עדיף כלום מכמעט ?

[פמיניסטי]

עדיף כלום מכמעט ?

איכשהו - נדמה שלגרושות שבינינו - התשובה לשאלה ברורה למדי ... יחד עם זאת, כשנדמה לי שכולנו מסכימים, שהרצוי (וגם פה ספק - אם ה"רצוי" באמת ראוי) - נדיר במקרה בטוב .. לא חראם על החיים שעוברים בהמתנה ליד מסך המחשב או בפוך לבד ? וכן - גם פה כנראה שהתשובה ברורה למדי .. שב"ש

 

[חיים דנדשים]

הגם אתה ברוטוס

???

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו ???? יודע איזה כיף זה לבלות את הלילה לבד במיטה בתוך הפוך? לא מחליפה את זה בעד שום הון שבעולם, בעיקר כשאתמול ב 01:07 בדיוק קיבלתי סמס מבתי היקרה שחוגגת עם חברותיה את הסילבסטר יום קודם במרתון סרטי אימה

, ואני מצטטת: "מבזק בלעדי אני מכינה אותך לזה שאני ישנה איתך בכמה שנים הבאות".

. החיים ממש לא בהמתנה, כל עוד לא עושים את המשוואה (המאוד מטופשת לטעמי), בן זוג = חיים. יש לי חיים עמוסים ומלאי כל טוב (וגם פחות), כל רגע שיש לי עם עצמי לבד הוא מבחינתי מותרות, חוסר הצורך הזה בלספק כל הזמן אנשים אחרים, המקום בו אני אדון לעצמי - אלו בדיוק הרגעים שבשבילם אני חיה. נכון שאני לא המוסמכת בפורום לתת את התשובה אותה רצית לשמוע? יאללה - תן לקום בשקט בשבת

, להתעורר כמו שצריך לפני שאנחנו הולכים לראות את החבובות

. שב"ש

 

[פמיניסטי]

התשובה שרציתי לשמוע ?

אין כזו דנדשית ... אני חושב שאני יודע איך גרושות מצויות חושבות ... שעדיף כלום מכמעט .. (אחרי הכל - זה גם הלך רוח דומה שהוביל לגירושין ..) אתמול, במסגרת השעות הנוספות שאני "מבלה" בפייסבוק במסגרת השקת הקמפיין - פטפטתי עם בחורה בתחילת שנות ה- 20 שלה (הייתה סייעת בגן של בני הקטן), ויש לה תמונת פרופיל שבה היא מצולמת בוהה בדיספליי של כתרים של נסיכות בדיסנילנד ... ומה שאותי מסקרן, איך נשים שעברו קרוב לחצי חיים - עדיין חושבות כפרגיות אני כמובן מדבר על אלה שמגדירות את עצמן כחיות "זוגיות" .. את פטורה מהעניין שב"ש

 

[אופק דגנית]

כמעט זה לא = לכלום

כמעט ביום ראשון... כמעט ביום שני ... הלאה..

 

[פמיניסטי]

זה חופף לשנינה הנשית של חיי הנישואין ..

"אנחנו עושים אהבה כמעט כל יום" .. כמעט ביום ראשון כמעט ביום שני כמעט ... והכי חשוב עונג שבת

 

[אופק דגנית]

תסביר קודם

מה זה כלום ומה זה כמעט כי אם אני כמעט עושהסקס..זה לא עשיתי כלום ואם אני כמעט בזוגיות כמו שאני רוצה...זה אני לא בזוגיות שאני רוצה אפשר להיות כמעט מאוהבת כמעט אוהבת..כמעט מאושרת כמעט טוב לי כמעט אני חייה... אז לא ביקשתי את הכל... אבל בטח לא להבין שזה כלום מכמעט או כמעט מכלום.. אני מעדיפה הרבה..מהכל

 

[פמיניסטי]

נדמה

שאת מבינה היטב .. ואני לא ממש צריך להסביר

 

[אופק דגנית]

ואם

אגיד שאני לא מבינה את הכמעט מכלום..את הניסוח הזה אלה אם כן הכלום הוא משהו. יאלה..תביא משהו להאחז בו..

 

[פמיניסטי]

גררררר ...

דמייני לך שחשקה נפשי בסביח.. לא סתם סביח - אלא בסביח המיתולוגי, של עובד בגבעתיים ועכשיו דמייני - שעובד התפגר ומסבאת הסביח שלו הפכה למספרה .. ועכשיו דמייני - שאני מבלה את חיי בלהמתין לסביח כמו המיתולוגי .. (רק שאין כזה כנראה) וכל זאת במקום לאכול בינתיים סביח אחר, או אולי שניצל, או פלאפא או פרוסה עם שוקולד .... יש במה להיאחז ?

 

[חיים דנדשים]

לדעתי

התכוונת לאררררררר ולא לגרררררר (אלא אם אתה חתול), אבל זו דעתי בלבד

 

[פמיניסטי]

האמת שסוג של פנתר דווקא

זוחל בשקט מתחת לרדאר

 

[אופק דגנית]

על כנפי המיתולוגיה..

שאבקש ממך להסביר עכשיו מה זה מיתולוגי .. זה איזה אגדה כלשהי...שהיתה? המיתולוגי היה לבוש בטייץ..? גם לדימיון צריך האחזות כלשהי..

 

[פמיניסטי]

בדיוק

אגדה שהייתה טייץ - זה כבר עניין של טעם .. כל אחד עם המיתולוגיה שלו ... אני דווקא מעדיף לבוש חווה

 

[b e c k y]

קראתי ורציתי לצעוק - לא!!!!

אבל שניה אחר כך חשבתי לעצמי - על מי את עובדת? התשובה לשאלה הראשונה ששאלת, היא השאלה השניה: ככל שהזמן חולף, אני לומדת שרשימת ה"רצוי" היא פחות ופחות רלונטית. מצאתי את עצמי מכירה ומתרשמת מגברים שהיו ההיפך הגמור מסעיפים עליהם חשבתי שלעולם לא אתפשר. אפילו הגדרת הזוגיות, אותה חשבתי שאני יודעת, נמצאת היום במקום פחות ברור ובטוח. לכן המשפט "עדיף כלום מכמעט" הוא לחלוטין לא נכון. אבל אולי לא הייתי חותמת גם על: "עדיף כמעט מכלום" כי הגדרת ה"כמעט" וה"כלום" משתנות (לפחות אצלי) בוא נסגור על: עדיף להקשיב ללב ולתחושות הבטן מאשר למוסכמות חברתיות והרגלים. (תודה, שממני לא ציפית לקבל כזו תשובה)

 

[פמיניסטי]

איכשהו

זה קצת שונה אצלך לאחרונה - לעומת דברים אחרים שכתבת פה בעבר .. הבעיה אגב, עם תחושות הלב והבטן - שהן שיקוף של התבניות המושרשות שלנו - מימים ימימה ... ראי את התשובה שנתתי מעלה ביחס לנסיכות ואותן תבניות - מה לעשות - הן מגלמות מוסכמות חברתיות והרגלים ... ולכן רבות כל כך מעבירות את הזמן בציפיה לא נודע (=לא קיים ?) לבד עם הפוך או מסך המחשב ותגידי שאני טועה

 

[b e c k y]

"רק על עצמי לספר ידעתי"

אתה מבקש ממני לדבר בשם כל הנשים, כפי שאתה רואה אותן (הסתכלות שיפוטית ושגויה לדעתי) או להצדיק הסתכלות ילדותית כזו או אחרת על העולם (של אותה בחורה בת 20 או את שלך) צר לי יקירי. לא תשמע אותי אומרת מה שאתה רוצה לשמוע. בשביל זה יש לך את דנדשית. אנחנו לא יכולים להיות אחרים ממי שהננו. אנחנו רוצים להיות במקום שנראה לנו מוכר וברור. ושינויים הם איטיים. בדיוק כמו שאתה לא מסוגל לזוז מילימטר מתפיסת העולם שלך, למרות שכל כך הרבה אומרים שלך שהיא אולי נכונה לך אבל לא נכונה לרוב הנשים. אתה מתעקש עליה ואומר "עדיף כלום מכמעט". כך גם אותן נשים שאתה יוצא נגדן. הנה, מצרפת לך שיר (כולנו בסופו של דבר חוזרים למקום הבטוח והמוכר שלנו)

 

[פמיניסטי]

נדמה לי שכתבתי את זה כבר בפוסט

עצמו - אין פה תשובה נכונה או משהו שאני רוצה לשמוע ... כמוני כמוך. לכל אחד מאיתנו תובנותיו. אני מאד מסכים איתך לתובנה ששינויים הם איטיים, ולזכות דנדשית אפשר להגיד - שהיא מציגה סוג של שינוי, שמקביל משהו למה שאני מדבר עליו, ושונה מהותית (ולכן כנראה גם מקומם את רוב הקוראות פה) מהמקובל. העולם השתנה, ובהתאם להשתנות שלו - גם האנשים הקטנים צריכים להתאים את עצמם, אחרת הם מוצאים את עצמם לאורך ציר הזמן במקום של "עדיף כלום מכמעט" ועל זה נדמה לי שגם את מסכימה כיום (לפי מה שכתבת) - שזו לא באמת אטרקציה לאורך זמן והסתכלות ילדותית ? עזבי את הבחורה בת ה- 20 ... את מעליבה עכשיו את רוב בנות הפורום

 

[מתולתלת30]

כשאתה

כותב "אנשים קטנים" למי בדיוק אתה מתכוון? <לא סגרנו שלא צוחקים על גובה בפורום???>

 

[פמיניסטי]

אני, את, בקי, דגנית, דנדשים

וכל השאר .. The little people ...

 

[חיים דנדשים]

התבלבלת קצת

התשובה שלי (שנגזרת מן הסתם מהחיים שלי ומהחוויות שלי) אינה תואמת במאומה את ה"עדיף כלום מכמעט". הכלום מבחינתי אינו קיים בלקסיקון והכמעט? אותו בדיוק אני מנסה לשנות בכל רובדי חיי. וכן - יש את הנשים (בעיקר) גם פה בפורום שיגידו שהחיים אינם שלמים בלי הצד שמנגד ושבינתיים מבחינתן החיים שלהם על "הולד", ויש את הנשים שיגידו שעד שה"פנטזיה" תגיע הן תחיינה חיים מלאים, אבל תמשכנה לחפש את ה"והם חיו באושר והעושר עד עצם היום ההוא" ויש את אלו , כמוני, שהתפכחו מזמן והבינו שה"פנטזיה" קיימת רק בראש שלנו ושהחיים הרבה יותר מאתגרים ואפילו סבוכים מסיפורי סינדרלה למיניהן. אז מה באמת מפריע לך? שאני ממרום גילי, אחרי שביליתי יותר ממחצית מחיי במערכות זוגיות קלאסיות -לפני במהלך וגם אחרי הגירושין, לא חושבת שזו הדרך הנכונה לי כרגע? או שזה בכלל הקונספט הכללי שלי ש"מפריע" לך ולשכמותך לשמר את הפנטזיה שאין האדם שלם ללא הצד שמנגד... יודעת מה ההבדל ביני לבינך? לי לא מפריע איך את חיה את חייך ואילו לך - דרך החיים שלי מאוד מפריעה או אפילו מפחידה. קבלי עצה ממני - נסי פעם, תראי כמה זה כיף, אבל אל תתמכרי לזה, שלרגע לא יאשימו אותי בזה שאני "מעבירה" אנשים לצד השני. שב"ש .