על הדימויים הפורנוגרפיים אצל הנביאים

[לב אברהם]

"גם בנו של דוד מת בגלל חטאיו "

דוד נאף ובנו תינוק טהור עולל שעוד לא ידע בין ימינו לשמואלו נענש במות איזה יופי של דין ומשפט צדק אלוהי " לא הפעם הראשונה ובטח לא האחרונה " אתה באמת ????? ארכאולוג

 

[גרי רשף]

נראה לי שסיבת מותו אחרת..

..המספר המקראי רצה לוודא ששלמה המלך אינו ממזר. (וידוא הריגה בסגנון המקראי)

 

[לב אברהם]

פוסטמורטום

אכן דינו של הילוד נגזר מראש כדברי הנביא

 

[Lakedaimon]

לא ממש הבנתי את ההערה...

לא הצדקתי את המעשה של האל, ניסיתי להבין מה אמר הסיפור לבן התקופה בה הוא נכתב. הכוונה במשפט שזו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה בה שיני בנים קהו בגלל פרי הבוסר שהאבות אכלו. ההתנפלות הזו לא ממש מובנת לי. איני כותב פה בכובע הארכיאולוג לרוב, אלא בכובע אוהב המקרא. בדיוק כמו שלך יכול להיות הפירוש העצמאי (והלעיתים מעט הזוי) לספרי שמואל (עם רווח או בלי רווח) ומלכים, גם לי יכול להיות הפירוש הרוויזיוניסטי שלי...

 

[לב אברהם]

שלוש פינות לכובע שלך

לא חשוב בן איזה תקופה אתה הפרשנות "הרוויזיוניסטית" שלך היא כאשר דוד חוטא מיד הוא נענש במות אחד מצאצאיו כמו במקרה הנ"ל אם כך היה לא היו נשארים צאצאים וזכר לדוד והפרשנות הלא הזויה שלך בהתאם להאמין שהמשל אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה זה משפט וחוק אלוהי או עובדה היסטורית הגיונית ומכאן הפרשנות שלך למות אחד הממזרים של דוד המלך זה פשוט לא רציני ולא חשוב איזה כובע אתה חובש ואתה עוד טוען בלי בושה שהפרשנויות שלי הזויות "ניסיתי להבין מה אמר הסיפור לבן התקופה בה הוא נכתב" ומה הבנתה מהסיפור בכובעך כחובב מקרא ! או כארכאולוג . אני לעומת זאת הבנתי מתשובתך שיש לך כנראה עוד כובע , כובע שלישי שאתה חובש בכל פעם שאתה קורא את הפרשנויות שלי

 

[Lakedaimon]

אז ככה-

מכיוון שלדעתי מחזור סיפורי דוד נכתב מתישהו במאה ה7, כחלק מהרפורמה של יאשיהו, המטרה הייתה לתת לגיטימציה לשושלת המכהנת, (בית דוד). אך מכיוון שעוד היו אנשים שהכירו את הסיפורים על המלך, החלקים שהקלו על עונשיו, היו חייבים להיות השפעה אלוהית, לכן בניו מתים על חטאיו ולא הוא. כדי ליצור אמינות לסיפור שהסתובב בעם על המלך, נכתב על כך שהובטחה לו ההבטחה האלוהית (שאין, כמובן שום אפשרות לאמתה, אלא רק להאמין לכהנים) ובכל מקום כתוב על "העיר אשר אשום את שמי שם" בדברי האל, בכל מקום בקשר לירושלים ולהבטחה האלוהית לדוד, כדי ליצור את הלינקג' בין המלך, הבירה והממלכה. שים לב שזוהי דעתי, הסקת המסקנות הפרטית שלי, אותה אני מסיק מההבנה שלי את הטקסט, בצירוף מאמרים אקדמיים אותם אני מוכן לצרף לך, במידה ותרצה. בניגוד אליך, אינני מציג את דברי כעובדה שאין עליה עוררין, ומכופף את העדויות המקראיות כדי להתאים. אני משתמש ומה שיש ובמה שאין כדי להוביל אותי. יש כאלה שיגידו (וביניהם masorti ) שההסקה מן ה"אין" אותה אני עושה היא מתודה מוטעית, אבל שוב, בניגוד אליך אני מוכן לקבל ביקורת, גם ממנו וגם ממך. לגבי המשפט: וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה. חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: אִם-יִהְיֶה לָכֶם עוֹד, מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה--בְּיִשְׂרָאֵל. הֵן כָּל-הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי-הֵנָּה: הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת. (יחזקאל י"ח 1-4) לא צריך להיות פרשן גדול כדי להבין שאותו מנהג מתקיים לפחות עד נבואת יחזקאל, ולכן האל מודיע כי לא יתקיים יותר, הרי אם לא היה זה מתקיים, לא היה צורך לבטלו...

 

[לב אברהם]

על הזיות במחזור

אני שמח שאתה מדגיש חזור והדגש שזו דעתך והבנתך בלבד לא חשבחתי אפילו לרגע ש יכול להיות אחרת ולא היתי עונה לך על הכלום שכתבתה אלמלה טענתך שאני י " ומכופף את העדויות המקראיות כדי להתאים" למרות שמעולם לא הצגתה הוכחה לזאת וכבר אמרו חכמים ממני כל הפוסל במומו פוסל וראה מה שאתה כותב על דעתך הבלעדית הנסמכת על מחקרים אקדמים "מחזור סיפורי דוד נכתב מתישהו במאה ה7, כחלק מהרפורמה של יאשיהו, המטרה הייתה לתת לגיטימציה לשושלת המכהנת " כאילו שבית דוד או שושלת דוד הקיימת כבר 200 שנה או יותר בימי יאשיהו עדין זקוקה ללגיטימציה כתובה ועוד כחלק מהרפורמה אבל הגדלתה לעשות כשהצגתה את הנימוקים וההוכחות לטענותיך (בטח בכבע של ארכאולוג )ן"מכיוון שעוד היו אנשים שהכירו את הסיפורים על המלך" כלומר לפי הפרשנות שלך הנסמכת כמובן על מחקרים אקדמיים פרקים שלמים בספר שמואל או כמו שאתה מגדיר מחזור סיפורי דוד נכתבו נבדו והומצאו בכדי לסטור שמועות או ידיעות או עובדות אחרות על בית דוד מלפני מאתיים שנה וכל זאת לדעתך בכדי לתת לסיפורים החדשים בספר שמואל אמינות "החלקים שהקלו על עונשיו, היו חייבים להיות השפעה אלוהית, לכן בניו מתים על חטאיו ולא הוא. כדי ליצור אמינות לסיפור שהסתובב בעם על המלך" אתה כנראה בטוח שהאנשים שחיו בימי יאשיהו היו טיפשים ואינפנטילים גמורים אחרת אי אפשר להבין את מה שאתה מיחס להם החלק האחרון שבו אתה מסביר ברצינות מדוע לדעתך הפרשנות האישית שלך ל- אבות אכלו בוסר וכ"ו היא הנכונה מקורית במיוחד במקרה הזה אתה פשוט מתעלה על עצמך רק שעוד לא הבנתי דרך איזה כובע הגעתה לזה "לא צריך להיות פרשן גדול כדי להבין שאותו מנהג מתקיים לפחות עד נבואת יחזקאל, ולכן האל מודיע כי לא יתקיים יותר, הרי אם לא היה זה מתקיים, לא היה צורך לבטלו... " כלומר לדעתך ו בכל התקופה ההיסטורית המתוארת במקרא עד ימי יחזקאל החוק והעובדות ההיסטוריות בארץ היו כך כל אבא או אמא שחטאו מתו מיד ילדיהם כעונש עד שבא הנביא יחזקאל וביטל את התקלה כלומר מימי האבות, במצרים ,במדבר בכל ימי השופטים והמלכים עד ימי יחזקאל מתו הילדים כעונש להורים שחטאו אכן לא צריך להיות פרשן גדול בשביל להבין כמוך את התנ"ך צריך להיות משהוא אחר לגמרי מעניין הפעם לא הגדרתה את הפרשנות שלי כ הזויה

 

[Lakedaimon]

סימני פיסוק היו יכולים לשפר את הבנתי, מילא..

ובכן, כיוון שהשקפתי היא שהמקרא אינו היסטוריה, אלא מיתולוגיה, להנחתך: "התקופה ההיסטורית המתוארת במקרא עד ימי יחזקאל" אין משמעות או ערך. לכן התיאוריה הפרטית שלך (דוד כווסאל פלישתי, שמו אל \שמואל), שאינה מגובה בדבר מעבר לתיאוריות קונספירציה מקראיות, היא בטלה ומבוטלת*. זאת כיוון שאין עדויות לממלכה מאוחדת וכפועל יוצא, שלא בתקופת שאול, לא בתקופת דוד, לא בתקופתו של שלמה (אם הייתה כזו) ולא זמן לא מבוטל לאחריהם, אין כתיבה מלכותית של אותה ממלכה, ולכן לא יכלה להישמר ההיסטוריה המלכותית כפי שאנו מבינים אותה. לרגע לא טענתי שהסיפורים הומצאו ונבדו. מה שטענתי זה שהם נאספו וחוברו מאגדות עם וסיפורים עממיים לכדי סיפור בריאתו של עם מיתולוגי, שהיה כנראה בראשיתו לא יותר מאוסף של כפרים ושבטים שונים שחיו בהר. אתה לוקח את הפשט, ומכופף אותו לתוך התבנית שלך, מה שמתאים נהדר, מה שלא מתאים נכתב כדי לתת לגיטימציה לדוד... * אגב, הייתי שמח לראות מאמר אקדמי שתומך באוזורפציה המוזרה הזו.

 

[לב אברהם]

עכשיו אתה חובש כובע מיתולוגי

גם אם אציג לך הוכחות כתובות שדוד היה ווסאל פלשתי לכל דבר ועניין לא תקבל זאת ולא בגלל הכובע השקפתך שהמקרא אינו היסטוריה אלה מיתולוגיה וכ"ו אינה מפתיעה היא שטוחה קנטרנית ופרימטיבית לעומת זאת אתה בהחלט מפתיע אותי כל פעם מחדש בהברקות שלך ש "הייתי שמח לראות מאמר אקדמי שתומך באוזורפציה המוזרה הזו."

 

[Lakedaimon]

לרגע לא הורדתי אותו

וחבל לי שאתה מושך כל דבר לכיוון התיאוריה הדוידית שלך במקום להגיב לגופו של עניין - השירשור שפתחתי עסק במשהו אחר לחלוטין. לגבי טיבן של הוכחות: על כל משפט כתוב על כך שדוד היה ווסאל פלישתי, אוכל להביא לך חמישה שאומרים שהיה יהודי ג'ינג'י ירא שמיים, מקסימום חטא פה ושם. במקרא, ובמיוחד בסיפור דוד, יש כל כך הרבה סתירות, שאני יכול להמציא תיאוריה שדוד היה ווסאל מואבי ועדיין למצוא הוכחות כתובות לכך. לכן לא ניתן לקבל את הסיפור כולו כאמין ולכן יש לפנות לאמצעים אחרים על מנת לברר פרטים על זהותו. לגבי השקפתי על המקרא כמיתולוגיה: בעבר היה נהוג להניח כאקסיומה, כי המקרא הוא ספר היסטוריה לכל דבר. ב100 השנה האחרונות קמו אסכולות שונות המערערות על האקסיומה הזו, והוכח, מעבר לכל צל של ספק (לחילונים כמובן, לדתיים הוא עדיין היסטוריה) שהמקרא הוא המיתולוגיה היהודית, בדיוק כמו שהאניאיס הוא המיתולוגיה הרומית והתאוגוניה ודומותיה מרכיבות את המיתולוגיה היוונית. עד היום יש אנשים שמחפשים את קברו של אכילס ליד טרויה, בדיוק כמו אלה שמחפשים את קברו של שאול ליד יבש גלעד, או את קבר שלמה בירושלים. לכן השקפתי אולי קנטרנית (בשבילך), אך בהחלט אינה פרימיטיבית. על השטוחה לא אגיב, אין לי טעם להיכנס עמך לויכוח עקר. לגבי הברקותי: אני לא זוכר שראיתי תיזה כזו על דוד כווסאל פלישתי, אך יש לנו מחלקת מקרא שאוהבת רעיונות חדשים, לך על זה...

 

[לב אברהם]

בוא נראה איך אתה עושה את זה

א. היותו של דוד ווסל פלשתי אינו סותר את האפשרות שלך לטעון שהיה ג'ינג'י ב. בכדי להוכיח שדוד היה יהודי כשר אתה צריך למחוק את מגילת רות . ירא שמיים זה מושג שיכול להתאים גם לעכו"ם ג. אתה לא יכול למצוא שום הוכחה שדוד היה ווסל מואבי (מקסימום הסתתר שם) ד.ההכללה שאתה עושה כאילו כל התנ"ך הוא מיתולוגיה יותר משטוחה (גם טרויה העיר נחשבה פעם לאתר דמייוני ) היתי מאוד מאוד רוצה לראות אותך ממציא תאוריה חדשה על ספר שמו אל אני לא חושב שזו בושה לפתח תאוריה חדשה והתאוריה שלי יכולה לעמוד מול כל תאוריה או אסכולה אחרת אני מסכים איתך שהתנ"ך בשום אופן אינו היסטוריה 100% איך תוכל למצוא תיזה על דוד כווסל פלשתי אם אתה טוען שאני המצאתי אותה

 

[Lakedaimon]

יו, תראה מה מצאתי... מצורף מאמר.

ככה עושים את זה: א. עדיין לא הוכחת כי דוד היה ווסאל פלישתי, זו תיאוריה בדיוק כמו כל תיאוריה אחרת. לכן המילה הראשונה הייתה צריכה להיות "טענתי כי...". ב. אתה צודק, אך בדיוק כמו שאתה טוען כי ספר שמואל חובר כדי לתת לגיטימציה וכי שמואל הוא למעשה דוד, אני אוכל לטעון שמגילת רות הומצאה במאה ה8 כדי לתת לגיטימציה לשלטון על אותה אוכלוסיה בתקופתו של עמרי (מצבת מישע מלך מואב, מכיר?). ג. אם ארצה, לעומת זאת, להוכיח כי היה ווסאל מואבי מספיק לי שאבטל את שאר העדויות ואשתמש בהסתתרותו אצל המואבים כמו שאתה משתמש בהימצאותו אצל הפלישתים בגת. ד. אני אתן לך קצת יותר - רובו של המקרא הוא מיתולוגיה. ניתן למצוע עדויות מחוץ לטקסט על חלק מהמאורעות מאמצע ספר מלכים א', כמו מסע שישק, קרב קרקר (מזכיר את אחאב), המרד של מישע (עמרי ויהורם) מצור סנחריב על לכיש ועוד. לגבי טרויה, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. האתר (היסרליק) אכן מזוהה כטרויה אך אף אחד מהחוקרים של טרויה לא מנסה "לאמת" את האיליאדה או לחפש את שבריו של הסוס הטרוייאני, כפי שאנו מנסים "לאמת" את המקרא. ספר שמואל נכתב, לדעתי, על מנת לחבר בין המלך המיתולוגי של הממלכה הצפונית שבירתה שומרון ומקדשה בבית-אל (שאול), לבין המלך המיתולוגי של הדרומית שבירתה ופולחנה בירושלים (דוד), בתחילת המאה ה7 לספירה, כדי לחבר בין ההיסטוריות המלכותיות שלהן.

 

[לב אברהם]

צל הרים כהרים

אני מקווה ש ההגדרה של מילון אבן שושן למושג ווסל מקובלת עליך אם כן שמואל א' פרק כז פסוקים 9 "והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקני " שמו א' פרק כח פסוק,2 "ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך .ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים" שמואל א כז 5 "ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שב עבדך בעיר הממלכה עמך . ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה" שמואל א כט 1 "ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל . וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרונה עם אכיש " לא הבאתי את כל ההוכחות אבל הבאתי את הברורות והבולטות ביותר היתי מאוד רוצה להבין איך אתה סותאו מסביר אחרת את הכתוב או לחילופין מציג הוכחות מקבילות ברמתן להיותו של דוד ווסאל מואבי לאחר שנגמור סוף סוף את עניין הווסל נוכל להמשיך הלאה

 

[Lakedaimon]

אני מקווה שזו התחמושת הכבדה...

שמ' א' כ"ז 9 - מדובר בשטחים שבעת הכתיבה (מאה 7) לא היו חלק מממלכת יהודה, אלא תחת שלטון מצרי, לכן לא היה נזק בכתיבת הסופר כי דוד פשט עליהם. שמ' א' כ"ח 2 - איש תחבולות, מוצג כבעל אמונו של המלך הפלישתי. מצדיק את הסעיף האחרון. שמ' א' כ"ז 5 - צריך להסביר איך צקלג בעומק השטח הפלשתי נמצאת בחסות ממלכת יהודה, לא? שמ' א' כ"ט 1- יש הבדל סמנטי ברור בין "סרני פלישתים" לבין "דוד ואנשיו". מפני שאכיש כביכול משתמש בדוד ואנשיו כשומרי ראשו, יכלו מלכי יהודה להצדיק את השימוש בפלתי והכרתי כשומרי ראשיהם. האם ניתן להמשיך הלאה? או לפחות לפתוח עם זה שירשור אחר?

 

[לב אברהם]

עכשיו הבנתי

הבעיה שלך היא כנראה המקום שעליו אתה חובש את הכובע

 

[Lakedaimon]

מה? הראש?

מממ... הוא דווקא בסדר, תודה על הדאגה, אני תמיד עם כובע

. אני יודע שזה לא כל כך נעים שלכל ראיה (טקסטואלית) שתביא אוכל להביא ראיה (טקסטואלית, ארכיאולוגית או פרשנית) שתפריך אותה

, אך אלו הם החיים. אם בחרת לפרש קטע בניגוד לכל היגיון מחקרי

, אל תתפלא שסותרים אותו בדיוק באותה צורה

 

[לב אברהם]

מודה ועוזב ירוחם

 

[eyalnadav]

הכותב מדבר מהרהורי ליבו

הנבואה היא מבחינת משל ולא מבחינת מציאותית. צריך להבין את המשל. מי שחושב שדברים כמשמעם -לא מבין מהו נבואה כלל. הדימויים והמשלים הם לפי הבנת הדור ההוא את המשל , וגם לפי קבלת הנביא ההוא. וכן שאר כל דימויי הנביאים

 

[Lakedaimon]

לרגע לא חשבתי שלא...

השאלה היא מדוע להשתמש בדימוי פורנוגרפי, אם במקומות אחרים משתשמשים הנביאים בדימויים אחרים. האם הבנת המשל הייתה משתנה אם היה מדובר בכבשים, כרמים או מקשות אבטיחים? הרי יחזקאל הוא זה שהביא לאור את "חזון העצמות היבשות", כך שעל פניו, עולם הדימויים שלו היה די רחב: וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ--כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. וּמִתּוֹכָהּ--דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶן--דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָת; וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, לְאַחַת לָהֶם. וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה; וְכַף רַגְלֵיהֶם, כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. וידו (וִידֵי) אָדָם, מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, עַל, אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם; וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם, לְאַרְבַּעְתָּם. (יחזקאל א' 4-8) צוֹר, אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי. בְּלֵב יַמִּים, גְּבוּלָיִךְ; בֹּנַיִךְ, כָּלְלוּ יָפְיֵךְ. בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ, אֵת כָּל-לֻחֹתָיִם; אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ, לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ. אַלּוֹנִים, מִבָּשָׁן, עָשׂוּ, מִשּׁוֹטָיִךְ; קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ-שֵׁן בַּת-אֲשֻׁרִים, מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם. שֵׁשׁ-בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ, לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס; תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה, הָיָה מְכַסֵּךְ. יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד, הָיוּ שָׁטִים לָךְ; חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ, הֵמָּה חֹבְלָיִךְ. (יחזקאל כ"ז 3-8) עמוס גם לא קוטל קנים: הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ; הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, בִּלְתִּי אִם-לָכָד. ה הֲתִפֹּל צִפּוֹר עַל-פַּח הָאָרֶץ, וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ; הֲיַעֲלֶה-פַּח, מִן-הָאֲדָמָה, וְלָכוֹד, לֹא יִלְכּוֹד. ו אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ; אִם-תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַיהוָה לֹא עָשָׂה. ז כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה, דָּבָר, כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ, אֶל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. ח אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא. (עמוס ג' 4-8) אז אם ניתן להשתמש בדימויים שאינם פורנוגרפים ולהעביר את המסר, למה להשתמש בפורנוגרפיים?

 

[יוסי ר1]

נו, וכמה דימויים פורנוגרפיים כאלה מצאת

בתנ"ך? לשאלתך היה יותר משקל לו רוב הנבואות היו בעלות אופי שכזה. כיון שרק מיעוט מיעוטן הוא כזה, אתה יכול להניח שהנביא רצה לעורר ולזעזע באופן חריג, בתיאור מאד לא שגרתי , לא מה שמצפים ממנו ביום-יום.