עלויות תנועת נוער

הבכור שלי

התחיל לא מזמן גם הוא להשתתף בסיירות
במתכונת מעט אחרת מהסטנדרטית
אבל נכון לעכשיו מהמעט שהשתתף הוא מאוד מרוצה

אם כי המחירים למחנות יקרים להחריד, וויתרנו על מחנה פסח
 
זו אלטנרטיבה מאוד מוצלחת, אבל כאמור

לא מסובסדת. עולה כמו חוג + תשלומים על טיולים (ויש טיול כל חודש). ההסעות הן באמת חיסרון, אבל מסתדרים עם קרפול ולפחות בשנה הראשונה משתדלים שמקומות המפגש יהיו לא נורא רחוקים (הקבוצות הן אזוריות, אז אמנם האזור גדול ונפגשים גם במקומות קצת מחוץ לאזור, אבל בינתיים לא שולחים אותנו לצד השני של העיר). ולפעילות שלהם באמת יש תכנים וגם יצאו מדריכים מוצלחים. אני מניחה שגם בצופים אפשר ליפול על מדריך מעולה, אבל נראה לי שהרבה פחות מגובש שם מה אמורים לעשות (אולי בתנועות יותר אידאולוגיות גם יותר ברור מה התכנים).
 
בנים ובנות נפרדים בצופים?
למה?

 
אני לא יודעת אם זו דרך לחלק לקבוצות יותר

קטנות (ואז מה קורה בכיתות היותר מתקדמות כשהרבה פורשים? אני לא יודעת אם מאחדים בנים ובנות או מאחדים כמה כיתות יחד), או שזה מתוך הנחה שכך יהיו פחות חיכוכים, או שלמדריכים בנים קל יותר עם בנים ולמדריכות בנות קל יותר עם בנות. אני יודעת שמנסיוני קבוצות חד-מגדריות נוטות להקצין את ההתנהגות המגדרית למקומות לא טובים שנוכחות של המגדר האחר מרסנת (וזה נכון לאו דווקא אצל ילדים), שלבן שלי זה מאוד הפריע כי יש לו גם חברות בנות, ודווקא מבין אלה שהלכו לצופים היו בנות שהוא מיודד אתן אבל כמעט לא בנים, ואני גם יודעת שבחוגי סיור בנים ובנות יחד וזה לא גורם לבעיות.
 
לי הדינמיקה שאת מתארת מאוד ברורה

אם יש מקום שהיה שנוא עלי זה בה"ד 12 (בטירונות וקק"צ) כי היו בו רק בנות. (האפסנאי לא נחשב, נכון?..
)
בהשלמת קצונה לעומת זאת היו גם בנים והאווירה פתאום הייתה אחרת לגמרי ולא "מעיקה".
 

sherlooka

New member
גם בזמני היו קבוצות נפרדות בצופים לבנים ובנות

ואני זוכרת שמאוד התרעמנו על זה כחניכות.איחדו שתי כיתות לקבוצת בנים ובנפרד לקבוצת בנות.
בכיתה ז' מאחדים.
הראציונל הוא שבגילאי יסודי יותר מתאים שיהיו רק בנות. תחומי עניין, אנרגיה, לא יודעת.

זוכרת שקינאנו במחנות עולים שהיו מעורבבים מתמיד.
 
אצלינו במועדון חברתי "ספונטאני" ביוזמת הילדים

בכיתה ג', שקבעו שכל שלישי נפגשים במקום קבוע- יש גם בנים וגם בנות. לפעמים הם משחקים בנפרד, לפעמים ביחד (כולל כדורגל
)
 

Bacio

New member
ככה היה גם בזמני

הפרדה עד ז׳ ואז איחוד של כל הכיתות בשכבה של היסודי, ואחרי עוד שנה איחוד נוסף. אנקדוטה חביבה, מכיוון והכיתה שלי לא הסתדרה עם שאר הכיתות בשכבה ביסודי, ומכיוון וכל הבנים שלנו פרשו בכיתה ו׳, בכיתה ז׳ זכינו להמשיך בפורמט זהה לזה זהה בשנה שלפני, למרות המעבר לחטיבה וערבוב הכיתות, וצוות מדריכים כפול ממה שהיה לנו קודם
.
 

shtuli

New member
דינמיקה עצובה.

אצלנו ביישוב ההורים של ילדי בית ספר דחפו הקמת מסגרת חינוך בלתי פורמלית,
שאחת ממטרותיה הייתה גיבוש חברת הילדים והיחסים בין הילדים.
לשמחתנו, זכינו בשנים שעברו והשנה במדריכים נהדרים שקיבלו הדרכה בעניין מרכזת חברת הילדים.
הם עשו ועושים עבודה נהדרת.

כנראה שזה תלוי במדריכים ובהדרכה שהם מקבלים.
הלוואי והחינוך הבילתי פורמלי היה מקבל מקום והתייחסות טובים יותר בכדי לתעל אותו למקומות נכונים וטובים.
 
דינמיקה מוכרת

הבן שלי סיפר לי על אחד הילדים שגם בכיתה מציקים לו שבצופים זה רק מחמיר. זה ילד שהוא לפעמים מיודד איתו, אבל הקבוצה הדומיננטית מתייחסת אליו רע מאד ואני בספק שהמדריך מנסה לשפר את המצב. (באחת הפעמים שבאתי לאסוף מצאתי את אותו ילד יושב ליד הכניסה ומחכה במקום להיות בפעולה כי הציקו לו)

זה טוב לחזקים חברתית, לאחרים קצת פחות (גם מנסיוני האישי כאאוטסיידרית)
 
אגב, גם מהבחינה הזו

חוגי סיור הם אלטרנטיבה מוצלחת, לפחות אצלנו, כי מלכתחילה הילדים שמגיעים לשם הם היותר "חנונים" ואלה שלא ממש נמצאים במרכז ההווי החברתי של הכיתה שלהם (אולי כי הם לא מצאו את עצמם בצופים, ואולי גם לסינון הכלכלי יש תפקיד). וזה נותן להם מסגרת אלטרנטיבית שבהם הם לא ה"לא מקובלים". אבל יכול להיות גם שזה מאוד ספציפי לאזורנו ושזה לא נכון לכל הילדים בחוג.
 

נושי 14

New member
אני חושבת שזה קצת יותר מידי לצפות מנער בכיתה

י שיצליח ועוד על תחילת השנה לשנות דינמיקה כיתית.
 
אני לא מצפה

אני חושבת שזו בדיוק הבעיה, שתנועת הנוער רק משמרת את המצב הבעייתי שקיים בכיתה במקום לספק אלטרנטיבה, ואז זו מסגרת באמת לא מתאימה למי שלא חלק מה"חבר'ה", שלא לומר ילד שמציקים לו. בעיני היה נכון לערבב את הכיתות בין הקבוצות, אבל כנראה שזה הפתרון הקל.

אין למדריכים כלים להתמודד עם דברים שגם המורים לא מצליחים לשפר.
 

נושי 14

New member
נכון

הם כולה ילדים בכיתה י שעברו שנה קורס הדרכה.
זה מאוד מבאס שמי שהדינמיקה הכיתית קשה לו לא יכול לברוח ממנה בתנועת נוער שהיתה יכולה לספק לו אחלה אלטרנטיבה חברתית.
 
נכון. אני לא באה בתלונות למדריך, אבל

זה כן אומר שיש יתרון למסגרות שהן לא כיתתיות (ואז נוצרת דינמיקה חדשה רק של המסגרת הזו ונראה לי שלמדריך צעיר יותר קל להשפיע במקרה הזה) וזה בעיקר אומר שאם לילד מציקים שם, אין מה לעשות חוץ מלתת לו לעזוב.
 
עדכון בנושא הטיול

כידוע, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.
שניים מהחברים הטובים שלו לא יוצאים כי ההורים לא חושבים שזה מתאים בגיל שלה אז הוא לא היחיד שלא יוצא והכל בסדר. הם כבר מתכננים מה הם יעשו בחופש במקום הטיול.


ככה אפשר לדחות עוד קצת את הטיפול בסוגיית התשלום.

(זה בשולי הדיון המעניין שהתפתח על תנועת נוער בכלל)
 
למעלה