אפשר בהחלט לחלוק על הצורך בכל השטח
המקרה המדובר הוא דה-פקטו במרכז עיר.
מבחינה אורבנית תל אביב, חולון, בת-ים ואזור הן חלק מעיר אחת- והשטח הזה נמצא יחסית במרכזה, ויעיד על כך השווי הפוטנציאלי שלו. מקרים נוספים לא חסרים: שטחים חקלאיים ליד כפר אז"ר, באזור רמת החייל, בכל אזור גלילות, בגבעת ח"ן, צפונית לראשל"צ מצידי כביש 4 ועוד ועוד- כולם שטחים חקלאיים מוקפים בשטח בנוי, כולם מוגדרים "אזורי ביקוש", חלקם נמצאים בשלבי תכנון כאלה או אחרים. העובדה שהשטחים העצומים האלה (מדובר במצטבר על עשרות אלפי דונמים) עומדים לא מנוצלים כשבמקביל המדינה מפתחת במרץ מקומות כמו חריש שאמורים להוות אלטרנטיבה לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה בגוש דן היא פשוט תעודת עניות למוסדות התכנון של המדינה.
אפשר בהחלט לחלוק על הצורך בכל השטח
ובטח ובטח בפאה שלו שצמודה לתחנת הרכבת (והרק"ל העתידית) של צומת חולון
ואפשר לתכנן אותו בצורה יותר פארקית ויותר נגישה למשתמשים וזה בהחלט רצוי לדעתי.
ואפשר להגיד שלא צריך אותו בכלל, וזה כבר עניין של גישה.
הגישה הנוכחית שמשמרת אותו (וגם יצרה את רצועות הנופש המטרופוליניות האחרות) מדברת על איזונים, לדעתה ראויים, בין רצף אורבני לבין שבירת הרצף האורבני, ובהחלט אפשר גם לחלוק עליה. אני אישית חושב שהגישה כגישה נכונה, אבל אולי הדרקוניות של "חוק מקווה ישראל" לא מאפשרת לייצר עם הגישה הזו ערך טוב יותר לסובבים את חטיבת הקרקע הספציפית הזו.
ובאמירת אגב, החשיבה שאם רק נבנה באזורי הביקוש כל בעיות הדיור ייפתרו פשוט לא עומדת במבחן המציאות. כולם רוצים לגור במרכז ולעבוד במרכז ולכן המרכז יקר ופקוק, אם תבנה עוד מגורים במרכז יהיה להכל ביקוש על חשבון מקומות כמו חריש, ובטח ובטח על חשבון מקומות בפריפריה הרחוקה יותר.
מי שהולך לגור במרכז גוש דן יעבוד בתל אביב בסבירות מאד גבוהה, מי שהוללך לגור בחריש יעבוד בתל אביב בסבירות יותר נמוכה (הוא יחפש עבודה גם בנתניה, חדרה, חיפה, יקנעם ובעתיד גם באזור תעסוקה שייבנה בחריש או סמוך לחריש). זה מודל גרוויטציה בסיסי שבו תמיד תל אביב תהיה פקטור בגלל עוצמתה, אך הפקטור ילך וייחלש ככל שיתרחקו ממנה.
בתורה, היכולת של עסקים שמתמקמים מחוץ לתל אביב לאתר אנשים מוכשרים שיגיעו לעבוד אצלם כי גם הם גרים מחוץ לתל אביב מחזקת את היציבות של כל המדינה ומסייעת לצמצום פערים בעוד בנייה בגוש דן מעמיקה פערים.
זה לא שחור ולבן, צריך כמובן להמשיך לבנות בגוש דן, אבל זה תמיד יהיה טיפה בים לעומת הביקושים, דווקא בגלל זה דיון על עוד כמה מאות או אפילו כמה אלפי יחידות דיור במרכז מוקד הביקוש לא ישנה דבר בתמונה הכללית.
תל אביב גדלה ב-40,000 תושבים בעשרים השנה האחרונות, כגודלה של עפולה, וזה לא השפיע על התמונה הכללית בכלום. גם 16,000 יחידות הדיור במקום שדה דב לא ישנו את התמונה הכללית.
שוב, אני לא אומר שלא צריך לבנות במרכז איפה שאפשר, רק שהטיעון שזה ישנה משהו לא נכון, ולכן יש מקום גם לכמה איזונים שיבטיחו לא רק מגורים במרכז אלא גם איכות חיים.
