בנו מיד, אבל עשה ביתר חוכמה שדחה זאת לשבריר השניה האחרון ממש, ולכן חסך זאת וניצח בקרב העצבים. לא היה שום דבר דחוף, כמו בענין סדום.

 

[vizini]

זה אלוהים אחר?

לא האלוהים הרגיל? אז למה יש להם את אותו השם? ולמה אברהם בכלל מציית לאלוהים הזה, כשבעצם הוא עובד אלוהים אחר? ולמה שידחה את המיקוח לרגע האחרון? מה ירויח מזה? צר לי, אך להנחות שאתה מניח אין כל ביסוס, לא בטקסט ולא בהגיון.

 

[רון סי]

איזה אלוהים אחר?

זה האל היהודי, שיוציא את בני ישראל ממצרים ויתן להם את התורה וכולי. זה האלוהים שהשמיד את סדום. אברהם מציית לאלוהים הזה כי איתרע מזלו שהוא התלבש עליו ומצווה עליו ציווים, ואולי גם קצת בגלל שהוא מקווה (במידה לא רבה) שמשהו מההבטחות של האל הזה יתקיימו. הוא דוחה את המיקוח משום שאיננו יכול להתמקח בלי מחיר, אולי אפילו כבד. מדובר כאן בהוראה שהאל נותן לו, ומוטב מנסיון העבר למלא אותה, או לפחות לעשות הצגה כאילו הוא ממלא אותה. אבל הצהרותיו של אברהם מעידות שהוא לא מתכוון למלא אותה עד הסוף, ופשוט ממשיך ללכת בתקוה שמשהו יקרה בינתיים. אם לא יקרה - ימרה את פי האל וישא בתוצאות.

 

[vizini]

אם כך, האלוהים הזה יודע הכל,

שנאמר:"היפלא ממני דבר". כך שהנחתך נופלת וכל הדיון הזה פשוט מיותר.

 

[רון סי]

אם אלוהים הזה יודע כל

בשביל מה עשה את כל הניסיון? יכול היה להורות לאברהם להעלות את בנו לקורבן, ולבחון בדקות הבאות את מחשבותיו של אברהם ולגלות מזה מה יחסו לציווי. ברור שאלוהים היה צריך לראות את אברהם מנסה לכאורה להרוג את בנו. עד הרגע שאברהם אחז במאכלת אלוהים לא ידע אם זו הצגה או לא. למעשה, גם ברגע זה עוד היה מוקדם לקבוע זאת, אבל אלוהים נשבר בשלב זה ומיהר להוציא הוראה להפסקת המעשה.

 

[vizini]

לא. אלוהים המתואר כאן

הוא בהחלט יודע כל (הוא מעיד זאת על עצמו וגם אמר זאת לאברהם). הסיבה שהוא עשה את הנסיון היא כדי שאברהם יתנסה בכך. אין ספק שהוא סדיסט רציני.

 

[רון סי]

הוא יכול להעיד על עצמו מה שמתחשק לו

אבל למעשה, לפי הטקסט, ידיעתו מוגבלת מאד. הוא לא יודע כמה צדיקים יש בסדום. עליו לשלוח מלאכים (לפי פרשנות אחרת, לרדת בעצמו בדמות אדם) לבדוק. הוא מאשים את שרה שצחקה בליבה, אבל היא מכחישה (הטקסט אומנם דוחה את הכחשתה, אבל בל נשכח שאלוהים הוא שחיבר אותו...). הוא צריך לחפש את אדם וחווה בגן העדן. ויש עוד דוגמאות. הסיבה שהוא עשה את הנסיון היא כדי שאברהם יתנסה בכך: לא לפי אלוהים: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי." הענין איננו אברהם, אלא אלוהים, אלוהים הוא במוקד הניסוי. מה שמעניין את אלוהים זה לא מה אברהם עובר, אלא מה יחסו של אברהם לאלוהים, ואיך אפשר לברר זאת בוודאות. כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי: רק עתה, שהונפה המאכלת, יודע אלוהים שאברהם אכן היה מוכן להקריב את בנו. לא היתה לו יכולת לגלות זאת קודם. אף שכמו שאמרתי, זה עדיין מוקדן מדי לוודא זאת... כדי לדעת זאת לבטח היה על אלוהים לאפשר לאברהם להרוג את הבן.

 

[vizini]

ומה רצית, שאלוהים יגלה לאברהם

את האמת שסתם חפץ להתעלל בו? הוא פשוט נתן לאברהם תירוץ לביצוע המעשה. לעצמו לא היה לו שום צורך לבצע ניסוי, כי ידע את התוצאות. זה לא היה ניסוי, אלא ניסיון, כלומר שאברהם יתנסה בהרגשה של הקרבת בן.

 

[רון סי]

יפה

אז לפי הפרשנות הקלאסית כולם משקרים, אברהם בנוסף להיותו שקרן הוא גם פחדן וחסר כבוד עצמי, וקורבן אדם איננו לגיטימי גם בתקופה ההיא (ואז לא ברור מה חידש אלוהים בנסיון זה). לפי הפרשנות שלי כולם מדברים אמת, אברהם הוא איש כבוד בנוסף להיותו דובר אמת, ודמותו של אלוהים קונסיסטנטית בכל העלילה הקשורה.

 

[vizini]

קלאסית?

איזה פרשנות קלאסית? זה פשוט מה שכתוב. אם אלוהים מעיד על עצמו שהוא יודע כל, ומנסה את אברהם, אז ברור שהוא משקר או כאן או כאן. ולי ממש לא משנה איפה...

 

[רון סי]

לא כתוב שהם שיקרו

זו פרשנותך. לא כתוב לא על אברהם ולא על אלוהים, וכידוע כשאברהם שיקר זה היה כתוב בפירוש.

 

[vizini]

אברהם היה שקרן ידוע.

ולגבי אלוהים, או ששיקר כשאמר שלא יפלא ממנו דבר, או ששיקר כשניסה את אברהם.