עזרה מההורים??

נו באמת!

עזרה מההורים? על מה אתה מדבר?? בגיל 15 כשנודע להורים שלי שאני לא מניח תפילין ושאני מדבר דברי כפירה, אבא שלי חיכה לי בערב כשחזרתי הביתה, הוא קרא לי להיכנס איתו לחדר ילדים, הוא נעל מאחורינו את הדלת והתפרץ עלי באלימות. בהתחלה הוא ניסה לתת לי סטירות עם היד אבל כזהוא ראה שזה לא מספיק חזק הוא התחיל לתת לי אגרופים. התיישבתי על הרצפה ואז הוא התחיל לבעוט בי. הוא חשב שהטיפול הזה יחזיר אותי למוטב אך משחלפו מספר שבועות ונודע לו מהנהלת הישיבה שכלום לא השתנה. הוא אמר לי שבגללי השיער שלו נהיה לבן ושאני גורם לו להתקף לב ושיותר טוב שלא אחזור יותר הבייתה. במשך כמה שנים ניסיתי ליצור קשר עם המשפחה אך הוא היה עקשן וקשה ולא עזר כלום. בסוף התיאשתי. *** טוב כמובן שלהד"ם. המשפחה שלי מקבלת אותי כמו שאני. נראה שהם משקיעים בקשר יותר ממני. העניינים אינם פשוטים. אך אין ביחסם אלי ולו שמץ של התנכרות. להפך. צא מזה. אנשים זה אנשים. יש טובים וטובים פחות בכל מקום. יצרים וחולשות אנוש יש לכולם. *** ובלי קשר, אחלה ניק יש לך
 
עד האלימות

יש לי חבר טוב שבאחת משיחות הנפש שלנו סיפר לי שכשאבא שלו קיבל התקף הוא חשב שהנה סוף סוף הוא הולך למות. ובכלל כאהבה נהפכת לשנאה זה השנאה הכי נוראה שיש!אותי אישית זה משגע לשמוע כאלה דברים.אבל אני מכיר בחורים שבגלל החגורה של אבא הם עדיין חרדים. יש כאלה שזה עובד עליהם אבל הסיכון של הורים שיכולים לאבד את הבן שלהם במחי יד אחת לא שווה את הסיכוי..נ.ב הניק שלי זה שם של ספר שאהבתי ולך ההיתי ממליץ על "מלח הארץ" השפעה מסרטים..
 
הליברל האחרון

ספר אידיאולוגי. קל לי להבין שאהבת אותו. ואגב נזכרתי בשירה של נעמי שמר בארץ להד"ם * בארץ להד"ם, נשמע תמיד הדם של הבל ופתרוס וחלילים וחרש על ידם, בארץ להד"ם מכים תופי געגועים גדולים קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אדע אל ארץ זו חמדתי - ארץ להד"ם בארץ להד"ם, פורחים בכל הודם פרחי החמנית וההדר בארץ להד"ם, יורדים במועדם השלג והטל והמטר קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אדע אל ארץ זו חמדתי - ארץ להד"ם בארץ להד"ם, פוסע לו אדם ואור גדול זרוע על יומו וכל תינוק נרדם, בארץ להד"ם וארץ להד"ם בחלומו קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אדע אל ארץ זו חמדתי - ארץ להד"ם קח אותי עכשיו לשם, דרך לא אדע אל ארץ זו חמדתי - ארץ להד"ם
 

דינה N

New member
בהתחלה הם התנכרו

במשך שנה וחצי הם מיררו את חיי. יש לעולם הדתי דרך מאוד נוחה להתמודד עם החזרה בשאלה- מי שיוצא כנראה השתגע... מוכר לכם? ובנוגע לכסף- היו ימים שממש לא היה לי מה לאכול...ממש הסתובבתי רעבה כל היום והם לא עזרו. באכזריות. היום בזכות הנחישות והעקביות שלי אני בונה איתם את הקשר מחדש. היום אני בספק אם הם זוכרים שהאשימו אותי בחוסר שפיות. הם לעולם לא יבינו אותי ואני מבינה שאנחנו מדברים בשתי שפות. אני משקיעה הרבה מאוד אנרגיה בלנסות לבנות איתם קשר אמיתי... ימים יגידו. אבא שלי לא סולח לי על זה שהוא לעולם לא יוכל לאכול אצלי בבית... וגם לי זה לפעמים עצוב אבל אני יודעת שארוחות שבת תמיד אפשר לאכול אצלהם בבית. וכן..אני נוסעת לשם בשבת ושלם לי בלב...אבל תמיד אני מסתכלת על השכנים וממש מרחמת על ההורים שלי שצריכים להתמודד עם החברה הכל כך שיפוטית שהם חיים בה.
 
עם בנות זה יותר רגיש

כניראה עקב רגשות מינים מודחקים שיש לרוב האבות החרדים הם שומרים על בחורה יותר מבחור. זה שהסתובבת רעבה זה ממש פשע! אני לא מבין אייך ההורים יכולים להביט לך בעינים אחרי זה?
 
לא כל ההורים החרדים מנתקים קשר

מגוון התגובות של הורים חרדים ליציאה לשאלה הוא עצום. יש אמנם כאלה שישבו שבעה, ניתקו קשר ולעתים אפילו זרקו פיזית את הילדים הביתה. היתה גם אמא ש - 4 שנים אחרי שבתה יצאה הן נפגשו ברחוב והאמא ירקה לה בפרצוף. אבל, יש גם הורים שמתרגלים לאט לאט. לא פעם שמעתי מיוצאים שהם היו משוכנעים שההורים ינתקו כל קשר ובפועל זה לא קרה. לפעמים היה ניתוק בהתחלה ועם הזמן השתפר הקשר. המקרה הכי מדהים שהכרתי הוא של יוצא שבגיל 18 עזב את הבית והיה בנתק כמעט מוחלט עם ההורים. עם הזמן הקשר השתפר. היום, 7 שנים אחרי, הוא בא לבקר את ההורים בשבת בצהריים עם חברתו, כשהם יודעים שהוא מגיע ברכב ומקבלים זאת. מנסיוני, במקרים רבים קשה לנבא מה תהיה התנהגות ההורים. מה שקובע זה לאו דוקא מידת הקיצוניות בדת אלא בעיקר מידת האהבה לילד. מי שחשוב לו יותר מכל רק "מה יגידו השכנים" יגיב אחרת ממי שהילד באמת חשוב לו. מי שמגיב באלימות, סביר להניח שנהג להגיב באלימות גם על דברים אחרים שאינם קשורים דווקא לדת. אין בדברי אלה משום הבטחה כלשהי למי מיכם שטרם יצאו שאצלכם לא יהיה נתק. עם זאת, כדאי לנסות לגשש עם ההורים בשלב מוקדם כדי לראות מה תהיה תגובתם. אפשר למשל לדבר על אנשים אחרים שיצאו (אם אינכם מכירים מישהו כזה, אתם יכולים להמציא סיפור) ולראות מה תגובתם.
 
זה לא מדויק.

קשה לאדם לצפות דברים יש דברים שרק לאחר מעשה "עם האוכל בא התיאבון" בחורה שהכרתי סיפרה לי שהיא התחילה לצאת איתי היא שאלה את אמא שלה מה הם יעשו לה עם יגלו שיש לה חבר. והאמא אמרה לה את עפה מהבית. מה שבסוף קרה זה שמתי שאמא שלה עלתה על הקשר שלנו היא שתקה ואפילו הסתירה את זה מבעלה.
 

atheistgirl

New member
אני לדוגמא..

הורי החליטו להוציאני מאחריותם כשסרחתי מדרך הישר... אבל כעבור זמן התבגרו והסכימו לקבל אותי כמעט כמו שאני. הם בכלל השתנו כאשר חזרו לארה`ב שם הקהילה החרדית לרוב יותר פתוחה. אבל כאשר עזבתי בהתחלה רק פגשתי נוער, שנאלץ אפילו לחיות ברחובות כי לא החברה החרדית רצתה אותם ולא החברה החילונית. הייתי רוצה מהבמה הזו...להעלות את הנושא הזה. איך אפשר לעזור לנוער שיוצא?
 

justchip

New member
לפי דעתי הרבה פעמים הניתוק נובע גם

מצד הילד שעוזב את הדת, יש מקרים שבהם כשמישהו עוזב (נראה לי בעיקר בגיל צעיר) שהוא נזקק להתרסה ורוצה למצות את החופש שלו למקסימום שהוא יכול ללא נהיגת התחשבות וכיבוד רגשותיהם הדתים של שאר בני המשפחה- התפשרות והבנה לא יכולה לבוא מצד אחד בלבד, כמו בכל מערכת יחסים אי אפשר להאשים רק אחד מהמשתתפים האשמה נתונה בשניהם. יש גם מקרים בהם מבחינת ההורים הילד יכל להשאר במשפחה ובני המשפחה אף רצו בכך בפרט שהיו שם כבר אחים (או אחות) אחרים שעשו את אותו מסלול והתגוררו בבית גם בתקופת שרותם הצבאי אך הילד העדיף לעזוב את הבית בשביל שיהיה לו חופש רב יותר ומציאת חברה באותו מצב (נראה לי שגם את מכירה סיפור דומה)
 

atheistgirl

New member
יכול להיות

אך אני מדברת על מצב שונה. כמובן שיש נוער שפשוט מתפרץ בלי גבולות ואף אחד לא יכול לעזור לו. אך יש נוער שיוצא שהוריו בגלל קיצוניותם לא יתפשרו על כלום. כי מבחינתם יש רק דרך אחת נכונה.
 

justchip

New member
לא אנחנו מדברים על אותו מצב

את פשוט רואה דברים אחרת. האם להורים בין חילוניים בין דתיים אין להם זכות להגיד לילדם בן ה-15 להפסיק לעשן או לא לצאת עם אנשים שלדעתם מהווים השפעה רעה (גברים מבוגרים , משתמשים בחומרים אסורים וכדו) ? או אפילו הדרישה לכבד את רגשות בני הבית בתוך ביתם האם היא יותר מידי? את שוללת מהם את הלגיטמיות לעשות זאת וקוראת להם קיצוניים שלא יודעים להתפשר אני קוראת להם הורים שאכפת להם מהילד שלהם. אם קיימים מאידך הורים שמחייבים את ילדיהם להתפלל למרות שהם יודעים שהוא לא מאמין או לשמור שבת גם בפרטיות החדר שלו ניתן להגיד שהם לא מתפשרים אך הרבה מאוד מהדברים שאת מדברת עליהם כקיצוניות לגיטימים בכל חברה בפרט אם הילד עדיין לא בגיל שהוא עומד ברשות עצמו.
 

atheistgirl

New member
אני מבינה...

שראית וחוית הרבה אבל קצת כבוד לזולת...אל תשימי בדברי מושגים שאפילו לא העלתי. יש פורומים לדבר על חינוך והורות. נראה לי שדבריך חשובים ויכולים לתרום שם הרבה. אבל שוב, אם את לא באמת מדברת בהקשר לדברי אל תגיבי להודעה. אני מאד רוצה לשמוע תגובות אבל לא קריאות תיסכול של עקרת בית נואשת...
 

justchip

New member
וואו...

אני מדברת בדיוק בהקשר לדבריך בעצם כנראה שאני מתמקדת יותר מידי במקרה הספציפי שלך במקום לדבר על הכלל (אגב את יודעת שאני לא עקרת בית נואשת - אבל בעצם יכול להיות שגם זה מסתדר עם הראיה שלך את המציאות)
 

admor

New member
אפשר להתערב?

כבוד לזולת בהחלט ועדיף מיד! אז אנא ממך תכבדי את הכותבים בפורום גם אם את לא מסכימה לדעתם. ובפורום הזה מדברים על חינוך, על הורות ועל כל מה שמעניין אותנו.
 

admor

New member
ומצד שני יש כאן בפורום אנשים

שנזרקו ע"י הורהם והם לא מקבלים אותם כלל אך ורק בגלל שהם עזבו את הדת. והכל בגלל שהם התיעצו עם הרב שלהם וזה מה שנפסק להם להלכה.
 
מדינת הלכה

צריך להבדיל בין ילדים שרוצים להשאר בבית וזורקים אותם לבין כאלה שלא רוצים להשאר וזורקים אותם.ב. צריך לעשות הבדל בין חוקים דתיים שקובעים (אולי) לעולם הבא לבין חוקים של המציאות. תיתחצף וכו.
 

boten d

New member
דוגמה לא טובה במיוחד

אני לצערי עדיין גר עם ההורים, אבל גם בצנעת חדרי, אני לא מחלל שבת. למה? כי זה ה"טריטוריה" של ההורים שלי. הם לא רוצים חילול שבת בבית ואני מכבד את זה. מצד שני, אחרי הארוחה אני לוקח פלאפון וארנק ויוצא. הם מכבדים גם את זה, כל עוד זה לא ב-ד' אמותיהם.
 

uri80

New member
justchip, יש כאן לא מעט אנשים

שנזרקו מבתיהם בגלל היציאה בשאלה ונותקו ממשפחותיהם. יש טיפה הבדל בין הורה שמעניש את בנו כי עישן סיגריה להורה שזורק את בנו כדי שיגווע ברחוב בגלל שיצא בשאלה.
 
למעלה