עד כמה רחוק...

[lil bad ridin hood]

לי ממש אין בעיה

מבחינה מנטלית להרוס למישהו איבר חיוני שיפגע בו כל החיים..

 

[the stormbringer]

חן חן - כן לקח זמן... אבל חן חן

לגבי השאלה - עסקתי בא"ל שונות כגון קרטה, אייקידו, קרב מגע, ג'ודו ונינג'יטסו. לגבי היכולת המנטלית לפגוע במודע באדם אחר - אני חושב שאין ממש תשובה ודאית... וזו בהחלט משחבה מפחידה.

 

[גוטמן האפור]

הכל טוב ויפה, אבל עדיין

אנשים בכל זאת רוצים לבחון את מה שהם למדו בסביבה ריאליסטית ובטוחה. כל זה לא בא לסתור את זה שהתנזרות הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר...

 

[MarkOfKain]

אני לא מתיימר...

...להיות הסמכות בנוגע למצבי ותרחישי קרב, אך בפעמים שיצא לי להשתתף בקרבות זירה (גם אם הם היו קרבות אימונים), התחושה מבחינת האווירה הייתה שונה לחלוטין מקרב רחוב מול אערס אחד או כמה (לצערי, גם באלה יצא לי להשתתף - לא כיוזם אלא כמתגונן, ולחטוף הרבה מכות). בשורה התחתונה, אם הייתי חושב שקרב MMA הוא מה שייתן לי את ה-EDGE בלחימת רחוב, הייתי מזמן הולך ומשתתף בקרבות זירה עד צאת נשמתי, אך אינני מרגיש שדווקא זו הדרך שבה תשתפר "יכולת הרחוב" שלי. כל עוד יש בלחימת זירה חוקים, היא לעולם לא תשקף באופן מוצלח את המציאות, ולכן היא אינה הפיתרון מבחינתי, מה גם שכמו שציינתי קודם, האווירה בלחימת זירה רחוקה מלהיות כאוטית כבקרב רחוב.

 

[Tonjin]

אני לא בטוח שאתה צריך את העיצות

שלי (נראה שקבלת מספיק מאנשים שהקדישו לנושא יותר מחשבה ממני) ואני גם מסכים שגם הטכניקות גם האוירה וגם "האנרגיות" שונות לחלוטין בין קרבות זירה ל"רחוב", אבל בכל זאת שים לב שגם אם על-פניו נראה שקרב אימון במועדון (אפילו אם הוא בוא נגיד מול מתאמנים ממועדון או שיטה אחרים ולא הפרטנרים הקבועים שלך) שונה בהרבה מקרב זירה אמיתי מול קהל, זרקורים ואנשים שהתכוננו אליו שבועות או חודשים במטרה לנצח.. אני מסכים שזה לא מדמה "קרב רחוב" בצורה מושלמת או אפילו כזו הקרובה למושלמת אבל בהחלט יש מה ללמוד ממנו בתחום של איך מתפקדים תחת לחץ, רמות אנדרנלין גבוהות ויריבים נחושים.. כל זה נשמע פשוט על הנייר או המסך ולפני שמתנסים בכך (או אולי כבר התנסת ואני סתם מקשקש) נראה שההבדל הוא לא גדול אבל מניסיון, בתכל'ס הוא עצום.. * שוב, לא דומה ל"דבר האמיתי", אבל בהחלט מדרגה מעל קרבות אימון במועדון..

 

[גוטמן האפור]

מסכים בהחלט!

כמות האדרנלין שמופרשת לפני הופעה מול קהל לרוב האנשים היא גדולה מאוד, והמעמד בהחלט מלחיץ. מה שכן, לדעתי עם תכנון נכון של אווירה ותרחישים, אפשר להגיע לרמת אדרנלין מעניינת גם באימון. דוגמא לתרחיש: "לדמות" עימות מילולי, המתרגל יקבל סטירה אמיתית וכואבת, ורק אז יתחיל הקרב. סטירה היא משהו שלא עושה נזק פיזי, אבל מכניס להלם יפה, וממלא את הגוף באדרנלין.

 

[MarkOfKain]

פקטור חשוב

אחד הפקטורים החשובים ששכחתי לציין בעבודה ב"תרחישי מציאות" היא העבודה מול מס' תוקפים בו זמנית (ותאמינו לי - ניסיתי את זה, ומלבד ריצת אמוק או שימוש בנשק כלשהוא לא מצאתי דרך להתמודד עם הסתערות של 2-3 תוקפים בו זמנית). במצב רחוב, ברוב המקרים, אף תוקף לא יהיה אבירי מספיק על-מנת לתקוף ללא גיבוי של מס' חברים כ"גב". עד היום, לא ראיתי קרב זירה שבו אחד הלוחמים נאלץ להתמודד מול יותר מיריב אחד (חוץ מב-WWF למיניהם - אבל זה שייך לשירשור של סבא אריה), והפקטור הזה לבדו משנה לחלוטין את צורת הלחימה והחשיבה של המתגונן. ודרך אגב TONJIN, כל הערה חשובה ותורמת.