עידן החמאס-II

[איידהו]

עידן החמאס-II

עליית נתניהו לשלטון העניקה לחמאס את התקווה כי עתידם של הסכמי אוסלו נחרץ. נתניהו אכן חתם על הסכם חברון ווואי (מה שאכן לווה בפעולות של החמאס) אך באופן כללי הוא תקע את התקדמות ההסכמים והמשיך בבנייה מסיבית של ההתנחלויות. כאשר עלה ברק לשלטון כבר נוצר אי-אמון בקרב הפלסטינים לגבי נכונותה של ישראל לסיים את הכיבוש באופן מלא. גם בתקופת ברק המשיכו ההתנחלויות להיבנות בקצב מהיר, מה שהגביר את חוסר האמון ונתן לנאומי החמאס משנה תוקף. ברק התעלם מהפלסטינים במשך שנה (הערוץ הסורי) וכשהתפנה אליהם הוא ביקש לסיים את הסכסוך בפרק זמן של שבוע (קמפ דייויד) בניגוד להעדפה הפלסטינית להמשיך בהסכמים הדרגתיים. כאשר נכשל קמפ דיוויד הכריז ברק כי לפי שעה אין אפשרות לסיים את הסכסוך ופנה לעסוק במישור הפנימי- "המהפיכה האזרחית". אין בדברים אלו כדי להאשים את ברק באחריות בלעדית לכשלון קמפ דיוויד- ברור כי אחריות כזו רובצת גם על ההנהגה הפלסטינית. אך דברים אלו מבקשים להראות את התמונה שהלכה ונתפסה ברחוב הפלסטיני בחודשי ההמתנה שבין קמפ דיוויד לספטמבר 2000. אי האמון בקרב הרחוב הפלסטיני הלך וגבר וכך גם התחזקות החששות כי החמאס צדק לכל אורך הדרך. ייתכון מאוד כי החמאס לא פעל לחבל בקמפ דיוויד משום שהוא הבין כי לא תהיה לו תמיכה עממית לכך וכי הרחוב יתנגד לפעולות אלו (כפי שאכן ארע ב-1996) ולכן הוא העדיף לחכות לשעת הכושר, מתוך ההנחה כי קמפ דיוויד הנו בועת סבון שתתפוצץ. שעת הכושר הזו מגיעה ב 28.9.00 כאשר שרון עולה להר הבית, בגיבוי משטרתי מסיבי, מה שנתפס בעיני הרחוב הפלסטיני כגיבוי ההנהגה הישראלית לעורר פרובוקציה. מתחילות מהומות עממיות, ישראל מגיבה בכוח רב ותוך שבועיים נהרגים עשרות פלסטינים. מכאן מתחיל כדור שלג הולך וגדל של הסלמה הדדית שמערבת יותר ויותר קבוצות מתוך העם הפלסטיני- מהומות, ירי באש חיה, לינץ אכזרי, הפגזות מהים ומהאוויר וכן הלאה.. שוב-אין הכוונה לפטור את ערפאת מאחריות, לפחות חלקית, לסכסוך של השנתיים האחרונות. הכוונה היא לנסות ולהסביר כיצד יצאו הדברים מכלל שליטה והגיעו למצב מתמשך של אלימות ומבוי סתום. למרות שעת הכושר החמאס עדיין אינו נכנס לאירועים באופן מלא. המצב הנוכחי הנו נוח עבורו עד מאוד: השיחות הגיעו למשבר והסכסוך חזר, ברק נפל ושרון עלה ברוב גדול וישראל מתחילה לכתוש את מוסדות הרשות ולהחליש אותה. החמאס ושאר הארגונים האיסלאמיים נכנסים לתמונה רק כעבור כמעט חצי שנה, כאשר נדמה כי נוצרים אפשרויות להרגעת הסכסוך באמצעות ותווה טנט ושאר מתווכים. בכל פעם שמגיע לכאן מתווך אחר בכדי להרגיע את האלימות, מבצע החמאס או הגיהאד פיגוע תופת אדיר ממדים. הדולפינריום, סאברו וכן הלאה.. ככל שהסכסוך מתמשך כך הולך החמאס ומתחזק. ישראל מהווה עבורו כמין פיון שתפקידו להרוס את הרשות הפלשתינית ולהחליש אותה עבורו. הוא, לעומת זאת, הולך ומבסס את מעמדו והשפעתו- ככל שהסכסוך נמשך והתגובות הישראליות הולכות ומחריפות עד לכיבוש מחודש של השטחים, כך הופכים האנשים הפלסתיניים הפשוטים לקיצוניים יותר ויותר.כיום, משפל המדרגה בשנת 96' הצליח החמאס להגיע למה שרצה מאז שהוקם- לצבור אהדה ותמיכה ברחבי השטחים ע"ח הפת"ח ולהתחיל להוות אלטרנטיבה מוצקה להנהגה הפלסתינית. לכן התנגד החמאס להפסיק את הפיגועים בקהיר, למרות שמובארק לאץ עליו ללא הרף- החמאס חייב כאמור להוסיף דלק תבערה לסכסוך הזה כי רק כך הוא יכול כאמור לצבור יותר ויותר השפעה כאשר ישראל מחלישה עבורו את ערפאת. בקהיר החמאס קיבל גושפנקא עולמית בתור ארגון שיש לדון עימו והדבר היווה נצחון נוסף. החמאס צריך את ההתנחלויות וצריך את שרון. הוא צריך ממשלה ימנית של לבירמן, איתם והמפד"ל הרבה יותר משצריכה ישראל.. החמאס זקוק לימין ובייחוד לימין הקיצוני בדיוק כשם שהימין הקיצוני זקוק לחמאס. זהו קיום הדדי של אינטרסים שבסיסם- המשך הסכסוך: הימין הקיצוני מצדו צריך זאת בכדי לבסס את העמקת ההתנחלות בשטחים למנוע כל אפשרות לדיאלוג ולפיכך- פינוי התנחלויות והחמאס זקוק לכך כדי להקצין את דעת הקהל הפלשטינית ולצבור השפעה ע"מ להוות אלטרנטיבה המתבססת על מדינה אסלאמית. הסכסוך הזה ממשיך להתקיים כי הוא עונה על אינטרסים, לכאורה מנוגדים אך למעשה דומים מאוד- אינטרסים דתיים: א"י השלמה, התנחלויות, טרנספר, הלכה איסלאמית.. הקצנת הדיעות בשני הצדדים, חוסר אמון וחשדנות, והתגברות התמיכה ברעיונות קיצוניים- מכיבוש השטחים ועד טרנספר, כל אלו מהווים את ניצחון החמאס. החמאס יודע כי גם אם ישראל מצליחה להכות בו ובפעיליו היא לעולם לא תצליח להכות ברעיון שעומד מאחוריו ושהולך ומחלחל ליותר ויותר שכבות בקרב הציבור הפלסטיני ככל שהסכסוך מתמשך, ככל שבצד הישראלי מתחזקים הקיצוניים והייאוש ממשיך לשלוט והתקווה ממשיכה להירמס, כך הולך וממשמש עידן חדש, מאיים ואפל וקודר- עידן החמאס

 

[yeshgvul]

אש"פ שוקע,החמאס פורח-דני רובינשטיין

דני רובינשטיין , הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=268173 אש"ף שוקע, החמאס פורח בשעה שערפאת מנוטרל והפרלמנט שלו כמעט חדל לפעול, החמאס קוטף את הפירות המדיניים של הפיגועים והנהגתו שיכורת כוח. מפגשי קהיר העניקו לארגון לגיטימיות ערבית ובינלאומית, בכך מודים אפילו בסביבתו של ערפאת, ובחמאס מאמינים שיש להם עתה תשתית מתאימה להתמודדות על ההנהגה הפלשתינית מאת דני רובינשטיין שורה של סימנים מעידים על כך שבקרב חברי ההנהגה והפעילים של תנועת החמאס יש עתה תחושה של עוצמה, של שיכרון כוח. הרקע לכך ברור: יריביהם הפוליטים נחלשו מאוד. בראש היריבים - שלטון ערפאת שמוסיף להתפורר. בגדה המערבית מתפקדים מוסדות הרשות הפלשתינית באופן חלקי בלבד. מנגנוני הביטחון הפלשתיניים בגדה פורקו למעשה לפני כשנה במבצע "חומת מגן". גם בעזה מסתמן עכשיו תהליך דומה של נטרול מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, בשעה שפשיטות צה"ל לתוך הרצועה מעמיקות ומתבצעות לעתים תכופות. ערפאת כלוא במוקטעה והפרלמנט של הרשות (המועצה המחוקקת), על ועדותיו השונות, חדל כמעט לעבוד. גם את תנועת הפתח - מפלגת השלטון הפלשתינית - פוקד משבר קשה. הפתח היא היריבה הפוליטית העיקרית של החמאס ורבים מפעילי הזרוע הצבאית שלה, "גדודי חללי אל-אקצה", ממרים בפומבי את פי ההנהגה בפתח ותומכים בדיבור ובמעשה במדיניות החמאס. שורה של גילויים מעידים שאפילו הסיסמה הוותיקה של ערפאת ואנשיו, האומרת כי "אש"ף הוא הנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלשתיני", איננה בעלת תוקף כפי שהיתה בשנים קודמות. תנועת החמאס איננה חברה באש"ף (גם לא תנועת הג'יהאד האיסלאמי). לפני עשר שנים ויותר התנהלו מגעים על צירוף החאמס לאש"ף. נציגי החמאס דרשו ייצוג של 40 אחוז במועצה הלאומית הפלשתינית (שהיא הפרלמנט של אש"ף) ובוועד הפועל של הארגון. ערפאת ואנשיו חשבו אז שזו דרישה מוגזמת מאוד ודחו אותה. היום המצב שונה, ורבים בחמאס מאמינים שרוב הציבור הפלשתיני תומך בהם. לפני כשבועיים אמר ד"ר מחמוד אל-זהאר, מפעילי החמאס בעזה, שלתנועתו יש תשתית מתאימה להתמודדות מול הפתח בבחירות על הנהגת העם הפלשתיני. דבריו המתגרים עוררו תגובה חריפה והוא מיהר לחזור בו. אבל רישומם של הדברים נותר בעינו ומצא הד בשורת התבטאויות של אישים פלשתינאים. בשבוע שעבר נשאל איסמעיל הנייה, גם הוא מפעילי החמאס בעזה, אם במפגשים שהיו בין הפלגים הפלשתיניים בקהיר עלה נושא השותפות באש"ף. תשובתו היתה: "לא העלינו בקהיר רעיון של הקמת חלופה לאש"ף, אבל הצענו עריכת רפורמה מקיפה במוסדות הפלשתיניים ובהחלטות הפלשתיניות, כדי שיהיה בסיס משותף למאבק של כולנו". הפרשנות היחידה לדברים הללו היא הבעת התנגדות החמאס למה שמכונה במינוח הפוליטי הפלשתיני "אחדות הייצוג". במלים אחרות, אש"ף שהוכר על ידי הפסגה הערבית (במרוקו ב1974-) ומאוחר יותר על ידי כל העולם, ובכלל זה מדינת ישראל (בהסכם אוסלו), כנציג לגיטימי יחיד של העם הפלשתיני, אינו זוכה להכרה כזאת מצד תנועת החמאס - הגוף הפוליטי השני בגודלו במחנה הפלשתיני (אם לא הראשון). דבריו של הנייה נאמרו בתגובה על הודעה שמסר מחמוד עבאס (אבו-מאזן), מזכ"ל אש"ף וראש משלחת הפתח לשיחות קהיר, כאילו המפגשים בקהיר עומדים להתחדש ובואם של הצדדים למפגשים מותנה בכך שיסכימו למסמך המצרי המכריז על הפוגה בפיגועים למשך שנה. אבו-מאזן דיבר במוסקווה והודעתו עוררה את כעסם של פלגי האופוזיציה ובראשם החמאס. אוסאמה חמדאן, נציג החמאס בלבנון, אמר שהופתע מהודעת אבו-מאזן. "אין שום הזמנה מצרית לבוא לקהיר, ואין מצד החמאס שום הסכמה להפוגה בפעולות נגד הכיבוש", אמר. דברים דומים אמרו עוד דוברים של החמאס ודוברים של הג'יהאד ושל חזיתות השמאל. גם אבו-מאזן נשאל (ב"קול פלשתין") אם תנועות החמאס והג'יהאד מבקשות להקים חלופה לאש"ף. הוא ענה: "שאלה זו לא עומדת כלל על הפרק. אנחנו מסרבים לכך בתוקף ולא נתמקח על כך. אש"ף מקדם בברכה את צירופם של החמאס והג'יהאד לארגון ללא שום תגרנות וללא הטלת ספק בלגיטימיות של אש"ף". בפרסומים שונים של החמאס (למשל באתר האינטרנט של התנועה) מובא ניתוח מפורט של מה שנראה להם כהצלחות מרחיקות לכת של תנועתם. סיכום הדברים בעיניהם נראה כך: הפעולות הצבאיות (הפיגועים) שעשו פעילי החמאס הביאו את הגורמים המדיניים השונים להתחשב בתנועה ולחזר אחריה. מצרים והאיחוד האירופי, בהשראה אמריקאית, נאלצו להזמין אותם למפגשי קהיר ולהתחנן לפניהם שיסכימו להפוגה בפיגועים. המצרים מרגישים ששלטון ערפאת, שהוא בן חסותם, מתפורר והם מנסים לשקם אותו באמצעות חזרה למשא ומתן המדיני. אבל החמאס לא מוכן לשנות את דרכו. "הגענו למפגשי קהיר כדי לשכנע את האחים הפלשתינאים שדרכנו היא הצודקת", נאמר בפרסומי התנועה. מדיניות החמאס מאפשרת להם, לדבריהם, לקטוף את הפירות המדיניים בלי שיוותרו על אמונתם, שעל פיה אסור בשום אופן להפסיק את פעולות ההתנגדות ואת המאבק נגד "הישות הציונית" (פרסומי התנועה חזרו לניסוחים הערביים משנים קודמות שנמנעו מלהזכיר את שם מדינת ישראל). מנקודת ראותם של מנהיגי החמאס, המפגשים בקהיר הציגו את הרשות הפלשתינית ככלי ריק. ערפאת ואנשיו רוצים להפסיק את הפיגועים כדי לקבל את כספי הרשות שהוחרמו בידי ישראל וכדי לקבל עוד סיוע אירופי, שישמש אותם לשיקום שיתוף הפעולה שלהם עם שירותי הביטחון הישראליים. אבל החמאס לא יאפשר זאת. התחושה שהחמאס התחזק מאוד לאחרונה איננה רק נחלת פעילי התנועה. גם בסביבתו של ערפאת מרבים לדון בכך. אחמד קריע (אבו-עלא), יו"ר הפרלמנט הפלשתיני, אומר לאחרונה בשיחות פרטיות שמפגשי קהיר העניקו לחמאס מעמד מדיני ולגיטימיות ערבית ובינלאומית. גם בשטח, בעיקר בעזה, מורגשת התעצמות החמאס. מנגנוני הביטחון של הרשות, ובראשם מנגנון הביטחון המסכל בפיקודו של רשיד אבו-שבאכ, אינם מסוגלים למעשה לחסום את פעילות חוליות החמאס. לפני כחצי שנה חטפו צעירים מהחמאס, בני משפחת עקל ממחנה הפליטים נוסייראת, את רג'אח אבו-לחייה, קצין בכיר במערכת הביטחון הפלשתינית. החטיפה אירעה במרכזו של רחוב ראשי בעזה, והחוטפים הביאו אותו לנוסייראת ושם רצחו אותו. משפחת עקל האשימה את אבו-רג'אח כי פיקד על פיזור הפגנה בעזה, שנה קודם לכן, שבה נורו למוות שלושה מפגינים ובהם בן משפחתם. אנשיו של ערפאת ניסו לשווא לעצור את החוטפים והרוצחים של אבו-לחייה. מאז היו עוד שורה של תקריות דמים בין פעילי חמאס לשוטרים פלשתינאים, וככל שעובר הזמן מודים מפקדי המנגנונים הפלשתיניים שאין בכוחם לפעול נגד החמאס. כשם שבמפגשי קהיר הסתמנה מגמה ולפיה החמאס נהפך לחלופה מדינית לאש"ף - כך בעזה יש סימנים לא מעטים שהחוליות הצבאיות של החמאס הן השליטות בשטח, בד בבד עם שקיעת מעמדן של היחידות הצבאיות של הרשות.

 

[איידהו]

לסיכום:

הטרור האיסלאמי הקיצוני בישראל הנו פגיעה באזרחים חפים מפשע מתוך מטרה אסטרטגית ארוכת טווח ונאוד מתוחכמת. הרג יהודים, שחרור אדמות פלסטין, השלטת אימהופחד, כל אלו מטרות משניות אם בכלל. כאשר הציבור הישראלי מכריז- "לא ניתן לטרור לנצח, נמשיך לצאת לבלות ולטייל" הדבר מראה כי הציבור נכשל לגמרי מלהבין את האסטרגייה הטרוריסטית. הציבור אינו מבין כי ברגע שתמך באופן מסיבי בשרון ובימין הקיצוני, ברגע שהוא רואה את כל הפלסטינים כלוח אחיד של טרור ותומך בצעדים קיצוניים כמו טרנספר, אז בעצם הוא נותן לטרור לנצח. הטרור זקוק לכך כי יכו אותו בחזרה משום שככל שמכים בו הוא הולך ומתחזק באופן פרדוכסלי. ככל שמכים בו באופן עיוור, תוך פגיעה גם באלו שאינם קשורים לכך, ככל שכאן רואים את כולם "שם" בתור טרוריסטים ומכריזים כי אין עם מי לדבר, כך האידיאולוגיה שמאחוריו הולכת ומתרחבת ומשתרשרת בקרב ההמונים.

 

[Deathatred]

כמה הערות

1. החמאס התחזק תודות לאוזלת יד ועצימת עין מצד הרשות. ערפאת היה מעוניין בארגון טרור מ"חזית הטרור" שיסייע לו בטרור כנגד ישראל, אך לא יחשיד אותו כי באופן רישמי החמאס הוא אופוזיציה לרשות. בכירים בחמאס, כולל השייח יאסין הודו בראיונים לעיתונים ערביים שהרש"פ שיתפה איתם פעולה בטרור כנגד ישראל ולא עשתה כלום כדי לעצור את הארגון. בד בבד, ערפאת הפקיר את רווחת העם הפלשתיני וייבש את המנגנונים האזרחיים של הרש"פ. החמאס היה שם למלא את החור. לסיכום, התחזקות החמאס על חשבון הרשות היא ברצון ערפאת. 2. החמאס אינו "גרוע יותר" מן הרש"פ. שני ארגוני הטרור הנ"ל לא בוחלים באמצעיים על מנת לרצוח יהודים ולספק את צרכיהם. אך יבואו ויגידו שהרש"פ החילונית עדיפה על החמאס המוסלמי הפונדמנטיליסטי. שטויות. הרש"פ היא בהחלט לא מוסלמית אדוקה אבל סמקום לטפח פולחן מוסלמי היא טיפחה את פולחן השוהדה והג'יהאד - עיוות והקצנה של האיסלאם. כל מערכות החינוך והתקשורת מטעם הרשות היו שותפות בהרעלת הדור הצעיר ובהחדרת התרעלה הזאת לפלשתינים. פולחן השוהדה הוא פולחן קניבלי וחסר מוסר שבו המצווה היחידה היא ללכת ולהתפוצץ על יהודים. לסיכום, האלטרנטיבה שמציעה הרש"פ במתכונתה הנוכחית היא לא חילוניות נאורה אלא עבודת-אלילים שבה את אללה מחליף השהיד והדם. 3. בעוד הרש"פ משחקת משחק דו-פרצופי, לאף אחד בעולם אין ספק בקשר לכווניתיהם של החמאס והיותם ארגון טרור. כאשר מול ישראל יתייצב החמאס, לאירופה לא תהיה ברירה להתייצב לצד ישראל. אף אחד לא ידרוש מישראל לוותר לחמאס ולתת לו מתנות ובטח שלא להתרפס בפניו. כל תגובה צבאית כנגד החמאס תובן, בייחוד בארה"ב - שמבחינתה אין הבדל בין חמאס, חיזבאללה ואל-קעידה.

 

[איידהו]

לדעתי זו קונספציה מוטעית

לערפאת אין שום אינטרס בחיזוק מעמדו של החמאס כיוון שהוא יודע כי הדבר מאיים על עתידו כמנהיג העם הפלסטיני ועל הישרדותו האישית בפרט. ערפאצ פשוט פחד לצאת ראש בראש כנגד החמאס לאורך שנות אוסלו וניסה כל הזמן "לרסן" אותו תחת כנפיו אך כעת, ככל שהסכסוך הנוכחי הולך ומתמשך יוצא הדבר מכלל שליטה והגולם קם על יוצרו. לגבי הטיעון השלישי שלך- יכול להיות שבעיני העולם זה יהיה יותר "תקין" להילחם בחמאס אך עדיין שום דבר מהותי לא ישתנה אלא רק יהיה גרוע יותר. כי בעיני העולם עדיין ישראל תצטרך לתת עצמאות לפלשתינים, גם אם הם יהיו כולם מוסלמים אדוקים. (מה שיקרה בסופו של דבר כל עוד החמאס יילך ויתחזק בעזרת המשך הסכסוך) בדיוק כמו שלמדינות איסלאמיות אחרות יש זכות קיום. הברירה היא בין לתת לפלסתינים זכות להגדרה עצמית כאשר רובם עדיין לא נשאבו למערבולת האיסלאם הקיצוני לבין לתת להם את הזכות הזו כאשר רובם כן יחזרו בתשובה. ואם אתה חושב שחזרתם בתשובה של יותר ויותר פלסתינים ייתן תירוץ לישראל להמשיך לשלוט עליהם זו טעות. כמו שישראל אינה יכולה לשלוט על מצריים או ירדן, למרות שקיימים בה איסלאם קיצוני וגם אם כל האוכלוסיות שם היו קיצוניות כך בעיני העולם עם פלסטיני שכולו ברוח האיסלאם הקיצוני לא ייתן לישראל את הזכות לקיים התנחלויות או למנוע מאותם פלסטינים זכות להגדרה עצמית. עדיף לעשות זאת לפני שמרבית האוכלוסייה שם תהיה תומכת חמאס מאשר אחרי. מדינה פלסטינית במצב הנוכחי (אם הימין לא יפריע לשרון לקבל את מתווה בוש ולפעול על פיו) תמשוך מרגלי החמאס את שטיח ההתבססות וההשפעה שלו בקרב האוכלוסייה שהולכת וגדלה מיום ליום ככל שנשענת על המשך הסכסוך

 

[Deathatred]

תשובות

>> לערפאת אין שום אינטרס בחיזוק מעמדו של החמאס כיוון שהוא יודע כי הדבר מאיים על עתידו כמנהיג העם הפלסטיני ועל הישרדותו האישית בפרט. << איזה עתיד? ערפאת כבר עם רגל וחצי בקבר. הוא יודע שזמנו קרב ולכן הוא רוצה להיזכר בהיסטוריה הערבית כמי שהשמיד את מדינת היהודים. לשם כך כל האמצעים כשרים. ערפאת הצטרף לציר טרור שכולל את עיראק, איראן, חיזבאללה וחמאס שמופעל כולו כנגד ישראל ולכן הוא לא צריך את הגיבוי של הפת"ח ומדינות ערב המתונות יחסית כמו מצריים או ירדן. >> ערפאצ פשוט פחד לצאת ראש בראש כנגד החמאס לאורך שנות אוסלו וניסה כל הזמן "לרסן" אותו תחת כנפיו אך כעת, ככל שהסכסוך הנוכחי הולך ומתמשך יוצא הדבר מכלל שליטה והגולם קם על יוצרו. << לישראל צבא הרבה יותר חזק מהחמאס ובכל זאת הוא לא פחד לצאת כנגד ישראל. זה לא פחד. ערפאת פשוט רצה את החמאס לצידו בתור "ארגון קיצוני ואופזיציוני" ממספר טעמים: 1. כל עוד החמאס בשטח, הוא יראה מתון ופרגמטי יחסית אליהם. 2. הוא יכול להציג את עצמו כמתנגד לטרור ע"י מאסר כמה חמאסניקים (ושחרורו כעבור כמה ימים בלי שאף אחד רואה). 3. להציג כסף מאירופה מהאו"ם ל"מלחמה בחמאס". 4. החמאס יעשה עבורו את העבודה המלוכלכת של רצח ישראלים. 5. החמאס ידאג לרווחה במקומו ולכן הוא יוכל לקחת את תקציבי הסיוע ולהשתמש בהם למטרותיו האישיות ולמימון טרור. >> כי בעיני העולם עדיין ישראל תצטרך לתת עצמאות לפלשתינים, גם אם הם יהיו כולם מוסלמים אדוקים. (מה שיקרה בסופו של דבר כל עוד החמאס יילך ויתחזק בעזרת המשך הסכסוך) בדיוק כמו שלמדינות איסלאמיות אחרות יש זכות קיום. << אף אחד בעולם לא ידרוש מישראל לתת לפלשתינים מדינה כל עוד שולט בהם החמאס. כולם יודעים שהחמאס הוא ארגון טרור מסוכן, קיצוני וחסר אחריות. >> הברירה היא בין לתת לפלסתינים זכות להגדרה עצמית כאשר רובם עדיין לא נשאבו למערבולת האיסלאם הקיצוני לבין לתת להם את הזכות הזו כאשר רובם כן יחזרו בתשובה. ואם אתה חושב שחזרתם בתשובה של יותר ויותר פלסתינים ייתן תירוץ לישראל להמשיך לשלוט עליהם זו טעות. << הפלשתינים לא יהפכו למוסלמים אדוקים. החמאס הוא ארגון טרור וככזה הוא לא יכול לשלוט בעם הפלשתיני. בשביל לשלוט הוא צריך להקים מרכזי שליטה גלויים ולבצע נוכחות מתמדת של חמושים ברחובות, דבר שהחמאס לא יעשה מאחר וצה"ל רודף אחריו עד חורמה וכל מבנה קשור חמאס נהרס ומשוטח עד עפר. >> למנוע מאותם פלסטינים זכות להגדרה עצמית << הסיבה היחידה שלפלשתינים עדיין אין מדינה היא מסע הטרור הרצחני שבו הם פתחו. הייתה להם אפשרות לבחור בין מדינה לבין רצח יהודים, הם בחרו ברצח יהודים - ולא מגיע להם שום פרס על זה.

 

[ישראלאחת]

אידהו אתה מאד לא ברור

?>> הטרור האיסלאמי הקיצוני בישראל הנו פגיעה באזרחים חפים מפשע מתוך מטרה אסטרטגית ארוכת טווח ונאוד מתוחכמת. הרג יהודים, שחרור אדמות פלסטין, השלטת אימהופחד, כל אלו מטרות משניות אם בכלל. כאשר הציבור הישראלי מכריז- "לא ניתן לטרור לנצח, נמשיך לצאת לבלות ולטייל" הדבר מראה כי הציבור נכשל לגמרי מלהבין את האסטרגייה הטרוריסטית. << >>הרג יהודים, שחרור אדמות פלסטין, השלטת אימהופחד, כל אלו מטרות משניות אם בכלל.<< - מה כן המטרה שלו? מהי ה>>מטרה אסטרטגית ארוכת טווח ונאוד מתוחכמת.<<?

 

[איידהו]

זה מוסבר בשני החלקים שפרסמתי-

אם אין לך כוח לקרוא את הכל אז הנה שוב קטע מתוכם שמתייחס בפרוטרוט למטרה האמיתית של החמאס. המטרה שלשמה הוא מוכן להשקיע כל כך הרבה מאמצים ודם בכדי לבצע פיגועי תופת. כל שאר "המאמרון" מנסה להסביר את השתלשלות הארועים מאז האינתיפאדה הראשונה ע"פ קו המחשבה הזה. להלן הקטע: >>לדעתי כל דיבורי מנהיגי החמאס כי מטרתם היא המשך המאבק עד השתלטות על כל "פלסטין הכבושה" היא דמגוגיה זולה- מנהיגים אלו אינם טיפשים כלל וכלל והם מודעים לכך כי ארגונם אינו מסוגל לנצח מעצמה צבאית אדירה כמו ישראל ואכן "לגרש את כל הישראלים לים". מטרתם האמיתית של מנהיגי החמאס היא לבסס את השפעתם בקרב מרבית העם הפלסטיני ולהוות תחליף הנהגתי להנהגה לאומית חילונית- הפת"ח. הווה אומר- ליצור מדינה איסלאמית בפלסטין הכבושה. מטרה זו חשובה מעין ערוך מהקמת "פלסטין הגדולה". בכדי להשיג מטרה זו זקוק החמאס להמשך הסכסוך כמו אוויר לנשימה כי זהו הדבר הדוחף את האנשים הפשוטים אל זרועותיו- הפקעת האדמות, הפרוגרומים של המתנחלים בחברון, המחסומים, המעצרים, העוצרים.. ברגע שתיווצר היפרדות על בסיס פשרה, ההתנחלויות יפונו והכיבוש יסתיים, יהיה לו קשה מאוד עד בלתי אפשרי להצליח לקרוא תיגר על ההנהגה הפלשתינית של הפת"ח המתבססת על לאומיות ולא דתיות. הנהגת החמאס קיוותה לנצל את האינתיפאדה בכדי לצבור השפעה ובסופו של דבר להוות תחליף להנהגה החילונית לאומית של הפתח. הדבר לווה גם בעימותי רחוב בין הפלג האיסלאמי לפלג החילוני.>> המשפט האחרון בקטע הנ"ל מתייחס לאינתיפאדה הראשונה אך הוא תקף גם לזו השנייה, כפי שהרחבתי בחלק השני. גם באינתיפאדה הנוכחית נוצרו כבר מספר מועט של עימותים בין הרשות לחמאס ולהערכתי בעתיד הקרוב יהיו עוד עימותים שכאלו שיילכו ויגברו ככל שהרשות תבין כי החמאס מתחיל לאיים על מעמדה באופן רציני ביותר. אולי להערכתך עימותים שכאלו יהיו דבר חיובי אך זוהי בדיוק ההערכה המוטעית שהייתה לישראל כאשר נתנה חופש פעולה לארגונים האיסלאמיים בתחילת דרכם, בשנות השבעים, מתוך הנחה מוטעית כי בעזרתם ישראל תוכל להחליש את הפת"ח (מזכיר את התמיכה האמריקאית באיסלאם האפגני כנגד הפלישה הסובייטית). בסופו של דבר זה יצא משליטת השלטון הצבאי הישראלי בשטחים והחמאס החל אט-אט לבסס את מעמדו בקרב האוכלוסייה. (נתונים אלו לקוחים מתוך "בני קשת- מאה שנות מאבק/חמישים שנות צה"ל" בהוצאת משרד הביטחון) אם לא קראת את שני החלקים אלא רק את הסיכום, אודה לך מאוד אם כן תקרא אותם

 

[ישראלאחת]

מתנצל

ממש אין לי כח לקרוא מאמרים שכאלו במיוחד כאשר אינם מחולקים לפסקאות בקצרה מהי המטרה האמיתית של החמאס?

 

[yeshgvul]

החלפת אש"פ בשלטון הפלסטיני

וכינון מדינה איסלמית על השטח שבשליטת הפלסטינים, לא מלחמה לכיבוש ישראל

 

[ישראלאחת]

אם ככה אז מצבנו מצוין

צריך רק לעזור להם לתפוס שלטון ובא לציול גואל

 

[איידהו]

זה מצוין רק אם אתה רוצה ש

כלל האוכלוסיה הפלסתינית תיהפך למוסלמית קיצונית תואמת איראן מודל 79'.. המטרה צריכה להיות להקטין ככל הניתן את רמות הקיצוניות באוכלוסייה הפלסתינית ולא להגביר אותן לשיאים חדשים אלא אם אתה באמת רוצה שבסופו של דבר יהיו שם אחוזים ניכרים של תומכי חמאס רק כדי שנוכל להכריז -"יופי, עכשיו באמת לא יהיה עם מי לדבר ואפשר להמשיך להילחם בהם לאינסוף.."

 

[ישראלאחת]

אין בי את היומרה לקבע לאחרים מה טוב

בשבילם ולעמדתי זו התנשאות כל אחד ומה שטוב בשבילו אותי מענין שלא יהיו מלחמות ושישראל תהיה קימת אם מה שהם רוצים מתאים לכך גם אם אתה חושב שדרכם לנהל עצמם איננה נכונה בשבילם אז כמובן שעמדתך כלפיהם אימנננה מעלה או מורידה אבל כאמור זה כל לא רלונטי באשר לטענה שהם חיבים לטעון לשחרור כל ישראל כי אינם יכולים להודות שהם רוציחם במפלת עראפת אזי ראשית הם מכריזים זאת בקולי קולי [שהם רוצים השלטון תחת עראפת] ובעיקר הברירה איננה רק בין אפשרויות אלטו הם יכולים לטעון להפסיק הפיגועים בתוככי הקו הירוק כי ישרת אותם בעולם....וגם בתוככי ישראל נכון שלא ימיטו כך פחד על כולם אבל רבים יותר יזדהו איתם...

 

[Deathatred]

קשקוש

שקר וכזב! אל תאמינו לאחד שבשבילו רצח ישראלים זה אקט שמבצביע על נכונות לשלום. הנה דבריהם של מנהיגי החמאס בקשר למטרות הארגון: ציטוט מספר 1: דובר החמאס בעזה עבד אל עזיז רנתיסי התראיין לעיתון איטלקי ונשאל אם החמאס באמת התכוון להפסקת אש? ותשובתו "כל אחד יודע שאנו רוצים לקבל את כל פלסטין הקדושה מהים ועד הירדן. הצענו אפשרות להפסקת אש זמנית, זמנית בלבד, לו הייתה ישראל נסוגה מיד לגבולות 1948. אחר כך נעסוק במחיקת גבולות אלו לצמיתות". ציטוט מספר 2: מנהיג החמא"ס אחמד יאסין, בראיון לעיתון "אלחיאת" היוצא לאור בלונדון (22 במאי 2002): א. "לנו יש מולדת ומקומות קדושים. כאשר הכיבוש יסתלק מכל חלק מאדמתי ועמי, אני אהיה שמח ואקבל זאת, בתנאי שהסתלקות הזאת לא תבוא על חשבון שאר אדמתי ומולדתי. אינני האיש שיוותר על אדמתו עתיקת היומין - על פלסטין הכבושה. במקרה כזה [נסיגה ישראלית] אשקול להפסיק את ההתנגדות לשנה או שנתיים, חודש או חודשיים בהתאם לנסיבות, ואנו נחליט בהתאם למציאות." ב. "אינני יכול לקבל פתרון כלשהו שמשמעותו ויתור על אדמתי בפלסטין. אין פתרון שייקח ממני את חיפה, יפו, אלג'ורה (הכפר בו נולד השיח' יאסין ושנהרס ב - 48 - "אלחיאת") ואשקלון. אני תושב של אשקלון. ביתי ואדמתי שם. עכשיו אני יכול ללכת אתך לשם ואף אחד לא יכול לכפות עליי לוותר על אדמתי. מצרים סירבה לוותר על קילומטר אחד בטאבה במדבר סיני, האם אני יוותר על 80% מאדמתי?!" ג. "ההתנגדות תימשך על כל צורותיה ובכלל זה פעולות האסתשהאד [התאבדות]." ציטוט מספר 3: 21 בנובמבר, 2002 רנטיסי: "על העם הפלסטיני לטהר את אדמתו" דיווחים סותרים אודות מבצע הפיגוע היום (21/11) בירושלים בו נרצחו אחד-עשר ישראלים ונפצעו 50. טלוויזיית אבו דבי דיווחה כי מבצע הפיגוע בירושלים הוא נאא'ל אבו הליל אשר השתייך לארגון הג'יהאד איסלאמי בית לחם. טלוויזיית בית לחם מדווחת כי פעיל ג'יהאד איסלאמי פלסטין, בן 23, מבית לחם ביצע את הפיגוע. מאוחר יותר פרסמה הטלוויזיה נטילת אחריות של תנועת החמאס לפיגוע. "יש לרדוף את הציונים ולהילחם בהם" דקות ספורות לאחר הפיגוע הרצחני בירושלים מביע רנתיסי (טלוויזיית אלג'זירה), מבכירי החמאס, תמיכה בהמשך פיגועי ההתאבדות. "העם הפלסטיני חייב לטהר את אדמתו מהפולשים, לפי צו אללה. יש לרדוף את הציונים ולהלחם בהם. בשטחי 48' ובכל שעל באדמת פלסטין, שהוא צו אללה." http://www.idf.il/newsite/hebrew/1121-1.stm

 

[ישראלאחת]

כאשר דטהרד הזכיר את אחמד יאסין

אכן נזכרתי כי אמר דברים אלו לא מזמן בראיון כי ישראל היא מדינת העם הפלשתיני וכי הם מוכנים לא לזרוק אותנו לים [לפחות התקדמות מ48....

] ולתת לנו לחיות כנתינים תחת משטר איסלמי נראה לי שהדבר בסתירה גמורה לדבריך ישגבול [לצערי , כי אם דבריך נכונים הרי מהר מאד היה מגיע שלום לאזור] נא הבהר הסתירות

 

[איידהו]

מקווה מאוד שההתייחסות הנ"ל אינה אלי

לא הבנתי בדיוק מי חושב כאן שרצח ישראלים פירושו נכונות לשלום.. לגבי הציטוטים: זה בדיוק מה שאני טוען. החמאס משתמש בהכרזות ריקות מתוכן על כך שכוונתו להילחם עד לניצחון מוחלט על "האויב הציוני" קרי- חיסול מוחלט של מדינת ישראל. לדעתי מנהיגי החמאס אינם עד כדי כך טיפשים שהם אכן מאמינים שבאמצעות פיגועי התאבדות הם יכולים לחסל את מדינת ישראל, על כל ח"א האוויר שלה, כוחות היבשה והים, שלא לדבר על הנשק הגרעיני.. אם אתה כן מאמין שהם עד כדי כך טיפשים אז אתה מזלזל יותר מדי באויב שלך.. מנהיגי החמאס משתמשים ברטוריקה הזו של מאבק לסיום הכיבוש וחיסול ישראל כי אינך מצפה שהם יבואו ויכריזו: "מטרתנו האמיתית היא להפיל את ערפאת ולהחליף את ההנהגה הפלשתינית הנוכחית.." אבל ,כפי שהסברתי בחלקים שפרסמתי, החמאס לא רק שמאבק לסיום הכיבוש וחיסול ישראל הנו משנית ביותר אצלו אלא שהוא בעצם זקוק להמשך הכיבוש והמשך הסכסוך כי רק כך הוא יכול להמשיך ולהתחזק ולהגיע למוחותיהם של יותר ויותר אנשים בציבור הפלשתיני. לכן החמאס משקיע כה רבות בפיגועי תופת, בייחוד לפני כל פעם שמגיע לכאן מתווך אמריקני או אחר בכדי להרגיע את הרוחות.. החמאס זקוק להתנחלויות, לליברמן ולאפי איתם הרבה יותר משאנו זקוקים להם.. ברגע שמתחילים לדבר כאן על הסכמים ופינוי התנחלויות החמאס נלחץ הרבה יותר מאשר נלחצים המתנחלים..

 

[ליליxx]

אוי לתמימות...

לא רק שהם בטוחים ביכולתם לחסל את ישראל הפיצפונת והמסורסת ע"י העולם החופשי אלה שהם וכל החברה מסוגם בטוחים (כן, בטוחים!) באפשרותם לחסל את ארה"ב ואת התרבות המערבית. דווקא בנושא הזה אני מבינה על מה ההגיון שלהם מתבסס. למרות חיל האויר שלנו וכ', לדעתי לא קשה לחסל את ישראל והדרך אותה הם בחרו לעשות היא נכונה מבחינתם. בניגוד למדינות אחרות שקיומם ברור מעליו ו"קורה" בטבעיות, אנו קיימים פה בניגוד לכל הסיכויים, רק בזכות עמלינו והשקעתינו הישירה בנושא, גם בהגנה, גם במאמצינו המדינים (שלאחרונה הם על הפנים אבל בזמנו נסו פרי כלשהו, שוב בניגוד לכל הסיכויים), וגם במאמצינו ליצור חברה טובה כמיטב יכולתינו. אף אחד מאלה לא היה מתקיים ללא מאמץ אדיר ומכוון מצד סתם אזרחים קטנים כמוני, ובתחזוקה יומיומית. אם יקחו מאיתנו את רצונינו להתקיים ואנשים יפסיקו לתחזק את המדינה, חד וחלק היא תפסיק להתקיים.

 

[yeshgvul]

DEATH אוכל את התעמולה שלהם

זו סיבה טובה להמשיך בכיבוש. אחרת, יבוא יאסין עם חגורות נפץ לכבוש את המעצמה הגרעינית ישראל. איזה פחד. ברית בלתי כתובה. קיצוני שני הצדדים מקדמים את האינטרס הצר שלהם.

 

[Deathatred]

זה בדיוק מה שאמר צ'מברליין

כאשר צ'רצ'יל סיפר לו איך היטלר נואם על כיבוש אירופה ומתכונן למלחמה. ראינו איך הסתיים הזלזול הזה. החמאס בונה לא על השמדת הצבא הישראלי אלא על שבירת המורל של החברה הישראלי ונעזר בגייס חמישי כמוך שתפקידם לשכנע את החברה הישראלית שאין להם זכות להגן על עצמם והשדרך היחידה שלהם לברוח מהטרור היא לחזור לפולין, גרמניה, אוקריאינה, ליטא ושאר המקומות בהם אירופאים אנטישמיים ביצעו פוגרומים וטבחים ימין ועל שמאל ביהודים. אז אתה יכול להמשיך לעבוד בשירות החמאס ולהסביר לנו למה לשייח יאסין יש זכות מלאה לפוצץ ילדים באוטובוס ולמה ליהודי אסור לירות במחבל מתאבד - רק תזכור שהחמאס ישחוט גם אותך ושכל הדמוקרטיה וההומניזם שאתה כביכול מטיף להם לא מיושמים בכלל ע"י אליליך ברשות הפלשתינית, בארגוני הטרור ובמדינות ערב.

 

[Asaf p]

ישגבול....איך אני אגדיר אותך

רוב האנשים מחזיקים בדעה וכך גם בהשקפה. אצלך זה הפוך, דעותיך והשקפתך הם אלו שמחזיקות ומושלות בך. כאילו תשים משקפיים שיגרמו לך להיות עיוור צבעים. במקום להוריד את המשקפיים העדפת להאמין בצבעים שמראים לך המשקפיים.