אני לא מבטל את דיברי התורה
ודרך אבותינו
אני רק מבין שלי אין את הכוחות של אבותי (רבנן)
ולא אוכל לשאת את המבחן, העול, הניסיון של להתחתן על עיוור ככה דרך שידוך או דרך הכרות של חודש חודשים, עם כל הניסיון שלי והבנה שלי לגבי זוגיות והצרכים התקינים לקיים אותה לאורך זמן, אני בקושי מאמין שזה בכלל אפשרי בימיינו לזווג בין גבר לאישה ליכדי נשואים מוצלחים שמחים ומאושרים (כי אשר התכוון המשורר)
אז עם כל זה, להוסיף גם את כל המשתנים של להתחתן עם מישהי שאתה לא באמת מכיר ואין לך ניסיון איתה כמעט בשום צורה...?
זה טרוף בעיניי
צריך פה להיות בנאדם עם כל כך הרבה כישול בביטול והכנעה, וכל כך חזק באמונה בהשם יתברך, וביטול האגו כל כך גדול שזה פשוט כבר לא מצוי בימיינו,
 
ואורות וכח כזה יורד לחוזרים בתשובה, ולכן גם תראה אותם מתחתנים מהר
ואז הכוח הזה מתחיל להטשטש אט אט, ואז נשארים עם מלחמה פנימית שהם עדין לא מוכנים לקרב שלה (על אחת כמה וכמה בלי הכוח)
מציאות ה"אני" של בני האנוש של שנות ה2000, כבר פגומה מיסודה
ומציאות התורה נקיה מתכליתה
ולהלביש על הטמאים דרך של טהורים זו בעיה שצריך לתקן מהשורש שלה
 
ושוב, לא שאני שולל או אומר שזה לא נכון
דרך התורה היא דרך האמת ואין ולא קיים אחרת
אבל אני מבין שמבחן כזה (שידוך והכרות קצרה וקטנה לאישה שאנשא לה ), זה מבחן שכנראה גדול עלי, ואין אני רואה לו סוף מנצח
ומבחינתי סוף מנצח מקדם את האמצעים
 
ושוב, מה אתה מציע, איזו דרך אתה מתכוון לבחור כדי לברור לך אישה להנשא לה בשמחה ובאושר עד 120 ?