עוד סיפור שלי ..

[חולה על בריזה]

עוד סיפור שלי ..

היי .. מה נשמע ?? הרגע סיימתי לכתוב עוד סיפור .. אני יודעת שהסוף שלו לא מציאותי .. אבל פשוט לא מצאתי סוף שמח אחר .. אז אם יש לכם רעיון אני אשמח לשמוע ואולי גם לשנות .. וכמו בפעם שעברה .. אשמח לשמוע תגובות טובות ורעות על הסיפור .. קריאה מהנה אורטל

====================================================== יפה , מקסים ומושלם . כן , זה הוא , גלעד . שחקן הכדורגל המצטיין שכל הבנות אוהבות , הכוכב של נבחרת בית הספר , היפיוף העולמי או כמו שהן נהגו לכנות אותו "השילוב בין בראד ביט לדודי בלסר" , תאמינו או לא הוא היה כזה . לראשונה , כשהן ראו אותו זה היה היום הראשון של כיתה ז' , היא הייתה בניהן , אבל לא התלהבה ממנו במיוחד , הדרך שבה הוא בא ואמר לכולם שלום עצבנה אותה , היה בו משהו גאוותני מדי , משהו שדורש הרבה תשומת לב , והיא לא אהבה בנים כאלה . היא אהבה את אלה הפשוטים שיודעים לדבר ולהקשיב , הם לא היו חייבים להיות שיא היופי בשביל להיות ידידים שלה , הם היו צריכים להיות פשוט בני אדם. הוא תמיד ניסה להשיג אותה . כולם אמרו שיש בה משהו שמושך את הבנים , אבל אף אחד לא ידע אם אלו היו עיניי החתולה הירוקות שלה או החיוך שובה הלב . היא תמיד התעלמה ממנו , אבל אף פעם הוא לא איבד תקווה , אך הוא עדיין לא התנזר מבנות , היו לו יותר מ-15 חברות במשך כל כיתה ז' , מהבנות בשכבה שלו עד לבנות שגדולות ממנו , לא היו חסרות לו בכלל מחזרות , אבל עם כל זאת היא תמיד משכה אותו . שני חשבה תמיד שהיא וגלעד אף פעם לא יוכלו לפתח שיחה בניהם , הוא נראה לה כאחד שלא יכול לדבר ברצינות . אבל כל תפיסת העולם הזו השתנתה ביום אחד , יותר נכון בערב אחד . היה זה היום האחרון בחופש הגדול , היא וחברותיה יצאו לגן השכונתי והוא היה שם עם החברים שלו . כולם העבירו צחוקים בניהם , והיא , היא ישבה שם והסתכלה עליו . פתאום הצורה שבה הוא דיבר נראתה לה מאד מתוקה , השפתיים היפות שלו זזו בצורה קסומה לדעתה , האור שהיה בעיניו התכולות היה בוהק מתמיד , ושערו השטני סודר בצורה מופלאה . הוא היה מקסים . נכון , שני נדלקה על גלעד . ובזאת התחיל פרק חדש בחייה . למחרת היא באה לכיתה , לבושה בג'ינס החדש שלה , שיערה היה מסורק לאחור עם סרט ופניה היה מאופרות בצורה עדינה ויפה . כשהיא נכנסה לכיתה כל המבטים הופנו אליה , אבל היה מבט אחד לו היא חיכתה מכל , המבט של גלעד . וכן לבסוף הוא הגיע . היא לחשה בקולה המתקתק " היי גלעד " ותפסה לעצמה מקום בכיתה . גלעד שהתרגש מאד מהעובדה ששני המלכותית , זו שהוא תמיד חלם עליה , דיברה אליו ולא בזבז אף רגע מיותר ובא אליה . " אפשר לשבת לידך או שהמקום שמור בשביל הנסיך שלך? " הוא שאל , והיא השיבה לו בקולה המתקתק " אתה יכול לשבת , נסיך . " וככה התחילה לה האהבה , היא פרחה בין השניים , לאט לאט הם גילו אחד את השני , את הבן אדם הנפלא שחבוי בכל אחד מהם . שני גילתה שגלעד הוא בעצם אביר מהאגדות , הוא חם , תומך ואוהב , תמיד נמצא שם כדי להקשיב וכדי לתת חיבוק כשצריך , תמיד שם בשביל לאהוב . היא הייתה כל כך מאושרת שהיא מצאה את אביר חלומותיה . וכך היה גם לגביו הוא היה בעננים , חלומו התגשם , הנסיכה של כולם הפכה להיות הנסיכה הפרטית שלו , לא היה לו עוד מה לבקש . אלו היו 7 חודשים של אהבה מהאגדות . עד שיום אחד שני התקשרה לגלעד בקול בוכה , הוא לא הבין מה קרה , אבל אמר שהוא בא אליה מיד וניתק . כעבור 10 דקות הוא היה אצלה בבית . הוא מצא אותה יושבת על המיטה שלה ובוכה ובידה היא אחזה במכתב . הוא לקח מידה את המכתב והחל לקרוא אותו , גלעד לא היה צריך להמשיך לקרוא את המכתב כדי להבין שהגרוע מכל הגיע . הוא זרק את המכתב והעניק לשני את החיבוק החזק ביותר בעולם ונישק אותה קלות על לחייה . הוא אמר לה שלעולם הם לא ייפרדו וששום דבר בעולם לא יצליח לקרוע את האהבה שבניהם , אפילו לא מרחק של כמה יבשות . שני הייתה צריכה לעבור לגור בבית של אביה בשיקגו . הוא היה איש עסקים מצליח שכל הזמן היה בנסיעות , זה כמה שנים שהוא גר בשיקגו והיא גרה עם אמה ואחותה הגדולה בארץ , עכשיו התברר שאביה צריך להשתקע בארה"ב לתמיד , והוא ואמה החליטו לעבור לחיות שם . היא לא רצתה לעזוב את הבית , את החברות ואת המשפחה , והכי פחות את גלעד . אבל לא נותרו לה הרבה ברירות . הגיע היום שבו שני הייתה צריכה לעזוב , את החודש האחרון בארץ היא בילתה כמה שיותר בחברת חברותיה וגלעד , היא כל כך לא רצתה לעזוב . את היום הזה היא בחיים לא תשכח , זה היה אותו יום שהם סיימו ללמוד , ה-20 ביוני 2001 , היום בלילה היא טסה לארה"ב , חברותיה ארגנו לה מסיבת פרידה קטנה ואחר כך השאירו אותה לבד עם גלעד . היא בילתה איתו את כל אחר הצהריים , ולו הייתה הפתעה קטנה בשבילה . לגלעד היה אח גדול בסביבות העשרים המאוחרות לחייו , הוא גר בשיקגו , עם אשתו והבן הקטן שלהם , אחרי ניסיונות רבים הצליח גלעד לשכנע את הוריו לעבור לגור אצל אחיו , וההפתעה שלו לשני הייתה הכרטיס טיסה , ל-21 ביוני 2001 שעה 3 לפנות בוקר , הטיסה של שני . הם טסים יחד לארה"ב והם לא ייפרדו לעולם ! זאת הייתה המתנה הכי נפלאה ששני קיבלה בחייה , ומהיום העצוב בחייה הפך אותו היום לאחד המאושרים בחייה . מאז שני וגלעד עדיין חברים , כיום כבר 3 שנים בערך , אפילו קצת יותר , והם אוהבים מתמיד . אז מה לא עושים בשביל האהבה ?

 

[מלאכית טבריינית]

יוווווווווווווווווווווו

דיייי אני "משתגעת" מהסיפורים שלךךךךךךךךךךךךךךךך תכתבי עוד פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז הם כל כך יפים... כל כך רומנטיים...איייי....את מראה את האהבה בצורה יפה... כל כךךךךךךך! שוב- אני אוהבת את הניסוח שבו את כותבת את הסיפור...ממש כל הכבוד! אם תכתבי עוד אני ישמח מאוד מאוד מאוד מאוד לקרוא אותו!

 

[LoVe NaTi]

איזה יפהההההה!!!!../images/Emo39.gif

___________________________________________

ווואיייייייי איזה סיפור פ33ה! חבל על הזמן.... אני ממצילה לכולם לקרוא אותו!!!! אם אני זוכרת נכון.... קוראים לך אורטל.... אני ממש אוהבת את הסיפורים שלך! אני מקווה שתמשיכי לכתוב עוד כמה כאלו..!

 

[חולה על בריזה]

תודה מתוקות ../images/Emo24.gif

רק שתדעו שתגובות כאלו ממש מעודדות אותי לכתוב .. אבל לפעמים אין לי איזה רעיון התחלתי בראש .. בקיצקיץ מה שאני רוצה להגיד זה שאם יש לכם רעיונות יפים לתת לי לסיפורים אני אשמח לשמוע ואני אכתוב .. אז תודה על התגובות מתוקות

 

[חולה על בריזה]

והנה מגיע עוד אחד ...

תהנו ! ================================================ זה היה יום שבת , היא והמשפחה שלה יצאו לטייל , ושהמשפחה המרוקאית של נטלי יוצאת לטייל זה כל המשפחה , לא מחסירים אף אחד . וכך הם יצאו להם לטייל ביום שבת אביבי כל המשפחה לעשות על האש באחד הגנים בארץ . לנטלי יש בן דוד בכיתה י"א , והוא גם היה באותו טיול מדובר , אבל הוא לא היה לבד , הוא הביא איתו את החבר שלו , שי . שי היה ילד מהמם ! עיניים ירוקות חומות , כמו של נטלי , שחום , גבוה , שרירי ויפה . הוא היה כל כך יפה שכשנטלי ראתה אותו היא חטפה מין הלם קצר . בהתחלה נטלי לא דיברה עם שי , היא התביישה ממנו . ככה היא , ביישנית כזו שעד שלא מתחילים לדבר איתה היא לא תדבר גם . וככה היא העבירה את הזמן , בלי לדבר עם שי . היא ידעה שהיא תתחרט על זה כל היום , אבל פשוט לא היה לה אומץ . אחרי ארוחת הצהריים נטלי הלכה לשבת עם בת דודה שלה שירלי על הנדנדות , סתם לדבר, כמו שבנות אוהבות לעשות ... ואז דודה של נטלי קראה לשירלי לבוא רגע ונטלי נשארה לבד על הנדנדות , והחלה לחשוב . מה היה קורה לו הייתה הולכת ומדברת עם שי , ולא הייתה מתביישת ממנו כל כך , האם הוא בכלל חושב עליה או שהוא חושב שהיא סתם ילדה קטנה . בזמן כשכל המחשבות הללו עברו לה בראש , שמעה נטלי קול יפה קורא לה ואומר " עסוקה נטלי ? " , זה היה שי , הוא בא והתיישב בנדנדה לידה . היא אמרה לו שהיא בכלל לא עסוקה , והם החלו לדבר . היא שאלה אותו מאיפה הוא ובן כמה הוא , כאילו שהיא לא ידעה את כל הפרטים האלה מהחקירה שהיא עשתה קודם לבן דוד שלה , אבל בכל זאת , כדי לא להראות שקופה מדי היא שאלה אותו את זה שוב . היא כל כך הוקסמה מהדרך בה הוא דיבר , היא הרגישה כאילו היא בחלום . שי שאל אותה אם יש לה חבר , והיא הנידה בראשה ואמרה לא , היא שאלה אותו אם לא יש חברה או משהו כזה והוא ענה לה - " יש אחת יפה , שיושבת לידי ברגע זה , היא מקסימה וחלומית , הייתי מת להיות החבר שלה , אבל אני פשוט מתבייש להגיד לה את זה " . היא חייכה קלות והסמיקה . הוא קם מהנדנדה והתיישב מולה , הוא שאל אותה אם היא מסכימה להצעתו והיא לא אמרה מילה , היא התקרבה אליו לאט לאט ונישקה אותו קלות על פיו . הוא הבין שהתשובה חיובית ונישק אותה גם הוא . הם היו כל כך מאושרים אותו היום , הם הסתובבו להם בחורשה יחד , יד ביד , ולא הפסיקו ללחוש אחד לשני מילות אהבה . ואז הגיעה השעה להיפרד , הוא לקח ממנה את הטלפון שלה , והיא את שלו והם נפרדו בנשיקה ארוכה ומתוקה . באותו הערב התקשר שי לנטלי וביקש ממנה לצאת יחד , היא כמובן הסכימה . הם קבעו שהוא יבוא לאסוף אותה בשעה 8 וחצי מביתה ושהם יצאו להסתובב יחד , אולי אפילו לסרט . נטלי התכוננה כל הערב והסתדרה לכבוד שי , האביר שלה , היא עשתה לה אמבטיית קצף , כיאה לנסיכה , החברה שלה עשתה לה פן ואיפרה אותה , והיא לבשה את הבגדים הכי יפים שהיו לה בארון . ואז הגיעה השעה , נשמעה דפיקה על הדלת , וליבה של נטלי החל לדפוק בחוזקה . " זה שי , זה שי שלי !! " צעקה לחברתה , והורתה לאמה לפתוח את הדלת . שי נכנס עם פרחים בידו , וחיכה לה בסלון בשקט . היא יצאה אליו , נפרדה מההורים ויצאה איתו . הם בילו ערב בלתי נשכח יחד , הם ראו סרט מקסים , וטיילו ברחובות העיר סתם כך, ודיברו , הכירו אחד את השני והתאהבו . זאת הייתה האהבה הראשונה של שניהם . אהבה כל כך מתוקה ויפה . אהבה קסומה מהאגדות , כך כינו אותה כל הסובבים . כך עברו להם כמה חודשים מקסימים להפליא . שי היה הבחור הכי רומנטי שאפשר להיות והעניק לנטלי את כל האהבה שבעולם . וכך גם היא . אבל שני לא ידעה דבר אחד , באותו הטיול , היה עוד חבר של שי , גיל קראו לו , גם הוא נדלק עליה , נדלק עליה חזק , אבל שי הקדים אותו במעשיו . מאז גיל ושי לא מדברים , גיל לא סולח לשי והעניין העיק עליו מאד . והנה התקרב יום ההולדת של גיל , יום הולדת 18 , גיל מיוחד , ושי מאד רצה לדבר כבר עם גיל , שעדיין אהב בכל ליבו את נטלי . הוא ידע שהסיכוי היחיד שהם יחזרו לדבר יהיה אם הוא ייפרד מנטלי . היה לא מאד קשה לעשות את זה אבל באחד היציאות שלהם יחד הוא אזר אומץ ואמר לה שהוא לא רוצה לראות אותה יותר , שהוא לא אוהב אותה ושעדיף שהם ייפרדו ואפילו ינתקו את הקשר שלהם . נטלי הייתה שבורה , שי כל כך פגע בה והיא לא ידעה מה לעשות . היא לא יצאה מהבית , לא אכלה , לא ישנה , רק בכתה . כל כך כאב לה בלב , כאב שלא יתואר , כאב של לב מאוהב , אבל מאד מאוכזב . עברו שבועות מאותה הפרידה והטלפון בביתה של נטלי צלצל , היא הרימה והיה ברקע שיר , השיר של נטלי ושי , השיר הראשון שהם רקדו יחד . ואז היא שמעה את שי אומר ברקע ," אני אוהב אותך אף פעם לא הפסקתי לאהוב אבל הייתה לי סיבה לפרידה , אני רוצה להסביר לך הכל . בואי היום ב-5 לעץ שלנו" . אחרי מחשבות רבות החליטה נטלי ללכת לאותה הפגישה , אחרי הכל היא רצתה הסבר , למה הגיע לה לסבול ככה . שי חיכה לה שם , עם זר פרחים בידו , אותו זר פרחים איתו הוא בא לפגישה הראשונה שלהם . הם ישבו על הספסל ליד העץ והחלו לדבר . שי הסביר לה את כל הסיפור על גיל , הוא אמר לה שהוא עדיין אוהב אותה ותמיד אהב , אבל שפשוט היה חייב את זה לחבר הכי טוב שלו מזה 18 שנה . היא הבינה אותו , והודתה בפניו שגם היא עוד אוהבת ותמיד אהבה , אבל שקשה לה מאד . היא סיפרה לו על התקופה הלא קלה שהיא עברה בזמן הזה , והוא החל לבכות . הוא האשים את עצמו בכל מה שעבר עליה , בזה שהיא סבלה . הוא שנא את עצמו על כך . הוא התנצל , שוב ושוב , אמר שסליחה אף פעם לא תרפה את הכאב שבלב אבל שהוא חייב לה התנצלויות ושהיא מוכרחה לסלוח לו כי בלעדיה אין לו חיים , ואת זה היה אפשר לראות לפי המראה של שי . בזמן הזה שהם לא היו יחד הוא הזניח את עצמו , הפסיק לאכול ובכה המון . ראו את זה עליו , זה היה ברור לעין שהוא סבל . הם ישבו שם במשך חצי שעה ופשוט שתקו . ואז , נטלי התקרבה לשי , אמרה לו שהיא סולחת ואוהבת ונישקה אותו נשיקה גדולה וארוכה . כפיצוי על אותו זמן אבוד שלהם . וכך הם חזרו להיות יחד , והם יחד עד עצם היום הזה . כי אהבה ראשונה לעולם לא נגמרת והיא בלב תמיד נשארת .

 

[מלאכית טבריינית]

דיי דיי ... זה יפהההה...

מאיפה יש לך את כל ההשראה הזאתי?.... פישש..כל הכבוד...הלוואי עליי.... אין לי מילים... אה...ו....אם יהיה לי רעיון כולשהו..לכתיבה הבאה שלך אני ישלח לך במסרים! בה ביי במתוקהההההההה

 

[יפתח14]

אורטל....

קראתי את הסיפור השני שבשירשור. שוב, הרעיון הבסיסי הוא יפה, אבל בכל זאת יש מקום לליטוש. וובכן, מעט חסר עלילה, הרושם שלי היה שניסית יותר מדי לעשות את הסיפור "רומנטי" ע"י כך שויתרת על עלילה. עצה שלי: כשאני כותב סיפורים אני מתכנן את המטרה שלי לפני שאני מתחיל לכתוב. עצם העובדה שהזכרת את גיל בשלב כל כך מאוחר וכאילו בדיעבד חושפת את העובדה שהתחלת לכתוב בלי לתכנן. בנוסף- העלילה שכן יש נראת מעט דימיונית, אני לא מצליח לשים את האצבע על משהו מסויים, אך אופן הצגת הסיטואציות אינה מציאותית. שוב- את כותבת "מתחילה" את כותבת יפה מאוד ויש לך רעיונות לא רעים בכלל, אבל את צריכה לעבוד קצת יותר. אולי אם תקראי מספר סיפורים קצרים של סופרים זה יעזור לך... אני ממליץ על אתגר קרת.

 

[חולה על בריזה]

תודה על העצות

אני אנסה להשתמש בהם כמה שיותר תודה רבה

 

[יפתח14]

להלן דוגמא-

זהו סיפור קצרצר שכתבתי לפני מספר חודשים...זה הדבר הכי קרוב שמצאתי לנושא הפורום...יש לי עוד מספר לא מבוטל של סיפורים אך הם אינם קשורים בשום דרך לנושא הפורום... בכל מיקרה הנה הסיפור: בעודי רוקד במועדון, נלכדו עניינו אלו באלו, היא הייתה שיא השלמות- עיניים ירוקות עמוקות, שיער שחור גולש, שפתיים אדומות ובשרניות. היא הסתכלה עליי במבט מוזר, ספק בוחן, ספק בוהה, הפסקתי לרקוד והתקדמתי לכיוונה. היא קמה ממקומה, אוחזת כוס יין אדום ומסתכלת עליי מלמטה למעלה כשהיא נעצרת כשעיניה פוגשות את שלי. היא התקרבה אליי- לחשה לי מספר מילים, ותוך שניות היינו במכונית שלי לכיוון ביתה. "מה את עושה בחיים?" שאלתי. ואין תשובה. כעבור של מספר דקות נסיעה היא מסמנת לי לעצור. עצרנו ליד בית קומות גבוה בשכונה שאף פעם לא הייתי בה קודם. נכנסנו לתוך ביתה, הוא היה צבוע בצבע כחול בהיר, כמעט תכלת. הסתכלתי סביב, וכל מה שראיתי היה יצירות אמנות- אמנות מודרנית, ציורים של רגשות והרגשות. משהו היה מוזר בה- היא שידרה "עסקים בלבד" אך מה שעשתה היה ההפך הגמור. "אני מחליפה בגדים למשהו נוח" אמרה והלכה לחדרה. בעוד אני מסתכל על יצירות האמנות ומתפעל מיופים, היא מגיחה מאחורי ולוחשת- "אתה אוהב את זה? אני ציירתי" עוד לפני שהספקתי להגיב היא סובבה אותי אליה, נישקה אותי בחוזקה והשכיבה אותי על מה שנראה כמו לוח עץ גדול. בעודה מנשקת אותי ומורידה את בגדיי כשהיא עליי, הוציאה סכין מאחורי גבה. היא דקרה אותי מספר פעמים בחזה בעוד דמי משפריץ על גופה. היא הרגה אותי, והשתמשה בדמי כבסיס לציור הבא שלה. בעזרת דמי היא סימנה את גבולות גופי על לוח העץ, והשלימה את החסר בעזרת דמם של גברים אחרים.

 

[חולה על בריזה]

אהבתי את הסגנון בו כתבת ..

תודה רבה .. אני אלמד הייתי רוצה שנמשיך לדבר ותתן לי עצות .. אז אם בא לך אתה מוזמן להיכנס אלי לאייסי או למסנג'ר - 169558649 [email protected]

 

[יפתח14]

בשימחה

 

[יפתח14]

אני אפרסם מספר סיפורים שאני כתבתי..

אמנם לא קשורים לנושא הפורום- אבל על מנת להראות לך (אורטל) את סוג הכתיבה שאני מתכוון אליו... הטיסה הראשונה שלי עם מנ"ט. אחרי שנה קורס טייסי ניסוי באדוורדס, אשר כלל טיסות בכמעט כל מטוס אפשרי, חזרתי לארץ וכמובן לטוס במנ"ט. וובכן, אני מגיע לי מלא ביטחון לתל-נוף, מוכן לטוס על הפאנטום 575 של טייסת העטלף, כשלפתע מגיח מולי סא"ל ע'. סא"ל ע' הוא מפקד מנ"ט לשעבר והוא גם טייס הניסוי שטס בזמנו על המיג23 שערק לארץ. טוב, מסתבר שסא"ל ע' הוא זה שישב בכיסא האחורי, אני כולי מזיע מספר לו את תכנית הטיסה שלנו. המטרה: בדיקת מערכת ניווט חדשה של טייס האוטומטי בקורנס המיושן. מעבירים בד"ח ומתיישבים במטוס. המכונאים קושרים אותנו החופה נסגרת ואנחנו מוכנים. מסיעים למסלול15. "כאן575 מנ"ט מבקש התיישרות למסלול 15" "575 המתן בז בפיינל" כעבור דקה. "כאן 575 מנ"ט מבקש התיישרות על מסלול 15" "575 קבל אישור, בהצלחה" ממריאים, מתפסים ל 15,000 רגל ומעבירים לטייס אוטומטי כיוון 360. מכניסים נקודות ציון ונרדמים...המערכת החדשה עושה הכל לבד... אני וע' סורקים את כל מערכות המטוס לבדיקה שהכל תקין, כשפתאום אני מגלה משהו מוזר, ריבוע ירוק במכ"מ שסוגר עליי במהירות של 1200 קשר. חישוב מהיר קובע שהוא טס במהירות של 550 קשר. בפחות משנייה מתחיל הציפצוץ המעצבן של נעילה ושיגור טיל. פתיחת מנוע למקסימום שבירה ימינה ושיחרור מוץ הטעיה, גורמים לטיל הראשון להחטיא אותנו. "כאן 575 מבקש תיגבור גבול לבנון, מיג תוקף אותנו" "575 בצע פעולות הסחה, בז בדרך" "שלילי, אין זמן" "575 זוג בזים בדרך, תברח!" מרחק של 10 מייל, ותוך שניות בודדות חולף אותנו מימין במהירות אדירה מיג 29 במלו הדרו. שנינו נכנסים ל"מספריים" מושכים ל9ג'י, כשנזכרים שאנחנו חמושים רק במכלי דלק ותותח א"א, דבר שלא כל כך עוזר בקרב אוויר נגד מיג 29... ממשיכים בתמרונים להתחמק מנעילה של המיג. כשסא"ל ע' מורה שהוא לוקח. אני עוזב את הסטיק ומנסה לאתר את המיג... "כאן 575, איפה הבזים המזויינים האלה???????????" "575 בז בתקלה, נץ עולה לאוויר" ע' ממשיך בתימרונים, תוך כדי שהוא צועק "אני לא מצליח לנער אותו!!!" ואז קרה הדבר המדהים הבא: ידוע שבקרב אוויר אסור, אבל אסור להוריד מנוע, אבל ע' ראה שמיג קרוב אלינו אז הוא הוריד מנוע, הפעיל מעצור אוויר, ונתן למיג לחלוף על פנינו תוך כדי סכנת התנגשות.. מיד אחרי שעבר אותנו נשמע כמה קליקים במטוס בזמן שהוולקן שלנו יורה, ותוך שניות בודדות, הוצת זנב המיג והתפוצץ. קשר עין עם מצנח. והנה הגיעו להם הנצים... טיסה ראשונה שלי במנ"ט...מזל שלא האחרונה...

 

[יפתח14]

עוד1...

פאנטום נגד....הדלק?! הטיסה נקבעה לתאריך ה 29.3 כך הכריז מפקד טייסת ה'עטלף'. רביעיית פאנטומים הייתה אמורה לטוס בגובה רב מעל עיראק ולצלם אתר לשיגור סקאדים, על מנת שהבזים יפציצו אותו בעתיד. השעה הייתה 4 לפנות בוקר כאשר שעונו המעורר של י', מוביל המבנה צילצל והעיר אותו בעצבים. "למה בחרתי להיות טייס למה??? אי אפשר לישון!" י' קם ונסע לעבר חדר הציוד, להתכונן לטיסה. כל הצוות כבר היה שם, מאורגן. והנה כעבור מספר דקות צעדו להם 8 טייסי קורנס לעבר הדת"קים של הטייסת. המכונאים כבר עבדו על המטוסים בשלוש השעות האחרונות, "מסכנים" חשב לעצמו י'. מעבירים בד"ח ודיבור בקשר לפני התנעה: " 157 הכל מוכן?" "157 מוכן" "176 הכל מוכן?" "176 הכל מוכן" כך עבר י' על כל המטוסים לוודא שהם מוכנים לטיסה. בזים כבר פיתרלו בצפון הארץ למיקרה ש... "575 מבקש התיישרות על 15 ימין" 575, יש אישור להתיישרות הצלחה" כך כל המטוסים המריאו להם. השעה 0600 בבוקר התמונה שהצטיירה הייתה כמו מסרט, 4 מטוסים טסים מכונס לעבר הזריחה. כמה פסטורלי הכל נראה מגובה של 63,000 רגל, הכל נקי, שקט, לא רואים אנשים, צעקות ותאונות...הפסטורליות נפסקה ש י' הודיע "חציית גבול ירדן". תיפוס ל 65,000 רגל. ירדן עברה אותנו במהירות והנה עיראק נגלתה לפנינו, לכאורה, ארץ שקטה ויפה, אבל ידענו מה מסתתר מאחורי הנופים המשגעים, עריץ אלים שכל מטרתו זה להשמיד את ארצנו היפה. צלילה ל20,000 רגל, צילום והופ, טסים הבייתה. לאחר הצילום יורדים נמוך על מנת שהמכ"ם לא יראה אותנו, אך כנראה לא חישבנו נכון את הזמנים ונורת האזהרה החלה להבהב, והנה נשמע הצליל הנוראי של שיגור טיל כלפינו, פתיחת מבער למקסימום וניסיון להתחמקות מהטילים שנורו עלינו ללא הפסקה. "נשר2 (כינוי למטוסים) נפגעתי, נפגעתי!!!" נשמעה עוד צעקה וזהו שקט.. נשר2, נפל לא נראה מצנח. עוברים גבול ירדן, נגמר איום טילים, אבל יש בעיה אחרת, פתיחת המבער הלא מתוכננת גרמה לאיבוד דלק רציני אשר לא היה בתיכנון. חישוב מהיר קבע שיש לנו עוד 10 דקות באוויר, ואנחנו חוצים את גבול ישראל רק בעוד 17 דקות! במיקרה הרקולס עשה משימת תידלוק עם ברק, הוצאנו אות מצוקה, וענו לנו לנסות למשוך עד הגבול. טייס ההרקולס צעק שהוא יחצה גבול ויתדלק אותנו. אך מפקד המשימה לא הסכים שמטוס תובלה יחצה גבול! בעוד אני חושב מה עליי לעשות, שמעתי קול חלוש, מישהו בתדר פנימי באוויר קרא לי. היה זה טייס ההרקולס, הוא מסכים לחצות גבול לזמן קצת ללא אישור מהמפקדה על מנת לתדלק אותנו. תוך מספר קטן של דקות ראיתי מולי הרקולס עם הסל בחוץ, מוכן לתדלק. ניסיון ראשון להיכנס לסל כשל. נכבה לי מנוע אחד...מהירות נפלה, וכמעט הזדקרות, הוספתי עוד מעט כוח למנוע שנשאר על מנת לפצות על האובדן של חברו.. ניסיון שני והתחברתי לסל התידלוק. מילוי מלא והתנעה של המנוע. שני המנועים עובדים כמו שצריך! כל המבנה תודלק ומחתנו בשלום בתל נוף. אף אחד לא בירך אותנו על משימה מוצלחת. אף אחד לא חשב אפילו שזאת הייתה משימה מוצלחת. אמנם השגנו את התמונות אך, איבדנו חבר! מספר דקות לאחר שנחתנו נחת גם ההרקולס שתידלק אותנו. טייס ההרקולס זכה לנזיפה, אך כולם בעצם הודו לו, על שהציל בעצם את חיינו. וובכן, עברו מספר שנים והייתי צריך לטוס לארה"ב לפגישה. ופתאום אני שומע במערכת הקריזה קול מוכר...היה זה אותו טייס הרקולס שהצלי את חיי.

 

[יפתח14]

ואחרון...

רעם ביום בהיר! יום שישי כל טייסת ה'פטישים' היו במועדון הטייסת, חוגגים את אירוסיו של ג' עם פקמ"צית הטייסת. ג' הוא טייס מנוסה וטס מבצעים על רוב המטוסים המשרתים היום בחיל. באמצע המסיבה בזמן שאנשים כבר התחילו להתעייף נשמע הרעש המעצבן ביותר. סירנת הזנקה, זה קורה כמעט כל יום, הזעקות שווא, אבל מה לעשות...לא לוקחים סיכון. שני מטוסי רעם בשילוב שני ברקים טסו לכיוון 356 , כפי שהראה להם המכ"ם. הפעם מסתבר לא הייתה זאת הזעקת שווה. שני מטוסי מיג29 ושני מטוסי סוחוי 27 חצו את הארץ והחלו יורים על מבנים בקריית שמונה. כאשר ראו את מטוסי הרעם והברק נכנסו עימם לקרב. מטוס ברק מס' 184 התחיל בתימרונים אחר מיג 29 והצליח להפילו בעזרת תותחים. הברק השני, מספר 190 לא הצליח להתחמק מהסוחוי והופל, נראה מצנח. למטוס מס' 184 נדלקה נורית אזהרה על מערכת הידראולית והוא חזר לנחיתה בחצור. שני הרעמים ניסו לשווא להפיל את מטוסי המיג והסוחוי. ג' הטיס את מטוס הרעם מס' 083, המטוס החדיש ביותר בטייסת. הוא ניסה להוריד את הסוחוי בעזרת תותחים אך הסוחוי בעל התגובות המהירות הצליח כל פעם להתחמק ממנו. נשמע ברדיו שחברו ז' שטס ברעם השני הפיל את המיג וחזר לנחיתה מפעט מחסור בדלק. ג' המשיך בניסיונותיו להפיל את הסוחוי אך לשווא. לפתע החל הסוחוי בתמרון חריף שבסופו הצליח להגיע לשעה 6 של הרעם. מספר ניסיונות התחמקות לא צלחו ופתאום רעש חזק נשמע בתא הטייס. אין מערכת נשק. עוד מספר רעשים נישמעו, וג' משך את ידית הפליטה. הסוחוי עזב את הארץ כאשר המריאה טייסת שלמה של ברקים. הנווט שהיה עם ג' במטוס, נפצע קשה ונהיה משותק בשתי רגליו בגלל המהירות הגבוהה שבה נטשו. ג', שבר את מפרקתו ונמצא לאחר חיפושים רבים ללא רוח חיים על אחד מהרי הגליל. ארוסתו נשארה לבדה, וכך גם חבריו לטייסת. מאותו יום נקרא מועדון הטייסת כך: "מועדון גיא" ולמטה היה כתוב: "טוב למות בעד ארצנו" אני עכשיו מתחיל לכתוב מספר סיפורי אהבה...בקרוב אני אפרסם אותם...

 

[fire of life]

תגובה לסיפור ..

את לא תאמיני איך הסיפור הזה עכשיו החזיר לי תקופה בחיים שלי שרציתי לשכוח ,אותו סיפור ספציפי שכתבת קרה לי .. הבעיה שאצלי במציאות הוא לא הסתיים ככה.. אני בסופו של דבר נשארתי בלי כלום.. הגעתי למצב שלא רציתי לפגוע בחברות שלהם ופשוט ניתקתי הכל עם אותו אחד .. ואני מצטערת על זה עד היום .. הייתי יכול לעשות משהו אחר או בדרך אחרת ..אבל אני פשוט בבום ככה סתם אמרתי שאני לא רוצה לראות אף אחד מהם שיילכו ממני .. כעסתי עליהם בלי שום סיבה .. בעצם אולי מהסיבה שהרסו את הקשר שלי ושלו או מסיבה שונה לגמרי אבל.. עדיין.. טוב שאת כותבת סיפורים כאלה אבל .. זהחלק מהמציאות אולי גם כדי שהסיומת שלהם תיהיה כך..

 

[fire of life]

תגובה לסיפור

את לא תאמיני איך הסיפור הזה עכשיו החזיר לי תקופה בחיים שלי שרציתי לשכוח ,אותו סיפור ספציפי שכתבת קרה לי .. הבעיה שאצלי במציאות הוא לא הסתיים ככה.. אני בסופו של דבר נשארתי בלי כלום.. הגעתי למצב שלא רציתי לפגוע בחברות שלהם ופשוט ניתקתי הכל עם אותו אחד .. ואני מצטערת על זה עד היום .. הייתי יכול לעשות משהו אחר או בדרך אחרת ..אבל אני פשוט בבום ככה סתם אמרתי שאני לא רוצה לראות אף אחד מהם שיילכו ממני .. כעסתי עליהם בלי שום סיבה .. בעצם אולי מהסיבה שהרסו את הקשר שלי ושלו או מסיבה שונה לגמרי אבל.. עדיין.. טוב שאת כותבת סיפורים כאלה אבל .. זהחלק מהמציאות אולי גם כדי שהסיומת שלהם תיהיה כך..

 

[ילדה 17]

תגובה לסיפוררר

דייייייייי אני חייבת לבגיד לךךך יש לך כשרוווווןןןןן כמעט בכיתי בסיפור הזה!!!!!!!!!!!! את חייבת לכתוב עווווד אני מחפשת את כל הסיפורים שכתבתתת :]]]]

 

[ילדה 17]

תגובה לסיפורך

סיפורר יפההההה מאווווד אבל באמת הסוף לא מציאותי את צריכה לשנות אותו אם את רוצה שהוא יהיה מושלם

סופרת לעתיד.....

 

[חולה על בריזה]

תודה לכולם ...

אין לך טעם לחפש עוד כי אין עוד .. אני מקווה לכתוב עוד בקרוב .... ואני יודעת שהוא לא מציאותי אבל לא היו לי הרבה ברירות לסיים אותו ככה פשוט לא היה לי רעיון ...

 

[חולה על בריזה]

והנה מגיע עוד סיפור ... תהנו../images/Emo140.gif

שנה וחודשיים . זה הזמן שרן וליטל היו יחד . אבל התקופה הזו כבר נגמרה מזמן . לרן יש עכשיו חברה חדשה , גלי . וליטל עדיין לא מצאה את האביר החדש , היא חושבת שאהבה מזיקה ושאסור להתאהב כי זה רק פוגע ושורף בלב . אבל למרות שאלו הן המחשבות של ליטל , החברות שלה , דניאל ורז יעשו הכל כדי שהיא תמצא את האביר החדש . גם אם זה כרוך במעשי טירוף למיניהם . דניאל רז וליטל הן החברות הכי טובות מאז הגן , הם תמיד יחד , לא משנה מה יקרה ואיך דניאל רז וליטל יהיו יחד . גם את החברים שלהם שניר עודד ורן , שכבר הספיק להפוך לשעבר , הם הכירו יחד במסיבה . הם תמיד היו יוצאים לדייטים ביחד והיו עושים הכל יחד . הם היו שישייה כזו שאי אפשר להפריד בין חבריה . מאז שליטל ורן נפרדו , דניאל ורז חלמו למצוא לליטל את האהבה החדשה שלה שוב , כדי שהם יוכלו לחזור ולהיות השישייה המפורסמת . אבל כל ניסיונותיהם כשלו , ליטל לא אהבה את אף אחד מהבנים שהציעו לה . אחד היה כזה , השני כזה, השלישי כזה וכו' וכו' .. אף אחד לא הזכיר את רן . אף אחד לא היה מושלם כמוהו . אבל רן איננו עוד . אחרי חצי שנה של חיפושים התייאשו הבנות והשאירו לליטל את העבודה הקשה לעצמה . וכך באמת היה . ליטל לא התאמצה להשיג חבר חדש , היא פשוט חיכתה שהוא יבוא לבד , ובסוף גם זה הגיע . היה זה יום שישי כולם יצאו למועדון הכי שווה בעיר וכך גם ליטל . היא התלבשה מקסים בבגדים שקנתה במיוחד לאירוע הזה , עשתה בשיער תסרוקת מהממת והתאפרה בצורה חלומית . היא נראתה כמו נסיכה שיצאה מהאגדה ברגע זה . וככה היא הגיעה למועדון . היא נכנסה עם כל החברות שלה , אבל בהתחלה היא העדיפה לשבת בצד ולא להתחיל להשתולל , אז היא הלכה לשבת על הספות שהיו שם . ישבה וצפתה מרחוק בחברותיה משתגעות ונהנות . ואז הוא הגיע , היא חטפה הלם למראהו , הוא היה שווה בטירוף . הוא ישב לידה , אבל זה היה במקרה לא בכוונה תחילה . היא ידעה שאין לה שום סיכוי איתו אבל המשיכה לפנטז . אחרי חצי שעה של חלומות ופינטוזים באה החברה של ליטל , שיר , לקחת אותה לרחבת הריקודים להשתגע . והם הלכו לרחבה , ליטל התחילה להיכנס לקצב ורקדה הכי יפה במועדון. לפתע היא הרגישה מישהו אוחז במותניים שלה ורוקד יחד איתה , היא לא ייחסה לזה הרבה חשיבות , כי ככה זה תמיד כשהיא רוקדת . היא אפילו לא ניסתה להסתכל מי עומד שם איתה , רק רקדה בשיכרון חושים . ואז הוא לחש באוזנה - "מותר לך להסתכל עלי , אני לא יהרוג אותך" . היא הפנתה את מבטה וראתה אותו . הנער החלומי הזה שישב לידה בספות !! היא לא האמינה , הוא שם עליה , הוא הסתכל עליה ! היא הייתה בעננים . הם המשיכו לרקוד כך עוד הרבה זמן עד שהם התעייפו, היא אמרה לו שהיא מאד נהנתה אבל היא כבר עייפה , אז היא הולכת קצת לשבת , והוא בא איתה כמו חייל טוב . הם ישבו ודיברו בערך שעתיים , הכירו אחד את השני . קראו לה זיו והוא היה גדול ממנה בשנתיים , והוא גם גר לא רחוק ממנה . היה בניהם קליק מיוחד , מן הדלקות כזו . הוא היה המושלם , מושלם אפילו יותר מרן . הם החליפו מספרי טלפון ויצאו מהמועדון מאושרים . טוב נו , בטח שהיא הייתה מאושרת , הכוסון של העולם הבטיח להתקשר אליה . יש ממה להתרגש . היא חזרה הביתה לפנות בוקר , ולא יכלה להירדם מרב אושר ,בסוף היא נרדמה בסביבות השעה 7 וחצי בבוקר . ואז , בשעה 12 פתאום הפלאפון שלה צלצל "בלבלי אותו אל תעשי לו חשבון בלבלי אותו עד שלא יוכל לישון.." , היא רצתה לנתק , מי המניאק שהעז להעיר אותה ?! אבל אז היא ראתה את השם על המסך , היה כתוב זיו המושלם . והיא הייתה כולה באושר . היא ענתה לטלפון וניסתה להישמע כאילו היא ערה כבר שעות אבל ללא הצלחה . הוא שאל אותה אם הוא העיר אותה , היא ענתה בחיוב אבל הוסיפה שהיה שווה להתעורר כדי לשמוע את הקול המדהים שלו , הוא צחקק לו שם ברקע . הוא שאל אותה אם היא מעוניינת לעשות משהו בערב והיא קפצה על המציאה . הם קבעו בשעה 9 בכניסה הראשית לקניון . היא חזרה לישון , וקמה לה לצלילי השעון המעורר ב-6 וחצי . היא קמה אכלה משהו קל ונכנסה למקלחת , היא יצאה וישר הרימה טלפון לדניאל , במקרה גם רז הייתה שם , אז זה בכלל חסך לה שיחה . היא סיפרה להן הכל . על הערב שהיה אתמול , על השיחה , ועל היציאה הקרבה ובאה . הן מאד נעלבו שהיא לא הודיעה להן ועכשיו הם לא יוצאים כל החבורה , אבל ליטל הסבירה להן בעדינות שזהו דייט ראשון ושלא כדי לערב את כולם בעסק , אחרי הכל היא עדיין לא מכירה אותו כל כך טוב כדי לצרף אותו לשישייה המכובדת . הם כיבדו את החלטתה והיו אצלה תוך חצי שעה לעזור בארגונים , תסרוקת פה , בגדים שם , איפור , נעליים , הכללל! הם דאגו שהיא תראה מושלמת . ואז הגיעה השעה , צריך לצאת מהבית . היא יצאה , תפסה מונית והגיעה לכניסה הראשית כפי שנקבע . הוא חיכה לה שם עם ורד ביד . היא הייתה כל כך מאושרת כשהיא ראתה אותו , הוא היה כזה מושלם שבא לבכות . הם נכנסו וטיילו קצת , דיברו השתעשעו ואז ישבו להם לאכול במקדונלד . היא הזמינה לעצמה רק כוס של מיץ , לא היה בא לה לאכול , והוא הזמין לעצמו גלידת פיצוץ שהוא חולה עליה . הם ישבו אחד ליד השני , ואז זיו התקרב לאט לאט עם פיו אל פיה של ליטל ונישק אותה קלות על שפתיה , הוא הרפה ממנה כדי לראות את תגובתה ושראה חיוך על פניה הוא חזר ונישק אותה נשיקה ארוכה ומתוקה . זה היה הסימן לזה שעכשיו הם יחד . את הדרך חזרה הביתה הם עשו ברגל יד ביד . הוא ליווה אותה עד לדלת ביתה ונפרד ממנה בנשיקה קטנטנה ואמר שמחר הוא יתקשר אליה . וכך היא נכנסה לה הביתה מאושרת מהחיים והלכה לישון . למחרת היא מיהרה לספר לדניאל ורז שנמצא האביר האבוד שישלים את החלק החסר בשישייה המפורקת , היא מאוהבת . וכך באמת היה , זיו התקבל לשישייה ע"י כולם והפך לאחד מהחבר'ה . לא היו לו בעיות . וליטל , המיתוס הרע שהיה לה לגבי האהבה שפוגעת נשבר והיא למדה משהו חשוב וכן גם חברותיה . לא צריך לחפש את האהבה , היא באה לבד ברגע שהיא מוצאת לנכון , ואז היא הכי מושלמת בעולם .