nonamenoname1
New member
עצה בהמשך הלימודים
הי, אני שנה ראשונה באחת האוניברסיטאות ועשיתי קורסים במשפט עברי בדיני חוזים ודיני נזיקין בסמסטר הראשון.
אני חייב לציין שעצם קבלתי לפקולטה היה תהליך לא קל.עשיתי 4 פעמים פסיכומטרי ושיפרתי בגרויות והגעתי ללמוד
באיחור יחסית בגיל 28. הייתה לי גם תקופה לא קלה לפני תחילת הלימודים גם מעצם הקושי בלהתקבל תוך כדי קשיים
משפחתיים שעברתי לפני שליוו אותי למעשה עד היום. נכנסתי לפקולטה בהרגשה שאני שם "בחסד" וכל הזמן מלווה אותי
תחושה שהיכולות שלי הן פחותות מהשאר בעיקר בשל הקשיים שהיו לי עד שהתקבלתי (ולא אפרט את התהליך הארוך שעשיתי ותעצומות
הנפש שליוו אותי מפסיכומטרי לפסיכומטרי ושיפור בגרויות). התחושות האלה גרמו לי לביטחון עצמי נמוך והייתי בטוח שעצם העובדה
שאני בפקולטה זה השיא שיכולתי להגיע ואין מצב שאעבור את המבחנים (מעין מיתוסים שהדביקו לי שהמבחנים במשפטים הם מאוד קשים-אז קל
וחומר למי שהיה לו קשה להתקבל). הופתעתי כשגיליתי שאני עובר מבחנים בציונים סבירים והחלטתי שאני לא משווה את עצמי לאחרים אם כי
זה לפעמים בלתי נמנע. אבל אני משתדל בכל הכוח להזכיר לעצמי שעצם זה שאני מוציא ציונים עוברים אני כבר צריך להגיד תודה כי זה מה שישאיר
אותי גם לשנה ב' וכן הלאה. במשפט עברי ונזיקין עברתי בציונים יפים יחסית, אבל בחוזים נכשלתי במועד א'. עשיתי מועד ב' ואני חייב לציין שגם הוא לא
הלך לי מי יודע מה. יש לציין שהבדיקה של המבחן בחוזים היא יותר קפדנית אצלנו מהשאר וגם הזמן שניתן לנו למבחן הוא מאוד קצר. ידוע לי שאני דרוש
לאבחון כדי לאפשר לעצמי תוספת זמן (דבר שניתן לי בעבר אבל משום מה בפקולטה לא הכירו בו) אבל יחד עם זאת אני חושש לגבי הציון בקורס הזה ומה
המשמעות שלא אעבור בפעם השנייה. מאוד הייתי רוצה להצליח וזה מאוד מתסכל שאני רואה את החברים לכיתה מסופקים ומרוצים ונכנסים לעניינים
הרבה יותר מהר ממה שהצלחתי אני. אודה לכל עצה או המלצה להמשך הדרך אני באמת לא יודע למי לפנות חוץ מאליכם
הי, אני שנה ראשונה באחת האוניברסיטאות ועשיתי קורסים במשפט עברי בדיני חוזים ודיני נזיקין בסמסטר הראשון.
אני חייב לציין שעצם קבלתי לפקולטה היה תהליך לא קל.עשיתי 4 פעמים פסיכומטרי ושיפרתי בגרויות והגעתי ללמוד
באיחור יחסית בגיל 28. הייתה לי גם תקופה לא קלה לפני תחילת הלימודים גם מעצם הקושי בלהתקבל תוך כדי קשיים
משפחתיים שעברתי לפני שליוו אותי למעשה עד היום. נכנסתי לפקולטה בהרגשה שאני שם "בחסד" וכל הזמן מלווה אותי
תחושה שהיכולות שלי הן פחותות מהשאר בעיקר בשל הקשיים שהיו לי עד שהתקבלתי (ולא אפרט את התהליך הארוך שעשיתי ותעצומות
הנפש שליוו אותי מפסיכומטרי לפסיכומטרי ושיפור בגרויות). התחושות האלה גרמו לי לביטחון עצמי נמוך והייתי בטוח שעצם העובדה
שאני בפקולטה זה השיא שיכולתי להגיע ואין מצב שאעבור את המבחנים (מעין מיתוסים שהדביקו לי שהמבחנים במשפטים הם מאוד קשים-אז קל
וחומר למי שהיה לו קשה להתקבל). הופתעתי כשגיליתי שאני עובר מבחנים בציונים סבירים והחלטתי שאני לא משווה את עצמי לאחרים אם כי
זה לפעמים בלתי נמנע. אבל אני משתדל בכל הכוח להזכיר לעצמי שעצם זה שאני מוציא ציונים עוברים אני כבר צריך להגיד תודה כי זה מה שישאיר
אותי גם לשנה ב' וכן הלאה. במשפט עברי ונזיקין עברתי בציונים יפים יחסית, אבל בחוזים נכשלתי במועד א'. עשיתי מועד ב' ואני חייב לציין שגם הוא לא
הלך לי מי יודע מה. יש לציין שהבדיקה של המבחן בחוזים היא יותר קפדנית אצלנו מהשאר וגם הזמן שניתן לנו למבחן הוא מאוד קצר. ידוע לי שאני דרוש
לאבחון כדי לאפשר לעצמי תוספת זמן (דבר שניתן לי בעבר אבל משום מה בפקולטה לא הכירו בו) אבל יחד עם זאת אני חושש לגבי הציון בקורס הזה ומה
המשמעות שלא אעבור בפעם השנייה. מאוד הייתי רוצה להצליח וזה מאוד מתסכל שאני רואה את החברים לכיתה מסופקים ומרוצים ונכנסים לעניינים
הרבה יותר מהר ממה שהצלחתי אני. אודה לכל עצה או המלצה להמשך הדרך אני באמת לא יודע למי לפנות חוץ מאליכם
