על הביקורת !

חררה מביקורת יש לי

מתייחסת כאן,אבל בעצם לכל השרשור לא חושבת שיש לי זכות לבקר מישהו אחר. אני יכולה לנסות לשים את הראי מול הפנים שלו ושיביט. הביקורת באה ממקום של "אני יודע יותר טוב ממך". של "אני אלמד אותך איך..." לא אוהבת בקורת. ועוד יותר שונאת את הביטוי ביקורת בונה. פאק. מה יכול להיות "בונה " במישהו שמבקר אותי? שיודע יותר טוב ממני עלי? ומה אני יכולה ל"בקר " בהתנהגותו של אחר? מי שמני כמבקר שלו/ה? אני רק יכולה להציע נקודת מבט אחרת, ירצה יאכל לא ירצה-לא יאכל. דוגמית מהחיים-כדי לפשט את המורכבות של האמירה אולי. יש בעבודה נניח ,מישהו מכעיס. הכל הוא "תמיד" "יודע יותר טוב" שלב ראשון-לבדוק את עצמי,למה הוא מרגיז אותי כל כך? למה כל הפיוזים הג´ינג´ים יוצרים ישר קצר חשמלי במוח שלי(אולי הוא דומה למורה לגיאוגרפיה שתמיד עיצבן, לאבא שלי, וכן הלאה.) נגיד שלא מוצאים למה הוא מכעיס,ואיפה זה טמון אצלי ואז-יום אחד מתפתח עימות בעבודה בין ה"מרגיז" ומישהו אחר . והמרגיז אומר "אמרתי לכם... ותמיד ...ואני יודע הכל" אפשר להגיד לו ביקורת בונה- תש´מע חביבי-אתה עולה לכולם על העצבים עם ההתנהגות שלך היהירה והידענית. ואפשר להגיד לו- לא נעים לי לשמוע את הידענות שלך. כי ממקום שלי"אני" אין שיפוטיות של ההתנהגות שלו. אלא רק משוב שלי, על מה ההתנהגות שלו עושה לי. ואז- ירצה ישנה אותה לא ירצה-ישים קצוץ. דרך אגב נכון גם עם ילדים עם בני זוג וכן הלאה. אפשר להגיד דברים קשים מאד לאנשים, אם אומרים אותם נכון. וזה אגב תלוי ,כמו כל מסר במי שמוסר את המסר ולא מי שמקבל אותו. אלו היו שישים שניות על חררה מביקורת ועל ההבדל בין ביקורת למשוב לדעתי.
 

אטיוד5

Active member
הכעס שלך

בא ממקום של נחיתות ולא ממקום של היהירות שלו!!!! ממש ככה נשמע (לי) מה שאת אומרת פה. נניח שהוא באמת יודע טוב ממך ונניח שהוא באמת יכול ללמד אותך הוא לא אומר לך: " יא מטומטמת אחת, תסובבי שמאלה ולא ימינה". הוא אומר את אותו הדבר בלי הקללה. אבל את מתוך הכעס על עצמך, שבאמת לא ידעת שצריך לסובב שמאלה, ישר הוספת בראש שלך את ה"יא מטומטמת" שהוא בכלל לא אמר.
 
ולכן אמרתי-קודם כל עושה את הבדיקה

אצלי ועם עצמי. מאיפה בא לי הכעס עליו. אבל אם לכולם במשרד יש כעס עליו אז אולי אולי יש משהו באיך שהוא משדר ולא רק באיך שאחרים קולטים אותו? וכן יש דרכים שונות להעביר ידע או מידע, אחת מעמידה את השני במקום של נחיתות ואת ה"ידען" במקום של יוהרה. ואחרת ,לא עושה את התהליך הזה. נניח שהוא (המורה לנהיגה?) אומר"תסובבי שמאלה ולא ימינה" בטון ונימה של -אני אומר לך מה לעשות. או "אולי תבדקי אפשרות לסובב שמאלה ולא ימינה?" אמר אותו דבר אבל אחרת.
 
אחד הדברים שדופקים מנהלים

זה הצורה שהם מתמודדים עם הכעס. לפעמים לא צריך לשמוע על איך אמר לי. צריך להקשיב למה אמר. יחי ההבדל. הופה אחותו רוצה לשנות את איך הוא משדר? אלוהים פונה למהנדס תוכנה, מהנדס חומרה ומנהל ומציע לכל אחד לממש משאלה אחת.. מהנדס התוכנה ביקש לראות את כל העולם. לטייל כל החיים. וקיבל. מהנדס חומרה ביקש להיות על אי בודד עם כל הנשים מהפורום של פסי ה..חמודה. וקיבל. כשפנה אלוהים למנהל ושאל אותו מה הוא רוצה - אמר המנהל לא אכפת לי מה הבטחת להם אני רוצה אותם בחזרה לעבודה עד אחרי הפסקת צהריים היום! דניאל
 

ירקרק

New member
"אחותו של" - יש לי ´משוב´ עבורך ../images/Emo13.gif

מישהו מכם שמע פעם על קיבוץ שבוחר מתוכו חברים ל"ועדת ביקורת"? מישהו מכם שמע פעם חברה משגשגת שמשלמת משכורות עתק ל"מבקרים" פנימיים או חיצונים? אם התשובה היא: כן… האם לדעתכם ה"מבקרים" הללו נועדו רק כדי לגלות שחיתויות או גם להגיש הצעות ייעול? אם התשובה היא: גם להגיש הצעות ייעול… האם לדעתכם חברי הקיבוץ או בעלי המפעל המשגשג, רואים בעין לא טובה את הצעות הייעול של אותם מבקרים רק בגלל שהם, החברים, בעלי המפעל, עצמם לא חשבו על ההצעות הללו לבד? האם לא לשם כך הם מונו ונועדו המבקרים?? האם עולה בדעתכם שמישהו לא יסכים לקבל רעיון טוב מחבר קרוב בתחום שינוי התדמית, ההופעה, בחירת מסלול לימודים, תקשורת בין-אישית וכדומה, רק בגלל שזה נאמר על-ידי האחר מבלי שהאדם הגיע לתובנה זו בכוחות עצמו? לשמחת כולנו (אולי למעט יוצאים מהכלל…) אנו לא חיים לבד על אי-בודד - אנו חיים בחברה. חלק אינטגרלי מחיי חברה הוא ההפריה ההדדית כמעט בכל תחום מחיינו. אחד מהדברים שאנו, הפרט, יכולים להיעזר בחברה הוא ההשתפרות. לראות את התנהגותנו באור שונה, באור אחר, ואם הדברים מקובלים על שכלנו, לשנות את התנהגותנו בהתאם. בעיקר אנו מצפים להארה והערה שכזו מהחברים הקרובים אלינו, מאלו שבאמת ובתמים מחפשים את טובתנו, וככל שהקרבה רבה יותר - הציפייה למעורבות בחיינו רבה יותר. במילים פשוטות: לנו כחברים קיימת, לא רק הזכות כי אם החובה לעזור לחבר, בהערה והארה, לעלות על דרך המלך! אך זאת אסור עלינו לשכוח, למרות (ואולי בגלל) שאנו חברים קרובים, דברי ההערה-הארה, חייבים להיאמר, כפי שציינתי קודם, בצורה מכובדת ולא מזלזלת, אך הדברים חייבים להיאמר ! לא מספיק להעמיד מול האחר מראה (כפי שהציעה "האחות של…") ולחכות ממנו שיראה בעצמו-לבדו היכן הוא טעה, בבחינת "ירצה יאכל לא ירצה לא יאכל", כי מה אם האחר מבולבל, מסונוור וכדומה, ואינו מסוגל לראות נכונה את הדברים. זאת ועוד: לעניות דעתי, גם אם הביקורת באה ממקום של "יש לי ידע רב יותר ממך בנושא" הוא לא תמיד שלילי. הרי כל החיים אנו תלמידים ותמיד דברי ההורה, המורה או המרצה, באים ממקום של יותר ידע או ניסיון חיים - מה רע בלקבל אמת ממישהו חכם מאיתנו? אני ער לחררה ולחרדה שציינה "אחותו של…" מאותו טיפוס מעצבן: "המטיף הידען", אותו אחד שתמיד תוקע את אף בכל מקום כדי להביע את ידענותו ורעיונותיו - אך לעניות דעתי לכנות את הסלידה מטיפוס שכזה כ"חררה מביקורת" איננה נכונה. זו אולי יכולה להיות "חררה ממבקר אובססיבי" או אולי "חררה מטיפוס דוחה ומעצבן" אך לא "חררה ממוסד הביקורת". שכן, כאמור, הביקורת כשהיא נאמרת נכון היא בונה ולא הורסת! ואסיים במשל ממיטתה של סבתא: מהו ההבדל בגדילתו של עץ אלון רב-עוצמה במרכז גינת ורדים מהממת, לגדילתו של אותו עץ במרכז יער אלונים? והתשובה: כשעץ האלון גדל במרכז גן הורדים, נכון שהוא גבוה מכל שאר הצמחייה הסובבת אותו, אך אם בגלל סיבות טבע שונות הוא יגדל עקום, אין מי שיעיר לו על כך - כולם נמוכים ממנו! אך מאידך, עץ אלון כשהוא גדל במרכז יער אלונים, נכון שהוא כמו כולם, נכון שהוא לא גבוה מהסובבים אותו, אך אם בגלל סיבות טבע שונות הוא יחל לגדול עקום הוא יגלה מיד כי חברו, העץ שלידו, יאלץ אותו לחזור למקומו הטבעי - לחזור ולגדול ישר! ירקרק שנהנה מההפריה האינטלקטואלית בחברתה של "אחותו של..."
 
נא להבדיל בין ביקורת לביקורת ולמשוב

מבקר המדינה, ועדת ביקורת בקיבוץ או מבקר הארגון ממונים לתפקיד (או נבחרים) במטרה מוצהרת מראש לשמור על השמנת מפני החתולים שבצמרת אשר יושבים קרוב לקערה, לבדוק ולפרסם בציבור כדי ליצור חשיפה. דוח מבקר המדינה איננו מכיל שום המלצה לשיפור ואם ירצה להעביר מסר בונה יעשה זאת בניסוח שבין השורות. הצעות יעול אינן מתפקידו. רק בחינת פעולת סמכויות השלטון ברוח החוק והאתיקה ופרסומן. בדרך כלל המלצות המבקר מכוונות ללשכת היועץ המשפטי. בקיבוץ יכול חבר ועדת ביקורת להגיש הצעת יעול כחבר הקיבוץ. מטבע הדברים כאשר הוא קרוב אצל הנושאים שבדק צצו בראשו אולי גם רעיונות לשיפור. בכל המקרים הללו מדובר בביקורת לשמה, למעשה בפיקוח. לא זו בלבד אלא שנוכחותו של המבקר ותפקידו ידועים וברורים וביקורתו צפויה ומוזמנת מעצם קיום תפקידו. אין בין ביקורת מסוג זה (פיקוח) לביקורת כמו ביקורת סרטים, ספרים וכו´, ביקורת שיש בה מן השיפוט, מתן ציונים ופרסום מסקנות המבקר לקהל הרחב או למשוב הניתן מאדם לאדם, בדרך כלל לא בפני קהל, ויכול להכיל גם עצה או לא להכיל עצה. מבקר הסרטים מינה את עצמו לתפקיד ומתעצם ממנו. אצלו הביקורת והשמעתה בציבור היא המטרה, לא שיפור מושא הביקורת. משוב ניתן מאדם לאדם, בדרך כלל מעמדה של איכפתיות ואמפתיה. בענין מביך המשוב ינתן בדיסקרטיות (לא תצעק ברבים למישהו שהחנות שלו פתוחה) וינוסח באופן שיתקבל ע"י השומע. כאן בפורום יש קהל מצומצם אמנם אבל עדיין קהל, ויש כאלו שרוצים להשמיע את קולם ולהפגין את חכמתם. אלו אומרים את תגובתם כביקורת, כלומר מכוונים אל הקהל, אבל קוראים לזה משוב, או ביקורת בונה. יש אחרים, שיתנו משוב המנוסח לאוזנו של מקבל המשוב ובעניינים שהדיסקרטיות יפה להם יעשו זאת במסר ולא בתוך שירשור בפורום.
 
להעלות את המבוקר על דרך המלך??

"לנו כחברים קיימת, לא רק הזכות כי אם החובה לעזור לחבר, בהערה והארה, לעלות על דרך המלך! " בדיוק משם! מהי דרך המלך? מי קבע שזו דרך המלך? דרך המלך של אחד היא שביל שולי אצל אחר. אני מאמינה למשל בגישה חינוכית מסויימת, זוהי "דרך המלך שלי" ה"אמת המוחלטת" לגידול ילדים. אז זה מתאים לחברה הכי טובה שלי, שעושה שגיאות על ימין ועל שמאל(לדעתי כמובן)? ואין דין ודברים, ברור שהאמירות לאחר צריכות להיות לא מזלזלות או מתנשאות בכל מקרה. זה הברור מאליו . אני לא מבינה גדולה בבוטניקה וצמיחה של אלונים אבל יודעת שאנשים הם לא פרחים או עצים. וכדי שיהיה שינוי אצל אדם הוא צריך ל"רצות" שיהיה שינוי. וביקורת-לא מובילה לשינוי אלא יוצרת התנגדות,או אדישות. ואם האחר "מבולבל או מסונוור"-השיקוף ,השיחה, אולי יעזרו לו להתמקד ולראות בהיר את המציאות שלו. אבל- תהליך של שינוי הוא פנימי ואמור להתחיל מהתחושה של האיש שיש משהו שהוא רוצה שיהיה אחרת אצלו. ואח"כ מה הוא יכול או עושה בשביל השינוי. (ולפעמים-כלום, ושם נתקעים). מאמינה בשיקוף, במראה, במשוב, בכל אותן מילים שאינן "מלמדות" אדם אלא נותנות לו להביט אל עצמו אחרת. ואסיים בעניין ה"דעתן" מישהי קברה את אימה לפני ימים ספורים. היא טעתה בעובדות מסויימות בביוגרפיה של האם כאשר ספדה לה. (עובדות שוליות למדי, אגב) שני בני דודיה טרחו אחרי הלוויה להעיר לה על טעותה הלשונית (שהייתה במינוח הרפואי למחלת האם ) ועל העובדות השגויות בהספד. הדעתנים האלו צדקו כמובן בעובדות אבל זה חשוב????? אגב. לא נכנסת בכלל לתפקידו של מבקר החשבונות או מבקר העירייה-כי אני לא חושבת שעל זה הנושא כאן. אלא על תקשורת בין אישית.
 
חסר משהו בתאורית המשוב שלך.

נכון להציג מראה מול העניים. נכון מאוד. וכל שיטה אחרת שתגרום למבוקר להעלות את הנושא. אבל מה קורה אם המבוקר לא רואה מה שאת מנסה להראות? המראה זה החלק הראשון בשיחת משוב. המטרה שלה זה להציף את הבעיה ע"י המבוקר ולא המבקר. וכל זה כדי להביא אותו לקבלת הביקורת ולא להיסגר (מה שהרוב עושים). וברגע שהנושא עלה לדיון. מותר וצריך לחדד אותו ולהיות דעתן. וכל אחד קובע לעצמו כמה דעתן הוא. בכל מקרה היה לי עובד אחד שעם כל המראות שהצגתי - לא עזור. עברתי לשיטת דניאל. הפשטתי אותו לפני כל... אבל זה בדיון אחר. דניאל
 
צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות

לפחות את החצי הראשון הצלחתי להעביר את המסר. בשלב זה מסופקת בחלקי. ואני דיברתי על תקשורת בין אישית במערכות חבריות,או אינטימיות ולא על יחסי עובד מעביד שאני בהחלט מכירה כמה שיטות משוב והעברת מסרים גם שם. בלי הצורך להפשיט אותו(אותה) מול כולם היו לו תחתונים יפים לפחות?
 
חצי שני

ואם הבן שלך משתמש בסמים. טוב כמובן שבהתחלה רק תראי לו את המראה. כי את יודעת שגראס=מריחואנה זה לא ביג דיל.... והוא יעשה את השיקולים שלו. וברור לך שהוא ידע לעצור.. אבל. לא כך. את מגלה שהוא משתמש בקראק. מה תעשי? מראה וזהו? אז אפשר להיות דעתן - לא כדי לומר אמרתי לך. כדי לעזור לשני לראות גם אם מראה לא עוזרת.ן, כמו שאמרתי, כל אחד דעתן בהתאם למה שהוא מאמין שנכון. לא שמתי לב לתחתונים שלו. הם ירדו יחד עם המכנס. דניאל
 
רגעעעעעעעעע

קודם כל .כן. שנית על מה מדובר-? אם מישהו עומד להתנגש במכונית שלפנינו, אני לא אציע לו בנימוס ועדינות אנא ידידי שקול אם לטובתך לא כדאי לך להסיט את ההגה וללחוץ על המעצור, וכמובן תחליט מה שנראה לך. אלא הרבה יותר סביר שאצרח בהסטריה מסויימת בקול סופרן דקיק "תעצוררררררררררררררררררר". כן,זה היה בהחלט אגרסיבי דעתני ולא נותן שום מקום של מרחב שקול הדעת שלו. ובהחלט סביר להניח שככה גם אעשה אם אראה שהבן שלי נוהג להשתמש בקראק. אבל עד אז ועד לשם- מרחב הטולרנטיות שלי כנראה גדול יותר. אבל בוא נגדיר מהו דעתן. כי בהחלט יכול להיות שאנחנו משתמשים באותו המונח ,והפרשנות שלנו למילה שונה לחלוטין. אבל לא להתברבר עם מילים גבוהות. חברה שלי, מחנכת את ילדיה בצורה מסויימת. אני אחרת לחלוטין.(וכמובן שהדרך שלי היא ה"נכונה " בעיני). היא יושבת איתם נניח מכיתה א ו"מכינה" איתם שיעורים יחד. הגדול היום בכיתה י-לא עושה שעורים בלי שאמא שלו יושבת לידו.... אני חושבת שזה "משונה " במידת מה... אני יכולה שתי דרכים: אחת "ססס מותק שלי, איזה אישה חכמה ויפה ואימא טובה את, אני ממש ממש מתפלאת איך את עדיין יושבת עם EEE להכין שעורי בית, גם בצבא תלכי איתו לטירונות?(איום ישראלי נפוץ)..." מה התגובה הצפויה- התנגדות. הסברים למה הוא צריך את זה למה בלי שהיא תשב איתו הוא יירד בלמודים/ישאר כיתה/יהפוך לגנב מכולת ועוד. או אולי אחרת????? כשססס אומרת,"תשמעי אני מה זה הרוגה,כל היום אני יושבת על העבודה של הלאומיות במאה ה20,אני לא יוצאת מזה, והוא לא נותן לי ללכת אפילו לשירותים(אגב, ספור אמיתי לחלוטין-באמת דמות קיימת ובאמת כל הספור)- אז אני יכולה להגיד לה בשקט ככה "ססס יקירתי, בואי נחשוב ביחד ,זה מפריע לך באמת? כמה זה מפריע לך? כמה זה מפריע לו? את רוצה לשנות את זה? הוא רוצה לשנות את זה? מה יכול להיות המחיר? את מוכנה לספוג את התשלום?(שיהיה למשל לא תלמיד מצטיין..) הוא מוכן ? וככה לאט לאט בסבלנות.. לפחות היום אני וססס יודעות-כלומר היא יודעת שהיא תהיה אימא טובה גם אם לא תשב ליד כל מחברת של כל ילד. שהילד לא אסיר תודה על הישיבה שלה שהם יצרו דפוסי התנהגות ביתיים-חנוכיים שקשה להם להפטר מהם שהיא לא מוכנה לשלם את המחיר שאין שום קשר בין הצורך של הילד לצורך שלה. כן,היא עדיין יושבת איתו להכין שעורים. אבל היא גם הסכימה ללכת לייעוץ מקצועי לחשוב על דרכים אחרות להתמודד עם התפיסה שלה של מצויינות . צעד קטן לאדם... (יש סיכוי לילד הרביעי שלה.אולי).
 

אורמור

New member
על ביקורת ומבקרים..

על ביקורת יש אין סוף הגדים אפשר להשיח בה מהיום עד מחר.. אז אני אמיין ואבחר.. ואתמקד דווקא בדוגמאות.. קודם כל, ביקורת יכולה גם להיות שגויה.. צריך לקחת בחשבון, גם המבקר וגם המבוקר.. למשל רק אמש "מישהו" הציג לפני נושא לדיון בפורום, ושאל לדעתי..טענתי שזה חומר לעוס ולא יזכה ליחס.. פחחחחחחחחחחחחח....נמרח לו פה שרשור עד פ"ת אז צריך לזכור שביקורת לפעמים גם סובייקטיבית.. <בלעתי את הכובע..לא טעים> ואז יש מקום להתנצלות..
<גם על התנצלות אפשר להתדיין..> דבר נוסף..מישהו ירד עלי קשות על חוסר הביטחון שלי בניווט, על הצורך המתמיד שלי ב"יועצי דרכים" מין מפות טלפוניות כאלו,..הוא נכנס בי ואמר דברים קשים.. ברגע הראשון נעלבתי, וקפצתי על רגליים אחוריות.."הוא לא מבין אני כזאת.." אבל..מאותו רגע בעצם מרגע שלאחריו החלטתי להתברבר בכוחות עצמי ולהפסיק להתלות באנשים.., אז מה אם פעם הגעתי מראשון לר"ג דרך כפר סבא, בטוח עוד אטעה..אבל מאז..טועה רק לבד וראה זה פלא..יותר לא טועה מאשר כן טועה.. אז שמורה לו זכות למבקר ההוא.. רשומה בטאבו.. בקיצור, ביקורת יכולה בהחלט להועיל, וכמו פסיה, לפעמים אני קופצת כמו עז.. אבל כשהג´ננה נרגעת..מנתחת ומפיקה רווחים.. ירוק.. אפשר להעביר עליך ביקורת? אני בונה על זה.. אוהבת את הדיונים שלך יה צפרגע.. אור בביקור, ובבקרת איכות מתקדמת..
 

redredole

New member
אורמור

רק אל תשכחי בראש פינה לעשות פנית פרסה ולחזור כמה ק"מ..........
 

strider1

New member
ולפעמים, הביקורת משלמת חשבונות

במכולת. ככה זה - אם כבר להסתכסך עם כל העולם, אז לפחות שמישהו ישלם לי על זה, לא? הצעדן, שמתפרנס מביקורת (ומצד שני, נזקק לשיפוץ אף בתדירות חודשית)
 
למעלה