עם יד על ה- ....

[levav1]

עם יד על ה- ../images/Emo23.gif ....

כמה מכם הישראלים החדשים בטורונטו מצאו חברים כמו שהיו להם בישראל? בהתחלה יש הרגשה שכל מי שמדבר עברית הוא מ"אנשי שלומנו" ורוצה את טובתנו אחר כך :לאור אכזבות רבות ולפעמים גם הפסד כספי לא קטן...מבינים שבישראל לא היינו מתחברים עם כזה/כזו. האם עוד מישהו מרגיש כמוני ?

 

[new in toronto]

../images/Emo45.gif לצערי מסכים עם כל מילה

או כמו שאומרת: gozala כל החיים לומדים ולבסוף מתים טיפשים

 

[2מונטי]

נכון אך גם לא נכון

בכללי, ישראלים יותר נחמדים זה לזה בטורנטו מאשר היו מתנהגים כך בארץ, יותר מפרגנים עוזרים וכדומה. אבל נכון שקשה לקשור קשרים ברמה של חברים שהיו איתך מהתיכון עם אנשים חדשים פה, בלי קשר איפה הם גרים.

 

[אבא גאה]

לא מסכים - הא/נשים כאן קרים

יותר ולא חשוב אם הם היו איתך בתיכון או לא. אווירת ה"סחבק" המעיקה לעיתים חסרה לנו כאן מאוד.... חברים שהכרנו בארץ והרגשנו איתם נוח הפכו תוך יומיים לחברים אמיתיים, כאלה שלא מתביישים לבקש עזרה, כאלה שאנחנו יודעים שנוכל לסמוך עליהם בעת צרה, כאלו שהגעתי אליהם הביתה, נשכבתי על הספה וביקשתי שלא יעירו אותי לאיזה שעתיים, כאלה שאפשר להתקשר אליהם בשעה 23:00 ולשאול אם יש להם משהו טעים במקרר.... כאן הכל נורא פורמאלי - יש קודים של נימוס וכו'... הספונטניות מתה כאן..... אבל, אנחנו עוד לא התייאשנו - מכירים כאלו א/נשים? תודיעו להם שאנחנו מחפשים אותם...

 

[alon114]

נכון שחסרה סחבקיות אבל...

גם יותר מידי סחבקיות זה לא טוב. כל אחד בארץ חושב שהוא חבר שלך וחושב שמגיע לו הכל רק בגלל שהוא מכיר אותך שעתיים. אנשים פה בקנדה מכבדים יותר את הפרטיות שלך ולדעתי זה דבר נהדר.

 

[Sundancer]

על טעם ועל ריח

זה שהקנדים יותר מנומסים לא אומר שהם לא חברים טובים. יש לי הרבה חברים קנדים שממש הלכו מעל ומעבר לעזור לי בדברים שונים מבלי להביא לי צ'אפחה בגב, מבלי לתת לילדים שלהם להפוך לי את הבית כשהם מבקרים אצלנו, מבלי להגיד לי שעשיתי חרא של עסקה על הרכב החדש כי לא קניתי בדיוק כמו שלו, מבלי להגיד לי איך לעשות את העבודה שלי למרות שהוא עוסק בתחום אחר לגמרי ומבלי להתקשר אחרי 9 בערב אלא במקרה חרום.

 

[אבא גאה]

חבר'ה, חבר'ה- נדמה לי שנעלבתם?

למה כשאמרתי סחבקיות ותיארתי את הצד היפה שבזה כולכם קפצתם לתאר את הכיעור? (חדירה לפרטיות, חרא של עסקה, צאפחות בגב וכו'...) לא אמרתי לרגע שכל הקנדים הם לא חברים טובים.... אמרתי שאנחנו לא פגשנו - עדיין....וגם אין מה להתעלם מהעובדה שהקנדים הם אנשים יותר קרים גם האנגלים הם קרים - היוונים והאיטלקים למשל הם חמים יותר...מישהו רוצה להתווכח עם זה? לא צריך לקחת כל דבר אישי...לא התכוונתי להעליב אף אחד או את החברים של אף אחד. חברה - אני נשוי לקנדי.............. מי כמוני יעיד שיש ויש.... יום נעים לכולם.

 

[Sundancer]

שתי הערות

ראשית השימוש במילה "קר" בעייתי. האם הגוונה לדפוסי התנהגות או רק הבעה? ההרגשה שלי שמבוססת על הניסיון האישי שלי היא שהקנדים פחות מחצינים את ה"חיבה" שלהם אך בהחלט מעריכים ידידות אמת ומשקיעים בקשריםץ מצד שני ידיות אמת רוכשים לאורך תקופה ארוכה ולא אחרי שעתיים כפי שהישראלים חושבים. אתה יודע מה אומרים, easy come, easy go. דבר השני, למה לשפוט? לך אולי מתאים יותר הסחבקיות הישראלית לי אולי מתאים יותר הנימוס הקנדי. יש פה נורמות שונות של התנהגות בחברה ובפירוש לא מקובלת עלי קביעה שאחד עדיף. פשוט עניין של טעם ובחירה אישית. רוצה דוגמה? בבקשה. בהחלט לא מפריע לי שידיד שאני מכיר שנים יקח לו בירה מהמקרר כשהוא קופץ לביקור אבל אם אחרי שעתיים שאנחנו מכירים היית נכנס לי כבר למקרר הייה סמוך ובטוח שזו גם הפעם האחרונה כשתראה את המקרר הזה (או את בעליו).

 

[gozala]

חכמת חיים מהעיירה היהודית ../images/Emo9.gif../images/Emo63.gif

 

[אשת פקיד]

כן, אבל יש גם קנדים נחמדים

 

[drz400e]

אנחנו דוקא כן מצאנו

יש לנו קבוצה של חברים קרובים שאנחנו מאוד אוהבים. מצד שני ,אני מבין ומסכים אם מה שאת/ה אומר/ת. בשנתיים בניו יורק פגשתי המון אנשים ולא הצלחתי להתחבר ליותר מאחד. אולי זה מצב,אולי מקריות.לי בכל אופן,התמזל המזל למצוא פה חברים טובים.

 

[רוח וצלצולים]

לא כל ישראלי חבר ולא כל קנדי הוא קר

בימיי הראשונים בקנדה אכן התרגשתי מכל דובר עברית ונטיתי לקוות שגם הם מתרגשים מהישראליות שלי. א-ב-ל, המציאות טפחה על הפנים והאמת היא שגיליתי שאני מעדיפה את האדיבות הקנדית, המכבדת את הפרטיות (כפי שאמר אלון) על פני אנשים שאמנם הגיעו גם כן מישראל, אך בהחלט לא מדברים "בשפה שלי"... לא הייתי מתחברת איתם בארץ וגם לא כאן. עם היד על הלב, רוב הקשרים החברתיים שלנו הם עם מקומיים ורק 10% עם יהודים/ישראליים וטוב שכך. נושא נפרד הוא השפה: הדיבור בעברית. לי באופן אישי חסר לדבר עברית ואני מניחה שזו הסיבה שאני פה, בפורום. כמה שהאנגלית שלי תהיה טובה, אני עדיין חושבת מרגישה ומדברת יותר (גבוה יותר, חזק יותר, מהר יותר...)בעברית וזה חסר לי....

 

[Sundancer]

ניו יורק, ניו יורק

בניו יורק יש לחץ אדיר לקונפורמיות. אם אתה רוצה להתחבר לקבוצה מסויימת אתה צריך לפעול בדיוק, אבל בדיוק לפי הקוד שלהם: מגורים, בגדים, עבודה, פנאי, הופעה, דיבור, הכל. בקנדה יש קצת יותר סובלנות כלפי, בוא נקרא לזה, "אינדיבידואליזם".

 

[new in toronto]

מעניין יהיה לשמוע ממך

בעוד שנה-שנתיים.מקווה שגם אז תחשוב ותרגיש ככה.

 

[blondini]

../images/Emo23.gifחברים ישראלים בטורונטו

בחצי שנה שאנחנו פה הספקנו להכיר כמה ישראלים שמאוד יקרים לנו

 

[Fonzie]

הצד השני של המטבע ../images/Emo122.gif

יש ישראלים שמגיעים לקנדה לחיות ישראל - זה לא עובד. חלק מהתעקלמות זה אימוץ נוהגים מקומיים. תודה לאל שאין סחבקות ואף אחד לא חי לך בנשמה בקנדה. היו לי מספר נסיונות לעזור לישראלים חדשים אך יצאתי מזה בשן ובעין. הנטיה שלי עכשיו זה להתרחק מהמנטליות של "הכל מגיע לי". בסופו של דבר כל אחד מוצא שלושה חברים טובים.

 

[levav1]

אני רואה שחלקכם מרגישים כמוני...

פגשנו פה ישראלים ותיקים שמתנהגים כאילו הם יסדו את קנדה או מיקיריה... הם מרבים להעביר לך את ההרגשה שהם בקיאים ומנוסים ואתה ירוק/טירון שכמוך.. אחר כך מתברר כי הם נתנו עצות אחיתופל למכביר ובבטחון רב...זה כנראה מרומם את רוחם... מנגד הקנדים: לא ממהרים לתת עצות ולא ממהרים להתחבר וגם אם יבואו להתארח בביתך לא ימהרו להזמינך לביתם. אולי הם יותר חכמים ומנוסים... אתה נופל וקם וממשיך לצעוד (קר...)מחר יום חדש והשמש זורחת ונהדרת לפעמים...

 

[new in toronto]

שולח לך ../images/Emo42.gif+ עוד אחת ../images/Emo42.gif

 

[ליאתA2]

מילה מהשכנה מהדרום

אני גרה במישיגן אבל החבר הכי טוב שלי פה הוא קנדי... אבל אולי זה לא ממש נחשב כי הוא גם היה שש שנים בישראל... שאלה לאלו מכם שיכולים להשוות: מה לדעתכם ההבדל בין הקנדים לאמריקאים? אני לא מכירה מספיק קנדים בשביל שתהיה לי איזושהי דעה עליהם בכלל.

 

[blondini]

תלוי איפה בקנדה ובארה"ב ../images/Emo61.gif

אבל אם אפשר לעשות הכללות (ולפני שיתנפלו עלי אוסיף שתמיד יהיו הרבה אינדיבידואלים יוצאים מן הכלל) אז אמריקאים ככלל נחמדים וחמים יותר משכניהם בצפון. בתוך קנדה זה בולט יותר בערים הגדולות של אונטריו וקויבק. באזורים הכפריים יותר ובפרובינציות האחרות ממזרח ובעיקר ממערב האנשים יותר ידידותיים לעומת תושבי טורונטו, אוטווה ומונטריאול. לעומת ארה"ב זה בולט במיוחד בהשוואה למדינות הדרומיות והמערביות (אני יכול להעיד על צפון קרוליינה, טקסס וקליפורניה) שם האנשים שפגשתי היו מאוד חמים וידידותיים. אולי זה קשור למזג האויר ולמידת הצפיפות של האוכלוסיה. בקנדה, למרות שיטחה הענק, 95% מהאוכלוסיה מרוכזים בערים הגדולות שקרובות לגבול עם ארה"ב. טורונטו למשל היא העיר הצפופה ביותר בצפון אמריקה.