S Butterfly
New member
עד כמה אני מסתכנת?
שלום לחברי הפורום,
אני כותבת כאן כדי להתייעץ עם מי שנכנס לפה באווירה של לב פתוח ורצון לעזור. יש לי סיפור לספר, ואחריו אבקש עצה. אני מאד זקוקה לעצה טובה.
הכרתי את בן הזוג שלי, בעלי, לפני עשרים וחמש שנים. שנינו היינו סטודנטים לכימיה באוניברסיטאת ת"א. אבל הוא קנה לי קופסאת צבעי פסטל, ולמרות שהמשכנו לדוקטוראט, הפכתי עם השנים לציירת בעידודו ותמיכתו. כל השנים עזרנו זה לזו להגשים חלומות והיינו חברים. האמנות מאד חיברה אותנו והעפילה על העובדה הביולוגית שהוא לא יכול היה ללדת ילדים. עד לפני 15 שנים עוד עבדתי ככימאית, אבל התמיכה הנלהבת שלו בציור, התוצאות הטובות והטיולים הרבים שעשינו כדי לראות אמנות, הביאו לכך שמאז אני בסטודיו.
לפני שמונה שנים עברנו לטורונטו והוצאנו אזרחות. בעלי עבד בחברת תרופות כולל קשר עם, או ייצוג מול ה-FDA , ואני קיבלתי ביקורות מעולות על העבודות שלי מאנשי מקצוע אבל לא הזזתי מספיק כדי להתפרנס מזה. בנתיים הגיע משבר גיל המעבר\חמישים של שנינו, בעלי החליט שחוזרים לארץ, וכשחזרנו גם החלטנו להיפרד. להתגרש. אין ספק שהחיים בקנדה תרמו גם לפרידה הזו, אבל זה לא הנושא כרגע.
החיים בארץ לא מעוררים תקווה עבורי, המשיכה לחזור לקנדה היא עצומה, אבל הפחד לעשות את זה לבד, במצב שנוצר, הוא גם עצום. אני יודעת שאף אחד לא יכול לענות עבורי מה נכון לעשות, אבל אני בצומת קריטית וזקוקה לשמוע משוב ומחשבות של אחרים. יש לי קצת כסף להתחיל, אבל האישו הכי גדול הוא האם אוכל להתפרנס. לא איכפת לי לעשות עבודות פשוטות כמו שיעורים פרטיים בכימיה לבגרות, או להיות שופרית של קשישים, אבל האם אני ריאלית? האם אצליח למצוא עבודה, אפילו בעגלות? בגילי? יש אנשים שאומרים שעם ציורים כמו שלי אני יכולה ועוד איך להצליח. יש אנשים שאומרים שאוכל לפתוח גלריה קטנה. יש אנשים שאומרים לי שאני אצמח מהמשבר ויש אנשים שמרפים את ידי ומביטים רק על השורה התחתונה של חשבון הבנק. מצורף כאן אתר האינטרנט שלי, יש בו את כל הסיפור בהרחבה, וגם הרבה תמונות ממחישות. מי שיש לו זמן ולב להתעמק בסיפור שלי, אשמח לשמוע ממנו האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולחזור לבד לקנדה. או לוותר ולחפש עבודה ככימאית בארץ. אם אגיע לפת לחם מי יכול לעזור בקנדה, או שאקפא שם למוות ברחוב? להמשיך את ההגשמה שלי או לוותר? [URL='http://www.sigbenjamin.artspan.com']www.sigbenjamin.artspan.com[/URL]
תודה לכם
שלום לחברי הפורום,
אני כותבת כאן כדי להתייעץ עם מי שנכנס לפה באווירה של לב פתוח ורצון לעזור. יש לי סיפור לספר, ואחריו אבקש עצה. אני מאד זקוקה לעצה טובה.
הכרתי את בן הזוג שלי, בעלי, לפני עשרים וחמש שנים. שנינו היינו סטודנטים לכימיה באוניברסיטאת ת"א. אבל הוא קנה לי קופסאת צבעי פסטל, ולמרות שהמשכנו לדוקטוראט, הפכתי עם השנים לציירת בעידודו ותמיכתו. כל השנים עזרנו זה לזו להגשים חלומות והיינו חברים. האמנות מאד חיברה אותנו והעפילה על העובדה הביולוגית שהוא לא יכול היה ללדת ילדים. עד לפני 15 שנים עוד עבדתי ככימאית, אבל התמיכה הנלהבת שלו בציור, התוצאות הטובות והטיולים הרבים שעשינו כדי לראות אמנות, הביאו לכך שמאז אני בסטודיו.
לפני שמונה שנים עברנו לטורונטו והוצאנו אזרחות. בעלי עבד בחברת תרופות כולל קשר עם, או ייצוג מול ה-FDA , ואני קיבלתי ביקורות מעולות על העבודות שלי מאנשי מקצוע אבל לא הזזתי מספיק כדי להתפרנס מזה. בנתיים הגיע משבר גיל המעבר\חמישים של שנינו, בעלי החליט שחוזרים לארץ, וכשחזרנו גם החלטנו להיפרד. להתגרש. אין ספק שהחיים בקנדה תרמו גם לפרידה הזו, אבל זה לא הנושא כרגע.
החיים בארץ לא מעוררים תקווה עבורי, המשיכה לחזור לקנדה היא עצומה, אבל הפחד לעשות את זה לבד, במצב שנוצר, הוא גם עצום. אני יודעת שאף אחד לא יכול לענות עבורי מה נכון לעשות, אבל אני בצומת קריטית וזקוקה לשמוע משוב ומחשבות של אחרים. יש לי קצת כסף להתחיל, אבל האישו הכי גדול הוא האם אוכל להתפרנס. לא איכפת לי לעשות עבודות פשוטות כמו שיעורים פרטיים בכימיה לבגרות, או להיות שופרית של קשישים, אבל האם אני ריאלית? האם אצליח למצוא עבודה, אפילו בעגלות? בגילי? יש אנשים שאומרים שעם ציורים כמו שלי אני יכולה ועוד איך להצליח. יש אנשים שאומרים שאוכל לפתוח גלריה קטנה. יש אנשים שאומרים לי שאני אצמח מהמשבר ויש אנשים שמרפים את ידי ומביטים רק על השורה התחתונה של חשבון הבנק. מצורף כאן אתר האינטרנט שלי, יש בו את כל הסיפור בהרחבה, וגם הרבה תמונות ממחישות. מי שיש לו זמן ולב להתעמק בסיפור שלי, אשמח לשמוע ממנו האם כדאי לי לקחת את הסיכון ולחזור לבד לקנדה. או לוותר ולחפש עבודה ככימאית בארץ. אם אגיע לפת לחם מי יכול לעזור בקנדה, או שאקפא שם למוות ברחוב? להמשיך את ההגשמה שלי או לוותר? [URL='http://www.sigbenjamin.artspan.com']www.sigbenjamin.artspan.com[/URL]
תודה לכם
