מיקי מעוך - מועך (מי לא ירא?)
מבחן המציאות נמצא רק בדמיון. לכל אחד מאיתנו יש את הפנטזיות שלו על "המציאות" ומההכללה הזו, לדעתי, אין יוצאי דופן. לאף אחד כאן אין בעלות על המציאות. אין חיה כזו וגם אם היא מופיעה לרגע אז בפעם הבאה היא תהיה אחרת. זה לא אומר שאין מה להתכונן למפגשים איתה, אבל זה כן אומר שיש לגיטמיות לכל שיטה. אני מוכן לנסות להראות שכל גישה שמכינה למציאות לוקה. חלק ניכר מהמציאות היא בחירה, השונה מאחד לשני (למשל, בחירה נבונה וזהירה של מקומות להסתובב בהם יכולה להוריד לאפס את הסיכוי שאותקף ברחוב, יש לזה מחיר אבל זה עניין אחר). המציאות שאנו מנסים להתאמן לקראתה היא סוביקטיבית, אבל מעבר לכך אני חושב שהלגיטימיות למיגוון השיטות נובעת בעיקר במיגוון של האנשים ופחות במיגוון הבחירות במציאות (גם זה כבר ענין אחר). מיקי, נימת דבריך מזכירה את סילביו הקדוש (הזועם), וההומור את גינגי חאן... זה שאתה יכול לשוות נימת זילזול כשאתה כותב על גישתך, לא נותנת לך זכות לזלזל באופן פומבי בגישה אחרת. ומיקי מעוך זה שם הרבה פחות פיוטי מזאב מחוק.