עברית שפה קשה

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל

משתפרת1

Well-known member
אני זוכר שיוסף פתר את החלום של הנחתומים שהיו איתו בכלא במצרים.|פרעה|
אבל השאר?
אלה שאלות שרק רש"י יכול לענות עליהם.
או מי שטורח לחפש בגוגל.
סליחה ומחילה, סבא, אבל אפילו אני מכירה את הביטויים הללו ללא גוגל. זאת למרות שהכותרת של חלק מהאימרות צריכה להיות "ארמית שפה קשה".
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
דבר איתי אחרי שתקריא את ההגדה.
חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי
ואתא חוטרא דהיכה לכלבא
אילו לא היה כתוב "דהיכה לכלבא"
לעולם לא הייתי מבין ש"חוטרא" זה מקל.
ועוד דבר...
"ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות, דשחט לשוחט"...
אילו הקב"ה שחט את מלאך המוות, לא היינו אמורים כיום לחיות לנצח? |חיוךרחב|
 

משתפרת1

Well-known member
ואתא חוטרא דהיכה לכלבא
אילו לא היה כתוב "דהיכה לכלבא"
לעולם לא הייתי מבין ש"חוטרא" זה מקל.
ועוד דבר...
"ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות, דשחט לשוחט"...
אילו הקב"ה שחט את מלאך המוות, לא היינו אמורים כיום לחיות לנצח? |חיוךרחב|
כנראה שמלאך המוות לא הבין ארמית...
 

Harrington

Well-known member
מנהל
חוץ מהראשון הכרתי גם את כולם בלי סיוע גוגל. אבל השאלות הרי מעט מכשילות. מי שבמקרה לא יודע את התשובות מהבית, קל מאוד לטעות כאן.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
מעניין (לאחר קריאת חלק מהתגובות) להזכיר שכל עניין הארמית בשפת חז"ל ובשפתנו היום מקורו בגלות. כלומר לכאורה עם חזרתנו לארצנו, ניתן לוותר עליה ולחזור לעברית מדוברת (עתיקה או תקנית). אבל הארמית כל כך השתרשה בקרב לומדי התורה, המזמורים והשפה החז"לית שקשה לדמיין את עולמנו (עולם התורה וההגדה לפחות) בלעדיה. עם זאת, לעניות דעתי תוך כמה דורות נראה אותה כמעט נעלמת מחיי היומיום שלנו (בעולם הלימוד). מי שמכיר את הגמרות של ימינו ואת ירידת הדורות יכול אולי לזהות את המגמה הזאת.
 

משתפרת1

Well-known member
מעניין (לאחר קריאת חלק מהתגובות) להזכיר שכל עניין הארמית בשפת חז"ל ובשפתנו היום מקורו בגלות. כלומר לכאורה עם חזרתנו לארצנו, ניתן לוותר עליה ולחזור לעברית מדוברת (עתיקה או תקנית). אבל הארמית כל כך השתרשה בקרב לומדי התורה, המזמורים והשפה החז"לית שקשה לדמיין את עולמנו (עולם התורה וההגדה לפחות) בלעדיה. עם זאת, לעניות דעתי תוך כמה דורות נראה אותה כמעט נעלמת מחיי היומיום שלנו (בעולם הלימוד). מי שמכיר את הגמרות של ימינו ואת ירידת הדורות יכול אולי לזהות את המגמה הזאת.
חברה ממוצא כורדי סיפרה לי לפני כמה שנים שאצלם בבית ארמית היתה השפה המדוברת, משהו כמו היידיש אצל האשכנזים והלדינו אצל יוצאי ספרד. הענין עלה בדיוק לקראת פסח, כששוחחנו על ההגדה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
חברה ממוצא כורדי סיפרה לי לפני כמה שנים שאצלם בבית ארמית היתה השפה המדוברת, משהו כמו היידיש אצל האשכנזים והלדינו אצל יוצאי ספרד. הענין עלה בדיוק לקראת פסח, כששוחחנו על ההגדה.
התכוונתי יותר לעולם לימוד התורה. בעוד שבמשך עשרות ומאות שנים למדו מגמרות בשפה הארמית, היום יש אלטרנטיבות לאלו שמתקשים בכך (שטיינזלץ, שוטנשטיין, וכדו'). לענ"ד לא מן הנמנע שבמשך השנים הבאות גמרות אלו ייקחו את ההובלה בעולם הלימוד והגמרות שלא ניתן להשתמש בהן בלי להבין את הארמית מראש ישמשו רק את ה'חכמים' והמשקיעים יותר ויהפכו לאט לאט למשהו שמשמש בעיקר יחידי סגולה.

אז בבתים בהם מדברים ארמית, ימשיכו אולי. אבל בעולם הלימוד שהוא המקור העיקרי לביטויים בשפה הארמית בעברית ובישראל בכלל, לענ"ד צפויה ירידה במשך השנים/עשרות השנים הקרובות.
 

nothing but the truth

Well-known member
חברה ממוצא כורדי סיפרה לי לפני כמה שנים שאצלם בבית ארמית היתה השפה המדוברת, משהו כמו היידיש אצל האשכנזים והלדינו אצל יוצאי ספרד. הענין עלה בדיוק לקראת פסח, כששוחחנו על ההגדה.

זה לא ממש ארמית, זה ניב שהתבסס על הארמית. נפוץ בשימוש אצל נאש דידן.
 
למעלה