עדיף כלום מכמעט ?

יערית

New member
אבל אבל אבל

זה מה שאני כתבתי בהרבה שורות, אתה כתבת בחמש מילים |פויה|.
 
תתפלא לגלות

שקראתי לעומק. וכמו שאמרו קודמי, דווקא יש הבנה
ונראה לי שאפשר לסכם שגם "כלום" וגם "כמעט" יכולים להיות טובים, תלוי איזה שימוש אתה עושה בהם
"והעיקר לא לפחד כלל" (קל להגיד, קשה לבצע)
 
כתבת מאד יפה

בחוכמה וברגישות ואפילו דברים נכונים רבים רק רחוקים ממה שאני כיוונתי אליו בפוסט :) אבל עדיין שאפו :)
 
מעניין אותי

מה התשובה של הגברים לשאלה הזו? למה אתה חושב שאצל הגרושים זה אחרת מאשר אצל הגרושות? (במיוחד כשאמרת שאתה בעצמך, גבר-גרוש מצוי, מסכים עם האמירה של "עדיף כלום מכמעט"). לדעתי, זה תלוי מה זה ה"כמעט". כי מערכת יחסים עם מישהו שהוא ממש לא מה שרצית יכולה להיות גרועה מאוד, ולכן באמת עדיף ה"כלום", עדיף להיות לבד. אם זו מערכת יחסים עם מישהו שהוא כמעט מה שרצית, לא מושלם, אבל טוב לך איתו, יכול להיות שזה עדיף על "כמעט". בעצם השאלה האמיתית היא מה ההפך מה"כמעט"? אם ההפך מכמעט זו אידאליזציה של המציאות, משהו לא מושג ולא בר השגה, אז זה נכון מה שאתה אומר, שבינתיים פשוט לא נהנים מהחיים והסיכויים להשיג את זה הם כמעט אפסיים וחבל... אוף, כמה כאלה " " " יש בהודעה הזו
ודרך אגב, אני הייתי מגדירה את עברי "המלך" ולא "הנסיך" (כמה חבל שאין את השיר שאני אוהבת ביוטיוב)
 
הנסיך

כי מלך מבחינתי הוא לא אחר מאשר שלמה המלך <תגלי לי איזה שיר זה, מבטיחה לנסות ולמצוא לך משהו מוצלח בעניין :)>
 
טוב, נו

שלמה הוא המלך, אבל רק בגלל שהוא זקן יותר
קוראים לשיר "פיג'ו צבאית" מהאלבום "האנשים החדשים" מעניין אם עוד מישהו מכיר אותו חוץ ממני...
 
אני מניחה

שזה גם מתקשר ישירות לפוסט הזה בשינוי קל: יגעתי ומצאתי תאמיני אני לגמרי עדיין מאמינה
 

THE KID A

New member
אבל אם טוב לך איתו,

זה עדיין "כמעט" מה שרצית? חשבתי שזה "הכול"...
 
לא בטוח...

אנשים נמצאים בזוגיות מטעמי נוחות, כי טוב להם, אבל לא תמיד זה מה שהם באמת רוצים. למשל, אפשר להיות במערכת יחסים מצויינת, ולהתפשר על משיכה או פרפרים בבטן (כלומר חוסר בדברים האלה). אפשר להיות במערכת יחסים עם פרפרים בבטן, משיכה וסקס מצויין ולהתפשר על... לא יודעת... אינטיליגנציה? בקיצור, זה בדיוק הדיון כאן, מה זה ה"כמעט" הזה, והאם אנחנו מסתפקים בזה או לא. וגם מה הפשרות שאחנו מוכנים לעשות, אם בכלל, ואולי בכלל מעדיפים לא להתפשר אלא להשאר עם "כלום".
 
בשביל לחיות מתוך פשרות

צריך קודם לכן לחיות ממקום אחר אחרת לעולם לא יודעים שזו פשרה כזו או אחרת ואם מישהו כבר חי אחרת וטעם טעמים אחרים טעימים יותר מאוד קשה לחזור אחורה ולהסתפק במשהו פחות טעים ולכן בשביל מישהו אחד לחיות בצורה מסוימת תהיה פשרה בשביל מישהו אחר שלא ידע משהו טוב יותר זה יהיה גן עדן עלי אדמות ולכן אצל כל אחד ואחת זה אישי לחלוטין הענין של הפשרות
 
מסכימה לגמרי

אבל זה גם יכול מאוד להשתנות עם השנים ועם הניסיון. יכול להיות שעם הזמן שעובר נוסיף לעצמנו כמה big no-no's שעליהם לא נהיה מוכנים להתפשר בשום אופן. מצד שני יכול להיות גם בדיוק ההפך - שמשהו שלא חשבנו שנהיה מוכנים להתפשר עליו, עם הזמן ועם הנסיבות ישתנה. מצד שלישי - עדיף בכלל לא להסתכל על הפשרות, אלא על הרווחים. עד כמה שזה אפשרי
 
למעלה