הנה משהו מאמול...
אני בבית הכנס, עם הסלולרי בכיס, לא שאני מצפה לקבל שיחה או להתקשר למישהו, אלא כדי לגלוש בשירותי ביהכנ"ס כשהשיעמום גובר (לצערי אין טיפת קליטה בשירותים האלה...) ככה בקריאת התורה אני מדבר עם השכן פתאום הוא כזה נותן לי מכה על הרגל על הסלולרי. הוא שואל אותי מה יש לך שם? נבהלתי לרגע אבל נאמן לעצמי, אמרתי פלאפון. מה יכול להיות לי בכיס היום? הוא גיחך והמשיך בשיחה. זה הזכיר לי על אדם שירד בערב לקנות סיגריות, ראה בחנות בלונדינית יפה, כשהיא עשתה לו עיניים, שכח מהעולם עלה אליה וחגגו ערב מטורף. בשעה 2 הוא מתעורר בבהלה. מה יאמר לאשתו. רץ לדשא למטה, שפשף את הנעליים חזק בדשא ועלה הביתה. אשתו הכועסת שאלה אותו לאן נעלמת. אמר לה, ראיתי בחורה, עשתה לי עיניים עלינו אליה, עד עכשיו. אשתו בוחנת אותו מכף רגל עד ראש ובחצי חיוך אומרת לו, עוד פעם שיחקת כדורגל עם החבר`ה? שיעבור כבר החג הזה בקלות ובסבבה לכולם. יומטוב!