עזרה ועצה

elflife

New member
בעניין חגורות חיזוק לשי :

תראה אני לא מתה על מבחנים או חגורות ויצא לי לילמוד בדוג'ואים בהם חוסר חגורות מקובל וכן בדג'ואים בהם החגורות כן מקובלות. באחת מנסיעותי ליפן (כן חברה זו לא תהייה פעם ראשונה :) היתי במצב בו לא היתי מקודם, שדומה למצב שלך מאאוד ניגש אלי ( תוך כדי אימון) אחד מהמדריכים היפנים הכי בחירים ופשוט הודיע לי כי הוא ממליץ עלי לדרגה לפני המסטר , האינסטינקט הראשון שלי היה להגיד "לא תודה" אבל התשובה היתה חד משמעית " אסור לי לסרב!" אז אולי באמת כדי שתסתכל על זה כך " אסור לך לסרב" סרוב = חוסר אמון במורה שלך =חוסר אמון בשיטה= למה אתה לומד ? הוא מטנה אימון רוחני בדרגה שחורה , אתה מעונין באימון רוחני , לך תעשה את המבחן ( אתה גם כך אומר שאתה מבחינת ידע ברמה המתאימה ,כך שלא תהייה לך בעיה , ואם כן עדיף לגלות את זה אכשיו) ותראה מה זה האימון הרוחני הזה ..מקסימום אם זה לא טוב לך אתה יכול להגיד "לא תודה " בהצלחה
 
מסכימה לצערי.

גם אני ישבתי שתקתי וקובלתי חגורה במבחן שנכפה עלי בעורמה ולו רק מפאת כבוד המורה. והשיקול שעמד בפני היה בדיוק זה - דבקות בעקרונותי מול עקרונות המורה הינו הצהרת אי אמון. וברגע כזה, אם אתה מאמין במורה, עליך לקבל את דעתו וזהו.
 

שי רגב

New member
הבהרה קטנה...

ל-"אמא": גם אני וגם נילי (Elflife) לא התכוונו ל-מבחן שנכפה עלינו לעשות, אלא לחגורה (דרגה) שקיבלנו (כ"א לחוד וכ"א ממורה אחר ובסיטואציה אחרת) ממורה/ים בכיר/ים מאוד. (זה לא קשור לעניין, אבל בשני המקרים הדקגות הוענקו "לפי התרשמות המורה" ולא עפ"י מבחן). (אה, ועוד משהו: בשני המקרים, התלמידים לא חשבו שהדרגה מגיעה להם, אבל קיבלו את סמכות המורה...)
 

elflife

New member
אמת :

ושי בסופו של דבר זה מאותו מורה ,גם במקרה שלך וגם בשלי הממליצים היו שונים, את ה *כן* נתן אדם אחד :) ואני חושבת ששי יסכים איתי באומרי שאנו מאאאוד אוהבים ומכבדים אותו אני אישית לא היתי לומדת אצל שום מורה או שיטה בה אני לא אוהבת ומכבדת את רוב ,אם לא את כול, המורים וביחוד אם לא היתי מכבדת ואוהבת את ראש השיטה :)
 

Tonjin

New member
כן - אבל במקרה שלכם אתם בטח

מתכוונים להאצומי...? שהוא אולי ענק (בעצם לא אולי - בטוח) אבל הדרך בה הוא מחלק חגורות ותארים ידועה בענף כקצת לא שגרתית.... אני לא מנסה לרמוז כלום לגבי היכולות שלכם, התארים בודאי מגיעים לכם - האצומי יודע מה הוא עושה וחוץ מזה לא נראה לי שהייתי רוצה להתקל באף אחד מכם בסמטא אפלה (אבל על כוס בירה אולי כן...) מה שכן צריך לזכור ששניכם קבלתם את התואר מאותו אדם ושדרך המחשבה שלו היא עדיין מעט חריגה בנוף היפני ולכן הדוגמא עלולה קצת להטעות במסגרת הדיון הספציפי הזה.....לא?
 

elflife

New member
אכן האדם הוא האצומי סנסאי:

אבל : ראשית : ההמלצות הגיעו התלמידיו האישיים שהם יותר " קונבנציונלים" ואולי לא:))))והאצומי מאשר או לא מאשר את ההמלצות- זה הנוהל , ולדעתי זה די שיגרתי ש ראש שיטה יאשר המלצה לדרגה. אני לא בטוחה למה הכוונה ב-"הדרך בה הוא מחלק חגורות ותארים ידועה בענף כקצת לא שגרתית" אילו דברים לא שיגרתיים הוא עשה ? :)
 
עוד משהו שמוזר לי בדבריך...

בלחימה משולבת נהוג ללמד כל מה שצריך בהדרגה.... כל מה שאתה צריך למבחן ולחיים מתורגל רבות...... לכן תמוהה לי אם אתה מתאמן במשולבת שלא קיבלת מהמאמן שלך את כל מה שהוא דורש שתדע לשחורה.. במסגרת הלימודית שלך במכון הרגילה... כי כל מה שדורשים ממך לדעת... מלומד רבות ע"י המאמנים!! לכן אנא הסבר את עצמך..
 

mrubnov

New member
הבהרות

בנוגע לעניין החגורות אז ככה, רוב האנשים המבוגרים שמתאמנים בדוג'ו (הכוונה מעל גיל 25) לא נוטים להתעניין בצבע חגורתם, אלא באימון לשם ההנאה וההתקדמות ואותו כנ"ל גם אני. המדיניות הרשמית בדוג'ו, היא לאפשר לאותם אנשים התקדמות ואימון כמו לבעלי החגורות, אבל אני רוצה "קצת" יותר מזה. אין שום סיבה, שאני אשפט לפי סיבה שטחית כמו צבע החגורה שלי ולא לפי העובדה שהמאסטר שלי מכיר אותי כמעט 9 שנים (ובהחלט לא צריך צבע של חגורה כדי לדעת מה אני באמת שווה). ל-elflife: ההתעקשות שלו נובעת גם אחרי שיחה ארוכה ונוקבת איתו, ולמרות שהיו בינינו יחסים טובים עד כה, אבל החלטתי, שאני כבר לא מקבל את מה שאני מחפש. ללחימה משולבת: תאמין לי, שלא ביקשתי הרבה, בקשתי להתחיל ללמוד את החלק הרוחני. אחרי 9 שנים של היאן שודאן והיאן נידאן, אני מאמין שהרווחתי את הזכות הזו ביושר בהרבה שעות זיעה על המזרון, בבית, בחופשות, במילואים ובעצם כמעט בכל רגע פנוי. אני מקוה שעכשו זה יותר ברור. משה ר.
 
משה......./images/Emo4.gif

משהו אחד לא ברור לי.... איזה רוחניות אתה מחפש בדיוק??????? איזה רוחניות הוא דורש ממך בדיוק??? תסביר לי למה אתה מתכוון שאתה אומר רוחניות.... אני מתקשה להבין לאיזה רוחניות אתה מתכוון... ואולי מכאן נובע הקושי שלי להבין אותך.... אז אתה מחפש בעיקרון מקום שבו אתה תוכל להתאמן בלי שידרשו ממך דרישות של בחינות???, בלי שיבחנו את הרמה שלך לאחר תקופה מסויימת??, לא חושב שתמצא...!! ברוב כל אומנויות הלחימה יש לך את הקטע של הבחינות, זה חלק מהתמודדות של קושי שכל אחד צריך לעבור גם מבוגרים.. אני בן 31.. וכל פעם שיש לי בחינה אני מתרגש כמו ילד קטן,,, אבל אני קם.. ואני עושה אותה... כי להתמודד עם זה זה גם ניצחון!
 
לא יודע לגבי מקומות אחרים

אבל במרכז הישראלי לטאי צ'י מעולם לא נדרשתי לעבור בחינה רשמית. לא ידוע לי על תלמיד שנדרש לכך. אין לי מושג מה קורה בעולם אמנויות הלחימה, אבל להבנתי המצב אינו שונה בסגנונות טאי צ'י אחרים, או בשיעורי פה קואה או שינג אי של מורים אחרים. יכול להיות שאני טועה, אבל יכול להיות שנושא הדרגות והמבחנים פחות חשוב לעומת היכרות המורה עם התלמיד, או הכפייתיות שיש לתרבויות מסוימות בנוגע לטקסים ופורמליזציה מוקצנת של כל מערכת בחיים.
 
זה מעניין דלית...

אז יש לי שאלה אליך... בחינה גם זה סוג של טקס...., למעשה אצלנו זה גם נחשב לחגיגה!! כאשר אתם כולכם בלי דרגות, איך ניתן לקדם אתכם כל אחד באופן אישי? שהרי הבחינה האישית שעושה לך המורה היא המדד לקידומך, עצם זה שבוחן אותך המאמן על חומר מסויים ומעביר אותך, זה מראה גם שאתה למדת את החומר, ומראה למורה באופן אישי שהנה הוא העביר בצורה טובה את החומר לתלמיד שלו. זה בעצם המבחן שהוא עושה זה גם מדד בשבילו, על איך שהוא לימד אותך.... אז.... איפה כאן המדד אצלכם של המורה כלפי ביקורת על עצמו ועל תלמידיו??
 
ועוד שאלה...

על סמך מה הוא נהייה מורה, מאמן אצלכם....? מאמן הוא נהנה לא מזה שבחנו אותו?? הוא לא עובר בחינות לפני שהוא הופך למאמן??? ואז בעצם כן בודקים את כישוריו המלחמתיים??
 
יש דרגות, אין "מבחנים".

המורה מכיר אותך לאורך שנים; לאורך השנים הוא מציב בפניך אתגרים שונים, ורואה איך אתה מתמודד איתם; הוא בוחן אותך לכל אורך הדרך, לפעמים בכך שהוא מבקש ממך להעביר חימום במקומו ולפעמים בכך שהוא מבקש ממך לזרוק את הפח בסוף השיעור. המורה נותן "דרגה" למי שנראה לו מתאים, על-סמך ההכרות הזאת. לא תמיד זה יהיה מי שעושה את הקאטה הכי יפה, או זה שאי-אפשר לדחוף אותו בפושינג-הנדס.
 
אהההההההה

אז למעשה אתה כן נבחן... רק לא מול קהל........... אני חושב שזה חיסרון גדול!!! כי אז הוא מאבד את היופי של לקבל את החגורה!.. בזה שהוא עומד מול כולם ומראה מה הוא יודע... יש כאן חוסר התמודדות מפחד????? גם אצלנו המדד הוא לא רק איך שהטכניקה שלך מבוצעת! יש אצלנו מתחרים באגרוף תאילנדי שמה לעשות קאטות זה לא הצד החזק שלהם, והם לא עושים אותם באופן מושלם!!, אבל הם מצד שני משקיעים מאוד באימונים, מתחרים בתחרויות, באים לסדנאות, וכפי שהגדרת גם מוציאים את הזבל... לכן עצם זה שהם לא עשו מושלם את הקאטה זה לא מה שיפסול להם בחינה! - כי גם הבחינה מורכבת מעוד הרבה טכניקות ודברים להראות... אבל הם עומדים מול כולם! ועושים את הבחינה, ומתמודדים עם החומר שנדרש ע"י המאמן! כי זה חלק מהעניין...
 
אם אין חגורה, איזה יופי מאבדים?

ולא, זו אינה בחינה רשמית בשום צורה שהיא. אם אתה נותן לתלמיד לעשות 50 שכיבות שמיכה או 100 בעיטות לשק בזמן חימום - זו בחינה או מטלת אימון? כל מה שדוד הזכיר ניתנות כמטלות שהן חלק מהאימון של התלמיד, לא כבחינה. נכון שניתן ללמוד עליך מהדרך בה אתה מבצע את המטלות הללו, אבל זה נכון לכל חלק של האימון, ובכל אמנות לחימה. אין לי בעיה עם בחינות לצורך דרגות. נבחנתי (וגם באוניברסיטה) וגיליתי שבין השאר יש תלמידים שמאוד טובים בלעבור בחינות... האם אין מקום מבחינתך להניח שהחיים הם הם המבחן האמיתי?
 
אני דו חושב שיש משהו יותר "אמיתי"

בכך שאתה מקבל איזו מטלה, אבל לא יודע שזה מבחן. וחלק מהמטלות האלה בהחלט פומביות: להדגים קאטה עם מקל ארוך, בגשקו מול 200 איש, בהתראה של 24 שעות אחרי שלא התאמנתי על המקל הארוך זמן רב, זה בהחלט מבחן פומבי - גם אם לא מודיעים לך אחריו אם "עברת" או "לא עברת", זה מבחן. המורה שלי מכיר אותי שנים, ויודע איך הגבתי למטלות שונות לפני 10 שנים, לפני 5, לפני שנה... אני לא אומר שאין יתרונות במבחנים רשמיים, פומביים - אבל במבחנים כאלה לא יראו (לדוגמא) שאחרי כל אימון אתה נשאר להשקות את העציצים בדוג'ו, או שאתה מגיע שעה לפני האימון כדי לעזור למתחילים עם תרגיל שהם לא מבינים.
 

mrubnov

New member
הרוחניות שאני מחפש

ראשית, בוא נסגור את עניין החגורות. אין לי התנגדות (ואני עושה את זה, כמו ילד טוב) לעבור מבחני שלב פעם בכמה זמן (ד"א בחגורות מתקדמות, מדובר בכמה שנים טובות). אני פשוט לא חושב, שצבע החגורה מעיד על משהו ואני יכול להעיד שיש לא מעט חגורות שחורות, שהם איך נאמר את זה בעדינות, לא בדיוק מכבדים את חגורתם. אני חושב שצבע החגורה הוא משמעותי בנוגע להדרכה, הררכיה ועוד דברים שכבודם במקומם מונח (לדוגמה, למרות שיש לי חגורה חומה, אני חושב שמעולם לא טרחתי לחגור אותה, חוץ מאשר בטקסים רשמיים, בחינות וכו'). עכשו בנוגע לרוחניות שאני מחפש: להווי ידוע, שכל מי שעוסק באמנות לחימה יודע, שלוחם טוב, לא נמדד בהיקף שריריו, אלא בעוצמתו הפנימית. המיקוד והצ'י, שלוחם טוב יכול להפיק מעצמו, שווה לעשרות שעות בחדר כושר, אבל זה משהו, שאתה לא יכול ללמוד מספרים, אלא חייב ללמוד מהמאסטר עצמו. המאסטר טוען, שהוא מתחיל לעסוק בדברים כאלה, רק לאחר מתן חגורה שחורה, מה שנראה לי מעט מדי ומאוחר מדי. מה שאני מחפש הוא את המיקוד, הנשימה ותיעול האנרגיה ללחימה יעילה והמאסטר, לא מוכן ללמד את זה. אני מקווה שזה יותר ברור כעת. משה ר.
 
למעלה