"אחותו של" - יש לי ´משוב´ עבורך ../images/Emo13.gif
מישהו מכם שמע פעם על קיבוץ שבוחר מתוכו חברים ל"ועדת ביקורת"? מישהו מכם שמע פעם חברה משגשגת שמשלמת משכורות עתק ל"מבקרים" פנימיים או חיצונים? אם התשובה היא: כן… האם לדעתכם ה"מבקרים" הללו נועדו רק כדי לגלות שחיתויות או גם להגיש הצעות ייעול? אם התשובה היא: גם להגיש הצעות ייעול… האם לדעתכם חברי הקיבוץ או בעלי המפעל המשגשג, רואים בעין לא טובה את הצעות הייעול של אותם מבקרים רק בגלל שהם, החברים, בעלי המפעל, עצמם לא חשבו על ההצעות הללו לבד? האם לא לשם כך הם מונו ונועדו המבקרים?? האם עולה בדעתכם שמישהו לא יסכים לקבל רעיון טוב מחבר קרוב בתחום שינוי התדמית, ההופעה, בחירת מסלול לימודים, תקשורת בין-אישית וכדומה, רק בגלל שזה נאמר על-ידי האחר מבלי שהאדם הגיע לתובנה זו בכוחות עצמו? לשמחת כולנו (אולי למעט יוצאים מהכלל…) אנו לא חיים לבד על אי-בודד - אנו חיים בחברה. חלק אינטגרלי מחיי חברה הוא ההפריה ההדדית כמעט בכל תחום מחיינו. אחד מהדברים שאנו, הפרט, יכולים להיעזר בחברה הוא ההשתפרות. לראות את התנהגותנו באור שונה, באור אחר, ואם הדברים מקובלים על שכלנו, לשנות את התנהגותנו בהתאם. בעיקר אנו מצפים להארה והערה שכזו מהחברים הקרובים אלינו, מאלו שבאמת ובתמים מחפשים את טובתנו, וככל שהקרבה רבה יותר - הציפייה למעורבות בחיינו רבה יותר. במילים פשוטות: לנו כחברים קיימת, לא רק הזכות כי אם החובה לעזור לחבר, בהערה והארה, לעלות על דרך המלך! אך זאת אסור עלינו לשכוח, למרות (ואולי בגלל) שאנו חברים קרובים, דברי ההערה-הארה, חייבים להיאמר, כפי שציינתי קודם,
בצורה מכובדת ולא מזלזלת, אך הדברים חייבים להיאמר ! לא מספיק להעמיד מול האחר מראה (כפי שהציעה "האחות של…") ולחכות ממנו שיראה בעצמו-לבדו היכן הוא טעה, בבחינת "ירצה יאכל לא ירצה לא יאכל", כי מה אם האחר מבולבל, מסונוור וכדומה, ואינו מסוגל לראות נכונה את הדברים. זאת ועוד: לעניות דעתי, גם אם הביקורת באה ממקום של "יש לי ידע רב יותר ממך בנושא" הוא לא תמיד שלילי. הרי כל החיים אנו תלמידים ותמיד דברי ההורה, המורה או המרצה, באים ממקום של יותר ידע או ניסיון חיים - מה רע בלקבל אמת ממישהו חכם מאיתנו? אני ער לחררה ולחרדה שציינה "אחותו של…" מאותו טיפוס מעצבן: "המטיף הידען", אותו אחד שתמיד תוקע את אף בכל מקום כדי להביע את ידענותו ורעיונותיו - אך לעניות דעתי לכנות את הסלידה מטיפוס שכזה כ"חררה מביקורת" איננה נכונה. זו אולי יכולה להיות "חררה ממבקר אובססיבי" או אולי "חררה מטיפוס דוחה ומעצבן" אך לא "חררה ממוסד הביקורת". שכן, כאמור, הביקורת כשהיא נאמרת נכון היא בונה ולא הורסת! ואסיים במשל ממיטתה של סבתא: מהו ההבדל בגדילתו של עץ אלון רב-עוצמה במרכז גינת ורדים מהממת, לגדילתו של אותו עץ במרכז יער אלונים? והתשובה: כשעץ האלון גדל במרכז גן הורדים, נכון שהוא גבוה מכל שאר הצמחייה הסובבת אותו, אך אם בגלל סיבות טבע שונות הוא יגדל עקום, אין מי שיעיר לו על כך - כולם נמוכים ממנו! אך מאידך, עץ אלון כשהוא גדל במרכז יער אלונים, נכון שהוא כמו כולם, נכון שהוא לא גבוה מהסובבים אותו, אך אם בגלל סיבות טבע שונות הוא יחל לגדול עקום הוא יגלה מיד כי חברו, העץ שלידו, יאלץ אותו לחזור למקומו הטבעי - לחזור ולגדול ישר! ירקרק שנהנה מההפריה האינטלקטואלית בחברתה של "אחותו של..."