עוברים לגור ביחד....
- פותח הנושא סוקרטס פה
- פורסם בתאריך
חרסינה משורינת
New member
(שתפסיק להגיב לי- אז אקטע את זה בעצמי)
חרסינה משורינת
New member
בקשר למילה אחרונה
אנצל"ש שאני ממש לא חושבת שאני טובה ממך .
הדרדרות השיח באמת קצת הגעילה אותי (לעצמי מעצמי),
וזה באמת מושך בחוטם .
אז נסכם שאתה טוב ממני והכל סבבה.
אתה מוזמן להוסיף מילים אחרונות - במקרה כזה אמנע.
אנצל"ש שאני ממש לא חושבת שאני טובה ממך .
הדרדרות השיח באמת קצת הגעילה אותי (לעצמי מעצמי),
וזה באמת מושך בחוטם .
אז נסכם שאתה טוב ממני והכל סבבה.
אתה מוזמן להוסיף מילים אחרונות - במקרה כזה אמנע.
חרסינה משורינת
New member
בקשר לשיר
לא בחרתי בשיר כי המשורר פלשתינאי.
שמעתי אותו בטלוויזיה פעם והיה תרגום כל כך יפה שעצרתי הכל והלכתי לחפש מה מקורו.
אחר כך במשך ימים הסתובבתי ושרתי אותו לעצמי בביצוע הנהדר של מירה עוואד. ההפקה עצמה היא שילוב יהודי-ערבי וספציפית מי שערך מוזיקלית את השיר הזה שמו "שי".
אינני מתחברת לרוב לשירי אהבה וזו פעם ראשונה שזה קרה לי עם שיר. מוזר בעיני שאת מפספסת את המשמעויות שמסתתרות בו.
השיר מדבר על הזמניות והתחושה שאין כמותה באהבה, הוא קושר את יחוד האהובה לזמניות העולם,מתאר קרבה שנעה עד הסקרנות והתחושה של אלוהיות מושא אהבתך-האל שבעיני הדבש ועד תחושה שאתה נשרף ונולד מחדש איתו.
אפילו התחושה שהאדם אחר הוא חלק מגופך"בפי וגופה בדמי".
ואין לי עניין בפוליטיקה אבל לטעמו הוא מתאר איך רעיון גדול ובעיקר אלימות מפלגת ומרחיקה אותך מאוהבך (בין עיני לעינה הרובה...). בעיני כקוראת עצמאית יש בו הרבה ביקורת.
מעבר לזה -הוא הצטרף למאבק הלאומי בגיל מאוחר ותוכלי לשייך את השיר למלחמת האזרחים בלבנון בה גר.
בתחילה הוא האמין וחתר לשלום.
שפת האם של אמי היא ערבית גם-ועד כמה שזה נוגע או יכול לגעת בזה ששפה משוחררת ממאבקים-מכיוון שכך התרגשתי גם מהשיר השני-בעיקר כי בגילאים צעירים אמי הייתה בוללת את השפה בעברית וערבית.
גם אידיש הקרבה שלה לגרמנית רבה. האם שפה יכולה להיות התנגדות ליופיו של שיר ומשמעותו? לדעתי לא.
ואגב למחמוד דרוויש היתה בת זוג יהודיה תקופה ארוכה בשם תמרה וזה יותר מכל מנציח מורכבות פוליטית בלי קשר ליופי השיר הזה. אני עדין קשורה אליו מאוד ושומעת אותו לא פעם ובעיני הוא אולי בין שירי האהבה היפים ביותר שנתקלתי בהם.
לילה טוב
לא בחרתי בשיר כי המשורר פלשתינאי.
שמעתי אותו בטלוויזיה פעם והיה תרגום כל כך יפה שעצרתי הכל והלכתי לחפש מה מקורו.
אחר כך במשך ימים הסתובבתי ושרתי אותו לעצמי בביצוע הנהדר של מירה עוואד. ההפקה עצמה היא שילוב יהודי-ערבי וספציפית מי שערך מוזיקלית את השיר הזה שמו "שי".
אינני מתחברת לרוב לשירי אהבה וזו פעם ראשונה שזה קרה לי עם שיר. מוזר בעיני שאת מפספסת את המשמעויות שמסתתרות בו.
השיר מדבר על הזמניות והתחושה שאין כמותה באהבה, הוא קושר את יחוד האהובה לזמניות העולם,מתאר קרבה שנעה עד הסקרנות והתחושה של אלוהיות מושא אהבתך-האל שבעיני הדבש ועד תחושה שאתה נשרף ונולד מחדש איתו.
אפילו התחושה שהאדם אחר הוא חלק מגופך"בפי וגופה בדמי".
ואין לי עניין בפוליטיקה אבל לטעמו הוא מתאר איך רעיון גדול ובעיקר אלימות מפלגת ומרחיקה אותך מאוהבך (בין עיני לעינה הרובה...). בעיני כקוראת עצמאית יש בו הרבה ביקורת.
מעבר לזה -הוא הצטרף למאבק הלאומי בגיל מאוחר ותוכלי לשייך את השיר למלחמת האזרחים בלבנון בה גר.
בתחילה הוא האמין וחתר לשלום.
שפת האם של אמי היא ערבית גם-ועד כמה שזה נוגע או יכול לגעת בזה ששפה משוחררת ממאבקים-מכיוון שכך התרגשתי גם מהשיר השני-בעיקר כי בגילאים צעירים אמי הייתה בוללת את השפה בעברית וערבית.
גם אידיש הקרבה שלה לגרמנית רבה. האם שפה יכולה להיות התנגדות ליופיו של שיר ומשמעותו? לדעתי לא.
ואגב למחמוד דרוויש היתה בת זוג יהודיה תקופה ארוכה בשם תמרה וזה יותר מכל מנציח מורכבות פוליטית בלי קשר ליופי השיר הזה. אני עדין קשורה אליו מאוד ושומעת אותו לא פעם ובעיני הוא אולי בין שירי האהבה היפים ביותר שנתקלתי בהם.
לילה טוב
הסיבה שמהחתונה מתדרדרים
היא כי החתונה לא נותנת לאדם החילוני שום יתרון, רק חסרונות. הוא חי עם חברתו כמו נשוי גם לפני החתונה, ועכשיו אחרי החתונה הוא בכיס שלה, אבל עם הגבלות.
גם לדתי יש חובות, אבל הוא לפחות מקבל זכויות שלא היו לו לפני החתונה. החתונה היא התחלה של חיים חדשים לגמרי, ולא המשך של המצב הקיים עם הגבלות.
היא כי החתונה לא נותנת לאדם החילוני שום יתרון, רק חסרונות. הוא חי עם חברתו כמו נשוי גם לפני החתונה, ועכשיו אחרי החתונה הוא בכיס שלה, אבל עם הגבלות.
גם לדתי יש חובות, אבל הוא לפחות מקבל זכויות שלא היו לו לפני החתונה. החתונה היא התחלה של חיים חדשים לגמרי, ולא המשך של המצב הקיים עם הגבלות.
חרסינה משורינת
New member
דב' זה מאוד עניין של תפיסה
יש לי בעיה עם זיהוי זוגיות או חברות בין שני אנשים כעניין של אינטרסים - ומי בכיס של מי .
"סיימתי" זוגיות של חמש שנים בה אני יכולה לומר לך שהן אני והן בן זוגי שמנו את השיקולים האלה בצד וכל אחד נתן מעל ומעבר למה שיכול להיות "בכיס של מישהו"
עד רמה כאובה.
מאמינה ששיקוף ונהיה אחרי הטוב ביותר לאדם היא מהות האהבה- אבל שוב אולי אני תמימה? יתכן.
יש לי בעיה עם זיהוי זוגיות או חברות בין שני אנשים כעניין של אינטרסים - ומי בכיס של מי .
"סיימתי" זוגיות של חמש שנים בה אני יכולה לומר לך שהן אני והן בן זוגי שמנו את השיקולים האלה בצד וכל אחד נתן מעל ומעבר למה שיכול להיות "בכיס של מישהו"
עד רמה כאובה.
מאמינה ששיקוף ונהיה אחרי הטוב ביותר לאדם היא מהות האהבה- אבל שוב אולי אני תמימה? יתכן.
חותך בבשר החי
New member
מה שכתבת זה בדיוק דוגמא לאנשים שלא מסתכלים טיפה מעבר
אם את הפרצוף האמיתי אתה חושב שתכיר רק עם מינוס בבנק משכנתא ותינוקות בוכים אז באמת שצר לי עליך.
כל מה שציינת פה הם מצבי לחץ. והתמודדות עם מצבי לחץ אפשר לראות במגורים משותפים ואפילו בשלב של ה'יוצאים יחד'.
אני אפילו לא מדבר על רמזים אחרים שדורשים יותר תשומת שאפשר להסיק מהם על התנהגות ואופי בן הזוג, כמו עד כמה הוא מתחשב, רגוע, והיחס לחברים, משפחה, קולגות לעבודה ואפילו זרים גמורים וצורת הדיבור כלפיהם.
ואגב, דווקא אתה, בתור אדם דתי, צריך לדעת שחתונה וגירושין ממש לא שקולים למגורים משותפים ופרידה. מגורים משותפים כוללים רק חיפוש דירה (במידה ויש צורך בכך בכלל) כשחתונה כוללת את כל הווג'ארס של חיפושי מקום, נותני שירות, קניית בגדי חתן ושמלת כלה הזמנת המשפחה והחברים, סידורי הישיבה, הזמנות וכיו"ב. פרידה גם לא כוללת מעבר ברבנות ואת תחושת הכשלון. היא גם מערבת לעתים נדירות ילדים או בוא נגיד ככה - יש הרבה יותר מקרי גירושין שמערבים ילדים מאשר מקרי פרידה.
ככה שבשני המקרים אמנם מדובר בצלקות ובעיות רגשיות בפוטנציה, אבל גירושין זאת מכה קצת יותר חזקה ובעיני תחושת הכשלון בה צורבת הרבה יותר מאשר פרידה ממערכת יחסים ארוכה.
ככה שלדעתי אין מה להשוות בין גרושה 4 פעמים לבין בחורה שהיו לה 4 מערכות יחסים רציניות וארוכות שנגמרו בפרידה. כל מה שמשותף לשתיהן אגב הוא כנראה חזרה על אותן טעויות בבחירת בן הזוג. כי אם 4 פעמים את נכנסת למערכות יחסים רציניות שנגמרות במפח נפש אז מה אפשר להגיד. אבל זאת שרק נפרדה ולא התחתנה לפחות היה לה שכל לא להכנס למחויבות עוד יותר גדולה במידה והיא זו שפירקה את החבילה כמובן.
זה נכתב אמנם בלשון נקבה, אבל תקף גם לזכרים.
אגב, כל האמור לעיל הוא אפילו בלי להתייחס לעובדה שב'מגזר' בקושי יוצאים אפילו כמה פעמים וישר קופצים לחתונה שזה בכלל...
אם את הפרצוף האמיתי אתה חושב שתכיר רק עם מינוס בבנק משכנתא ותינוקות בוכים אז באמת שצר לי עליך.
כל מה שציינת פה הם מצבי לחץ. והתמודדות עם מצבי לחץ אפשר לראות במגורים משותפים ואפילו בשלב של ה'יוצאים יחד'.
אני אפילו לא מדבר על רמזים אחרים שדורשים יותר תשומת שאפשר להסיק מהם על התנהגות ואופי בן הזוג, כמו עד כמה הוא מתחשב, רגוע, והיחס לחברים, משפחה, קולגות לעבודה ואפילו זרים גמורים וצורת הדיבור כלפיהם.
ואגב, דווקא אתה, בתור אדם דתי, צריך לדעת שחתונה וגירושין ממש לא שקולים למגורים משותפים ופרידה. מגורים משותפים כוללים רק חיפוש דירה (במידה ויש צורך בכך בכלל) כשחתונה כוללת את כל הווג'ארס של חיפושי מקום, נותני שירות, קניית בגדי חתן ושמלת כלה הזמנת המשפחה והחברים, סידורי הישיבה, הזמנות וכיו"ב. פרידה גם לא כוללת מעבר ברבנות ואת תחושת הכשלון. היא גם מערבת לעתים נדירות ילדים או בוא נגיד ככה - יש הרבה יותר מקרי גירושין שמערבים ילדים מאשר מקרי פרידה.
ככה שבשני המקרים אמנם מדובר בצלקות ובעיות רגשיות בפוטנציה, אבל גירושין זאת מכה קצת יותר חזקה ובעיני תחושת הכשלון בה צורבת הרבה יותר מאשר פרידה ממערכת יחסים ארוכה.
ככה שלדעתי אין מה להשוות בין גרושה 4 פעמים לבין בחורה שהיו לה 4 מערכות יחסים רציניות וארוכות שנגמרו בפרידה. כל מה שמשותף לשתיהן אגב הוא כנראה חזרה על אותן טעויות בבחירת בן הזוג. כי אם 4 פעמים את נכנסת למערכות יחסים רציניות שנגמרות במפח נפש אז מה אפשר להגיד. אבל זאת שרק נפרדה ולא התחתנה לפחות היה לה שכל לא להכנס למחויבות עוד יותר גדולה במידה והיא זו שפירקה את החבילה כמובן.
זה נכתב אמנם בלשון נקבה, אבל תקף גם לזכרים.
אגב, כל האמור לעיל הוא אפילו בלי להתייחס לעובדה שב'מגזר' בקושי יוצאים אפילו כמה פעמים וישר קופצים לחתונה שזה בכלל...
חרסינה משורינת
New member
נכון
ידיד שלי למשל יכול לאתר אדם דפוסי חשיבה של אדם כשהוא רק פותח את הפה ומצאתי שהוא מדייק בזה כי הוא רואה מתחת- את הדפוסים וההנחות הסמויות שאדם לא מכריז על עצמו ואפילו טוען אחרת מהם אבל נוהג בפועל אחרת.
לפעמים כמה רגעים מספיקים בשביל לזהות דברים מרכזיים בבן אדם ולפעמים אחרי שנים הוא גם מפתיע אותך .
ואגב "במגזר"- יש הבדל ביחס המשוער לגירושין ולאו דווקא במה שקורה בשטח .
יש מצבים שבהם אנשים מאוד סובלים ונשארים יחדיו בגלל הילדים , יש קושי של נשים לגבי זכויות האישה וחינוך מהבית לפעמים שהאישה בנויה להיות קודם כל אישה לגבר לפני עצמה, יש מצבים שיש בגידות ומשתיקים את זה למען שלמות המשפחה ויש נסיונות חוזרים שוב ושוב ללכת לטיפולים ולהוציא את הנשמה לפני שמגיעים לגירושים .
ואני לא מדברת פה על דתיים אני מדברת על חרדים - הארדקור לא ציונים .
זה לא חוכמה להציג את הדשא של השכן ירוק יותר וזה שאתה רואה הבדל בסטטיסטיקה לא אומר שבפרקטיקה הדברים שונים .
ואני אומרת שוב מהכרות מבפנים . זה לא תמיד ירוק כל כך כמו שמציגים.
מה שכן הדבר שאני כן רואה ואינני יודעת אם לטוב ולרע זה שמשפחה גדולה יותר וניסיונות עקשניים יותר לשמור על שלמות המשפחה יוצרים את המצב שבו אחוז הגירושין נמוך יותר.
טוב או רע? אין לי דעה בנושא, רואה גם לכאן וגם לכאן.
ידיד שלי למשל יכול לאתר אדם דפוסי חשיבה של אדם כשהוא רק פותח את הפה ומצאתי שהוא מדייק בזה כי הוא רואה מתחת- את הדפוסים וההנחות הסמויות שאדם לא מכריז על עצמו ואפילו טוען אחרת מהם אבל נוהג בפועל אחרת.
לפעמים כמה רגעים מספיקים בשביל לזהות דברים מרכזיים בבן אדם ולפעמים אחרי שנים הוא גם מפתיע אותך .
ואגב "במגזר"- יש הבדל ביחס המשוער לגירושין ולאו דווקא במה שקורה בשטח .
יש מצבים שבהם אנשים מאוד סובלים ונשארים יחדיו בגלל הילדים , יש קושי של נשים לגבי זכויות האישה וחינוך מהבית לפעמים שהאישה בנויה להיות קודם כל אישה לגבר לפני עצמה, יש מצבים שיש בגידות ומשתיקים את זה למען שלמות המשפחה ויש נסיונות חוזרים שוב ושוב ללכת לטיפולים ולהוציא את הנשמה לפני שמגיעים לגירושים .
ואני לא מדברת פה על דתיים אני מדברת על חרדים - הארדקור לא ציונים .
זה לא חוכמה להציג את הדשא של השכן ירוק יותר וזה שאתה רואה הבדל בסטטיסטיקה לא אומר שבפרקטיקה הדברים שונים .
ואני אומרת שוב מהכרות מבפנים . זה לא תמיד ירוק כל כך כמו שמציגים.
מה שכן הדבר שאני כן רואה ואינני יודעת אם לטוב ולרע זה שמשפחה גדולה יותר וניסיונות עקשניים יותר לשמור על שלמות המשפחה יוצרים את המצב שבו אחוז הגירושין נמוך יותר.
טוב או רע? אין לי דעה בנושא, רואה גם לכאן וגם לכאן.
עוד צעד אחד
New member
ועוד משהו
מישהו שהתחתן 4 פעמים כנראה היו לו כל מיני כוונות נוספות מכיוון שחתונה גוררת אחריה מחוייבויות וזכויות בעוד שזוג שגר ביחד והם לא ידועים בציבור לא חייבים כלום לאף אחד ואין להם הצהרת כוונות רשמית ופומבית.
מישהו שהתחתן 4 פעמים כנראה היו לו כל מיני כוונות נוספות מכיוון שחתונה גוררת אחריה מחוייבויות וזכויות בעוד שזוג שגר ביחד והם לא ידועים בציבור לא חייבים כלום לאף אחד ואין להם הצהרת כוונות רשמית ופומבית.
חרסינה משורינת
New member
אני יכולה להגיד מהצד שלי
שלא ברורה לי ההפרדה בין לפני לאחרי-
ואני חושבת שזה תלוי בטיב היחסים שהיו לי . עם האחרון שאני עדין די משאירה אותו מחוץ לחיי ובכוח - עברנו אחרי שבוע הכרות לחיות ביחד ונשארנו חמש שנים ביחד.
גם בני זוג אחרים שהיו לי זה היה די מיידי , וראינו כל אחד על המכוער והיפה העניין הוא שראינו ביחד את הדברים. הרי בכל מקרה אתה הולך להכיר את האדם ומעולם חשתי כיווניות מסוימת - כלומר האמנתי בכל ליבי ברצון שלנו ובאהבה שאמורה לקרב והיו קשיים אבל אף פעם לא הבנתי למה אמירות כמו - עכשיו תראה אותה כמו שהיא אמורות לשנות- לא זו המטרה ?
לאהוב אותה גם במקום בו היא נופחת , גונחת , כועסת וקמה בבוקר עם עיינים טרוטות ושיער מבולגן לצחצח שיניים ולצאת ליומה? העזרה הדדית? האהבה ? הקרבה?
החוויה שלי בדרך כלל ובעיקר מהקשר האחרון היא שיש מין אדם משולב -כל אחד צריך את חייו וזמנו ולומדים את זה אבל אתה חי בקרבה עצומה וזה מעשיר אותך ויותר מאוחר זה באמת כמו צלע נוספת בגוף שלך . ככה זה מרגיש לי בקשרים . אף פעם לא היה אחרת.
ונראה לי שאני מאוד לא מסכימה עם דביאן במקום שהוא רושם שזה בזבוז של "חיי רווקות" . מה זאת אומרת? זה בעצם אומר שמרגע שהכרת אישה יש שעון עצר שמתקתק עד שימאס לכם ותעברו הלאה ושמטרת הקשר היא להספיק כמה שיותר עד שיצוצו ילדים ותהיו כבולים זה לזו?
אולי אני תמימה- אבל מעולם לא הרגשתי ככה בקשרים. אם הייתי יוצאת מהנחה כזו לא הייתי מחפשת שום דבר יותר מאשר זיון והאמת מודה שבתקופה מסוימת כשחשבתי שלעולם לא אצליח להפרד נפשית מאקס שלי שהיינו כל כך אחד בתוך השני יותר מכל אדם בעבר- ניסיתי את זה ומהר מאוד זה פשוט הגיע למצב הרגיל -אדם נקשר באחר ונפש נקשרת בנפש.
אני לגמרי בעד תועלת - כי הרצון של הרבה אנשים הוא להקים בית ומשפחה ואני לגמרי מבינה שלפעמים צריך לשים את הלב בצד ולהמשיך הלאה אבל לא נכנסים לקשר מתוך הנחה שעוד כמה שנים הוא יתרוקן מתוכן ויעלם ונכון שלא נכנסים עם כל אדם ונכון שצריך לחפש מישהו שעושה לך טוב ואתה לו וצומחים יחדיו
אבל עדין
אני מזהה פה צרימה נורא חזקה.
לא הייתי נכנסת לקשר כלל ולעולם אם באמת הייתי יכולה לחלק את העולם למפת הישגים ומטרות חדה כזו והרגש לא היה ממיס את הגשרים שמפריעים בין אני אחד לשני.
זו התחושה שלי והאמת שזה לא רק באהבה- שזה המשמעותי ביותר , עם כל אדם ולכן אני מכניסה כל כך מעט לחיי. אני לא מכירה דרך אחרת חוץ משבירת כל המחיצות ואמונה בלב של אדם...
ולא אין שעון עצר דמיוני שסופר לכם את הדקות - יש אהבה שיכולה להתעצם או לגווע אבל אם מלכתחילה נכנס מהנחה שעתידה לגווע ושצריך לנהל מלחמה אולי עדיף שלא נכנס בכלל?
שלא ברורה לי ההפרדה בין לפני לאחרי-
ואני חושבת שזה תלוי בטיב היחסים שהיו לי . עם האחרון שאני עדין די משאירה אותו מחוץ לחיי ובכוח - עברנו אחרי שבוע הכרות לחיות ביחד ונשארנו חמש שנים ביחד.
גם בני זוג אחרים שהיו לי זה היה די מיידי , וראינו כל אחד על המכוער והיפה העניין הוא שראינו ביחד את הדברים. הרי בכל מקרה אתה הולך להכיר את האדם ומעולם חשתי כיווניות מסוימת - כלומר האמנתי בכל ליבי ברצון שלנו ובאהבה שאמורה לקרב והיו קשיים אבל אף פעם לא הבנתי למה אמירות כמו - עכשיו תראה אותה כמו שהיא אמורות לשנות- לא זו המטרה ?
לאהוב אותה גם במקום בו היא נופחת , גונחת , כועסת וקמה בבוקר עם עיינים טרוטות ושיער מבולגן לצחצח שיניים ולצאת ליומה? העזרה הדדית? האהבה ? הקרבה?
החוויה שלי בדרך כלל ובעיקר מהקשר האחרון היא שיש מין אדם משולב -כל אחד צריך את חייו וזמנו ולומדים את זה אבל אתה חי בקרבה עצומה וזה מעשיר אותך ויותר מאוחר זה באמת כמו צלע נוספת בגוף שלך . ככה זה מרגיש לי בקשרים . אף פעם לא היה אחרת.
ונראה לי שאני מאוד לא מסכימה עם דביאן במקום שהוא רושם שזה בזבוז של "חיי רווקות" . מה זאת אומרת? זה בעצם אומר שמרגע שהכרת אישה יש שעון עצר שמתקתק עד שימאס לכם ותעברו הלאה ושמטרת הקשר היא להספיק כמה שיותר עד שיצוצו ילדים ותהיו כבולים זה לזו?
אולי אני תמימה- אבל מעולם לא הרגשתי ככה בקשרים. אם הייתי יוצאת מהנחה כזו לא הייתי מחפשת שום דבר יותר מאשר זיון והאמת מודה שבתקופה מסוימת כשחשבתי שלעולם לא אצליח להפרד נפשית מאקס שלי שהיינו כל כך אחד בתוך השני יותר מכל אדם בעבר- ניסיתי את זה ומהר מאוד זה פשוט הגיע למצב הרגיל -אדם נקשר באחר ונפש נקשרת בנפש.
אני לגמרי בעד תועלת - כי הרצון של הרבה אנשים הוא להקים בית ומשפחה ואני לגמרי מבינה שלפעמים צריך לשים את הלב בצד ולהמשיך הלאה אבל לא נכנסים לקשר מתוך הנחה שעוד כמה שנים הוא יתרוקן מתוכן ויעלם ונכון שלא נכנסים עם כל אדם ונכון שצריך לחפש מישהו שעושה לך טוב ואתה לו וצומחים יחדיו
אבל עדין
אני מזהה פה צרימה נורא חזקה.
לא הייתי נכנסת לקשר כלל ולעולם אם באמת הייתי יכולה לחלק את העולם למפת הישגים ומטרות חדה כזו והרגש לא היה ממיס את הגשרים שמפריעים בין אני אחד לשני.
זו התחושה שלי והאמת שזה לא רק באהבה- שזה המשמעותי ביותר , עם כל אדם ולכן אני מכניסה כל כך מעט לחיי. אני לא מכירה דרך אחרת חוץ משבירת כל המחיצות ואמונה בלב של אדם...
ולא אין שעון עצר דמיוני שסופר לכם את הדקות - יש אהבה שיכולה להתעצם או לגווע אבל אם מלכתחילה נכנס מהנחה שעתידה לגווע ושצריך לנהל מלחמה אולי עדיף שלא נכנס בכלל?
עוד צעד אחד
New member
אהבתי את מה שכתבת. יש בזה הרבה רגש, עומק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.