אתה חתיכת דמגוג קטן!
כמה דברים לי אליך: קודם כל לגבי זכות השיבה: הייתה הסכמה לגבי זכות השיבה - הזכמה שלא פוגעת בישראל בשום צורה: הפליטים יורשו לחזור לשטח ממערב לירדן - אך רק לפלסטין, בשום פנים ואופן לא לישראל! וישראל בתמורה תכיר (במילים לא במעשים) בחלקה בגרימת העוול לפליטים. שנית לגבי מלחמת המפרץ: אני גרה כל חיי בר"ג-גבעתיים, ראיתי את הזוועות שהיו פה, ראיתי את הבניינים בשדרות ירושלים אחרי הקטיושות, ראיתי את הקטיושה שנפלה בדיוק איפה שהייתי אמורה להיות באותו רגע, ראיתי חברים שלי בלי קורת גג. אינני רואה כל פסול בלרדת למקלטים, בלשבת בחדר האטום, אפילו בלנסוע לעיר אחרת. אין בזה שום דבר רע! להפך! זו טיפשות לשבת ולחכות שתיפול עליך קטיושה! לא היה צורך להגן על ר"ג מפני פלישה - כל מה שהיה אפשר לעושת הוא להסתגר בחדר האטום. זהו. זו לא הייתה מלחמה קיומית ולא היה צורך לצאת לרחוב ולהילחם בעיראקים! אף אחד לא איים על שטחה הריבוני של ישראל! זו לא פחדנות - זו שמירה על החיים. אין לי כל בעייה לאבד את חיי למען חייהם של אחרים אבל אינני מוכנה לאבד את חיי סתם! ולחכות לקטיושה זה סתם! ראיתי את ההרס הנורא ואת הכאב ואת השכול. הבטתי להם בעניים. גם במלחמת המפרץ, וגם בשנים האחרונות. ההרס הזה הוא מיותר! הכאב הזה לא היה צריך להיגרם! השכול הזה יכול להיפסק! זו הסיבה שאני רוצה שלום! ואסיים בציטוט של יצחק רבין ז"ל: "באנו מארץ מיוסרת, באנו מעם, מבית, ממשפחה, שלא ידעו אפילו שנה אחת, חודש אחד, בחייהן, שבו לא בכו אמהות על בניהן. באנו לנסות לשים קץ לשנאה, כדי שילדינו ונכדניו לא יחוו עוד את המחיר הכואב של המלחמות, הטרור והאלימות."