עידן האצ"ל והפו"מ.לכל הפרנואידים...
שימו לב שלאצ"ל היתה תפיסv שהשטח כולו שלנו, כולל ירדן (וגם ההגנה חתרה להרבה יותר מתוכנית החלוקה) כיצד זה שהאצ"ל לא המשיך להילחם אחרי 48 ? מסתבר שבעת כיבוש ופגיעה (מצד הבריטים והערבים) היתה תמיכה לטרור האכזרי, אכזרי לא פחות משל החמאס, מצד הארגונים הללו, אבל זה לא הופך אוטומטית לאימוץ כל האידאולוגיה עד כדי מלחמה מתמדת. למעשה תפיסת א"י השלמה יושמה ובאופן חלקי רק כשהופיעו הנסיבות המתאימות , מלחמת 67. הנה חומר שהבאתי בזמנו בפורום של דו קיום, כשניסו לללמד אותי שטרור זו המצאה פלסטינית . שימו לב לפואנטה המשעשעת קמעא בסוף (החומר מאתר של האגף הדתי במשרד החינוך לכל החשדנים...): --------------------------------------http://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/tohen-2.htm בחיפה ב 25 במאי ירדו ארבעה לוחמי האצ"ל במכונית גנובה לעיר התחתית וירו על קהל ערבי שיצא מבית-הקולנוע. 3 ערבים נהרגו ו5- נפצעו. ב20- ביוני שוב פקדו לוחמי האצ"ל את שוק הירקות בחיפה, שהועבר לרחבה גדולה בחלק הערבי של העיר. הפעם עמדו בכניסה וביציאה מן השוק שוטר בריטי, שוטר ערבי ושוטרת ערבייה, שחיפשו בכליו של כל ערבי שנכנס לשוק. על אף השמירה החזקה, הצליח אחד הלוחמים להחדיר אל תוך השוק פח מלפפונים כבושים ממולכד, שהיה מחובר למנגנון השהייה. לאחר עזבו את המקום התפוצץ המוקש, ועל-פי ההודעה הרשמית של הממשלה נהרגו 18 ערבים ו24- נפצעו. אותו יום פוצצה יחידה אחרת של האצ"ל שני תאי טלפון ציבוריים ברחוב הרצל, בהדר הכרמל,ובערב פוצץ גם צומת הטלפונים הראשי בעיר. ההתנכלות לערבים בחיפה הלכה וגברה וחייהם היו לבלתי נשוא. ב26- ביוני הוטלה על קבוצת ערבים פצצה בסמטה מול בנק אנגלו-פלשתינה (היום בל"ל). באותו יום נהרג ביריות ערבי ברחוב ג'ורג'יאנו ופצצה הושלכה לאחד הבתים בואדי סאליב. כעבור 3 ימים התפוצצו 2 מוקשים אוטומטיים מתחת לרכבת הנוסעת מחיפה לעכו. הפסים נהרסו והקטר, יחד עם שלושה קרונות התהפכו. בעקבות רצח נהג הרכבת היהודי, מרדכי שכטמן, הוחלט לבצע פעולת עונשין בכפר בלד א-שייך. אנשי הפו"ם, שעליהם הוטל לבצע את פעולת העונשין, ערכו סיורי יום ולילה כדי לקבוע את פרטי התכנית, ובליל ה13- ביוני 1939 יצאה חוליה לכפר, חטפה 5 תושבים מאחד הבתים, הוליכום אל מחוץ לכפר והוציאום להורג ביריות. אנשי החוליה היו לבושים כערבים, כדי שלא ידעו שהמבצעים הם יהודים. לוביה, כפר ערבי בגליל, היה המטרה הבאה של הפו"ם. ליד הכפר, בדרך טבריה-נצרת, ירו ערבים על מכונית שעברה במקום. מן היריות נפצע פצעי מוות הנוטר בנימין קירשון מאפיקים. ב20- ביוני יצאה חוליה של הפו"ם מסג'רה ללוביה, וכאשר הגיעו אנשי היחידה לכפר, בחרו בבית מואר וירו לתוכו אש מתת-מקלע ומאקדחים. מן היריות נהרגו שני גברים ואישה אחת ונפצעו שני ילדים וגבר אחד/ דב גולדמן, חבר פעיל בפו"ם, כתב סקירה מקיפה על פעילותו. בין השאר תיאר פעולת תגמול נגד ערבים בכפר חיטין, שהשתלבה במסגרת "פלוגות הלילה" של וינגייט, בעקבות רצח יהודים בטבריה: "עם זריחת השמש עקפנו את הכפר, התפזרנו בין הבתים והתחלנו במלאכה... תפסתי כ20- ערבים-גיבורים, הכנסתי אותם לבית, סגרתי אותם ופוצצתי אותם ברימונים..." מעניין לציין כי תגובת הערבים לפעולות האצ"ל בחיפה היתה - הבלגה, ובעיתון הארץ מיום ה 25 ביוני 1939 אנו מוצאים את הידיעה הבאה: "ביום ו' ביקרו אצל המפקד הצבאי בחיפה כמה נכבדים ערבים שהוזמנו על-ידו. הוא הודה להם על השקט שהוכיחו העדות הערביות בימים הפרועים של השבוע שעבר".