עד כמה רחוק...

ש מים

New member
זה לא סותר

אני מדבר על "אדם מן השורה" שמוצא עצמו בעימות מול עבריין/חוליגן.
 

HAKOKI

New member
דבר עם המאמן שלך

אולי הוא יוכל לארגן לך קרב mma באיזה תחרות כדי שתוכל לבדוק את יכולותיך או שתוכל לגשת לאחד מהמועדונים בארץ(בתיאום מראש ובהבהרת כוונות,רצוי להשאיר אגו מאחורה) ותדבר עם המאמן שם על זה שאתה רוצה לבדוק את יכולותיך רוב מועדוני ה bjj ישמחו לארגן קרבות "ידידות" כאלה ולא אני לא חי בסרט שזו ברזיל ואלה קרבות צ'אלנג' פשוט תבחר סוג אומנות שהיית רוצה לבדוק את היעילות שלך נגדה ותפנה למאמן או שתמצא איזה חבר שלך תסגור אותו בחדר איתך ולכו מכות... (נסיתי לתת תתשובה הכי רצינית שיכלתי מקווה שזה עזר חח)
 

HAKOKI

New member
ד"א אפשר לדעת ?

במה אתה מתאמן כמה זמן והאם התחרית בתחרויות בסגנון שלך או תחרויות פתוחות?
 
שלום לכל הנוכחים

חדש אני בצל קורתכם (אומנם צופה נלהב זה זמן מה..והנה אזרתי אומץ...) מקווה שהתקבל לחבורה המגובשת והעיניינית כאן (בירה מישהו ?) ולגבי השאלה - אני מאמין כי אומן לחימה מיומן ומתורגל לא יאלץ לעולם לבחון את יכולתו במבחן התוצאה. כי אני מאמין שהוא צחילה יעשה הכל כדי להמנע מקרב. ואני יודע שיבואו ויגידו שזה לא תמיד נתון לשליטתנו ולעיתים המצב נכפה עלינו. אבל אומנות לחימה - מבחינתי בכל מקרה - היא קודם כל ללמוד להלחם ביצר שלנו ולהיות עירניים לסביבה - כך שנדע לזהות סיכונים, להעריך מצבים ולעקוף אותם. ואם זה לא עוזר - אז לרוץ ומהר.
 

MarkOfKain

New member
שלום לך וברוך הבא !

קודם כל סחתיין על התגובה ! שנית, האם אתה עוסק בא"ל כלשהיא ? (או מתעתד לעסוק באחת) ושלישית - שאלה שעלתה לי בערך לפני חצי שעה: האם אתם (חברי הפורום) בטוחים שבמקרה והדבר יידרש, תוכלו להכות תוקף עד לאובדן הכרתו, או לחילופין, לבצע שבירה/השמדה של אחת מגפיו במטרה לנטרלו ? (אני לא מדבר על היכולת הפיסית - אלא היכולת המנטלית)
 
לשאלה הזו אני יכול לענות כמו:

ג.יפית בדוק לא מתגאה בכך במיוחד,אבל כן. מנטלית פיזית ןנפשית וכן,לחימה תחרותית בזירה,למרות מגבלותיה הידועות נותנת אפשרות לבדיקת יכולות מנטליות ופיזיות מסויימות. כמובן לא את הכל,אבל בהחלט מקדם אותך הרבה מעבר לשלב של קרבות אימון. ואני חוזר על דבריי: למרות שזירה זה לא רחוב כדי ורצוי למצות את האפיק הזה לפני שפונים לאפיקים אחרים.
 
מסכים

אין ספק שקרב זירה נותן לך הרבה, ואני רואה שאתה מסכים שהוא לא נותן לך הכל. לא מבין למה הם צריכים לבוא אחד על חשבון השני. גוטמן האפור
 
הואיל וברחוב המיתולוגי

על פי ההגדרה אין חוקים. ובהנחה שכולנו נורמטיביים. מדוע "לבדוק" מיומנויות רחוב בתנאי רחוב,כשהסיכוי לצאת בריא ושלם מכך קטן מאוד?! כמו שלומדים לזחול לפני שלומדים לעמוד,וכן הלאה.הסדר הנכון בעיניי,הוא כשמגיע הרגע בו אדם שואף לבחון את יכולותיו.הרי שקודם יבחן אותם תחת תנאים ברורים ומוגדרים.רק אחרי שימצה את יכולותיו בתנאים שכאלה.אם עדיין הרצון לבחון את עצמו ישאר,אזי יפנה לאפיקים אחרים. דבר אחר,הזמנה דרך האינטרנט לבדיקה ידידותית קצת סותרת את הנחות היסוד של "עבודת רחוב".
 
נסיון ליצור סדר בכיאוס

לכל קרב אימון יש חוקים, אני מסכים. כל מה שאני אומר זה שכדי לתרגל הגנה עצמית, רצוי שהחוקים, הרוח והאופי של הקרב יהיו קרובים ככל הניתן לאיום הייחוס. במקרה זה קרב זירה ללא ספק מפתח את היכולת להלחם, אבל איום הייחוס הוא קרב זירה, ולא הגנה עצמית. האתגר הלא פשוט הוא ליצור את אותם חוקים תרחישים ומסגרות אימון אשר ייתנו לך עבודה חופשית, קרובה ככל האפשר לתנאי הרחוב, וכל זאת בלי להפצע או לפצוע. כאשר אני מסתכל על הדרישות הנ"ל, אני מאמין שיש פתרונות טובים יותר מאשר קרבות זירה, שהם חשובים ומועילים בזכות עצמם.
 
טוב

אז אנו חלוקים בדעותינו. איני סבור שניתן ליצור תנאי רחוב מבוקרים.תנאים שהם מספיק קרובים לרחוב אך עדיין מונעים פציעות. לכן מוצא אני שזירה יתן את המענה המנטלי,נפשי ובמידה מסויימת גם פיזי בתנאי בטיחות מינימליים. אתה כנראה סבור אחרת.אני חולק על כך.
 

Tonjin

New member
אני לא בטוח שאתם ממש חלוקים...

שהרי גוטמן לא שולל את ערכם של קרבות זירה כתהליך לימודי והוא גם לא מציע bare knuckle fight עד זעזוע מוח או אבדן ההכרה כסימולצייה או הכנה לקרב רחוב, אלא תהליך מתודי תוך הקפדה על בטיחות ומבוסס תרחישים כדי להבין נושאים שהם יותר ספציפיים לרחוב כמו זיהוי שליפת נשק, עבודה מול נשק או יד ריקה אחרי שהטווח נסגר ולא זיהית את האיום בזמן, עבודה מול מספר יריבים, עבודה כשאתה מעט שתוי ולבוש בבגדים שעשויים להגביל תנועה וכו'.. הוא בפירוש מדגיש שהשניים לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני,ו לי קשה לי להאמין שיש לך התנגדות עקרונית לאימונים מבוססי תרחיש כאלה - ככה שאני לא בטוח שאתם באמת חלוקים...
 
כרגיל,וזה הרגל מגונה,אתה צודק

טונג'ין היזהר מהרגלים שכאלה,הם מבריחים חברים. אכן אינני מתנגד לתירגול תרחישים שכאלה,ואף מתרגל שכמותם ב offseason אצלנו. אך לדעתי בין זה לבין אחד על אחד mano y mano "חותלות ומגן שיניים",יש מרחק אדיר.וסבורתני שתירגולים כאלה לא מהווים נדבך בבדיקת יכולות לחימה אחד על אחד אלא נותנים מענה לצרכים אחרים. לבדיקות מיומנויות קרב אינני מוצא אפיק בטוח,חוץ מאפיקי זירה. דבר אחר,פעם הבאה שתהיה בארץ ולא נשב על כמה בירות וויסקי(רצוי HIBIKI של SUTORY )תאלץ אותי לבדוק איתך את היעילות של טומיקי אייקידו מול קראטה באקה.
 

Tonjin

New member
סליחה, מבטיח שזה לא יקרה שוב

גם בקשר לוויסקי....
(אגב הביקור האחרון שלי בארץ היה לא מאורגן ולא מתוכנן היטב, לא הספקתי הרבה דברים שרציתי ותכננתי - בין היתר יעידו על כך כמה בקבוקים של סינגל מאלט וויסקי וסינגל בארל בורבון שהבאתי איתי ואפילו לא נפתחו... אבל אם אתה מעדיף HIBIKI אין שום בעייה...)
 
נראה לי שהתשובה לשאלה הזו

או בכלל הרצון לענות עליה (ועל זו שקודמת לה) נוגעות לאיך אתה "מרגיש" את א"ל שלך. כמו כל אחד שהגישה שלו לא"ל היא היפר-ראליסטית, אתה ממש חושב על לשבור עצמות. נראה לי שאולי אני אצליח להכות מישהו מספיק חזק בשביל לשבור לו משהו, אבל בטח שלא במודע. כבר שמעתי על מקרים שקרו, אבל זה שביצע את השבירה לא התכוון באמת לשבור אלא רק להגן על עצמו.
 

MarkOfKain

New member
לא בהכרח...

שבירת עצמות כדרך להגנה עצמית - לא בהכרח (רק אם המצב מחייב ניטרול ברמה גבוהה מאגרוף ללסת או לצלעות). גם אני סקפטי מאד בנוגע ליכולתי לשבור לתוקף עצם כלשהיא במכוון, על אחת כמה וכמה אם התוקף מצויד בנשק כלשהוא (סכין/מקל/שרפרף/סנאי מת...) מה גם שאלמנט הפחד וה"ADRENALINE RUSH" מונעים חשיבה צלולה המאפשרת יישום טכניקות מורכבות בזמן אמת. אני מאמין שבדרך כלל שבירה מתבצעת כמו שתיארת, צד אחד תוקף, צד שני מתגונן - והתגובה הרפלקסיבית של המתגונן היא טכניקת נגד/שבירה/השמדה שהוא תירגל המון בשנה האחרונה - תוצאה - יד/רגל/צלע/לסת שבורה לתוקף.
 

amir_aikido

New member
לא יודע, לא בטוח שהתשובה קבועה

הנושא הזה מאוד בעייתי, ואני אפילו לא בטוח האם נסיון בהרגה מסוימת בעבר יכול להעיד במשהו על הנכונות המנטלית שלי כיום? אני מניח שתחת סט תנאים מסוימים, אני מסוגל לזה. אבל, אני לא בטוח בכך ומעדיף שלא להגיע לסיטואציה. עד היום, נוכחתי שהצלחתי לוותר ולמנוע על כניסה לקרב במצבים מסוימים של כעס, ומצד שני, היו מקרים שאשתי היתה חייבת לגרור אותי משם (ואולי משום שהיא היתה שם הייתי פחות מרוסן?). אמיר
 
למעלה