על הביקורת !

strider1

New member
מקסימום עיפרון מאחורי האוזן

את המאתיים גרם פסטרמה לרשום לך?
 

אש לי

New member
יא גנב מה מאתיים גרם?

לקחתי רק 150 גרם פסטרמה הולכת למכולת של עמוס
 

strider1

New member
כן, אה?! ומה יש לך בכיס הפנימי

של המעיל?! אהא!!! וסילי! צרף אותה לרשימה. NO MORE PASTRAMA FOR YOU!! (come back next year)
 

אש לי

New member
Hey don´t fuck with me../images/Emo10.gif

המעיל בכלל לא שלי... נא נא ננא נא
 

strider1

New member
the F word?! my oh my

כזאת עוד לא נשמע כאן, מאז שפחית החמוצים נפלה לזלמנוביץ´ על הבוהן
 
תבואי למכולת של דניאל

פה הכל על חשבון הבית. את יכולה לטייל בין המדפים ולבחור מה את רואה. יש לנו את כל הנקניקים בשבילך. יש מדף של מריונטות. בכל הגדלים. את בוחרת אחת ואני עושה שם פוווו בשבילך ואיך שרצית אותה ככה היא הופכת לאנושית. יש שורה של תחפושות מהפסטיבל בונציה. יש חדר ענק עם בגדים מהקרנבל. יש מדף עם צעצועים (גם למבוגרים) יש מדף שהכי אוהבים אותו. יושב שם בוב דילן, ג´ימי הינדריקס. בן גוריון, הרצל, לינקולן... אבל אי אפשר לקחת אותם - רק לדבר איתם. ואם תמשיכי לסוף החנות. יש שם חדר קטן. חשוך משהו פה ולח. תבואי לחדר הזה אני יושב שם עם קלף ונוצה. תבואי שם תקבלי כל התשובות. קחי מה מתאים לך. ותגידי דניאל שלח אותי. דניאל לבלונדינית
 

strider1

New member
שוב פעם פתחו היפרכל מולי?!

קונקורנציה, אבוי. רגע, אבל לפני שאת הולכת, תחשבי על זה - בוב דילן, הנדריקס, ג´פרסון איירפליין או אהובה עוזרי - הכל טוב ויפה, אבל איפה תשיגי כזה מטיאס כבוש, בלי שמש בבטן?
 

birdy7

New member
ביקורת...

ראשית צריכה לבוא מבסיס של עובדות ולא רגשות כלומר, קודם להציג את העובדות ולהדגיש שככה אתה רואה אותן, אבל יתכן שאתה לא רואה הכל או לא בבהירות ככה ניתנת לאחר אפשרות להגיב ולא מתוך התגוננות אח"כ אפשר להמשיך ולהצביע על התחושות שלך, שהובילו אותך לראות את העובדות כפי שראית (עובדות, לדעתי, גם הן בד"כ סובייקטיביות... בעיני המסתכל...) נראה לי שככה הביקורת נתפסת הוגנת לא יודעת לגבי בונה או הורסת אבל כנראה הוגנת
 

ירקרק

New member
עוד על הביקורת או "תשובה לאחות של"

סבתי המנוחה עליה-השלום, (זוכרים אותה? ההיא מהפתגמים!) הייתה אומרת (בתרגום מאידיש): כשם שמצווה לומר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" הביקורת לא נועדה לצער ו/או לזלזל בזולת! הביקורת נועדה להשפיע, בדרכי נועם ושלום, על הזולת לשנות את התנהגותו השלילית או את היחס או אי-יחס שלו לדבר מסוים. ולכן, עלינו להימנע ממצבים שבהם הביקורת מכאיבה או מזלזלת מבלי שהיא בונה. ביקורת שאיננה בונה אינה יוצרת רק תחושה בלתי נעימה בעת השמעת הביקורת, אלא היא משאירה ´צלקת´ - אווירה בלתי נעימה, לאורך זמן. הביקורת במהותה לא נועדה לתקוף את המעשה שכבר נעשה, אלא להבטיח שהמעשה שנעשה לא ייעשה שנית. הצלחתה של הביקורת טמונה , באפשרות לחדור לליבו של הזולת, ולפתח אצלו מודעות למעשה הרע שעשה, ולהביאו לכך, שבעתיד יהיה לו רצון עצמי משלו לא לעשות מעשים דומים. כדי שהדברים אכן ישפיעו יש לתכנן נכון את הביקורת כדי שלא רק תאמר גם ובעיקר כדי שהיא תשמע. כמעט תמיד, המשפט הפותח את הביקורת, הוא הקובע כיצד ישמעו הדברים על-ידי המבוקר. אם נתחיל את דברי הביקורת במחמאה למבוקר על אופיו וחכמתו ובהמשך נביע את דעתנו שלאדם חכם לא יאה להתנהג בצורה מסויימת - סיכויים טובים שהדברים יתקבלו על ליבו. ולאידך, אם נטיל תו-של-גנאי בפני במבוקר - אנו נגרום לו לאטום את אוזניו מלקבל את דברי הביקורת הצודקת.
 
פריחה מפתגמים כמו חררה מביקורת

אי אפשר לתקן עם מילים יפות ומתחנפות. למרות שאתה איש חכם ונבון ויפה ושנון ומצחיק אני חולקת על דבריך כמעט על כל מילה. חוץ מהספור של הסבתא כי על מצוות של סבתות אני לא יכולה לחלוק. אבל כל מילה אחרת -כן ואם יורשה לי, במטותה ממך. או שלא הבנתי מילה ממה שכתבת או שאתה לא הבנת מילה ממה שאני כתבתי קודם. על ההבדל שבין ביקורת לבין משוב. ואני לוקחת על עצמי את האחריות שכנראה לא הסברתי את עצמי ברור מספיק. הביקורת באה מהמקום של המבקר-הוא "יודע" מה נכון הוא רוצה ל"פתח מודעות "אצל המבוקר ל"מעשה הרע שעשה"...והסיפא כמובן" מלקבל את דברי הביקורת הצודקת" אותי-עד היום לא מינו כאחראית על הצדק או הנכון והלא נכון בעולם. לפיכך-אני גם לא רואה עצמי ראויה להגיד לאחר דבר מה על מעשו,(הרע כמובן, שכחתי), ולא לוקחת על עצמי אחריות לתקן את דרכיו השורכות. המשוב אומר לאדם, קח ראי, ככה אתה נראה בראי. מתאים לך? -יופי תמשיך ככה. לא מתאים לך?-אז תחשוב איך אתה יכול/רוצה לשנות את עצמך. בנגוד לביקורת, משוב אינו "צודק " או "לא צודק" משוב מראה לאדם את דבריו או התנהגותו וזהו... משם והלאה הוא יחליט לבד מה נכון לו.
 
ביקורת......היש ביקורת שבונה???

ביקורת ..... כבר בעצם ההגדרה שלה , נשמעת לי כדבר שלילי. כי ברגע שמישהו מבקר אותי, בעצם הוא מעיר דבר מה שלילי כנגד משהו שעשיתי או שלא, או כנגד משהו שאמרתי או שנמנעתי מלאמר.....והתחושה היא שהוא מעביר עלי ביקורת, וזה נשמע לי ממש לא טוב. אני אישית שונאת ביקורות, כי עברתי המון ביקורות בשנות נישואיי (ולא אכנס לפרטים), וביקורות אלו היו לא נעימות לי, נאמרו בדרך כלל בצורה שלילית ומאשימה, בקיצור היו ביקורות הורסות, גם הורסות את מטרתן, וגם הורסות לי את הלב, וגם הורסות את הזוגיות. לסיכום היו רק ביקורות מקלקלות ופוגעות, למרות שהיו אמורות להיות בונות ומתקנות. ביקורת שלילית לפעמים באה גם מעצם חולשתו של האדם שמעיר אותה, כי לפעמים במקום ללכת הוא ולעשות דבר מה חיובי, הוא שולל את מעשיו של האחר. לגבי ביקורת בונה, לא יכולה לראות כנגד עיניי דבר שכזה. הייתי אולי מכנה אותה כ"הארה" , נקודת אור שנאמרת בנועם ובאופן חיובי, וגורמת לנו למצוא את הצד החיובי במעשינו, ואיך אנו בעצם אמורים להגיע אליו, ולתקן את השליליוּת שבהם. למשל, כשרוצה לתקן משהו במעשיהם של ילדיי אני נוטה ל"האיר" את דרכם, ולא לבקר אותם(שלילי), אפילו אם זו בקורת בונה. לדעתי, כפי שנאמר כבר, הבקורת הטובה ביותר והיעילה ביותר שיכולה להיות היא של האדם כלפי עצמו, שהאדם בכבודו ובעצמו יבחן את התנהגותו ומעשיו כלפי הזולת , שיחשוב פעמיים לפני שעושה ,כך שלבסוף לא יתחרט, ולא יגרום לסביבה לבקר אותו. ביקורת טובה, אבל לא תמיד אפשרית והגיונית.
 
ביקורת......היש ביקורת שבונה???

ביקורת ..... כבר בעצם ההגדרה שלה , נשמעת לי כדבר שלילי. כי ברגע שמישהו מבקר אותי, בעצם הוא מעיר דבר מה שלילי כנגד משהו שעשיתי או שלא, או כנגד משהו שאמרתי או שנמנעתי מלאמר.....והתחושה היא שהוא מעביר עלי ביקורת, וזה נשמע לי ממש לא טוב. אני אישית שונאת ביקורות, כי עברתי המון ביקורות בשנות נישואיי (ולא אכנס לפרטים), וביקורות אלו היו לא נעימות לי, נאמרו בדרך כלל בצורה שלילית ומאשימה, בקיצור היו ביקורות הורסות, גם הורסות את מטרתן, וגם הורסות לי את הלב, וגם הורסות את הזוגיות. לסיכום היו רק ביקורות מקלקלות ופוגעות, למרות שהיו אמורות להיות בונות ומתקנות. ביקורת שלילית לפעמים באה גם מעצם חולשתו של האדם שמעיר אותה, כי לפעמים במקום ללכת הוא ולעשות דבר מה חיובי, הוא שולל את מעשיו של האחר. לגבי ביקורת בונה, לא יכולה לראות כנגד עיניי דבר שכזה. הייתי אולי מכנה אותה כ"הארה" , נקודת אור שנאמרת בנועם ובאופן חיובי, וגורמת לנו למצוא את הצד החיובי במעשינו, ואיך אנו בעצם אמורים להגיע אליו, ולתקן את השליליוּת שבהם. למשל, כשרוצה לתקן משהו במעשיהם של ילדיי אני נוטה ל"האיר" את דרכם, ולא לבקר אותם(שלילי), אפילו אם זו בקורת בונה. לדעתי, כפי שנאמר כבר, הבקורת הטובה ביותר והיעילה ביותר שיכולה להיות היא של האדם כלפי עצמו, שהאדם בכבודו ובעצמו יבחן את התנהגותו ומעשיו כלפי הזולת , שיחשוב פעמיים לפני שעושה ,כך שלבסוף לא יתחרט, ולא יגרום לסביבה לבקר אותו. ביקורת טובה, אבל לא תמיד אפשרית והגיונית.
 
המילה "ביקורת" מעוררת רתיעה

כי אנחנו רגילים למבקרי סרטים, ספרים וכו´ ואלו בדרך כלל מתהדרים ב"ידענותם" ונוטים לקטול את מושא הביקורת. בדרך כלל אנו משתמשים במילה ביקורת כתחליף לאמירה "מציאת טעויות" ויותר גרוע, "חיפש טעויות". אף אחד לא אוהב שיחפשו טעויות אצלו ללא הסכמה מראש ממנו. בטח לא שיטיחו בפניו או יפרסמו ברבים. אבל יש מה שנקרא "משוב". "פידבק". "שיקוף". מילים שמבטאות אינטראקציה ביני לבינך (כדוגמא) בה אני נותן לך אפשרות להבין בעצמך איך לשפר (או להחליט שלא לשפר מתוך מודעות). לא באופן תוקפני או מעליב או מתנשא. בשורה התחתונה, לאותה אינטראקציה תוכלי לקרוא "ביקורת בונה". בונה כי הסכמת לקבל אותה ולהסיק מסקנות בעקבותיה כך שהתוצאות תהיינה לטובתך. כמובן, שללא נכונות לקבל את המשוב (לא כל משוב הינו נעים ומלטף) שום בניה לא תהיה, בין אם תקראי לזה משוב או ביקורת.
 
לא אוהבת שסוטרים לי.......

לא אוהבת שפוגעים בי. ביקורת שנאמרת באופן פוגע, היא מכאיבה, ולא מועילה. משוב, נשמע הרבה יותר טוב. ואם הוא בא גם בתוספת ליטוף ונשיקה תמיד יתקבל בברכה, עם אופציה להערכה.
 
הנה, את רואה

נוצרה תקשורת, הסכמת להצעתי שבמשוב, ובתמורה אני מעניק לך גם
וגם
וגם אייקון של ליטוף.
 
ולא סתם תקשורת......

תקשורת חיובית בונה, עוד עלולה לבנות לנו אהבה... (הסקתי מחיבוק, נשיקה וליטוף)
 
למעלה