על החינוך הפרטי

[sheketz]

תשובה

מכל מה שפירטתי וציינתי מה צריך להיות הבסיס האחיד של מערכת החינוך, כל מה שאתה יחסת לי עכשיו אינו אלא המצאה או דימיון שלך, ולא קשור לדברים שאמרתי. עוד משהו?

 

[snift]

יפה לראות שאתה חוזר בך ממה שאמרת.

טוב לדעת שיש אנשים שעדיין מסוגלים ללמוד כשהם טועים.

 

[sheketz]

אפרופו צרכים והעדפות הנה כתבה בYNET

מדוע שבתו הבנות? האם זו העדפה של הורים להפריד בנים ובנות? כיצד בונים בית ספר פרטי? הכתבה

 

[snift]

מדובר בכתבה על שני מקרים שונים

ושניהם לא תקינים. (אחד מהם הינו גם בודאות אינו חוקי והשני טעון בירור בנוגע לחוקיותו) מה הקשר בין זה לבין הדיון שלנו?

 

[sheketz]

הדיון אינו מתמצה בשאלת החוקיות

.אלא יש כאן שאלות כבדות משקל, על מערכת החינוך, בדיוק אותן שאלות שדנו בהן כיצד להיענות אם בכלל לדרישות ושל ההורים והתלמידים ביחס לאופי בית הספר. וכיצד המערכת השלטונית מתמודדת עם בתי ספר פרטיים שאינם מנוהלים על ידי המדינה כאשר ברור כי המדינה אינה מספקת את הסחורה לקבוצה של הורים.

 

[snift]

בתי ספר פרטיים, הם פרטיים.

דעתי האישית היא שכל עוד הם עומדים בדרישות מינימום השכלתיות וכמובן לא עוברים על החוק, אסור למשרד ההחינוך להתערב בנעשה בהם. כמובן שמשרד החינוך לא צריך לתקצבם בשום צורה. אבל הדיון התמקד בהבדלים (אם קיימים) בין הממלכתי-דתי לממלכתי. אתה טענת שיש לבטל את הממלכתי-דתי ולהשאיר רק את הממלכתי בשם "אחדות" כל שהיא ועדיין לא ענית לי למה בעצם לא לבטל את הממלכתי ולהשאיר רק את הממלכתי-דתי? בכתבה שהבאת מתואר מקרה אחד של עבירה על החוק (בית הספר הפיראטי) ומקרה נוסף שחוקיותו מוטלת בספק (הפיכת בית ספר לנפרד ללא תהליך מסודר וללא מתן אלטרנטיבה לילדים/הורים). אין לאף אחד מהמקרים הללו קשר לדיון.

 

[vinney]

אפשר להתערב?

בחינוך ממלכתי דתי תלמידים מקבלים מהמדינה יותר, ממה שמקבלים בחינוך ממלכתי. כמו שאמרת - מקבלים בדיוק אותו דבר פלוס חינוך דתי. זה אומר - יותר שעות בבית ספר, יותר שעות בהשגחה, יותר טיפול מורים, יותר יותר יותר. זה, מה שנקרא, הפליה על בסיס דת. מי שלא רוצה לקבל חינוך דתי - מקבל פחות. אם בחינוך ממלכתי היו נותנים אותם השעות כמו בממלכתי דתי, אבל בלי החינוך הדתי (היו ממלאים את זה בתוכן אחר, מתאים לאוכלוסיה) - מילא. אבל אין את זה, וזאת הפליה. אני לא חושב שצריך לבטל את החינוך הממלכתי הדתי, אבל אני כן חושב שצריך ליצור שוויון - משמע - לתת אותן השעות בכל הבתי ספר הממלכתיים, וליצור רק הבדלים בתכנים באותן השעות. בממלכתי דתי - תכנים של דת ויהדות, בממכלתי - תכנים של אזרחות וחברה, ואני מניח שגם למוסלמים/דרוזים/נוצרים יש (ואם אין אז צריך שיהיה) בית ספר ממלכתי דתי שלהם. כשנגיע לזה - סבבה. בינתיים - יש הפליה, והיא פוגעת בעיקר בילדים. אחרי זה מתלוננים שילדים חילוניים עושים בלגן ומסתובבים ברחובות, בזמן שדתיים עסוקים בללמוד תורה. ברור, כי המדינה משקיעה בדתיים יותר.

 

[sheketz]

ומדוע לא לממן בתי ספר פרטיים?

המדינה יכולה לתת לבתי ספר פרטיים מימון לפי אוסף של קריטריונים. הרי אין חינוך ממלכתי חרדי, ואין סיכוי שהחרדים ישלחו את ילדיהם לממ"ד. אם תבטל את המימון לבתי ספר פרטיים חלק ניכר מהחינוך החרדי יפסיק להתקיים. אדב, המדינה חייבת לוודא שבתי הספר הפרטיים עומדים בסטנדרטים שלה, כך ששאלת ההתערבות בעינה עומדת. הנה אתה נזעק שאני רוצה לבטל את החינוך הממלכתי הדתי (כבר מזמן הכחשתי טענה זאת) , אבל מאידך אתה בעד לעשות אותו הדבר אבל למישהו אחר. האם אין אלו סטנדרטים כפולים? בוא ותגיד לי אם מה שאני אומר נכון, המאבק שלך אינו דווקא על שלטון החוק או על מנהל תקין אלא הוא על העצמת החינוך הממלכתי הדתי מול החינוך הממלכתי מחד ומול החינוך החרדי מאידך, שמתחרים עימו משני הצדדים. השאלות של עבירה ומנהל תקין מעניינות פחות בהקשר לדיון הזה, זהו נושא לגיטימי אך נפרד.

 

[טשאפק]

יותר מהאנשים שלא מזהים ציניות?!

 

[snift]

אני?

שאני לא אודה בזה?

 

[טשאפק]

ובקיצור ובלי ציניות

אין לי התנגדות אוטומטית לכל דבר דתי ובפרט אין לי התנגדות עקרונית לכיתות נפרדות לבנים ובנות. שתי ההסתייגויות הן שהכרח לוודא שהכיתות באמת זוכות לשיוויון אמיתי ומוחלט, ושאין הצדקה לכך שכיתה של 38 בנות בחינוך הדתי תפוצל לשתיים של 19, ואילו כיתה מעורבת של 38 תלמידים בחינוך הממלכתי לא תפוצל.

 

[snift]

בזה אתה צודק לחלוטין

רק 2 הערות: 1. אם אכן המצב בחינוך הדתי יותר טוב במחינה כספית ומבחינת תנאים, אני מעדיף להשוות את המצב בחינוך החילוני לדתי ולא להפך. 2. למיטב ידיעתי, הדוגמא שהבאת לא קיימת. עד כמה שאני יודע, כיתא שהיא כבר בעלת מגדר אחד (למשל, רק בנות) לא תפוצל לשתיים כאשר יש "רק" 38 תלמידות. אני מכיר מקרה אחד בו בית ספר פיצל כיתה (במקרה ההו זו היתה דווקא כיתה של בנים) אבל זו היתה החלטה של ועד ההורים באותה כיתה שמימנו את הפרש הפיצול.

 

[sheketz]

הוא מהאנשים היותר ציניים

גם אם לא יודה בזה.

 

[פלסטיק]

אם יפרידו לאשכנזים וספרדים

גם כן יגיעו להישגים טובים יותר? אם יפרידו לגבוהים ונמוכים? כנראה שכן, משום שכיתות קטנות יותר הן בדרך כלל מתכון להצלחה.

 

[snift]

נו..נו..

לך תסביר את זה לחוקרים, אני בטוח שהם בכלל לא חשבו על זה. באמת נראה לך שלא בדקו את זה כשעשו את המחקר? יש תיאוריה מאוד מבוססת שמסבירה את הסיבה להבדל בהצלחה והמחקר אכן הוכיח אותה. במחקר בודדו את עניין גודל הכיתה ודרך אגב, בדקו גם את הנושא העדתי. ברור שכיתות יותר קטנות (עד קוטן מסויים) יביאו להשגים יותר גבוהים, אבל גם כשלקחו בתי ספר שיש בהם יותר מכיתה מעורבת אחת ופשוט פיצלו אותה בצורה מגדרים (בפועל אותה כמות ילדים/ילדות בכיתה) עדיין הילדות השיגו כך ציונים הרבה יותר טובים במדעים מדוייקים.

 

[פלסטיק]

ראית את המחקר? חסרים מחקרים מוטים?

מי בכלל ערך את המחקר הזה? אני ראיתי רק ציטוטים של חלקי דברים שנעמרו באיזושהי ישיבה של הועדה לקידום האישה בכנסת. לא בדיוק המקום לשאוב ממנו אמת מדעית. יש לך נתונים ממקורות טובים יותר?

 

[snift]

אתה ראית כל מחקר שנעשה אי

פעם והשפיע עליך? "חסרים מחקרים מוטים" אפשר להגיד על כל דבר, אז אולי פשוט נפסיק לעשות הכל ונבהה בשמיים? כפי שכתבתי, יש לך טענות שהמחקר הזה לא קיים, טרח וחפש, אני לא צריך להוכיח לעצמי כלום. אתה טענת שאף אחד בכנסת כלל לא התיחס לכך, הוכחתי לך שטעית, אז אתה תוקף מכיוון אחר. נו מילא, אנשים מקובעים אנחנו כבר מכירים, לרוב מתיחסים אליהם כאל "חרדים" אבל אתה הוכחה לכך שזו ממש לא נחלתם הבלעדית.

 

[vinney]

ממלכתי דתי זה לא פרטי, זה ממלכתי

סתם הערת אגב

 

[פלסטיק]

פרטי בקריטריונים הרלוונטים

של חומר הלימוד ושוויון. למשל הממלכתי דתי הוחרג מדו"ח דוברת (בלי קשר לאם דו"ח דוברת טוב או רע). כמו החינוך העצמאי. כמובן שגם אין שוויון ולכן הממלכתי דתי מתוקצב אחרת ממלכתי (תנחש מי מקבל יותר). כל ה"שוויון" כביכול מיושם לגבי 45% מהתלמידים בישראל, ובקרוב הם יהיו מיעוט. אז שוויון עם מי? אולי פשוט נקים בית ספר של 1000 תלמידים שיהיה מגרש המשחקים של שרת החינוך. שם היא תקיים שוויון אינטגרציה תוכנית ליבה וכל מה שבא לה. כל השאר יוכלו ללכת ללמוד כמו שצריך. במקום שהשוויון יהיה למיעוט גדול שיהיה למיעוט קטנטן, נצמצם את הנזק.

 

[טשאפק]

והנה החלק השני

המאמר עושה סדר בשאלת הבעלות והמעמד הפורמאלי של מוסדות שונים, ודן קצת בסיבות העמוקות שבגללן הויכוח כל-כך מסעיר. >>>הקושי האמיתי, כך נדמה לי, הוא בתהליכים הסמויים המביאים להסתגרות של קבוצות אוכלוסיה הומוגניות מאחורי גדרותיהם של מוסדות שכביכול מייצגים תפיסות החורגות ממונוליטיות החינוך הממלכתי, אבל בפועל נענות לפחדים שבטיים. אנשים רוצים להיות עם דומים להם. עם אחרים המחזיקים בדיעות קרובות לשלהם. עם בעלי יכולות דומות, ומאותו רקע כלכלי ותרבותי. אנשים אחרים רוצים ניידות חברתית. גטאות, אפילו שהוקמו מרצון, מיונים וספי קבלה מפריעים לרעיון הניידות. מכאן הכעס. מכאן סינון המילה "פרטי" בין השיניים.