עזרה ועצה

mrubnov

New member
עזרה ועצה

שלום לחברי הפורום הנכבדים, אני זקוק לעזרתכם ועצתכם בנושא כואב: אני לומד אמנות לחימה משולבת מזה 9 שנים. יש לי ידע מצוין בקראטה מגע מלא (קרבות) וקראטה שוטוקאן (קאטות), ידע טוב בקיק בוקס ואגרוף תאילנדי, ידע בסיסי בג'ודו וג'יוגיטסו (הפלות ועבודת קרקע), ידע בסיסי בעבודת טאי צ'י וקונג פו. ועוד כל מיני. הבעיה מתחילה בזה, שהיום לאחר 9 שנים, אני רוצה להבין יותר את הקשר הרוחני בין "האמנות" ובין "הלחימה", המאסטר שלי מתעקש על חגורה שחורה כתנאי סף ללימוד כזה ולי אין שום עניין בחגורות ובצבעיהן. העניין הגיע לנקודת משבר בה אני שוקל ברצינות לעזוב את הדוג'ו. שאלתי אליכם: אנא תנו המלצה למאסטר טוב באזור רחובות - ראשל"צ, שמוכן לשלב אמנות ולחימה באותה נשימה ושמלמד משהו, שיהיה המשכי (אבל לא חובה) למה שכבר למדתי. בתודה מראש, משה ר.
 
לא ממש מבין

אבל מנסה. האם המורה הנוכחי שלך קובע תנאי ללימוד יותר מעמיק? ומה הבעיה עם זה? האם זו קבלת החגורה השחורה, הבחינה או לחילופין התשלום. אני לא מבין בקשר לאומנות וללחימה, (אצלי במטבח יש תמונה של ליצן בוכה), אבל איך שזה נראה לי אתה פשוט לא מוכן לעמוד בתנאים די רגילים באומנות לחימה. למה שמורה רציני ירצה לעבור איתך שוב את אותו מסלול רק כדי שבעוד תשע שנים תתחבר לאינטרנט שוב ותבקש המלצה נוספת? מה זה משנה "העניין" שיש או אין לך בחגורות, עוד מעט יגיע תלמיד ויגיד (בעצם כבר היו כמה כאלו במציאות) "שאין לו עניין בשכיבות סמיכה או בריצות אלא רק בטכניקות הרג או רק בקרבות".. נדמה לי שהמורה שלך ביזבז את זמנו היקר.
 

mrubnov

New member
הסבר

הסיבה, שבעטיה התחלתי ללמוד אמנויות לחימה מלכתחילה, היתה השילוב בין רוח וחומר (דבר שמודגש בשיטות הלימוד הסינית והיפנית, מהיום הראשון שאתה דורך בדוג'ו). אני לומד אמנות לחימה, כי אני נהנה מזה ולא כי אני שואף להתקדם באיזשהו סולם חגורות, שהומצא באמצע המאה שעברה, לכן עניין צבע החגורה הוא בלתי רלוונטי מבחינתי, אלא רצונו של התלמיד ללמוד. הייתי אומר, שתשע שנים הן פרק זמן ארוך ומכובד ללימוד אמנות כלשהי (אני מפנה אותך לספר המצוין "זן ואמנות הקשת" מאת אויגן הריגל)ואי לכך אם אחרי 9 שנים, אתה לא מקבל את מה שאתה מחפש, אין בושה בחיפוש מאסטר אחר. האמת היא, שאין לי עניין לעשות אמנות לחימה, כדי לבעוט יותר טוב (קח חמור, קשור אותו לדוג'ו ותוך שלוש שנים הוא ברוס לי), אלא כדי להגיע לרמה אישית ומחשבתית טובה יותר ולהשתפר בהתאם (ולא רק באיזה יופי אני עושה אושירו מיקאזוקי), אז זה ההסבר והלבטים קיימים, כי בכל זאת לעזוב דוג'ו אחרי 9 שנים, זה לא פשוט. קאפיש??
 
על בחינות

אני ממש לא מסכימה עם מה שאתה כותב. גם אני ובעלי היינו ועודנו נגד בחינות באומנויות לחימה, ואשמח מאד להתוות לפניך את הטעמים: ראשית עד לתקופה מודרנית לא היו חגורות באומנויות לחימה ביפן, ולא היו בחינות. החגורות הופיעו עם התמערבות האומנויות והופעת הקראטה והג'ודו. הלימוד היה אישי וע"י מסטרים שהרוויחו את שמם בלחימה, וגם דירוג האנשים היה לפי יכולתם ללחום. המסטר היה מלמד את תלמידיו לעולם, ולרוב הללו החלו ללמד רק לאחר מותו או פרישתו, ולרוב היו פותחים לעצמם דוג'ו. שיטת הבחינות היא שיטה מערבית מאד, לא אישית, ונועדה כדי לאפשר לימוד במסות, ללא מגע אישי, והפצת השיטה במהירות. זהו כלי שנועד למצע את ההישגים, ולהקנות דרך קלה ופשוטה לשפוט מהי רמתו של אדם ע"י אדם זר לחלוטין. כמו כן היא אפשרה להקנות אחידות לחומר הלימוד לאמצעי ההעברה, ולבניית בתי ספר. לדעתי כל המושגים הללו שגויים, ולא מתאימים ללימוד אומנויות לחימה יפניות. זה גם עומד בקנה אחד עם מה שפותח השרשור מתוסכל ממנו. בשיטה הישנה בה הדוג'ו היה משפחתי, המסטר הכיר היטב את כל תלמידיו, גם מעבר ל-ד' אמות הדוג'ו והיה משמש להם כתובת לכל, והמסטר אימן ולימד אישית את תלמידיו, עקב אחר הישיגיהם, כוון את אופן לימודם, ויכל לתהות על קנקנם, לא היה מקום לשמור "סודות" מפני התלמידים הותיקים כי נאמנותם לדוג'ו ולמסטר היתה מובטחת. השיקול אם כן או לא ללמד משהו היה לרוב ענייני, והלימוד הותאם לתלמיד. הרוחניות היא חלק בלתי נפרד מתרבות יפן, וכמובן שגם מהלימוד בדוג'ו. בכל מה שכתב פותח השרשור עד כה יוצאת תמונה עגומה של יחסי מורה תלמיד. הרושם הוא שלא נוצר קשר טוב מספיק בין המורה לחניכו, והחניך יצא בתחושה שלא מספקים לו מידע כי לא רואים אותו ראוי לקבל מידע זה. זה לא משנה אם זה נכון - לדעתי אסור שתהיה לחניך תחושה שיש דברים הסגורים בפניו, לפחות בלי לתת לו נימוק ממש טוב למה. איני חושבת שפחד בחינות רלוונטי - מורה בהחלט אמור לעזור לתלמיד להתגבר על קושי כזה אם יש לו. אבל צא וראה בעצמך למה שיטת הבחינות והחגורות הביאה אותנו: לפס ייצור, לא פחות. מה לעשות, ידידי, אבל כל מי שראה פעם רולס רויס בימיו יודע מהו ההבדל בין פס ייצור לעשיה אישית.
 
../images/Emo6.gifאמא של רום היקרה....

אנחנו כבר מזמן מזמן לא נמצאים בשנים הללו.... זה כמו שתגידי לבן שלך רום.... "... שאני הייתי קטנה...." את באמת חושבת שזה מעניין אותו מה היה שאת היית קטנה??? עבר זה עבר.. והווה זה עכשיו!!! ובהווה העכשיו גם בארצות שהמציאו את שיטות הלחימה עושים בחינות!! אין מה לעשות... בברכה יניב
 

amir_aikido

New member
עדיין יש מקומות כאלה

לא בכל מקום יש בחינות אפילו כאן בפורום כתבו לך על בתי"ס לאמנויות לחימה בהם אין בחינה. אמיר
 

orii

New member
יניב היקר

מה שמאפיין את הווה זה שיש בו הכל. בכל שיטה של הכוללת דרגות - בחינות או שאינה כוללת יש יתרונות וחסרונות. אמא של רום נתנה סקירה ממש יפה על החסרונות של שיטת הבחינות דרגות. אני חושב שללא קשר לאיך עובדת השיטה שלך כדאי לחשוב על מה שהיא כתבה. אצלנו אין דרגות, אין בחינות, אין טקסים - הכל אישי.
 
../images/Emo9.gifלא שללתי את דבריה....

התכוונתי ... שלהתבסס על העבר ולהעשות השלכות על העתיד בשלילה .. זה לפי דעתי האישית טעות! הזמנים הם שונים.... נכון שיש מקומות שלא עושים בחינות... ואין לי שום דבר נגדם... כל אחד מה שמתאים לו... אז אל תבינו לא נכון!
 
ממש לא נכון ידידי....

א. ההיסטוריה חוזרת. ב. אתה חושב שאפשר עכשיו באינסטנט להמציא מחדש ויותר טוב מה שעמד במבחן של מאות בשנים???? סלח לי, אבל גם זה מאד מאד מנוגד למסורות הלחימה. אנא יקירי - יש מטווח ממש נחמד בהרצליה. לך לירות!
 
מי אמר שמה שהיה בעבר זה טוב להווה

יקירתי... אני אגלה לך סוד... זה לא... לדוגמה שלא קשורה לאומנויות לחימה... את יודעת שאנשים לוקחים אירועים שהיו להם בתור ילדים וסוחבים את האירועים הללו איתם גם שהם מבוגרים... זאת אומרת שהם פועלים לפי החלטה שהם עשו שהם היו ילדים.. וממשיכים איתה שהם מבוגרים... לדוגמה... אם הורה יגיד לילד בן ה-6 שלו שהוא אפס מאופס... בעבר שלו.... הדבר הזה ימשיך איתו בעתיד שלו ובתור מבוגר הוא תמיד יריגש אפס מאופס.... עבר זה עבר.. ויש להשימו בצד....... מי אמר שמה שהיה בעבר ועמד במבחן אז.... זה הדבר היחידי שטוב גם היום.?? לפי דעתי.... בחינות זה דבר נהדר! מה לעשות בחיים שלנו אנו כל הזמן בבחינה.. אם זה באוניברסיטה, אם זה בבית ספר, אם זה במשפחה, אם זה בנהיגה... זה המצב של היום.. ואומנות לחימה בעצם זה שאתה עומד לבד ומראה את מה שאתה יודע בבחינה.. יכולה להכין אותך טוב טוב.. מבחינת ביטחון עצמי וכו.... לחיים!
 
אבל סוד החיים הוא אחר....

האבולוציה מראה שלהשתנות זה לרוב קטלני. וכשיש שינוי, הוא קורה לאט, במשך מילוני שנים, ולאט לאט דברים משתפרים עד שהם נעשים טובים. רוב השינויים נכחדים וכך לאט לאט שורד הטוב. האדם לא התפתח ביום אחד, וכך גם לא אומנויות הלחימה. טכניקות קטלניות, שיטות אימון לא טובות נשרו לאט במהלך השנים ומה שנשאר - ועמד בפגעי הזמן הוא המיטב. אני מודעת לכך שיש אנשים שזורקים מאחריהם שנים של מסורת לטובת הווה נוצץ, אבל אם תסתכל על הבורסה, תראה מה קורה לאותם אנשים. מי שהשקיע בפלדה - לא נפל כמו מי שהשקיע בהיי טק. ההי טק פשוט לא בשל. וזה הערך של אומנויות הלחימה המסורתיות. הן בשלות. אל תזרוק חכמת שנים מאחוריך. אין לזה ולא כלום עם השפלה בגיל 6 - אל תערבב בין מין לשאינו מינו.
 
לא מסכים שוב... אבל נהנה מאוד איתך

אני אגיד לך למה... א. שיטות אימון לא טובות עדיין קיימות.... צריך להרים ראש ולהסתובב קצת במכונים בארץ ולראות שזה נכון! ב. להזכירך.. האומנות הלחימה של פעם נוצרה באותו הזמן שהיא התאימה לה... קחי לדוגמה קפוארה... שנוצרה ע"י העבדים. והאומנות לחימה התפתחה גם כן במסגרת אותה אבולוציה שאת מדברת עליה... רק בגלל שהזמנים השתנו, אנשים הפכו להיות יותר מתוחכמים, יותר נבונים, עם ראיה שונה על החיים, עם הפקת לקחים...., שיפרו את אומנותם.. חלק פנו לדרכים אחרות, חלק שכללו את האומנות שלהם שתתאים ללקחים שהם למדו.... (זה מה שנקרא זרמים..) ג. מסורת תמיד יש...!! עובדה בקראטה יושבים בסזה וקדים קידה, הקאטות נשארו אותן קאטות עם שינויים קלים לכל שיטה ושיטה..., ד. שאת אומרת לא בשל את טועה!! -- זה כל כך בשל שאנשים החכימו ויצרו שיטות אחרות.. קרב מגע, לחימה משולבת, קמ"י, השרדות...., שיטות מעולות שמתאימות לעכשיו... ה. מסורת זה דבר חשוב... חשוב מאוד!! ... וכמו בדת המסורת שלך כנראה שונה מהמסורת שלי... דוגמה ... אני לא שומר שבת אבל צם ביום כיפור..., את פשוט לוקחת מה שמתאים לך מהעבר מסיבות ששמורות עימך.. אליך להווה. בדיוק מה שעושה אותה דוגמה שנתתי לך של ילד בן 6 שדיברתי עליו שאמרו לו שהוא אפס.. ועכשיו למרות שהוא הפך להיות פרופסור גדול ושהוא עכשיו מבוגר ולמרות שהוא עשה הרבה בחייו הוא עדיין מרגיש אפס... אני למדתי היום שבחברה כמו שלנו... החינוך הנכון הוא התחרותיות.. מי שלא תחרותי.. מי שלא שוחה עם הזרם.. בסוף נשאר מאחור..., עם המסורת שלו.., ולא רואה את האופק... לא שיש בזה פסול.... אבל יש בזה הרבה חסרונות... שלך יניב
 

gafni

New member
הזכרת לי שאלה חשובה בקשר לקפואירה

"אומנות לחימה שפותחה בידי עבדים" - זה לא פרדוכס ? בפני מי הם הצליחו להגן על עצמם ?
 
לא ממש פרדוקס.

הסיפור הוא שאומנות הלחימה כבר היתה קיימת. העבדים רק הוסיפו את ההסוואה לריקוד. אתה יכול כמובן לשאו איך אם היתה להם כזו אומנות לחימה שווה הצליחו לתפוס כמויות כאלה של עבדים, אבל זאת תהיה סתם קטנוניות.
 

שי רגב

New member
../images/Emo32.gif - מעט רקע הסטורי

רוב סחר העבדים "הראשוני" (לכידת העבדים) בוצע למעשה ע"י אפריקנים-ילידים. מדובר בשני סוגי "ציידי עבדים": 1. כאלו שחשקו בממון (בינם אפילו שליטים וראשי שבטים שסחרו בנתיניהם-הם). ראה לדוגמא מלכי דהומיי (שבטי ה-"פון" ש/סחרו בבני הירובה, ועוד). 2. בני שבטים יריבים, שראו בשבט המובס כ-"שלל קרב" וכ-"מוצר ראוי למסחר". כך שלמעשה, מדובר בשתי אוכלוסיות שלשתיהן היו אותן "יכולות לחימה". לכך יש להוסיף, כמובן, את הנשק החם שהיה בידי הסוחרים (נשק שנקנה בכספי "העסקים" שלהם...). כנראה שהמשפט: "מהרסייך ומחריבייך ממך יבואו" אינו ייחודי לעם המתוסבך היושב בציון...
 

שי רגב

New member
תיקון קטן: צ"ל "ממלכת אבומיי"

מלכי ממלכת אבומיי (ולא דהומי, שהינה המדינה שהוקמה ב- 1960, ע"י הצרפתים, ושאבומיי נכללת בתוכה). סליחה. טועים...
 

broadaxe

New member
אם כבר אז ממלכת בנין

שהייתה אימפריה של ממש בקנה מידה אפריקני, והתקיימה מאות שנים עם מערכות מיסוי, משקלות ומוניטריה. לגבי סחר העבדים, שי ידידי אתה צודק ביותר. "ציידי" העבדים והספקים "יד ראשונה" היו בעיקר צ'יפים מקומיים תקיפים, אך גם סוחרי אדם ערבים שבאו מן הסהרה. עד כמה שידיעתי משגת, הקפוארה נולדה בדרום אמריקה כתת-תרבות מובהקת של עבדים, כשהכורח הוא אבי ההמצאה. מישהו כאן יודע (אולי חוץ מלוחמי הקפוארה) שתנועות הרגלים הסיבוביות באויר הן בכלל לא בעיטות אלא במקור נועדו לכפות רגלים יחפות חמושות בתערים פתוחים האחוזים בבהונות???
 
למעלה