סבתא, סבא, אמא, חברים והכלבה
סבתא שלי חונכה לאהוב מוסיקה קלאסית ועד היום היא מאזינה קבועה של קול המוסיקה. אין לה בעיות ממשיות עם המוסיקה שאני משמיע לה, אבל היא עדיין עושה פרצוף, לא משנה איזו מוסיקה אני שם. סבא שלי מתעסק הרבה יותר באומנות פלסטית, אז חוץ מהמלודיות הפשוטות ביותר שמופיעות במוסיקה הוא לא ממש מתעניין. הוא מתעצבן בעיקר כשכלי מסויים עובר את גבול חלקית השש-עשרה, אז הוא אף פעם לא נשאר להקשיב ליותר מחמש שניות כשיש משהו ג'אזי. אמא שלי גם מתעסקת באומנות פלסטית, במוסיקה היא נהנית בעיקר מפופ. החברים שלי שומעים כל מה שנקרא במקום מסויים או אחר רוק קלאסי. אחד פולקי יותר, אחד מטאלי, אחד יותר פרוגי והשאר לא ממש מבינים. הפרוגי שומע קצת פינק פלויד, קאמל (כמה אחרים התעניינו בגלל הסיגריות) וזאפה. הכלבה שלי היא המאזינה הכי משולהבת, היא מקשיבה לכל דבר וגם רוקדת. היא הכי אוהבת מוסיקה קלאסית מודרנית, אותה היא גם שומעת כשאני לא בחדר.