"אהבה דיגיטלית" -פרק 11 !!
רפידמון רץ מהר ככל יכולתו. הוא הגיע אל מגרש הכדורגל של בית הספר של שינזוקו, והספיק לראות את גילמון עומד מבוהל מול בילזמון. "אוי לא! אני מקווה שלא איחרתי!" חשב רפידמון. "התכונן למותך, גילמון!" צעק ביזלמון. "אבל מה עשיתי לך??" יבב גילמון. "ריינמון אוהבת אותך ולא אותי. לפחות, ככה היא חושבת. אני אוכיח לה מי האפס הלוזר מבין שנינו..." "קרן משולשת!" צעק רפידמון והתקיף את בילזמון. הוא עף אחורה, פגוע, וקרא: "רפידמון? מה אתה עושה כאן? מה אתה בכלל עושה??" "לא ארשה לך לפגוןע בגילמון," זעק רפידמון. "או, באמת? כאלה חברים טובים אתם?" לגלג ביזלמון. "תודה לך רפידמון, אתה ידיד אמת," אמר גילמון. דמעות נקוו בעיניו של רפידמון. "ידיד אמת"... והוא כה קיווה שתהיה זו יותר מסתם ידידות... "טוב, אני לא רציתי להיכנס לזה איתך רפידמון, אבל אם אתה מתעקש... אך קודם אשמיד את החבר האדום שלך!" "לא!" קרא רפידמון. "אש מהירה!" ביזלמון התחמק מההתקפה ופנה לירות בגילמון. גילמון מלמל: "לו רק טאקאטו היה כאן..." ואז, כמו קסם, הופיע טאקאטו. "גילמון!" הוא צעק, ובעזרת קלפי ההתאמה הגדיל את גילמון לגראוולמון מלחמתי. הוא ורפידמון הכניעו את בילזמון, ולאחר הקרב המתיש חזרו כולם לדרגת טירונים. "מה נכנס בך,אימפמון? אתה אחד משלנו עכשיו!" אמר טאקאטו בכעס. "אני... הייתי חייב להילחם בגילמון..." מלמל אימפמון, שפגיעותיהם של האחרים התישו אותו. "ריינמון אוהבת אותו ולא אותי..." "או, היא אוהבת אותי?" צהל גילמון. "אולי יש לי בכל זאת סיכוי." לבו של טריירמון נשבר בקרבו. "מה, אז... גם אתה אוהב אותה?" "לא יודע, אני חושב. היא גורמת לי לאותה תחושה מתוקה כמו כשאני אוכל לחם." טריירמון נשך את שפתיו ועף משם. גילמון הביט אחריו בתמיהה. "למה הוא מגיב ככה?" התפלא. "אמרתי משהו לא בסדר?" "אתה כולך לא בסדר," אמר אימפמון בכעס. הוא כל כך שנא אותו, אך לא יכל להילחם נגדו. "אני עוד אתנקם בך, גילמון, אתה תראה." טאקאטו היה עצוב מאוד. עבר זמן רב מאז שראה את הנרי והוא רצה לדעת אם הלילה הסוער שקרה להם, היה רק חד פעמי או שהוא עוד ישוב. הוא המשיך לחשוב על זה, אך מכיוון שלא היה לו עם מי לשפוך את הלב, הלך לידידו הטוב ביותר - קאזו. "אני לא רוצה לדבר עם איש," הייתה תשובתו של קאזו כשנכנס לביתו. "למה, מה קרה?" שאל טאקאטו. "זה קנטה," אמר קאזו בעצב. "היה משהו בינו לבין ריקה. מזמוז קליל... משהו כזה." "באמת היה משהו בין ריקה לקנטה? מוזר. חשבתי שזו סתם שמועה. רגע, אז זה אומר שהיא והנרי באמת נפרדו???" "אני מקווה שלא!" כעס קאזו. "כי אז היא באמת תיקח לי את קנטה... אוף, אני כל כך כועס עליו ועם זאת כל כך אוהב אותו." "אתה נראה לי ממש סובל," מלמל טאקאטו. "אתה רוצה לדבר על זה?" "הנח לי לנפשי," מלמל קאזו. טאקאטו עמד לעזוב את החדר. אך לפתע אמר קאזו: "חכה." טאקאטו עצר. "מה?" "אני לא יכול לשמור את זה יותר בסוד... טאקאטו, אני חייב לספר לך משהו." "מה? מה קרה?" קאזו נשם עמוק. "טאקאטו, אני בהריון." טאקאטו פער את פיו. המשך יבוא
סתם שאלה...