אם תשים לב טוב
לאיפה תשייך מרכז שיכלי או מרכז מוטורי לאיזו צ'אקרה? מרכז רגשי מן הסתם יש נטייה לשייך לצ'אקרת הלב אבל על פי דרך התיפקודים שמתאר גורדייף זה לא מתאים בכלל(בא לי - לא בא לי). ובנוסף העבודה עם המרכזים של גורדייף היא שונה לחלוטין ואין לה שום קשר לאינפוזים קונדליני ומדיטציות (לעומת רישום). ועוד דבר, אין מיקומים למרכזים של גורדייף, ניתן ללכת לפסיכולוגיה המערבית(קוגניטיבית כמדומני) או לחקר המוח ולשייך איזורים במוח (באונס ולא מרצון....) למרכזים - מרכז מוטורי, שיכלי, ריגשי, מין, אינסטיקטיבי אך עדיין אין התאמה מושלמת. אני לא טוען שאין חפיפה כל שהיא, רק אני טוען שהמודל של גורדייף לא מתאים לשיטת המדיטציות הוא מותאם לעבודה אחרת. כששאלתי מישהו שעבורי הוא המסטר בנושא הוא טען שבעצם זה כמו מפות שונות כמו מפת אקלים לעומת מפת משאבי טבע.
לאיפה תשייך מרכז שיכלי או מרכז מוטורי לאיזו צ'אקרה? מרכז רגשי מן הסתם יש נטייה לשייך לצ'אקרת הלב אבל על פי דרך התיפקודים שמתאר גורדייף זה לא מתאים בכלל(בא לי - לא בא לי). ובנוסף העבודה עם המרכזים של גורדייף היא שונה לחלוטין ואין לה שום קשר לאינפוזים קונדליני ומדיטציות (לעומת רישום). ועוד דבר, אין מיקומים למרכזים של גורדייף, ניתן ללכת לפסיכולוגיה המערבית(קוגניטיבית כמדומני) או לחקר המוח ולשייך איזורים במוח (באונס ולא מרצון....) למרכזים - מרכז מוטורי, שיכלי, ריגשי, מין, אינסטיקטיבי אך עדיין אין התאמה מושלמת. אני לא טוען שאין חפיפה כל שהיא, רק אני טוען שהמודל של גורדייף לא מתאים לשיטת המדיטציות הוא מותאם לעבודה אחרת. כששאלתי מישהו שעבורי הוא המסטר בנושא הוא טען שבעצם זה כמו מפות שונות כמו מפת אקלים לעומת מפת משאבי טבע.
כמודל של התייחסות,הצאקרות יכולות לשמש בקרב אלה שיודעים כמפה המתארת תהליכים,אבל בקרב אלה שאינם יודעים הן תהיינה לא יותר מאשר חזרה של תוכי על דברים ששמעו מכל מיני מקומות. כך האישיות המזוייפת פועלת,אין הרבה מה לעשות בקטע הנ"ל.בני אדם מלקטים רעיונות ומודלים בדיוק כפי שהם צוברים כל דבר אחר בחיים.הדבר האחרון שכדאי לעשות זה להיות מקובע על מודלים.לעיתים כדאי לאדם אפילו לעזוב במכוון מודל מסוים מרגע שהוא מתחיל כבר "לדבר עליו יותר מדי" ולעבור לסוג אחר של עשייה,קצת יותר פרודוקטיבית. עשייה מפתחת הרבה יותר ממודלים,שאנשים חשים כל הזמן צורך לאמת. אותו כנ"ל דרך אגב אפשר לומר על תורת המרכזים של גורדגייף.מי אמר שאני חייב לפעול על פי התורה הזאת אך ורק בגלל שגורדגייף הציג אותה כדרך לתיאור אופן פעולתו של האדם ותפקודו? אפשר בהחלט ללכת לחקר המוח וזה מה שאני עושה בעת האחרונה.בידי המדע הצטבר ידע רב מאוד על אופן התפקוד של המוח האנושי וכיוון שהמוח האנושי אחראי לכך שאתה חי ומתפקד(אפילו ברמה הבסיסית ביותר)אני מניח,שהוא מגלם בתוך עצמו גם פוטנציאל התפתחות שאותו יש לחקור באופן מדוייק מאוד. פוטנציאל ההתפתחות הזה משמעותו היא,שהאדם בסופו של התהליך יפעל כמו שהוא אמור לפעול וזה בהחלט אחד הדברים המופלאים ביותר,שאיזשהו אדם בכל מקום בעולם יכול לשאוף אליו. כאן גם נכנס כל הקטע "הרוחני".כי יש דברים שחייבים להתפתח באדם כתוצאה מעבודה רצונית על מנת שיוכל באמת להשתמש באותו "אוצר" שקיים בו כפוטנציאל. את זה המדע המודרני לא מלמד בכלל,למעשה המדע לא מכיר בכלל שבפוטנציאל ההתפתחות של האדם או של המוח.אני שמעתי את זה במו "אוזני" מאותו חוקר מוח שפעם ניסיתי לברר איתו את העניין. אז המדע לא מכיר ולכן יש ללכת לתורות הרוחניות.מבחינתי יש ללכת איננו אומר להתקבע על אף אחת מהן,בדיוק כמו שאין להתקבע על המדע ומחקרים מדעיים. התפתחות היא יכולת עשייה ומי שמתקבע על כל מה שהוא צובר בדרך,על כל מה שנדמה לו שהוא יודע,סוחב איתו,בסופו של דבר וללא כל צורך ממשי מטעןגדול מאוד שמעכב אותו בכל דבר שאותו הוא רוצה לעשות. "ידע" עשוי להפוך ולהיות רעל.בהקשר הזה אני סבור שבארס(אם הבנתי אותו נכון) מנסה כמיטב יכולתו לאפשר לאנשים לראות דברים לא "באור" המקובע שהם רגילים אליו,אלא באופנים חדשים,שיגרמו להם לחשוב שוב על כל מה שהם מאמינים שהם יודעים. תנועה כזאת של הרפייה,קישור,ניתוק וחידוש מודל ושוב חוזר חלילה עשויה להתברר כבעלת ערך שלא יסולא בפז,משום שהיא איננה מאפשרת לאישיות המזוייפת להמשיך במסע האספנות האינסופי שלה,מסע שבדרך כלל אין בו כל ממש וכל ערך. כלומר,יש בו ערך,אולם זה תמיד ערך סובייקטיבי שהאדם קשור אליו רגשית. השבוע,למשל,ראיתי איזשהו סרט על אדם שהתמכר לצרוך לאסוף :"ראשי אדם מכווצים מכל מיני תרבויות בעולם". לאחר תחושה ראשונית של גועל מעורב בפליאה אמרתי בליבי: "טוב,מוטי,אתה באמת סבור שאתה יותר טוב ממנו?כמה "ראשים" אתה אספת עד היום,כמה "ראשים" אתה הערצת ללא כל ביקורת ושמת אותם לראווה בחלון הראווה של האישיות המזוייפת שלך?" כל אחד מאיתנו אוסף ראשים מכווצים ונטולי חיים של בני אדם אחרים משחר ההיסטוריה,שחלקם כבר מת לפני אלפי שנים.בסופו של התהליך,הראש שלנו הופך להיות מכווץ ונטול חיים בדיוק כמו שלהם.
