זהו - שאין נתונים, אבל הסיבות ברורות
מהו עוני? מה רמת ההוצאות המינימלית הדרושה למחיה - שמתחתיה נגדיר עוני? האם סיפוק אותן הוצאות ע"י המדינה "מעלימה" את העוני? או שעוני הוא "חוסר עצמאות"?
מיהו רעב? האם אדם שאין לו סף קלוריות, אדם שלא אוכל מספיק ירקות? חלבונים? האם אדם שהמזון שהוא רוכש תפל לטעמו?
מיהו "לא מצליח לגמור את החודש"? האם מהמר כפייתי נכנס להגדרה? עבריין שחי כמו מלך על חשבון חובות? אדם נורמטיבי שנמצא במינוס? סטודנט? אדם עם עינים גדולות ששום דבר לא יספיק לו? אדם שמעלים מס ולכן יש לו הוצאות ללא הכנסות? אדם שחי על חשבון קרוביו?
ההגדרות מאוד לא ברורות. הפרסומים הם בעיקר של גורמים מוטים שמשתמשים בסקרים - ולא משהו עיקבי או בר השוואה.
הכיוון ההפוך (שלדעתך אין עליו נתונים) מאוד ברור:
החמישון התחתון מבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר בארץ הם ברובם ערבים (40%) חרדים(13%), עולים מאתיופיה (5%) כולם עקב ילודה מרובה ומיעוט יציאה לעבודה.
הנותרים הם בעיקר זקנים שמסיבות שונות אין להם פנסיה או חסכונות(20%), ומשפחות חד-הוריות(9%).
חוסר היכולת לעמוד בתקציב נובע בעיקר מ2 טעמים:
- יש את אלו שמתנהלים באופן כלכלי מופקר - רוצים יותר ממה שיש וכך חיים בגירעון תמידי וממוטטים את עתידם הכלכלי.
- יש את בעיית המחירים - כלכלה פרוטקציוניסטית עם מיסוי ורגולציה חונקת שמובילה למונופולים ומחירים גבוהים
לגבי רעב:
לפי הגדרות אובייקטיביות אין בעיית רעב בארץ:
אין אנשים בריאים עם מחסור כרוני בקלוריות הנצרכות,
אין מחסור בחלבונים זולים - עקב מחירי הביצים והעוף הנמוכים,
אין מחסור במזון בריא לא מעובד - עקב מחירי ירקות הנמוכים ביחס למערב.
בעיות רעב כרוני מופיעות באופן גורף רק אצל זקנים, חולים כרוניים, או בעלי הפרעות אכילה, ולא עקב מחסור במזון.
הבעיה הנפוצה (ברמת מגיפה) היא לא רעב אלא סכרת, ובעוד התמותה מסרטן, מחלות לב ושבץ יורדת - היא עולה בקצב מדאיג.