SpikeHeaded
New member
עזרו לי..........
יש לי כל כך הרבה בעיות בחיים שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל... נתחיל בראשונה, אני מניח.. אני כבר בן 18, ועדיין לא היתה לי אף פעם חברה! (מיותר לציין שמעולם לא התנשקתי), ואני נאלץ להביט בקנאה על כל החברים שלי מבלים עם החברות שלהן, ורק לי אין עם מי לבלות. אני באמת לא יודע למה זה - אני לא נראה רע, אני לא טיפש... הבעייה היחידה שלי היא שאני ממש ממש ממש ביישן. עוד בעייה היא שאני פשוט שונא (ש-ו-נ-א) לצאת למועדונים בימי שישי בערב, וכולם אוהבים את זה... שם הם פוגשים את החברות שלהן, ורק אני נשאר בבית (ובאינטרנט), בודד וגלמוד בלילות שישי. אני לא יכול לסבול את הרעש ואני לא יודע לרקוד... אבל זו הדרך היחידה (או לפחות הנפוצה ביותר) להכיר חברות. הבעייה השנייה היא עם ההורים שלי שכל (כל כל) הזמן רבים. אמא שלי שונאת את המשפחה של אבא שלי (וגם סבא וסבתא שלי מצד אמא שונאים את כל המשפחה של אבא), אז היא פשוט לא באה אליהם (לסבא ולסבתא מצד אבא שהם, מסכנים, לא מבינים למה היא לא מגיעה כי הם לא עשו לה כל רע), וגם לא מזמינה אותם. כך שנוצר מצב מוזר שאנחנו כל הזמן מוזמנים לדודים שלי ולסבא וסבתא (מצד אבא) ואף פעם לא מזמינים אותם - אבא שלי רוצה להזמין אותם לארוחה אבל אמא שלי לא מסכימה לעולם.. וכל הזמן יש ריבים וויכוחים ביניהם בנושא הזה... ואני פשוט לא יכול לסבול את זה! לפעמים אני יורד למטה ומנסה לתווך (היום, למשל, כשאבא שלי רצה להזמין את המשפחה שלו לארוחה בשישי בערב ואמא שלי לא הסכימה, הצעתי לבשל בעצמי כדי לחסוך את הטרחה מאמא שלי, אבל חטפתי צעקות משני הצדדים) ולפעמים אני סתם נשכב במיטה וממרר בבכי לתוך הכרית. אבל אני פשוט לא יכול עם זה יותר.... הבעייה היא שהאלטרנטיבה היא גירושין וזה עוד יותר (הרבה יותר) גרוע. ואני מדבר מניסיון. בהקשר לבעייה זו - עברנו לפני כשנה לבית חדש, ואמא שלי ממש שונאת אותו... אז כל הזמן היא מקטרת על כמה שהבית החדש גרוע (למרות שהוא הרבה יותר טוב ומרווח) ושהיא רוצה לחזור לבית הישן - אי אפשר כבר.. כל יום, כל היום, רק קיטורים על הבית. כמה אפשר לסבול???? אז גם על זה הם מתווכחים. הבעייה השלישית היא שעוד מעט אני צריך להתגייס ואין לי מושג מה לעשות... חשבתי על מסלול מיוחד בצבא (אני לא רוצה לפרט מטעמים מובנים...) אבל מתקבלים אליו רק 7 אנשים בכל שנה... אז אני צריך להכין אלטרנטיבות ואין לי מושג מהן! אני לא רוצה להיות קרבי (אני גם לא טיפוס של קרבי - אני די חולני ואני בקושי מסוגל לרוץ 100 מטר..) אבל אני גם לא רוצה להיות סתם פקיד ג´ובניק. המסלול הזה, לו אתקבל אליו, יפתור (אני מקווה) את כל הבעיות, אבל הסיכויים נמוכים... הבעייה הרביעית היא שהייתי תלמיד מצויין בכיתות י´, י"א והשנה אני מתדרדר בלימודים. אני באמת לא יודע למה, אבל פשוט אני לא מצליח לקלוט את החומר שהמורים מסבירים (לא רק במקצוע אחד! בכולם!!!), מתקשה בהכנת שיעורי הבית, וציוני המבחנים שלי ירדו בהתאם. יש לי גם בעייה נוספת, אבל לא הייתי רוצה לכתוב אותה בפורום (בגלל שהיא באמת ייחודית רק לי ואני לא רוצה שאנשים שמכירים אותי יזהו אותי לפיה), אז מי שרוצה לשמוע, אשמח לעשות זאת במסרים פרטיים. זהו... זה כל מה שאני מצליח לחשוב עליו עכשיו (בטח יש עוד שאני לא זוכר). בבקשה, בבקשה עזרו לי ועוצו לי.... תודה רבה רבה מראש!
יש לי כל כך הרבה בעיות בחיים שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל... נתחיל בראשונה, אני מניח.. אני כבר בן 18, ועדיין לא היתה לי אף פעם חברה! (מיותר לציין שמעולם לא התנשקתי), ואני נאלץ להביט בקנאה על כל החברים שלי מבלים עם החברות שלהן, ורק לי אין עם מי לבלות. אני באמת לא יודע למה זה - אני לא נראה רע, אני לא טיפש... הבעייה היחידה שלי היא שאני ממש ממש ממש ביישן. עוד בעייה היא שאני פשוט שונא (ש-ו-נ-א) לצאת למועדונים בימי שישי בערב, וכולם אוהבים את זה... שם הם פוגשים את החברות שלהן, ורק אני נשאר בבית (ובאינטרנט), בודד וגלמוד בלילות שישי. אני לא יכול לסבול את הרעש ואני לא יודע לרקוד... אבל זו הדרך היחידה (או לפחות הנפוצה ביותר) להכיר חברות. הבעייה השנייה היא עם ההורים שלי שכל (כל כל) הזמן רבים. אמא שלי שונאת את המשפחה של אבא שלי (וגם סבא וסבתא שלי מצד אמא שונאים את כל המשפחה של אבא), אז היא פשוט לא באה אליהם (לסבא ולסבתא מצד אבא שהם, מסכנים, לא מבינים למה היא לא מגיעה כי הם לא עשו לה כל רע), וגם לא מזמינה אותם. כך שנוצר מצב מוזר שאנחנו כל הזמן מוזמנים לדודים שלי ולסבא וסבתא (מצד אבא) ואף פעם לא מזמינים אותם - אבא שלי רוצה להזמין אותם לארוחה אבל אמא שלי לא מסכימה לעולם.. וכל הזמן יש ריבים וויכוחים ביניהם בנושא הזה... ואני פשוט לא יכול לסבול את זה! לפעמים אני יורד למטה ומנסה לתווך (היום, למשל, כשאבא שלי רצה להזמין את המשפחה שלו לארוחה בשישי בערב ואמא שלי לא הסכימה, הצעתי לבשל בעצמי כדי לחסוך את הטרחה מאמא שלי, אבל חטפתי צעקות משני הצדדים) ולפעמים אני סתם נשכב במיטה וממרר בבכי לתוך הכרית. אבל אני פשוט לא יכול עם זה יותר.... הבעייה היא שהאלטרנטיבה היא גירושין וזה עוד יותר (הרבה יותר) גרוע. ואני מדבר מניסיון. בהקשר לבעייה זו - עברנו לפני כשנה לבית חדש, ואמא שלי ממש שונאת אותו... אז כל הזמן היא מקטרת על כמה שהבית החדש גרוע (למרות שהוא הרבה יותר טוב ומרווח) ושהיא רוצה לחזור לבית הישן - אי אפשר כבר.. כל יום, כל היום, רק קיטורים על הבית. כמה אפשר לסבול???? אז גם על זה הם מתווכחים. הבעייה השלישית היא שעוד מעט אני צריך להתגייס ואין לי מושג מה לעשות... חשבתי על מסלול מיוחד בצבא (אני לא רוצה לפרט מטעמים מובנים...) אבל מתקבלים אליו רק 7 אנשים בכל שנה... אז אני צריך להכין אלטרנטיבות ואין לי מושג מהן! אני לא רוצה להיות קרבי (אני גם לא טיפוס של קרבי - אני די חולני ואני בקושי מסוגל לרוץ 100 מטר..) אבל אני גם לא רוצה להיות סתם פקיד ג´ובניק. המסלול הזה, לו אתקבל אליו, יפתור (אני מקווה) את כל הבעיות, אבל הסיכויים נמוכים... הבעייה הרביעית היא שהייתי תלמיד מצויין בכיתות י´, י"א והשנה אני מתדרדר בלימודים. אני באמת לא יודע למה, אבל פשוט אני לא מצליח לקלוט את החומר שהמורים מסבירים (לא רק במקצוע אחד! בכולם!!!), מתקשה בהכנת שיעורי הבית, וציוני המבחנים שלי ירדו בהתאם. יש לי גם בעייה נוספת, אבל לא הייתי רוצה לכתוב אותה בפורום (בגלל שהיא באמת ייחודית רק לי ואני לא רוצה שאנשים שמכירים אותי יזהו אותי לפיה), אז מי שרוצה לשמוע, אשמח לעשות זאת במסרים פרטיים. זהו... זה כל מה שאני מצליח לחשוב עליו עכשיו (בטח יש עוד שאני לא זוכר). בבקשה, בבקשה עזרו לי ועוצו לי.... תודה רבה רבה מראש!
אני לא יודע למה זה קורה לי, אבל הכרית שלי רטובה מדמעות בכל לילה ולילה. אם אזכר בעוד משהו, אודיע לכם.. תודה שוב מראש על תגובותיכם.
