עזרה

  • פותח הנושא Mkey
  • פורסם בתאריך

Mkey

New member
עזרה

כבר כמה חודשים אני מתלבטת אם לפנות ליעעוץ או לא. כבר הגעתי למסקנה שאני צריכה. אני בחורה צעירה, 23, בעלת עבודה יציבה. גרה עם החבר שלי כבר, מחוץ לבית ההורים. בזמן האחרון יש לי חילופי מצב רוח קיצוניים, המון תחושת דיכאון, לפעמים בא לי להתנתק לחלוטין מהחיים שלי ולברוח למקום אחר. קשה לי להתרכז בעבודה שלי ולאט לאט התפקוד היומיומי שלי מתחיל לרדת והמוטיבציה שלי לעשות את הדברים שאני אוהבת לעשות יורדת גם כן. אני חושבת שזה קשור לעובדה שהדחקתי במשך שנים את הדברים שאני באמת רוצה לעשות בפנים במחשבה שעלי לעשות משהו יותר ריאלי, לדעתי זה גם קשור שנכנסתי לעבודה טובה מהר מידי. לאחרונה אני מגיעה למצבים של בכי, זה פוגע מאוד גם במערכת יחסים שלי ואני כבר לא בטוחה איך היא תשרוד בעוד כמה חודשים. רציתי לשאול מהו טיב היועצים של קופות החולים, אני קצת מפחדת להגיע למטפל הלא נכון, אני יודעת שפר חולה מתאים מטפל אחר ולפעמים הבן אדם הלא נכון עלול אפילו לעשות נזק שלא במכוון. האם יש מקום שיכול יותר להכווין אותי? מקום בו אני יכולה לעבור סוג של אבחון ולקבל הפניה יותר ברורה למטפל, אני מפחדת ליפול על בן אדם שלא מתאים לי ושייגרם נזק לא מכוון כמו שקרה לכמה חברות שלי. אני גם לא יכולה להרשות לעצמי להתחיל טיפול אצל מטפלים פרטיים, בתקווה שיש לי ברירה אחרת כמובן.
 

Arbinger Israel

New member
עזרה

אני אמנם לא מכיר מקום שיספק לך הכוונה אך בטח יהיו שיגביו כאן עם מידע בנושא הזה. אחד הדברים החשובים לטעמי בבחירת המטפל הוא ההרגשה של המטופל עם המטפל, אשר מושפעת בעיקר מההתייחסות של המטפל. אולי המלצות על מטפלים יהיו מקום טוב להתחיל בו מבחינתך (ממשפחה וחברים) ואני מניח שתוכלי לקבוע פגישת הכרות בה תוכלי לאפשר לעצמך להרגיש אם אכן את מתחברת למטפל ואם הגישה שלו נוחה לך. שיהיה בהצלחה.
 

גרא.

New member
Mkey,היועצים(פסיכולוגים) שיש להם הסדר עם

קופות החולים,עובדים בדרך כלל גם בקליניקות פרטיות משלהם,ומבחינה זו לפחות הם אינם שונים מהפסיכולוגים שעובדים רק באופן פרטי,כך שאת יכולה באותה מידה לסמוך על אלה,ועל אלה.בכדי לדעתמה עובר עלייך,ולמה את זקוקה,כדאי להפגש תחילה עם פסיכיאטר בקופה,כפי שכבר נאמר בעלות של רופא מקצועי.ואז להתחיל לחפש.מנסיון של אחרים,אי אפשר בוודאות להסתמך על המלצה של פלוני שמכיר מטפל טוב,כיוון שהוא עזר לו או למישהוא שהוא מכיר.לשיטתי,עלייך לעשות עבודת מיון יסודית מתוך רשימת פסיכולוגים מטפלים שתוכלי לקבל בקופ"ח או שהוצאת מדפי זהב.אם זה נראה לך,חזרי ואכוון אותך.
 


 
אם כך.

באמת מה שגרא הציע זאת בעצם הפרוצדורה היחידה שלך. במאוחדת כדי לפנות לפסיכולוג אכן יש צורך לעשות את כל התהליך הארוך והמייגע של ללכת לרופא משפחה, כדי לקבל הפניה לפסיכיאטר שיפנה אותך לפסיכולוג. כך או כך שיהיה בהצלחה!
 
מקיי-מציע לך לפני החיפוש והפניה לטיפול לעשות

ברור רפואי כללי באמצעות רופא המשפחה ומקצועיים כדי לבדוק באם מבחינה הורמונאלית + בלוטת התריס + מחסור בוויטמינים ועוד באם הכל תקין.לאחר מכן במידה והכל תקין ,תוכלי לפסול את האפשרות הגופנית ולעבור לנפשית.בהצלחה.
 

Mkey

New member
תודה רבה וכן...

עברתי המון בדיקות הורמונליות ובדיקות דם בחצי שנה האחרונה... בריאותית אין לי בעיה... ואני לא באמת יכולה להתייעץ עם רופא המשפחה שלי בהתחשב בעובדה שהוא הרופא גם של ההורים שלי שאני לא מוצאת צורך לחלוק איתם את מה שעובר עלי כרגע. (כל פעם שאני באה אליו הוא מספר להם וכל פעם שהם באים אליו הוא מספר לי...)
 
מקיי,טוב שתדעי לגבי כל צורך רפואי בעתיד שיש

זכות במפורש בכל קופ"ח לעבור מרופא לרופא במידה ואת רוצה מכל סיבה שהיא ! כך גם לגבי רופאים מקצועיים.זה אחד השינויים החשובים שהתרחשו במערכת הבריאות הכללית מאז "חוק בריאות כללית" שנחקק בזמנו (בתקופת ח"כ רמון כשר הבריאות). תתענייני איזה רופא משפחה טוב ואחר קיים אצלכם ותעברי אליו ללא כל בעיה.פרטיותך חשובה גם בנושא בריאותך,והינה יש לך אפשרות לשמור עליה.בהצלחה.
 
כאדם בוגר

את באמת יכולה לבחור את הרופא שלך ואינך חייבת להישאר עם אותו רופא שמטפל גם בהורים שלך. מעבר לזה לגבי טיפול פסיכולוגי בקופת חולים, החיסרון היחיד הוא ההגבלה במספר הפגישות, שכאשר הן נגמרות הטיפול הופך להיות פרטי, גם מבחינת המחיר. חוץ מהחיסרון הזה, כפי שנאמר פה, אין הבדל בין מטפלים של קופת חולים לבין מטפלים פרטיים.
 
נטע,את טועה לגבי ההבדלים בין מטפל קופ"ח לפרטי

,והוא משמעותי מבחינת המטופל - בקופ"ח וגם בקליניקות האוניברסיטאיות מתנהל רישום קבוע של כל הטיפולים,כך שיש תיעוד על כל מטופל. אצל מטפל פרטי - רק אם הוא מחליט לעשות רישום לטובת תהליך הטיפול וקידומו,אך לא תיעוד של כל תהליך הטיפול.נכון שיש חיסיון לגבי איסור שימוש בתיעוד ללא הסכמת המטופל,אך בכל מקרה "החומר" נמצא בידיהם,ופועל יוצא מכך הוא ,שהמטופל והטיפול הם לא אנונימיים כפי שזה נעשה עם מטפל פרטי.
 
אני יכולה לציין את ההבדל הבולט שאני רואה

שבקושי שמעתי אותו מדובר, אבל לדעתי הוא משמעותי מאד. רוב המטפלים בקופות החולים מטפלים בגישה הדינמית על זרמיה השונים, מעטים מהם מטפלים בגישה הקוגנינטיבית, וגישות פסיכולוגיות אחרות - נדיר ביותר. רוב המטפלים בגישות פסיכולוגיות אחרות - משגשגים בשוק הפרטי ולא נאלצים לעבוד דרך קופות החולים, כך שההגעה אליהם היא לא דרך קופות החולים. קופות החולים הם סוג של מכון שמפנה מטופלים למטפלים בתחילת דרכם, או למטפלים שלא מצליחים להחזיק בהיקף מלא קליניקה פרטית למרות כמות השנים שהם במקצוע. זה הסיבה שהשמות ברשימות בדר"כ מתחלפים לעיתים תכופות. עדין ניתן למצוא אוצרות גם בקרב מטפלי קופות החולים, אבל פירטתי את האמור לעיל כי כדאי לדעת שאם קורה ומטפל של קופת חולים לא עזר לך בגישה א', זה לא אומר דבר על סיכוייו של מטפל אחר לסייע לך בגישה ב' דרך הקופה (אם מדובר בקוגניטיבית צריך לחפש טוב כי רק מיעוט המטפלים בקופות החולים הם מטפלים קוגניטיבים), וודאי שלא אומר דבר על סיכוייו של מטפל אחר לסייע לך בגישה ג' מחוץ לקופה (שיטות טיפול פסיכולוגיות שניתן למצוא בעיקר בשוק הפרטי). כך שלדעתי לחלק מסיבות הפניה ההבדל בין לפנות בציבורי לפרטי הוא לא רק בעלות ובסוגית הרישום, אלא גם בסוג המענה שמקבלים. טיפול פסיכולוגי רחוק מאד מלהיות שירות אחיד.
 
המטפל הראשון שפניתי אליו

דרך קופת חולים היה "במקרה" מטפל קוגנטיבי-התנהגותי. רק מה, שמבחינת אופי הוא היה... נו, טוב, עדיף שאני לא ארחיב עליו את הדיבור. יצאתי ממנו עם דמעות בעיניים אחרי פגישה אחת ורק אחרי שסיפרתי על כך לאנשים שונים, על מה שהיה שם, הבנתי שהבעיה היא אצלו ולא אצלי. (אני לא מפרטת כי בכל זאת לא רוצה להשמיט אבל רק אומר שיש פסיכולוגים שלא יודעים את הדבר הבסיסי ביותר שלדעתי פסיכולוג אמור לדעת וזה להקשיב).
 

גרא.

New member
ההבדל הבולט שאני וכל אחד יכול להבחין בין

טיפול דרך קופת חולים,לבין הטיפול הפרטי,הוא בראש ובראשונה המחיר.פסיכולוגים העובדים בגישה שאינה דינמית,להם רומזת טל,דורשים 500 ש"ח+ מע"מ לעצמאים ובכירים,בעוד השכירים נדרשים לשלם "רק" 450 ש"ח כולל מע"מ,עבור טיפול פסיכולוגי המוגדר כמצויינות.זה לעומת 160 ש"ח הנדרשים ממטופלים בקופ"ח.איני מקבל את ההבחנה שהכותבת כיוונה אליה שהפסיכולוגים בקופ"ח הם לכאורה סוג ב',והם עובדים שם כי הם לא מצליחים למלא את הקליניקות שלהם.אם הטענה הזו אינה מבוססת על מחקר מהיימן,יש בה לדעתי משום הוצאת לעז על המטפלים האלה.והכותבת מתבקשת לתקן את דבריה.
 
מסכימה עם גרא

אני אישית נתקלתי במטפלים מצוינים שעבדו עם קופות חולים, ובמטפלים גרועים שעבדו באופן פרטי -- ובמחיר מופקע. גם לגבי "מילוי הקליניקה" -- פסיכולוגיה היא מקצוע שמטרתו עזרה לזולת. בלי קשר לכך שהזולת הזה הוא עשיר או עני. אני מכירה מטפלים מעולים, עם קליניקות מלאות, שמתוך אידיאולגיה ממשיכים לטפל גם דרך קופת חולים -- וזה כדי שיוכלו לעזור למגוון רחב יותר של אוכלוסיות. מה שקוראים היום: צדק חברתי.
 
שלא לדבר על

מטפלים רבים שאני מכירה שדואגים לקחת תמיד מקרה אחד או שניים pro-bono, ללא תשלום, על פי מצפן הצדק החברתי הפרטי שלהם: אנשים ממגזרים חלשים, נשים, עובדים זרים, עולים חדשים וכד'.
 
למעלה