איתן שמידט
New member
עצמאות ריקודי העם
נפלה לידי הזכות ונכחתי אמש במספר הרקדות פתוחות לקהל הרחב במקומות שונים. אבוי לנו אם אכן נראים אנו כפי שחוויתי את הדברים תוך צפיה באספקלריה הישראלית המפוחלצת. בכל ההרקדות בהן נכחתי ולו לרגע קט, הושמעו ריקודים שהוגדרו במפגיע כריקודי עם, שלחניהם, קיצבם ואף שפתם לא דמו ולו במעט לכאלה שניתן לכלול אותם בקטגוריה של ישראליים, עבריים או מקומיים. יכולתי לשמוע שפות כמו פרסית, מרוקאית, תורכית, אנגלית ואחרות בקצבים תואמים, שלקולם ולצלילן פיזזו הרוקדים. לרגע קט הייתי בתחושה כי כהו עיני וכבדו אוזני, וצבטטתי את עצמי על מנת לבחון כי מצוי אני במלוא חושיי. שלפתי במהרה את יומני על מנת לבדוק את לוח החגים ולתדהמתי גיליתי שאף הוא מורה על התאריך והמועד הקרוי יום העצמאות של מדינת ישראל. היו רגעים בהם חשתי כי מצוי אני בקבלת פנים לאחמניג'ד האירני או לאישיות עולמית "חשובה" אחרת. מכובדי החוגגים, חפץ הנני לזעוק ולשאול, האם לא איבדנו את חוש הכוון, את הצפון או אולי שמא אבדה תקוותינו למרות המילים המושרות על ידנו בהמנון הלאומי. האם באמת ובתמים לא נותר בנו קורט של פטריוטיות או קמצוץ של אהבת הארץ ונכסיה הרוחניים, האם אין בנו רצון לשמור על ייחודינו הלאומי כפי שעשו זאת רבים וטובים מבני עמינו לאורך דורות? אם לא נרקוד ריקודי עם ישראליים ביום העצמאות שלנו אז מתי באמת נרקוד אותם? אין זה לדעתי אלא כישלון ואובדן זהות ודרך של מארגני ההרקדות, המרקידים והרוקדים המשתפים עימם פעולה כחטיבה אחת. למותר לציין כי אני באופן אישי נמנעתי מליטול חלק ב"חגיגה" מופלאה זו ולא נותר לי אלא לנוד בראשי, לספוק את כפיי ולקונן על האובדן. בברכת חג עצמאות שמח
נפלה לידי הזכות ונכחתי אמש במספר הרקדות פתוחות לקהל הרחב במקומות שונים. אבוי לנו אם אכן נראים אנו כפי שחוויתי את הדברים תוך צפיה באספקלריה הישראלית המפוחלצת. בכל ההרקדות בהן נכחתי ולו לרגע קט, הושמעו ריקודים שהוגדרו במפגיע כריקודי עם, שלחניהם, קיצבם ואף שפתם לא דמו ולו במעט לכאלה שניתן לכלול אותם בקטגוריה של ישראליים, עבריים או מקומיים. יכולתי לשמוע שפות כמו פרסית, מרוקאית, תורכית, אנגלית ואחרות בקצבים תואמים, שלקולם ולצלילן פיזזו הרוקדים. לרגע קט הייתי בתחושה כי כהו עיני וכבדו אוזני, וצבטטתי את עצמי על מנת לבחון כי מצוי אני במלוא חושיי. שלפתי במהרה את יומני על מנת לבדוק את לוח החגים ולתדהמתי גיליתי שאף הוא מורה על התאריך והמועד הקרוי יום העצמאות של מדינת ישראל. היו רגעים בהם חשתי כי מצוי אני בקבלת פנים לאחמניג'ד האירני או לאישיות עולמית "חשובה" אחרת. מכובדי החוגגים, חפץ הנני לזעוק ולשאול, האם לא איבדנו את חוש הכוון, את הצפון או אולי שמא אבדה תקוותינו למרות המילים המושרות על ידנו בהמנון הלאומי. האם באמת ובתמים לא נותר בנו קורט של פטריוטיות או קמצוץ של אהבת הארץ ונכסיה הרוחניים, האם אין בנו רצון לשמור על ייחודינו הלאומי כפי שעשו זאת רבים וטובים מבני עמינו לאורך דורות? אם לא נרקוד ריקודי עם ישראליים ביום העצמאות שלנו אז מתי באמת נרקוד אותם? אין זה לדעתי אלא כישלון ואובדן זהות ודרך של מארגני ההרקדות, המרקידים והרוקדים המשתפים עימם פעולה כחטיבה אחת. למותר לציין כי אני באופן אישי נמנעתי מליטול חלק ב"חגיגה" מופלאה זו ולא נותר לי אלא לנוד בראשי, לספוק את כפיי ולקונן על האובדן. בברכת חג עצמאות שמח
