מה השאלות?
איזה עילות תביעה יש לכל צד?
במקרה הראשון, מעבר לעילות חוזיות, המשכיר יטען להסגת גבול. הטענה של השוכר: אם לא עברו 30 יום מאז שהבעלים תפס אותו מחזיק את המקרקעין שלא כדין (כלומר, מסוף מועד השכירות), אז השוכר יטען שהבעלים השתמש בכוח לא סביר כדי לפנות אותו. כלומר פגיעה בתוצרת החקלאית זה כוח לא סביר. אם כן עברו 30 יום מאז פקיעת חוזה השכירות, אז לבעלים לא הייתה זכות להפעיל שום כוח כדי להוציאו משם (ס' 18(ב) לחוק המקרקעין).
במקרה השני, אם המחזיק במקרקעין באמת קיבל זכות שימוש, אז לא נראה שלבעלים יש איזושהי טענה קניינית. אולי יש טענה חוזית, אם השימוש ניתן למשהו מסוים ושונה ממה שהמחזיק עשה במקרקעין בפועל, אבל גם אז קשה לי לחשוב על טענה שהמשכיר יוכל לטעון שתצדיק את הפגיעה, כי מדובר בדין עצמי.
בכל מקרה, זה מה שנראה לי. אולי לאחרים יש תשובות אחרות.