עצה דרושה

[jhonydoe]

עצה דרושה

שלום, הבעיה שלי היא כזו, אחותי בת 37 רווקה ולא הייתה בקשר לפחות ב-12 שנים האחרונות (אפילו לא ברמה של דייט). העניין הוא שעד לפני חמש, שש שנים היא שידרה גישה יהירה של "לא צריך גברים" וכו'... ותמיד הגישה הקיצונית הזו לא הייתה במקום (בטח עבור בחורה שכבר אז לא הייתה בקשר כמה שנים). היום כשחושבים על זה בדיעבד, שום דבר לא השתנה מלבד שכבר אין את ההכרזות הללו. קשר גם אין. התייעצתי האמת לפני שנתיים או שלוש באיזשהו פורום, לא זוכר איזה, התגובות שקיבלתי היו: "אל תתערבו לה בחיים", "היא אשה בוגרת שתעשה את הבחירות שלה" וכל מיני נוספות שגם היום אני רואה כשטויות. אני מבין אנשים לא פנויים לקשר עקב פיתוח קריירה, מוקפים חברים, יוצאים לבלות ונהנים מהחיים הטובים. זה לא המצב, הבחורה עושה מסלול קבוע מהעבודה לדירה שלה שם מחכה לה הכלב האהוב שלה שמהווה הכל בחיים שלה ובשבילה הוא כמו בן. לי אישית כאח קשה לראות את זה ועוד יותר קשה לי לראות את אמא שלי שלה בכלל כואב. ניסינו הכל, הכרות של בנים של "חברי המשפחה", אפילו רשמתי אותה לאתר הכירויות שסרבה להשתמש בו. כל שאר המשפחה "מסודרת", כולנו נשואים עם ילדים, היא עצמה מתלהבת בטירוף מכל מה שקשור בילדים של כולם (ימי הולדת וכו') ואני פשוט לא מצליח לקלוט איך היא לא מבינה שהיא צריכה גם ילדים משלה ולא את הכלב הטיפשי שמחכה לה בבית. בקיצור די פרקתי פה הכל, אני אשמח אם מישהו יוכל לתת לי עצה/דרך פעולה/גישה שונה או מנגד להעמיד אותי על טעותי ולהסביר לי מה הגיוני בדרך החיים הזו.

 

[צל גשם]

האם ייתכן שלמעשה היא לסבית

ואינה רוצה לחשוף את העובדה הזו באופן ישיר? בכל אופן לא נראה כי ניתן לעזור למישהו שלא רוצה עזרה וייתכן כמובן שהיא בכלל לא צריכה עזרה ושהיא פשוט שונה בקטע הזה מרוב האנשים. השאלה שצריכה להישאל, ע"פ עניות דעתי, היא האם היא מאושרת?

 

[jhonydoe]

לא חושב גם בקשר כזה היא לא הייתה

בכל מקרה, שני דברים: אני בדעה שהיא התרגלה למצב, בכל זאת מדובר על הרבה שנים. בשנים הראשונות היא באמת לא הייתה לחוצה והייתה עסוקה בחיים, לימודים, וטיולים לחו"ל. אחר כך היא התחילה להכנס למצב של הכחשה, לא צריך אותם, רק בעיות וכו'... ואחר כך פשוט מתרגלים למצב. לגבי מאושרת, אני לא חושב שבנאדם יכול להיות מאושר כשהוא בודד, לא מדובר בטיפוס חסר כישורים חברתיים שמפחד לדבר עם אנשים, להפך, אובר ביטחון עצמי ואפילו אפשר להגיד יהירות ומחשבה שהיא יודעת הכל בכל דבר. איך ניתן להיות מאושרים אם חוזרים כל יום לדירה מטר על מטר עם כלב? ברור שמעדיפים מישהו לחלוק איתו את החיים וילדים (בתור אחת שמתה על כל האחיינים שלה). שוב אני בטוח שהיא הייתה הרבה יותר מאושרת בזוגיות. אני פשוט לא יודע איך ניתן להביא אותה לשם...

 

[פבארוטי השלישי]

מסכים רק עם דבר אחד

שלך יש בעיה. לאחותך אין שום בעיה. הבעיה שלך היא חוסר חיים שגורם לך לחטט באובססיה בחיים שאינם שלך. אין הכרח להסביר לך מה הגיוני בדרך החיים שלה, כי זה החיים שלה, ולא שלך. את החיים שלך תחיה איך שבא לך, ועזוב אותה לנפשה.

 

[jhonydoe]

מצטער אבל אני לא מסכים איתך

לי אין שום אובססיה, יש לי את החיים שלי והם מלאים בזוגיות, חברים, עבודה ועוד כמה וכמה, תאמין לי. הסיבה היחידה היא שפשוט חבל לי שהיא מפסידה את כל זה ו"מבזבזת" את חייה. אם הייתי אובססיבי הייתי עוסק בזה ללא הפסקה, מה שלא קורה. ההתערבות האחרונה שלי הייתה לפני שנתיים כשפתחתי לה את החשבון באתר הכרויות. לפני כן לא הייתה אף התערבות (ולהזכירך מדובר על תקופה שהיא הייתה כבר 10! שנים לבד). שוב, אני מכבד את דעתך למרות שאני חושב שאתה טועה והייתי שמח אם בכל זאת לך או למישהו אחר יש עצה מה ניתן לעשות כדי "להעיר" אותה ולגרום לה לרצות לעשות שינוי בחייה ואולי אף להתחיל לחיות.

 

[צל גשם]

אבל כאן הטעות שלך

אתה מניח שאם מישהו לא חי את חייו כפי שאתה רוצה לחיות את חייך אז הוא זקוק לעזרה ולשינוי. כששאלתי אותך: "האם היא מאושרת?" לא טענת שלא אז אני מניח שכן טוב לה בחיים. יהיו הסיבות אשר יהיו היא החליטה שהיא לא רוצה זוגיות ועליכם לקבל את זה. ואגב, ייתכן שכן היה לה קשר עם אישה והיא בחרה להסתיר את זה.

 

[jhonydoe]

אוקיי...

האם אתה מנסה לגרום לי להאמין שאדם מעדיף לחיות בבדידות ולא לחוות אהבה ופרגון מאדם נוסף? קשה לי להאמין, ולא זה לא נובע מזה שאני מנסה להפיל את החיים שלי עליה, מצטער שאני חושב באמת ובתמים שזוגיות זה דבר מדהים שכל אחד שלא חי בזה פשוט לא מבין מה הוא מפסיד. האמת היא שחשבתי שאני אקבל תגובות יותר מזדהות במיוחד בפורום זה. אבל הבנתי את הכיוון, אשמח לשמוע דעות נוספות.

 

[shaxuca]

כשמוצאים זוגיות טובה

זה יכול להיות נכון מה שאתה אומר. אבל כמה קשה למצוא כזאת? נסה לשוחח איתה על זה ותראה מה היא אומרת ככה שיחה חברית - לא כמו אח שחושב שזה שאחותו לבד היא איזה מפגרת..

 

[jhonydoe]

זו כבר תשובה הרבה יותר עניינית.

 

[shaxuca]

אה אתה

רוצה להחליט לי גם איזו תשובה שלי היא עניינית או לא? כמעט כמו שאתה רוצה להחליט לאחותך... יפה

 

[jhonydoe]

../images/Emo13.gif

אני אפילו לא מתכוון להגרר לויכוח ילדותי שכזה איתך... שיהיה לך ערב נפלא.

 

[shaxuca]

מה בדיוק

ממלא בלהתחתן ולהביא ילדים? מה האושר הנשגב בזה? ואם הייתה מתחתנת ומתגרשת עם 2 ילדים על הגב וחובות וצרות גם אז היית חושב שהיא יצאת נשכרת? אין לך שום דרך או זכות להתערב בחייה או "להעיר" אותה - כך היא בנויה וכנראה שטוב לה. גם אם לא טוב לה - עם כל הדאגה שלך, אין ביכולתך לעשות דבר - וההתערבות שלך רק תגרום לאנטגוניזם מצידה. תודה לאל היום יש הרבה אופציות לנשים רווקות שרוצות ללדת - ופה זו בחירה שלה בלבד - בטח לא שלך.

 

[jhonydoe]

טוב התשובה שלך כבר מקוממת

ואפילו מזכירה לי את הגישה שלה, מה זה השטות הזאת של אם הייתה מתגרשת ועם שני ילדים על הגב??? מה זה הפחדים האלה? אולי לא לצאת מהבית מחשש להדרס וזהו? מה ממלא בלהביא ילדים? אחת המטרות של בערך 99% מהאוכלוסיה, כנראה שאת לא מבינה איזה אושר זה ואולי את במצב לא רחוק ממנה (ותסלחי לי אם פגעתי בך). ודרך אגב להביא ילד לבד היה גם אחד המשפטים שנפלטו מהפה שלה עד לפני כמה שנים. את יודעת מה? מסתבר שזה לא כל כך פשוט להביא ילד לבד ולמרות כל הטכנולוגיה והאפשרויות היום, מה לעשות שבשביל ילד צריך: א. כסף (הרבה יותר קל שיש הכנסה משותפת). ב. אבא (שוב לא חובה, אבל נראה לי שזה הוגן יותר כלפיו). ג. תשומת לב (הרבה יותר קל כלא עסוקים בלהביא משכורת הבייתה). ועוד כמה דברים שאני בטוח שדי ברורים שעדיף להביא ילד כשנמצאים בזוגיות. ואת עוד מדברת איתי על אנטיגוניזם (הבנתי שמדובר ממנה כלפי, סתם הצחיק אותי השימוש במילה).

 

[shaxuca]

כשתתבגר קצת

אולי תבין

 

[מכשפונת מהרהרת]

טוב אני רוצה לענות לך

לא כולם רוצים ילדים ! <יש בתפוז אפילו פורום כזה, נשים שלא רוצות ילדים> לא כולם חושבים שזה אושר ולא כולם רואים את זה בתור מטרה ומהות בחיים. אולי לאחותך ממש כייף עם האחיינים שלה אבל היא לא רוצה להיות אמא. אנשים שלא רוצים להיות הורים, לא בהכרח לא אוהבים ילדים. הם פשוט לא רוצים לגדל ילדים משלהם. דבר שני, בעניין של להביא ילד לבד. דווקא להביא ילד לבד זה די פשוט. רק צריך להחליט שזה המצב, ושהיא מוכנה ללכת על זה וברגע שיש החלטה הכל יחסית מאוד פשוט. גילוי נאות, אני בהריון עם תאומים אחרי שנתיים של טיפולי פוריות. בגיל 35 החלטתי שאם אין לי בן זוג זה לא אומר שאני לא אמורה להיות אמא. הטיפולים שעברתי היו מאוד קשים נפשית ופיזית, רק בשביל שתבין, מאוגוסט 2009 לאוגוסט 2010 הייתי בחדר ניתוח 7 פעמים בהרדמה מלאה. הטיפולים גם עלו הרבה מאוד כסף (ממש לא חובה אצל כל הנשים, יש כאלה שזה עולה להן הרבה הרבה פחות אני פשוט הייתי צריכה להזריק המון הורמונים) והינה הסתדרתי גם נפשית וגם כלכלית ולבד. מבחינת תשומת לב לילדים, אני בטוחה שהילדים שלי יקבלו המון תשומת לב, לא פחות מילדים עם 2 הורים, ויגדלו להיות מאושרים ושמחים ויהיה להם הכי טוב בעולם. ולא חסרות משפחות שלא חסר בהם אבא או כסף או זמן והילדים מה לעשות מוזנחים רגשית ונפשית. בדר"כ נשים שמוכנות לעבור את הדרך הקשה הזאת בשביל ילד, יתנו את החיים והנשמה בשבילו. אתה לוקח את מה שאתה מאמין בו ומשליך על הכלל. ואתה לוקח מה שאתה מאמין בו ומשליך על אחותך. היא בן אדם בפני עצמה. והיא מנהלת לעצמה את החיים כמו שהיא מוצאת לנכון ותכלס זה ממש לא עניינך אם היא יוצאת לדייטים או לא. (אני בספק רב אם היא גם תספר לך אם יש לה דייטים). תן לה את הקרדיט שבגין 37 היא יודעת מה טוב לה ואם היא תרגיש שהיא רוצה את עזרתך היא תבוא ותבקש. אם אחי או אחותי היו מעיזים להתערב לי בחיים בצורה כל כך בוטה (לפתוח כרטיס באתר הכרויות???? אולי גם תעקוב אחרי ההודעות שכותבים לה שם??) אני לא הייתי רואה אותם ממטר. החיים הפרטיים שלי הם לא עניינו של אף אחד, אלא אם כן אני בוחרת לשתף בהם. תבין תפנים ותפסיק להציק לה.

 

[shaxuca]

כל הכבוד

על התשובה ועל התהליך שעברת!

 

[עד השמים וחזרה]

לא קשור

אבל עלה לי חיוך ענק כשקראתי את התשובה שלך. שאפו על האומץ ,על ההחלטה ועל הנחישות. לא מכירה אותך אבל באמת שמחה בשבילך.

 

[doron007]

זאת דעתי ...

בתור אח זכותך המלאה לנסות לעזור לאחותך וכן "להתערב לה בחיים" אבל חשוב מאוד לעשות זאת בחוכמה! לגביי בגרות לא ניתן להגיד שכל אדם שעבר גיל מסוים הוא אכן בוגר, גיל הוא ממש לא אינדקציה לבגרות ולפעמים לצערנו הדבר עובד דווקא הפוך. לעצם העניין קצת קשה לחוות דעה מרחוק בלי לדעת את רמת הקרבה ביניכם והאם הבחורה עקשנית אבל על פניו כנראה אחותך פשוט מאוכזבת והיא החליטה כנראה להרים ידים ולא להתמודד. אפשרות אחת אם יש לה חברים מהעבודה, ואתה מכיר אותם, אולי כדאי לנסות להחליף איתם מילה שינסו לדובב אותה או לנסות להבין דרכם וכמובן ללא ידיעתה. אפשרות נוספת זה לנסות לזהות מישהו שהיא מרגישה בנוח בחברתו במשפחה שיארגן איתה אירוע או פעילות בסביבה נעימה וינסה לדבר איתה. לדעתי בן זוג לאחותך צריך להגיע קודם כל ממקום לא מאיים תוך כדי פעילות, עבודה או מסגרת חברתית אחרת ושהיא באינטרקציה איתו וללא מטרה הצהרתית מראש כבדייט או הכרות דומה.

 

[פנוי היחיד]

לדעתי אל תתערב

כל צעד שתעשה עלול להתקל במגננה אוטומטית וחסמים שלא תוכל לעבור. בנינו, היא לא צריכה שיגידו לה שהזמן משחק לרעתה, היא מודעת לבעיות ולקשיים, חושבת על העתיד אבל כנראה כל ההתמודדות הזאת קשה ולא פשוטה עבורה, הדב האחרון שהיא צריכה זה מישהו שיחזור על הדברים כל חמש דקות ויזכיר לה את מה שהיא יודעת. תן לה קצת קרדיט, סך הכל היא זאת שצריכה לשלם את המחיר (על הבחירות או חוסר הבחירה) והיא תישא בתוצאות. כל מה שעשית עד כשיו לא עזר ואם תמשיך לעשות זאת- גם לא יעזור. תניח לה, תן לה לנשום, "היא לא צריכה גם אותך על הראש".

 

[jhonydoe]

התייחסות קלה

אתה לא חושב ששתים עשרה שנים שהיא לבד הם כבר זמן מספיק ארוך כדי להבין שיש משהו לא נכון בהתנהלות? יצרתם פה רושם שאני מתערב לה בחיים כל חמש דקות, האמת היא וכבר אמרתי זאת היא שבכל השנים הללו התערבתי פעם אחת, זה קרה עשר שנים! אחרי שראיתי שהיא לא משנה דבר ולא עושה דבר כדי לפעול בכיוון. וגם אחרי הפעם הזאת שנתיים אחריי אני רק נכנס לפורום להתייעץ מבלי לפנות אליה. אין לי מושג איך התערבות בודדה בשתים עשרה שנה של אח דואג נחשבת להצקה או לאובססיה. בכל זאת תודה על תגובתך.