השינה מאוד חשובה למוח,
בעיקר לענייני הזיכרון, אך לא רק.
על מנת לעורר את המוח כדאי לנסות שיטות של מדיטציה ונשימה מאומצת, הוספת כמות החמצן למוח.
באומנויות לחימה יש שימוש בשיטות ריכוז כאלו, ואתה אכן מדווח כי אתה מרגיש בשינוי,
אפשר בהחלט להביא את החדות הזו לחיי היום יום.
נושא מעניין העלית. אני גם עוסק בזה כבר הרבה שנים יחסית.
והעיסוק שלך עם אומנויות לחימה בהקשר הנ״ל הוא מעולה!
פסיכולוגיה הישראלית (המושתתת רובה ככולה על פסיכולוגיה האמריקאית) אוחזת ב״פיגור״ (בלשון עדינה) ביחס למחקרים פסיכו-טכניים בעולם כולו. בזמן שישראלים גאים להתקע עם פרויד, פסיכולוגיה אירופאית התקדמה לרמה מעשית הרבה יותר, אך מי שנמצא בקידמת הנושא שלך היא דווקא רוסיה, שהשקיעה עשרות שנים בפיתוח יכולות פנימיות של האדם וביניהם עוררות מוחית.
הנושא ארוך מאד, ואם תרצה, אשמח לדבר איתך על זה בטלפון.
כך קראו למכון סובייטי שקיומו נשמר בסוד עד שנות ה-90.
שם עסקו במחקר שיטות פסיכו-טכניות שיאפשרו שימוש במאגרי משאבים תת-הכרתיים של האדם (Internal Human Skills). הם חקרו היבטים פסיכולוגיים והתנהגותיים של לוחמים בשדה קרב ובשאר מצבי לחץ. ממצאיהם שימשו סוכני ביון סובייטים ברחבי העולם. לוחמי Spetznaz המפורסם השתמשו בטכניקות שלמדו על מנת להשבית כאב במהלך הקרב, לחדד שמיעה במשימות איסוף המודיעיני, ועוד.
לאחר נפילת המשטר הרוסי אנשי המכון מכרו את המידע לכל המרבה במחיר ואילו אנשי צבא (שאומנו בשיטות הנ״ל) נהיו למאמני קרב מגע Spetznaz הרוסי ולימדו את הטכניקות לתלמידיהם. המידע הפך לנחלת הכלל ברוסיה. הטכניקה המפורסמת ביותר היא ״בסקונטאקט״, ללא שימוש במגע פיזי.
גם בארץ ישנן קבוצות אימון של קרב מגע צבאי-רוסי והטכניקות נלמדות שם בהרחבה (בעיקר לתלמידים המתמידים והוותיקים). ישנן קבוצות כאלו בת״א וראשל״צ.
