עליית הקונדוליני

[drall]

עליית הקונדוליני

תשובה לאינקה. קונדוליני הוא לא קוטב אין לו קוטב נגדי קונדוליני הוא יישות , היישות הזו פועלת לפי חוקים מסויימים . אפשר להגדיר אותה כצ'י האנושי ששואף לזרום במלוא הגוף האנרגטי. מכיוון שהוא נולד בקצה אחד של הגוף , הוא מעוניין לזרום הלאה , כלומר למעלה.

 

[אינקה]

אז למה לא

במודל שהצגת הקונדיליני אינו עולה למרות שהמיינד עצר. אם המוטיבציה קיימת מה עוצר אותו מלעלות?

 

[drall]

או הו הו

איזו שאלה טובה! תן לי לברר את זה.

 

[אינקה]

יש לי השערה

שאפילו נשמעת לי נכון. ההשערה היא שהגוף האנרגטי אינו משקם את עצמו מייד ברגע עצירת המיינד, הוא רק מפסיק להינזק. חסר עוד משהו, אולי איזו אלסטיות של הגוף האנרגטי כדי שהוא יביא את עצמו למצב שהערוץ הזה ישתחרר.

 

[drall]

לא לא

אחרי אנרגיית הצל כבר אין גוף אנרגטי מעל נקודת ההיפוך. ישנם שרידים , שברים , כל מיני רכיבים שיש להם מבנה מכאני אבל לא התנהגות אינטלגנטית או מודעות עצמית. מי שיכול ל"תקן" את המצב זו האנרגיה הגולמית. היא בונה מחדש חלק מהגוף האנרגטי ובאותו רגע הקונדוליני עולה. כאן אנחנו יכולים להבין את הסכנה של קונדוליני חצוי , שקורה כאשר הגוף האנרגטי משוחזר , שלא בצמוד לנקודת ההיפוך.

 

[אינקה]

איך זה קורה?

האנרגיה הגולמית מתבטאת במה? באירועים ומצבים אנגטיים שמגרים לתגובה? האם ניתו לראות את כמצבים במציאות שמעמידים אתגרים בפני האדם ומחייבים אותו להשתנות ולהגיב, הפעם ללא המיינד?

 

[drall]

האנרגיה הגולמית היא הכוח הבורא

כל דבר שנעשה , נעשה על ידה. מכיוון שהמצב המכאני של הגוף האנרגטי הוא בלתי הפיך , נדרשת ההתערבות של הגולמיות כדי לבנות אותו מחדש בצורה חיה. צורה חיה תאפשר לקונדוליני לעלות , בעוד צורה מכאנית מאפשרת רק אינפוזים. ראה תרשים 13 אצל בארס והמאמר שלי על ההארה אצלי בפורום. אני אמשיך....

 

[אינקה]

חיה מול מכנית

למה זה מתייחס בדיוק? לזה שיש לה מספיק אנרגית קונדיליני לתפקוד עצמאי רציף, ומנגד תפקוד סביל בתגובה לאנרגית מזדמנות? ...ואת התודות אשמור לך לסוף אחרת לא נגמור עם זה.

 

[drall]

לא

ההבדל בין המכונה לבין החיה הוא מהותי ולא כמותי. אילו היה הבדל כמותי בין האדם המואר , ללא מואר , ניתן היה לגשר על הפער בתרגול כזה או אחר. כאן חייבת להיות בניה מחדש.

 

[אינקה]

אוקיי, אז שאלה מעניינת

לפי המודל חלק מן המרכזים עדיין חי, לפחות שתי הצ'אקרות התחתונות. זאת אומרת שלכל אחד מאיתנו יש ידע מיידי על איך מתפקדת יישות אנרגטית כזו במצב חי כאן ועכשיו. אז כיצד ניתן להבחין באינטליגנציה הזו? כיצד מתבטאת החיות שלה? כיצד ניתן ללמוד ממנה על האופן בו יכולים לעבוד גם שאר המרכזים?

 

[בארס]

רק ע"י התנסות

וההתנסות הזאת לא "מלמדת" אותנו אינטלקטואלית אלא היא מלמדת את המרכזים לעבוד, או לעבוד נכון. ההתנסות מחנכת את המערכת ומשנה אותה. הבנה אינטלקטואלית של מה שקורה שם בפועל, אם היא מגיעה, מגיעה רק בדיאבד, אבל יש כאן גם איזה פרדוקס...מסתבר שלא משנה מה רמת החוויה של האדם, סביר מאוד להניח שהוא יהיה עיוור לאספקטים מסויימים אם הוא לא קיבל ידע, כידע, ממקור חיצוני כלשהו. קטע מיסתורי.

 

[אינקה]

בהחלט לא אינטלקטואלית

אבל האם זה אפשרי תחושתית למשל? ניקח רגע את החלק התחתון של הגוף שצבוע כתום אצל דרול. האם ניתן "להרגיש" את ההבדל של תפקוד החי מול מת? אני מניח ש תפקוד "חי" יכול להיות שיווי המשקל (או התפיסה המרחבית) למשל והוא בא לידי ביטוי בטכניקות שונות. אם כך האם כל התפקודים האוטומטיים בעצם פועלים על האינטליגנטציה החיה של הצ'אקרה השניה? האם ניתן להבין מתוך מכניזם שיווי המשקל (או אחר) כיצד מתבטא תפקוד "חי"? ואם כן... באילו אספקטים של התפקוד?

 

[בארס]

לא נראה לי שאפשר

כי אם היה אפשר את "מדענים" היו יכולים להבין את הפוטנציאל הזה גם כן ע"י התבוננות. זה לא סתם שאת הדרך "מורים" אלו שכבר עברו בה, גם כאן לכאורה יש מיסתורין...כלומר אם ניקח את ה"מורה" הראשון, מי לימד או הוביל אותו? התשובה למיסתורין הזה נמצאת במימד החמישי לפחות - מימד העל זמן, שהקיום שלנו במימד הרביעי הוא נגזרת שלו.

 

[בארס]

את = אז

 

[אינקה]

אני מתכוון להבנה תחושתית

לא למשהו שניתן לצפייה ומדידה. לדוגמה - משיכה מינית שעולה גם כשהאובייקט אינו מתאים לקרטריונים של המיינד, הרגשה אינטואיטיבית של אחרים והבנת המקום שלי מולם, ואני מניח שיש עוד.

 

[בארס]

כן ולא

מצד אחד , תחושות "אמיתיות" כל הזמן עולות בנו, או מבקשות לעלות בנו. פעילות אותנתית (אם כי חלקית) כל הזמן מתרחשת במה שאנחנו מכנים התת מודע (הכללי של האורגניזם שלנו ולא תת המודע הפסיכולוגי) אבל כמובן אנחנו "מנותקים" ממנה...ולכל הפחות עיוורים לגביה...בגלל שלטון המיינד אין לנו (להכרה שלנו) שום כלים להבין את ה"שפה" שהפעילות הזו מתנהלת על פיה ומתבטאת דרכה. הטכניקות של "השקטת המחשבות" מיועדות במובן לא מבוטל להפנות את תשומת הלב להקשבה להתרחשות שמתנהלת שם ולאורך זמן להכרה שלה והכרה של השפה שלה. אבל הסיפור יותר מורכב מאיך שאפשר לשער מהתיאור הזה כי למעשה פעילות המיינד גם משבשת את הפעילות ה"אותנתית" הזו של הצ'ארקות (אלו שמתפקדות) שאתה מחפש, כך שמה שמתרחש בתת מודע הוא לא בדיוק פעילות אותנתית מלאה, אלא פעילות לקויה. מה שיפה הוא...שהפעילות התת מודעת הזו "לקויה" בגלל שהיא מתרחשת ללא נוכחות של אחד המרכיבים היסודיים שאמורים להשלים את התפקוד התקין באמת שלה והיסוד הזה הוא לא אחר מאשר תשומת הלב...כך שבעצם הטכניקות של התבוננות הן לא רק "התבוננות" באיזה תהליך שאנחנו לא שמים לב להתרחשותו אלא ההתבוננות עצמה מהווה מרכיב בתהליך עצמו ומשנה אותו...או יותר נכון "מישרת" אותו...וזו מהותה האמיתית של מכניקת הקוואנטים!!! עד כאן...?

 

[אינקה]

עד כאן.

 

[בארס]

 

[drall]

זה מאוד קשה.

אתה שואל שאלה בסגנון "אם על ידי זה שאני מכיר את פעולת המעיים אני יכול לדעת על פעולת הריאות". לכל צ'קרה מהות ודרך התנהגות אחרת. בגלל זה ישנה חלוקה בינהן , לא הותנים לאחת לעשות את התפקיד של האחרת. זו האנומליה של המיינד , שהוא מחליט לייצר לעצמו תפקידים שאינם שייכים לו, התופעה הזו לא קיימת אצל הצ'קרות. אבל אתה יכול לדעת. אם תמצא את עצמך בלילה חשוך נסחף על קורה בלב ים , פתאום תבחין שאתה פועל בצורה אחרת. פתאום תרגיש הכרה נקיה יותר , מיידית יותר. זה אופי הפעולה של הצ'קרה הראשונה ןניתן גם לתת דוגמאות להתנהגות אופיינית לצ'קרה השניה. אצל הצ'קרות הגבוהות , זה הרבה יותר קשה כיוון שהתפקוד הבריא שלהן הוא נדיר.

 

[מוטי ש]

אתה אומר,

שאם בן אדם,למשל,לא שמע מעולם על צאקרות,אז גם אם הוא ימצא את עצמו במצב שכל הצקארות שלו חיות,בועטות ופועלות,הוא יאמר שאין צאקרות? או שבכל מקרה לא נשמע אותו מדבר עליהן או יוצר מודלים כאלו או אחרים שבהם הן מופיעות? נדמה לי שגורדגייף כבר לימד שאדם יכול להיות בעל רמת ידע גבוהה מאוד,אולם חסר ברמת ההוויה או ברמת הוויה גבוהה אבל חסר ברמת הידע. נדמה לי שהוא דיבר על בתי ספר ליוגים שלוקחים פקירים ומשקמים אותם על מנת להעלות אותם בדרגה. בכל אופן,נחמד מה שאתה עושה עם צאקרות והרטטים של גורדגייף. "אני" אישית אינני מוצא עניין בהתנסחות שכזאת,קשה לי להגדיר בדיוק מה מטריד אותי פה.מצד שני,כמי שלמד להכיר במקצת את האישיות המזוייפת,ברור לי שזה לחלוטין לא משנה כיצד אתה מתנסח,אפילו אם תדבר בצורה הברורה ביותר,תוך שימוש במונחים מדעיים סופר "מדוייקים" עדיין יהיו אנשים שיקחו את דבריך למקומות אחרים לחלוטין ויעבדו אותם באופן שיעוות אותם מן הייסוד.כל אחד מתחיל מנקודת המבט שלו ואם נקודת המבט שלו לא מורחבת מבחוץ על ידי בעלי ידע מדוייק,אין לו כל יכולת לעכל ולעבד מידע חדש באופן שיאפשר גדילה אל מעבר לעצמו. בשורה התחתונה ובאופן עקרוני כל מה שנלמד באמצעות מילים נקלט ומעובד אך ורק באונה השמאלית ולכן מובן באופן מיידי אך ורק באופן שלא מאיים יותר מדי על שלמות תפיסתה העצמית של האישיות המזוייפת.ידע חדש המועבר בצורה נכונה ייצור מייד חיכוך במצב שכזה ומי שמעביר אותו ידאג גם לשמר את החיכוך הנ"ל,שבלעדיו לא תיתכן התפתחות. כמובן,שכאשר האדם חווה משהו יוצא מגדר הרגיל,גם האישיות המזוייפת חווה אותו.דבר שכזה מסוגל לשנות ולהרחיב גם חלקים מסויימים מאותה אישיות שהיו עסוקים עוד לפני כן בהתפתחות עצמית והחויה הזאת העניקה להם יותר תוקף,יותר עוצמה. מעבר לכך,כאשר אין חלקים שכאלה נוצרים כתוצאה מלימוד,יש סיכוי שחוויה שכזאת לא תוכל לתפוס,לא תוכל לשנות את האדם,משום שהחלקים הדומיננטים יתנגדו והשער שייפתח ייסגר שוב לתמיד,אם כי ישאר כאיזושהי התרחשות,זיכרון כלשהו של חוויה שהאדם יוכל לתאר אותו בהתאם למושגיו המזוייפים שוב ושוב.