ענין של אופי

[אפרת_ח]

זאת לא התקפה אישית

זה backhanded compliment בד"כ יש לך מודעות לביטויים שובניסטיים, ולכן זה מפתיע אותי שאת בוחרת להשתמש בביטוי כזה שאומר שהאמא אשמה בכל. יש ביטויים אחרים, שהם שיויוניים יותר. למשל, "למד על ברכי הוריו" או סתם "מתחנך מגיל אפס".

 

[מירה ח.]

לדעתי, הביטוי הבולט

בדבריה של חנה היה "מחלב אימו החמצמץ", וגם כאן (אולי כהרגלי?) אני רואה בביטוי זה יותר "השתקפות" של חנה ומצבה העכשווי וניסיונה כאם שכן\לא מניקה, מאשר ביטוי שוביניסטי - מה שבהחלט לא היה (משום ש"חלב אימו" אינו מעיד על כך שהאם אחראית לחינוך או לתוצר - אלא שכהורים אנחנו מחנכים ילדים להיות כאלה או אחרים).

 

[חנה בית הלחמי]

אכן מחאתי מול המתקפה האפרתית

המחזורית (ובלי היקש למחזור החודשי אלא רק לזה שפעם בכמה זמן זה קורה) היתה לקיחת ביטוי כביטוי והקשה ממנו - בתילי תילים של פרשנויות החל משובניזם וכלה בגזענות עדתית. הביטוי לא הטיל אחריות על האם אבל כן ממקם אותה, את אפרת, את כולנו בשרשרת העברת המסרים. הביטוי גם מתפרש כמשהו שבא "מהבית", מבסיס ומקורות השראתנו, חינוכנו וערכיותנו - וזה מקומו מקדמת דנא בשפה העברית. היות וחשבתי היטב (גם אם מהר, כהרגלי

) לפני שכתבתי אותו - לא משכתי אותו לאור הערתה של אפרת היות והוא מבטא באופן מדוייק נקודה מאוד כואבת במורשת הזכרנית - את מקומן של הנשים. ברגע שאנחנו לוקחות את הכח וכושר התגובה לידיים, מתרחש באופן "מופלא" איזהשהו שינוי. כלומר - הכח בידינו ולכן לפחות הקבוצה כאן שמודעת לכך - יש לה אחריות על "חמיצות החלב". ואחריות "שילוחית" לפזר את המסר הזה בקרב נשים שעדיין לא שם. לגבי ההנקה - את צודקת, עולם הדימויים שלי בהחלט ניזון ממציאות חיי....

 

[מירה ח.]

אבל - חמצמץ?../images/Emo8.gif

 

[חנה בית הלחמי]

טוענים שחלב אם הוא מתוק../images/Emo55.gif

אני אישית לא טעמתי אבל גם אם זה כך, יש בנתינתו משום החמצה (תרתי משמע) לאם הנותנת, אבל זה כבר לדיון אחר

 

[מירה ח.]

הוא מתקתק עד נוזיאום. תנסי

פעם, רק בשביל להכיר. כל מי שהניקה במשך זמן רב, יצא לה איכשהוא לטעום, והאמיני לי, זה שמנמן (קולסטרום), מתוק מדי, וחמים מדי. אבל הם אוהבים... חבל רק, שאנו כנשים, לעיתים מחמיצות אותו במובן החינוכי...

 

[אורין קיי]

כשאשה נמנעת מהנקה ומחכה שהחלב

יפסיק לשפוע, ללא אמצעים מלאכותיים, טעמו הופך לחמצמץ. אז יש דברים בגו...

 

[מירה ח.]

החמצה, תרתי משמע...../images/Emo95.gif

 

[חנה בית הלחמי]

אני שמחה שאתן מסכימות

אבל לא רואה באי-הנקה החמצה ומוחה על שיוך מושגי כזה.

 

[אורין קיי]

מחאתך מתקבלת בכבוד הראוי - וד"א

למה אין אייקון של ציצי? ואם היה, היינו מסכימות? אני מעזה ומנפקת לכן, שוב, את חזון אחרית הימים שלי: רחמים מלאכותיות, בהן יגדלו וילבלבו לתפארת עוברים לפי הזמנה, גם עבור נשים וגם עבור גברים. מתקן יניקה, טבעי, חמים ומלווה בפעימות דמויות פעימות לב, שתוך האכלה מערסל את התינוק. נותנת לזה בין 10 ל 20 שנה. נישואים "יוק", זוגיות והורות "אין".

 

[חנה בית הלחמי]

../images/Emo45.gif

 

[אמיר.]

החזון לא שלך...

אלדוס הקסלי (זה שמו) כבר חזה חברה כזאת בתוספת כל מה שמתלווה אליה.

 

[אורין קיי]

למה שלא תפרגן לי פעם ביובל?../images/Emo7.gif

 

[אפרת_ח]

אמיר, אתה ממש ממש טועה

ב"עולם חדש" יש ביטול מוחלט של מושג ההורות והמשפחה, ולמעשה כולם נשארים ילדים קטנים ב"פנימיה". בשרשור כאן דיברו על ילדים של הורים, רק ללא הצורך בהריון-לידה-הנקה. וה"פיתוח" שלי: תחליף-חלב-אם בהנדסה גנטית! בשביל עירסול לא צריך להניק, ובפעימות לב יש לגברים יתרון

 

[אמיר.]

זה ההמשך הטבעי...

ביטול המשפחה... ובקשר לחלב אם... יש נסיון לייצר חלב אם מפרות מהונדסות... אני בספק אם זה יקלט... בעולם יש רתיעה מתוצרת מהונדסת...

 

[zooti]

רחם מלאכותי

הופיע במד"ב של "בראיר" - הטכנולוגיה קיימת (אם כי יקרה), ולנשים יש את זכות הבחירה איך לשאת את התינוק. באחד הספרים השתמשו בהתקנים כדי לפתור בעיה של "תינוקות מלחמה" (תוצאה של אונס מלחמה) - התינוקות "נשלחו חזרה" לאבות. בספר אחר, השתמשו בהתקן כדי לטפל בתינוק בעודו ב"רחם" מבלי לפגוע באם. פנים שונות לחזון

 

[Boojie]

והרבה קודם, בספר ישראלי גאה,

של פרופ´ רם מואב, בשם "לונה" (משנת 1984, כמדומתני), שבו מתוארת אוטופיה גנטית על הירח, שבה בין השאר קיימת אופציה להריון ברחם מלאכותי. בכל מקרה, הספרים של בוז´ולד (רסיסים של כבוד, בריאר ומה שמו עם הלוחם) מדהימים מנקודת הראות הפמיניסטית, ושווים קריאה. קורדליה נייסמית אחלה דמות, ובמיוחד ההתמודדות שלה עם הביטויים של ההווה והעבר הצבאי שלה בחברות השונות שבהן היא חיה, מול ובמקביל לנשיות ולאמהות. לטעמי, "רסיסים של כבוד" הוא קצת אופרת סבון (כלומר, לא בדיוק קורה בו הרבה), אבל הצגת הדמות בו נהדרת, וההמשכים מצוינים.

 

[מירה ח.]

חנה, אל תיקחי באופן אישי!

(למרות שאין לי בעייה להתנגח איתך - דווקא כיף), אולם משחק המילים לגבי ההחמצה אינו מכוון אליך - אלא אל הוריו של הגולש ש"ינק מחלב אימו החמצמץ". בהודעתך המקורית אליו היה משחק מילים שהצית אצלי תובנונת קטנה לגבי מובן ה"חמיצות": החמצת החינוך \ גישה "חמוצה" אל החיים \ חמיצות החלב כשמפסיקים להיניק, וכן הלאה.

 

[חנה בית הלחמי]

לא רק מודעות לביטויים שובניסטים

אלא גם מודעות מחודדת למציאות במיטבה ולהטמעות שקיימות בנו. נשים הן לא רק מגזר מדוכא מאוד בלא מעט מקומות על פני כדור הארץ, הן גם השליח של העולם הזכרני להפיץ את מסריו באמצעות הקשר שלהן לילדיהן. על ההטמעה הזו אני מדברת כאן לא מעט ואכן - גם חלבה של אימי (שהיא לא בוכרית, אגב

) היה חמצמץ משהו, פחות מזה של נשים בחברות מדכאות יותר - ויותר מזה של נשים בחברות מדכאות פחות. זו הסיבה שאני עובדת כאן בהתמדה על המודעות הנשים ולא על הכרה מצד גברים כלשהם.

 

[דער_רוסישער]

חנה,

א- יש לי אחות, קוראים לה שרה, הסיפור אמתי, זה לא טריגר. ב- לא ראית אותי בפורום "יוצאים לשאלה"? ג- דוסים- מלה מגעילה, ד- סטריאוטיפים- דבר מגעיל, ה- לא מוצ"ח בעינייך- הרשות בידך למחוק. שבוע טוב יונה