עוד שאלת אחים

מסכימה שאחרי חשיבה יש בזה משהו

מפחיד לי. כשהתאמצתי לחשוב למה חזרתי לסיפור רחוק על אש ילדים וחוסר זהירות מילדותי. ביום שישי כשהיו פה חמי וחמותי, עשינו איתם טיפטופי נרות והם מאוד נהנו. נראה לי שזה מסוג הפעילויות עם אש אבל בתוך טווח הבטחון.
 
אז גם את היית צריכה לחוות את זה על בשרך

כדי להבין את הסכנה
 
אני לא בעד גישת הטראומה. עכשיו הם קטנים וזה

נוח, אבל טראומה יכולה להישאר גם כשרוצים שתעבור. אני מתישהו בגיל 5 או 6 ניסיתי להדליק גפרור בהיחבא ונכוויתי קצת באצבע (ולא סיפרתי לאף אחד. זה אפרופו ההודעה של נעמה ועל למה איסור מוחלט הוא בעייתי ויכול לגרום להתנסות בסתר). אח"כ המון זמן פחדתי לנסות בכלל. בכיתה ג' במסגרת מופע הסיום היה קטע שהיה צריך להדליק בו נרות שבת. הייתי חייבת ללמוד להדליק גפרורים וזוכרת שהיה לי ממש קשה להשתחרר מהפחד (הייתי מתאמנת בלהדליק גפרור מעל כיור עם מים כדי שאוכל להשליך את הגפרור למים מיד כשהוא נדלק...). שני הילדים שלי ביקשו השנה בחנוכה להדליק גפרור לבד והעדפתי ללמד אותם תחת השגחה מאשר לתת להם לנסות לבד ללא ידיעתי.
 
מסכימה לחלוטין עם נעמה


תקחו את ל"ג בעומר בתור דוגמא. אף אחד לא מונע מהילדים להיות סביב מדורה, רק מחדדים שוב ושוב את הסכנה שבאש. אש ולהבות הן דבר מסקרן נורא, זה טיבעי, וכמו כל דבר צריך להסביר ולדבר על הסכנות ועל המנעות, ולא למנוע באופן גורף מהתייחסות לנושא
 
לא בטוחה אם זה עוזר

הבן שלי מול העיניים שלי לקח את היד שלו ונגע טיפה באש מהחנוכיה (דווקא הייתי בסביבה הוא התכוון לקחת משהו אחר ליד ולא הקשיב כשאמרתי לו לא) קיבל כוויה קלה ביותר (אני מניחה - לא ראיתי סימן אבל ראיתי את הפרצוץ המבוהל שלו) מאז שומר על מרחק מאוד בטוח ואני בטוחה שבחיים לא ייגע מתוך מטרה מכוונת. זה נפלא כי יותר לא צריך להגיד לא. הוא אפילו מסביר לאחותו לא לגעת
 

rnavina

New member
תודה רבה לעונות. התפתח דיון מעניין

אני חושבת שאני מסכימה עם מה שנעמה, פרת ואמא גירפה כתבו. ולאלו שכתבו שהוא בטח הבין, אז לא. הו לא נבהל ולא הבין. וכשאמרתי לו ישר אחר כך שזה נס כי יכול היה לקרות דבר מאד חמור כמו שאחותו תיכווה או תישרף, אז הוא חייך חיוך ואמר שהעיקר שהוא והתינוקת לא נפגעו
. שוב תודה לכל אחת שהגיבה
 

מיוליקה

New member
מצטערת, לא יכולה להתאפק מלכתוב

שוב את דעתי. הטיעון העיקרי של המתנגדות לעונש היה, כי ממילא הילד נבהל ולמד לבד את הלקח. ממה שאת כותבת ברור שהילד לא הבין. אז נכון שניתן לייחס חלק מהתגובה שלו למבוכה, לבהלה ולהתרגשות (השלילית) שאחזו בו, אבל עדיין תגובה כזו הייתה מאוד מקוממת אותי. בכל מקרה, איש הישר בעיניו יעשה. המשך חג שמח ובטוח.
 

ExNewYorker

New member
קראתי את כל השרשור - כל כך מסכימה איתך!!

אני קצת (הרבה) מופתעת מהגישה הרווחת כאן (וההפוכה לזו שאני מאמינה בה) והסלחנית. ילד בן 6 יכול להבין שיש מחיר למעשיו. אין ספק שהוא ידע (בזמן שחשב על כך) שהוא עושה משהו שהוא לא בסדר (ברור שלא העלה על דעתו את התוצאה של המעשה בסופו של דבר) בוודאי שלא לשתף בהדלקת הנרות.
 
מאד מסכימה.

לכן שאלתי למעלה - איך הוא הגיב מיד לאחר המעשה. וארנבינה - אם הוא לא הבין, איך תודאי שבפעם באה הוא לא ינסה שוב להתעסק עם האש?
 
יש הבדל גדול בין ילד בן 6+ לילדה בת 4 בקושי

ילד בן 6 לא אמור להתקרב לאש. יש לו כבר שיקול דעת. אצלי כידוע הגילאים דומים- את התאומים בני השלוש לא הייתי משאירה ליד אש, את הגדולה בת השש תאורטית כן הייתי משאירה, יודעת שהיא לא הייתה נוגעת (למרות היותה שובבה, היא אחראית מאוד). תכל'ס אחרי הדלקת החנוכיות אנחנו שמים את החנוכיה על חלון המטבח שלחלוטין אינו נגיש (יש שיש רחב בינו לבין הילדים...) אבל תיאורטית לא חושבת שהייתי חוששת מלהשאיר ליד הגדולה. בכל מקרה, מה שהוא עשה היה מאוד מאוד מכעיס אותי כי ברור לי שהוא יודע ומודע בגילו שאש מסוכנת, ולכן כנראה נתן לאחותו הקטנה (והשובבה גם כן?...) לבצע את מעשה הקונדס כדי שאם תתיפש (ולא, הוא לא חשב על התוצאה, אבל עדיין חמור!) יענישו אותה ולא אותו, וזה מה שהכי היה מכעיס אותי. אני יודעת שהגישה החינוכית שלך שונה משלי, אבל לחלוטין הייתי מענישה אותו ולא נותנת לו היום להשתתף בהדלקת הנרות או כל מעשה אחר שתמצאי לנכון. הוא חייב לדעת שמה שעשה חמור מאוד והיה יכול להסתיים באסון. אם זה לא יהיה ברור לו הוא יכול לחזור על משהו דומה במסוכנותו בעתיד. ועם כל הכבוד לטחון לו את השכל בלה בלה בלה זה לא מספיק. גם אצלי שניים מהשלושה הם שובבים, אבל לחלוטין יודעים מה הם הגבולות כי אני לא נותנת להם לפרוץ אותם כשמדובר במעשים חמורים, וצר לי, זה מעשה חמור. מעבר לכך- כן, לדבר עם בת הארבע. ברור. אבל המוקד הוא בו ולא בה.
 
ואוו, איזה פחד

אני בטח הייתי צורחת עליו עד שלא היה נשאר לי קול........ מה שלום האמצעית? אך היא הרגישה אחרי שהעיניינים נרגעו? תראי, זה מצב מאוד מורכב, ואחרי שקראתי את השרשור, בעיקר את זה שהוא לא הרגיש חרטה או לא הבין את הסכנה, אני חושבת שיש כאן מקום לשיחה אישית וארוכה איתו על יחסים בין אחים וכל המשתמע מכך, זה הנושא שהכי מטריד לדעתי. לא כל האחים חייבים להסתדר, אבל ככה להניע את אחותו לעשות משהו שאסור (ולא חשוב עכשיו שזה הפך למסוכן).
 
למעלה