סתם תהייה 🤔 האם באמת חלה ירידה באיכות החיים עקב יוקר המחייה?

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

אני לא אוהב לטייל "כמו חורני", אני אוהב שמשרתים אותי, הבנת?

גם אני...

אז אתה לא יכול לפרוש בגיל 50 אם החלום שלך לטייל בעולם בתנאים טובים.

תצטרך לפרוש שהגוף שבור בגיל 70...

אכזרי.

 

[SupermanZW]

גם אני...

אז אתה לא יכול לפרוש בגיל 50 אם החלום שלך לטייל בעולם בתנאים טובים.

תצטרך לפרוש שהגוף שבור בגיל 70...

אכזרי.

ממש לא, אתה סתם מניח הנחות. אני אפרוש בגיל 65 או לפני, ויש סיכוי אפילו לגיל 50, לא גבוה אבל קיים.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

ממש לא, אתה סתם מניח הנחות. אני אפרוש בגיל 65 או לפני, ויש סיכוי אפילו לגיל 50, לא גבוה אבל קיים.

נתתי את המקרה הכי גרוע שגם אותו תיקח בחשבון - אולי כדי לך להוריד סטנדרט.

אולי כדאי לך לשלב חופשות בסגנון שאתה אוהב כבר עכשיו.

 

[SupermanZW]

נתתי את המקרה הכי גרוע שגם אותו תיקח בחשבון - אולי כדי לך להוריד סטנדרט.

אולי כדאי לך לשלב חופשות בסגנון שאתה אוהב כבר עכשיו.

אתה כנראה לא מבין, אני לא backpacker, אני תמיד ישן בבתי מלון, זולים יחסית, אבל לא אכסניות, לו אוהלים, ולא כל מיני אלתורי תרמילאים. אני אוכל בעיקר במסעדות, אם הטיול אינו עירוני בעיקרו אני שוכר רכב. בקיצור, הטיולים שלי לא זולים.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

אתה כנראה לא מבין, אני לא backpacker, אני תמיד ישן בבתי מלון, זולים יחסית, אבל לא אכסניות, לו אוהלים, ולא כל מיני אלתורי תרמילאים. אני אוכל בעיקר במסעדות, אם הטיול אינו עירוני בעיקרו אני שוכר רכב. בקיצור, הטיולים שלי לא זולים.

באירופה אם מבשלים בטיול בבית יש חיסכון משמעותי.

Retirement Travelers

Hi! We’re John & Bev—a full-time senior travel couple who traded lawn care for luggage and routine for runway gates. In 2020, we sold our home, gave away everything, and hit the road. To date, we’ve explored 108 countries, visited all 50 U.S. states, and checked off every National Park in the...

www.youtube.com

 

[SupermanZW]

באירופה אם מבשלים בטיול בבית יש חיסכון משמעותי.

Retirement Travelers

Hi! We’re John & Bev—a full-time senior travel couple who traded lawn care for luggage and routine for runway gates. In 2020, we sold our home, gave away everything, and hit the road. To date, we’ve explored 108 countries, visited all 50 U.S. states, and checked off every National Park in the...

www.youtube.com

מה זה מבשלים בטיול בבית? אתה מטייל בתוך הבית?

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

מה זה מבשלים בטיול בבית? אתה מטייל בתוך הבית?

שוכר מקום וחוזר לאכול "בבית" במקום במלון.

 

[lemner40]

אתה כנראה לא מבין, אני לא backpacker, אני תמיד ישן בבתי מלון, זולים יחסית, אבל לא אכסניות, לו אוהלים, ולא כל מיני אלתורי תרמילאים. אני אוכל בעיקר במסעדות, אם הטיול אינו עירוני בעיקרו אני שוכר רכב. בקיצור, הטיולים שלי לא זולים.

בתור אחד שמטייל וטייל
בכל מני מקומות
אני יכול להגיד שצורות שונות של טיולים
ברמות מחירים שונים,
הם לא פחות כיפים, אלא פשוט אחרים, ובהרבה מקרים הפוך,
אני לפעמים נמצא ברזורטים יוקרתיים ושוכר רכבי יוקרה
ולפעמים אני ישן בהוסטלים של צעירים ומטייל בתחבורה ציבורית,
זה לא פחות כיף, זה אחר,
אתה פוגש אנשים מענינים ככה
אתה חווה חוויות מענינות ככה
אנשים צעירים, מגניבים עם אנרגיות טובות אין במלונות יוקרה
הם בהוסטלים,
מבשלים ביחד, מטיילים ביחד, וזה חלק גדול מהחוויות
הוסטל של 50 דולר ללילה יכול להיות חוויה יותר טובה ממלון של 2000 דולר לללילה.
להיות במלון יוקרה שיש שם רק זקנים פלצנים וחולים, זה לא מעניין.
נוף יפה לא קשור למלון, מים חמים ומיטה נקיה לא קשור למלון,
את אלו יש גם באכסניות, אני כן בודק טוב קודם ביקורות של אכסניות,
אני דווקא חושב הפוך מהרבה אנשים
אני מעדיף לגור ביום יום בבית יוקרה, ולנסוע ברכב איכותי,
ובטיולים לשון בשק שינה ולבשל בטבע עם חיילים משוחררים ישראלים שפגשתי בדרך באיזה הוסטל.
אנשים שסובלים 95 אחוז מהזמן בשביל פעם אחת להרגיש "עשירים" זה מטומטם בעיני.

 

[ai27]

גם אני...
אז אתה לא יכול לפרוש בגיל 50 אם החלום שלך לטייל בעולם בתנאים טובים.

תלוי מה נקודת הייחוס שלו.
ממזרח קנדה בטח לא. כל המקומות הסבירים רחוקים

אבל אם הוא יעבור לתאילנד, החלום שלו בהישג יד. במיוחד אם הוא ישודרג עם תאילנדית במקום הערירית שלו.

תצטרך לפרוש שהגוף שבור בגיל 70...
אכזרי.

זה המצוי, ולכן זה באמת לא הישג.
ככה לוכדים אותך במירוץ העכברים: החשיבה ש"רק עוד קצת ותגיע לפינוקים"

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

תלוי מה נקודת הייחוס שלו.
ממזרח קנדה בטח לא. כל המקומות הסבירים רחוקים

אבל אם הוא יעבור לתאילנד, החלום שלו בהישג יד. במיוחד אם הוא ישודרג עם תאילנדית במקום הערירית שלו.

לא נראה לי שהבעיה זה מחירי הטיסות אלא השהות עצמה,

הוא מאוד אוהב קור ותאילנד חם ורטוב רוב הזמן - אלא אם הוא בפוקט וכד' ושם פחות לח אבל הרבה יותר יקר.

אם יש לו אישה זה בעיה כי בטח הוא המפרנס הראשי וכל ההוצאות עליו,

אז כן הוא צריך להתגרש ואיך שהוא לשמור על הכסף בשביל לפרוש לטיולים מפנקים+מסעדות.

 

[lemner40]

זה כן.

בגיל 30 היה לי מספיק כסף לפרוש לפנסיה ולחיות ברמה סבירה פלוס .
אז הבנתי שזה קשקוש
מה בדיוק תעשה ?
תנוח חודשיים
תטייל שנה
תלמד עוד תואר
תעשה רישיון טייס , צלילה , תצלם .
עשיתי את אלו בהמשך
ואז ?
טיול ארוך נחמד , אם זה הפסקה בחיים לא אם זה החיים , גם עוד תואר או כל דבר אחר.

 

[SupermanZW]

בגיל 30 היה לי מספיק כסף לפרוש לפנסיה ולחיות ברמה סבירה פלוס .
אז הבנתי שזה קשקוש
מה בדיוק תעשה ?
תנוח חודשיים
תטייל שנה
תלמד תואר
תעשה רישיון טייס , צלילה , תצלם .
עשיתי את אלו בהמשך
ואז ?

מה בדיוק תעשה? מה שאתה רוצה! למה אתה צריך שיגידו לך מה לעשות? אתה לא יודע מה אתה רוצה?

 

[lemner40]

מה בדיוק תעשה? מה שאתה רוצה! למה אתה צריך שיגידו לך מה לעשות? אתה לא יודע מה אתה רוצה?

בן הדברים שאני רוצה
זה אינטרקציה עם אנשים שעושים דברים מענינים .
ואני רוצה להרויח עוד כסף,
ואני רוצה לעשות פעולות מענינות .
כבר הייתי במוד של פנסיונר
זה נחמד שנה, וזה הוא.
ואולי בפעם הבאה בן עבודות אני אקח עוד שנה הפסקה.
חופש , זה כמו ללכת למסעדת יוקרה , זה נחמד פעם אחת.
כל יום זה משעממם.

 

[SupermanZW]

בן הדברים שאני רוצה
זה אינטרקציה עם אנשים שעושים דברים מענינים .
ואני רוצה להרויח עוד כסף,
ואני רוצה לעשות פעולות מענינות .
כבר הייתי במוד של פנסיונר
זה נחמד שנה, וזה הוא.
ואולי בפעם הבאה בן עבודות אני אקח עוד שנה הפסקה.
חופש , זה כמו ללכת למסעדת יוקרה , זה נחמד פעם אחת.
כל יום זה משעממם.

אני למשל לא מתלהב ממסעדות יוקרה, אבל כן מכיוון, כן מלאכול מזון שונה בכל יום, וכמובן, גם מכך שבמסעדה משרתים אותי, מכינים לי, מגישים לי, לא צריך לשטוף כלים. אם הייתי יכול להרשות לעצמי, הייתי אוכל את כל ארוחותיי במסעדות. מובן שלא הייתי אוכל כל יום באותה מסעדה או באותן מסעדות, זה מאוד משעמם, אבל הייתי מבקר בעשרות מסעדות בכל חודש, אמנם הייתי חוזר עליהן, אבל מלאכול באותה מסעדה בכל פעם גם אני הייתי משתעמם מאוד. לטיולים גם אין סוף, גם כל החיים לא יספיקו כדי לראות את כל העולם.

 

[lemner40]

אני למשל לא מתלהב ממסעדות יוקרה, אבל כן מכיוון, כן מלאכול מזון שונה בכל יום, וכמובן, גם מכך שבמסעדה משרתים אותי, מכינים לי, מגישים לי, לא צריך לשטוף כלים. אם הייתי יכול להרשות לעצמי, הייתי אוכל את כל ארוחותיי במסעדות. מובן שלא הייתי אוכל כל יום באותה מסעדה או באותן מסעדות, זה מאוד משעמם, אבל הייתי מבקר בעשרות מסעדות בכל חודש, אמנם הייתי חוזר עליהן, אבל מלאכול באותה מסעדה בכל פעם גם אני הייתי משתעמם מאוד. לטיולים גם אין סוף, גם כל החיים לא יספיקו כדי לראות את כל העולם.

היו שנתיים שאכלתי רק במסעדות
אחרי שנתיים , הסתבר לי
שעליתי במשקל 10 קילו
שאני הרבה פחות בריא
ושאני לא נהנה מההליכה למסעדות
מאז אני רוב הזמן מבשל לבד,
זה יותר פשוט, הרבה יותר בריא
אני פעם בשבוע הולך למסעדות
בעיקר סושי ותאילנדי, כי להכין את זה בבית זה בלאגן.
ארוחת צהריים רגילה שלי זה סטייק וסלט, זה 10 דקות עבודה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

ארנונה זה דבר ייחודי לישראל שאין באף מקום אחר בעולם, בכל שאר העולם (למעט אוסטרליה) יש מס רכוש עירוני במקום ארנונה.

מה ההבדל?

באוסטרליה יש מס רכוש מסוג אחר (פרובינציאלי, לא עירוני, חל רק על בתים מעבר לשווי מסויים)

גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.

למה ישראל, אוסטרליה וארצות הברית כל-כך מיוחדות ושונות משאר העולם?

בניה מעץ נפוצה בעיקר בצפון אמריקה ובסקנדינביה.

ובעולמות השלישי והשני.

מה אני יכול לעשות? הייתי נגד טרודו מהתחלה. עכשיו 70% מהקנדים נגדו וזה כבר לא משנה, ממילא הוא התפטר, אבל הנזק נעשה ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

אם רוב האנשים היו רציונליים לא היו מחירים "מיוחדים" לחגים ואירועים, כי אף אחד לא היה מוכן לשלם אותם, אבל הרוב לא רציונליים ואני לא אשנה את העולם, אז יצאתי מהמשחק ואני לועג למפגרים שנשארו בו.

זו לא ממש משימה קשה לחסוך לפנסיה בקנדה, אבל הקנדים הם פזרנים ובזבזנים, מאוד לא אחראים כלכלית, יש להם "ידי מסננת", ולכן רובם נופלים דראסטית ברמת חייהם מרגע הפרישה, מי שנוהג באחריות לא קשה לו לחסוך לפנסיה.

אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.

הרי חוץ ממי שעשיר, לסבול, מבחינה כלכלית, כולם יסבלו. פשוט יש את מי שנהנים עכשיו, ויסבלו אחר-כך, ויש את מי שסובלים עכשיו, וייהנו אחר כך.

?so what the big fucking difference

אנשים שבוחרים ליהנות עכשיו ולסבול אחר-כך, בסה"כ מזכירים לי את אנשי שנות העשרים הסוערות בארצות הברית.

האם האנשים האלו היו טיפשים? לא. הם היו האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, עד לאותה נקודת זמן, ופשוט היה להם סדר עדיפויות אחר, שזה לגיטימי, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף כולם יסבלו, והשאלה היא מתי.

בתור דוגמה נוספת אני יכול גם להביא את עצמי.

אני כביכול "בזבזן", כך לפחות לפי חלק מהטענות של חלק מהאנשים. אם זה נכון, אני מניח שאפשר להגיד שקיבלתי את זה מאמי (אמי? אימי?).

דמי הכיס, המינוח הנכון הוא "קצבה חודשית" מאז שהגעתי לגיל בגרות, אף-פעם לא הספיקו לי, או הספיקו בקושי. יותר הספיקו בקושי מאשר מה שבאמת לא הספיקו, מה שעלול לרמז שזה לא בדיוק שדמי הכיס לא מספיקים, כמו מה שזה אני שאני בזבזן.

בשנים הראשונות של דמי הכיס, ההורים אמרו לי "תחסוך, זה הדבר החכם. אחר כך תוכל לקנות משהו שאתה באמת רוצה", ואני פשוט התעלמתי מהם באלגנטיות ועשיתי מה שבא לי ובזבזתי ללא חשבון, מה גם שלא היה לי משהו ספציפי מסוים שרציתי שעלה כמו כמה חודשים של דמי כיס במצטבר, אז למה לטרוח?".

עד שיום אחד באמת חסכתי את הדמי כיס לאורך כמה חודשים, שלא כדרכי, וללא רעיון ספציפי על מה לבזבז את הסכום שהצטבר, אבל לבסוף זה יצא לטובה, כי בסוף באמת הוצאתי את הכסף על משהו באמת שווה. הוצאתי את הכסף על בחורה:

השנה היא 2010. אנחנו בני 12. אנחנו בכיתה ו'. ההורים שלה רבים כל הזמן. היא מדוכאת. זה לא מקובל עליי שהיא מדוכאת. אבל בכלל-חלק א' | תפוז פורומים

אבל בכל מקרה, זאת לא הפכה לפרקטיקה קבועה, ואני לא באמת חוסך את דמי הכיס שלי, אלא פשוט מבזבז אותם, חי את הרגע, נהנה, ועף על החיים.

אמנם זה נכון, בכל זאת, היום אני כבר פחות "מבזבז ללא חשבון" מאשר פעם, אבל הקצבה החודשית, למרות שגדלה עם השנים, המשיכה וממשיכה להספיק בקושי, או שפשוט שלא להספיק, מכיוון שגם ההוצאות שלי גדלו בהתאם.

האם אפשר להגיד שאני טיפש?

מכיוון שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, כנראה שלא ממש

לסיכום, אל תזלזל באלו המבזבזים את כספם ויסבלו אחר-כך, בניגוד אליך, שאתה סובל עכשיו, ושתיהנה אחר-כך.

הם לא באמת סובלים או יסבלו יותר ממך בחשבון הסופי, הם לא באמת ובהכרח פחות חכמים ממך, ופשוט יש להם סדר עדיפויות אחר, שגם זה לגיטימי.

הביקוש היה זהה כל הזמן אם אנשים היו רציונליים, אבל הם לא. אני לא פראייר ואני תמיד אשיג תמורה מקסימלית למחיר. לא מתאים לי לנהוג בטיפשות לא רציונלית ולכן יצאתי מהמשחק. לא אכפת לי מה חושבים עליי, אני מרוצה מבחירתי. אני רואה איך העולם רק הולך ונעשה יותר גרוע ולכן גאה בעצמי שהחלטתי לא להביא ילדים לעולם הנורא הזה. ב2020 עברנו את נקודת האל חזור, ממנה ואילך יהיה רק יותר גרוע, וטוב שאני לא צריך לסחוב על מצפוני סבל עתידי של מי שלא היה רוצה להיוולד לו היה נולד ומגלה שכך יראו חייו.

כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.

אני לפחות הספקתי לחיות כמחצית מחיי כשהעולם עוד היה נורמלי, פחות או יותר. למי שנולדים בימים אלה צפויים חיים איומים ונוראים.

חוץ מלעשירים.

לי יהיו 3 ילדים

בעזרת ה' כולם יהיו בנים

בניגוד אליך לא אחשוף את הוני העצמי

אתה תפסיד אותו.

הבית שלי משולם, אין לי חוב משכנתא.

הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע

כתבתי כבר מה החלום שלי - לטייל ללא הגבלה, כנראה לא אנשים אותו.

זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.

אין סיכוי שאעבוד אחרי גיל 65.

יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב

אני לא אוהב לטייל "כמו חורני", אני אוהב שמשרתים אותי, הבנת?

same here

אתה כנראה לא מבין, אני לא backpacker,

למרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.

אני תמיד ישן בבתי מלון, זולים יחסית,

לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.

תיאורטית, אנחנו יכולים גם ללכת על הרמה הכי גבוהה שיש, אבל זאת לא חוכמה, כי ככה הכסף ייגמר בסוף. בגלל זה אנחנו גם לא טסים מחלקה ראשונה-עשרות אלפי שקלים לטיסה של כמה שעות? מה ההיגיון? כרטיס במחלקת עסקים זה מספיק. תודה רבה.

לדעתי למישהו מסוים, או למשפחה מסוימת, צריך להיות לפחות 50 מיליון דולר, כדי לחיות ברמה הזאת, וכדי לקחת את הסוויטות הנשיאותיות, לטוס במחלקות ראשונות, לקנות בגדים בעשרות אלפי שקלים לפריט, ולהוציא מאות אלפי שקלים בחודש על שכר הדירה או המשכנתא, מבלי להצטרך לחשוש שהכסף ייגמר. עם רמת החיים הזאת, אם הכסף ייגמר, זה יהיה רק בדור הילדים או הנכדים.

למרות שברור שהכי טוב זה להשקיע את הכסף הזה ולחיות ברמה הזאת מהרווחים כדי שהכסף לא ייגמר לעולם.

בכל מקרה, אולי כשאני אהיה שווה 50 מיליון דולר ויותר, אז כן, אני אחיה ברמה הזאת. לפני כן? לא.

למרות שתיאורטית, וכשאני אהיה אחד האנשים החשובים בעולם, יכולים להציע לי לבוא למקומות ולטוס מחלקה ראשונה וסוויטות נשיאותיות וכל מיני, הכול על חשבונם, ואז בסדר, אין לי התנגדות.

בנוגע לכרטיסי מחלקה ראשונה על חשבוני, במחירים האלו, כבר עדיף לקנות כרטיס מחלקה ראשונה לא במטוס, אלא באחת מהרכבות האלו שמטיילות במשך כמה ימים בכל אירופה.

אבל לא אכסניות, לו אוהלים, ולא כל מיני אלתורי תרמילאים.

כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.

מה בדיוק תעשה? מה שאתה רוצה! למה אתה צריך שיגידו לך מה לעשות? אתה לא יודע מה אתה רוצה?

הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.

אני למשל לא מתלהב ממסעדות יוקרה,

גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.

לטיולים גם אין סוף, גם כל החיים לא יספיקו כדי לראות את כל העולם.

אתה עדיין היית משתעמם בסוף...

 

[SupermanZW]

מה ההבדל?

גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.

למה ישראל, אוסטרליה וארצות הברית כל-כך מיוחדות ושונות משאר העולם?

ובעולמות השלישי והשני.

אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.

הרי חוץ ממי שעשיר, לסבול, מבחינה כלכלית, כולם יסבלו. פשוט יש את מי שנהנים עכשיו, ויסבלו אחר-כך, ויש את מי שסובלים עכשיו, וייהנו אחר כך.

?so what the big fucking difference

אנשים שבוחרים ליהנות עכשיו ולסבול אחר-כך, בסה"כ מזכירים לי את אנשי שנות העשרים הסוערות בארצות הברית.

האם האנשים האלו היו טיפשים? לא. הם היו האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, עד לאותה נקודת זמן, ופשוט היה להם סדר עדיפויות אחר, שזה לגיטימי, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף כולם יסבלו, והשאלה היא מתי.

בתור דוגמה נוספת אני יכול גם להביא את עצמי.

אני כביכול "בזבזן", כך לפחות לפי חלק מהטענות של חלק מהאנשים. אם זה נכון, אני מניח שאפשר להגיד שקיבלתי את זה מאמי (אמי? אימי?).

דמי הכיס, המינוח הנכון הוא "קצבה חודשית" מאז שהגעתי לגיל בגרות, אף-פעם לא הספיקו לי, או הספיקו בקושי. יותר הספיקו בקושי מאשר מה שבאמת לא הספיקו, מה שעלול לרמז שזה לא בדיוק שדמי הכיס לא מספיקים, כמו מה שזה אני שאני בזבזן.

בשנים הראשונות של דמי הכיס, ההורים אמרו לי "תחסוך, זה הדבר החכם. אחר כך תוכל לקנות משהו שאתה באמת רוצה", ואני פשוט התעלמתי מהם באלגנטיות ועשיתי מה שבא לי ובזבזתי ללא חשבון, מה גם שלא היה לי משהו ספציפי מסוים שרציתי שעלה כמו כמה חודשים של דמי כיס במצטבר, אז למה לטרוח?".

עד שיום אחד באמת חסכתי את הדמי כיס לאורך כמה חודשים, שלא כדרכי, וללא רעיון ספציפי על מה לבזבז את הסכום שהצטבר, אבל לבסוף זה יצא לטובה, כי בסוף באמת הוצאתי את הכסף על משהו באמת שווה. הוצאתי את הכסף על בחורה:

השנה היא 2010. אנחנו בני 12. אנחנו בכיתה ו'. ההורים שלה רבים כל הזמן. היא מדוכאת. זה לא מקובל עליי שהיא מדוכאת. אבל בכלל-חלק א' | תפוז פורומים

אבל בכל מקרה, זאת לא הפכה לפרקטיקה קבועה, ואני לא באמת חוסך את דמי הכיס שלי, אלא פשוט מבזבז אותם, חי את הרגע, נהנה, ועף על החיים.

אמנם זה נכון, בכל זאת, היום אני כבר פחות "מבזבז ללא חשבון" מאשר פעם, אבל הקצבה החודשית, למרות שגדלה עם השנים, המשיכה וממשיכה להספיק בקושי, או שפשוט שלא להספיק, מכיוון שגם ההוצאות שלי גדלו בהתאם.

האם אפשר להגיד שאני טיפש?

מכיוון שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, כנראה שלא ממש

לסיכום, אל תזלזל באלו המבזבזים את כספם ויסבלו אחר-כך, בניגוד אליך, שאתה סובל עכשיו, ושתיהנה אחר-כך.

הם לא באמת סובלים או יסבלו יותר ממך בחשבון הסופי, הם לא באמת ובהכרח פחות חכמים ממך, ופשוט יש להם סדר עדיפויות אחר, שגם זה לגיטימי.

כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.

חוץ מלעשירים.

לי יהיו 3 ילדים

בעזרת ה' כולם יהיו בנים

צפה בקובץ המצורף 125419

אתה תפסיד אותו.

הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע

צפה בקובץ המצורף 125420

זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.

יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב

same here

למרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.

לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.

תיאורטית, אנחנו יכולים גם ללכת על הרמה הכי גבוהה שיש, אבל זאת לא חוכמה, כי ככה הכסף ייגמר בסוף. בגלל זה אנחנו גם לא טסים מחלקה ראשונה-עשרות אלפי שקלים לטיסה של כמה שעות? מה ההיגיון? כרטיס במחלקת עסקים זה מספיק. תודה רבה.

לדעתי למישהו מסוים, או למשפחה מסוימת, צריך להיות לפחות 50 מיליון דולר, כדי לחיות ברמה הזאת, וכדי לקחת את הסוויטות הנשיאותיות, לטוס במחלקות ראשונות, לקנות בגדים בעשרות אלפי שקלים לפריט, ולהוציא מאות אלפי שקלים בחודש על שכר הדירה או המשכנתא, מבלי להצטרך לחשוש שהכסף ייגמר. עם רמת החיים הזאת, אם הכסף ייגמר, זה יהיה רק בדור הילדים או הנכדים.

למרות שברור שהכי טוב זה להשקיע את הכסף הזה ולחיות ברמה הזאת מהרווחים כדי שהכסף לא ייגמר לעולם.

בכל מקרה, אולי כשאני אהיה שווה 50 מיליון דולר ויותר, אז כן, אני אחיה ברמה הזאת. לפני כן? לא.

למרות שתיאורטית, וכשאני אהיה אחד האנשים החשובים בעולם, יכולים להציע לי לבוא למקומות ולטוס מחלקה ראשונה וסוויטות נשיאותיות וכל מיני, הכול על חשבונם, ואז בסדר, אין לי התנגדות.

בנוגע לכרטיסי מחלקה ראשונה על חשבוני, במחירים האלו, כבר עדיף לקנות כרטיס מחלקה ראשונה לא במטוס, אלא באחת מהרכבות האלו שמטיילות במשך כמה ימים בכל אירופה.

כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.

הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.

גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.

אתה עדיין היית משתעמם בסוף...

אתה מנסה להשליך ממך אליי וזו הטעות שלך. אני לעולם לא אשתעמם מלטייל כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות, אתה כנראה היית משתעמם ולכן אתה חושב שגם אני, אבל אתה טועה. בכלל, איך אתה מרשה לעצמך להניח שאתה מכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי? זה טפשי.

יש לי עוד הרבה תחביבים, גם אם לא הייתי עובד יום אחד בחיי לא הייתי משתעמם, אני תמיד מוצא במה להעסיק את עצמי. אדם צריך עניין בשביל שיהיה לו סיפוק, הוא לא צריך לעבוד בשביל סיפוק. עובדים בשביל להתפרנס ותו לא. מי שאין לו תחביבים הוא באמת מסכן, לעולם לא יהיה לו סיפוק בחיים, אבל אני לא כזה, אז אל תדאג לי. מה שטוב הוא שלעסוק בתחביביי אני יכול מכל מקום בעולם וכמעט בכל זמן שארצה, תלוי בתחביב.

 

[ai27]

אתה מנסה להשליך ממך אליי וזו הטעות שלך. אני לעולם לא אשתעמם מלטייל כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות, אתה כנראה היית משתעמם ולכן אתה חושב שגם אני, אבל אתה טועה. בכלל, איך אתה מרשה לעצמך להניח שאתה מכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי? זה טפשי.

יש לי עוד הרבה תחביבים, גם אם לא הייתי עובד יום אחד בחיי לא הייתי משתעמם, אני תמיד מוצא במה להעסיק את עצמי. אדם צריך עניין בשביל שיהיה לו סיפוק, הוא לא צריך לעבוד בשביל סיפוק. עובדים בשביל להתפרנס ותו לא. מי שאין לו תחביבים הוא באמת מסכן, לעולם לא יהיה לו סיפוק בחיים, אבל אני לא כזה, אז אל תדאג לי. מה שטוב הוא שלעסוק בתחביביי אני יכול מכל מקום בעולם וכמעט בכל זמן שארצה, תלוי בתחביב.

מהנסיון של מה שאני מכיר:
ההורים של אשתי חסכו יפה, והם נהנים מטיולים.
כמה?
עכשיו כפנסיונרים הם הגבירו קצב ל 4 פעמים בשנה.
לטיול שלהם יש מוקד: עם חברים/קרובי משפחה או לבד.
טיול עירוני, רכב שכור, או שייט.
אבל הם בכושר מעולה וטיולים שלהם הם אינטנסיבים. אחרי שבועיים ממצים את עצמם.

גם ההורים שלי חסכו יפה. וטסים פעם או פעמיים בשנה
אבל הטיולים שלהם פחות אינטנסיבים ויותר ארוכים: כבר פעם שניה שטיול הקיץ התארך מחודש לחודשיים.
בפעם הקודמת החודש הראשון היה בבריטניה והשני בארגנטינה (לעומת טיולים קודמים שהתפזרו בכל רחבי המדינה הפעם הם התמקדו בבאונוס איירס).
הפעם הוא היה כולו בבריטניה, וחולק למקטעים: שבוע עם אח שלי, שבוע מרוחק ממנו.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

מהנסיון של מה שאני מכיר:
ההורים של אשתי חסכו יפה, והם נהנים מטיולים.
כמה?
עכשיו כפנסיונרים הם הגבירו קצב ל 4 פעמים בשנה.
לטיול שלהם יש מוקד: עם חברים/קרובי משפחה או לבד.
טיול עירוני, רכב שכור, או שייט.
אבל הם בכושר מעולה וטיולים שלהם הם אינטנסיבים. אחרי שבועיים ממצים את עצמם.

גם ההורים שלי חסכו יפה. וטסים פעם או פעמיים בשנה
אבל הטיולים שלהם פחות אינטנסיבים ויותר ארוכים: כבר פעם שניה שטיול הקיץ התארך מחודש לחודשיים.
בפעם הקודמת החודש הראשון היה בבריטניה והשני בארגנטינה (לעומת טיולים קודמים שהתפזרו בכל רחבי המדינה הפעם הם התמקדו בבאונוס איירס).
הפעם הוא היה כולו בבריטניה, וחולק למקטעים: שבוע עם אח שלי, שבוע מרוחק ממנו.

מי מהדור החדש שלא יקנה ביטקוין נראה שלא יעשה חיים בפנסיה.

נהיה יותר ויותר קשה לחסוך לאדם הממוצע.

 

[SupermanZW]

מה ההבדל?

גם באמבולנסים ישראל ואוסטרליה, ובמקרה הזה גם ארצות הברית, שונות משאר העולם, כי רק בהן אתה צריך לשלם על נסיעה באמבולנס.

למה ישראל, אוסטרליה וארצות הברית כל-כך מיוחדות ושונות משאר העולם?

ובעולמות השלישי והשני.

אני לא חושב שהם בהכרח טיפשים כמו מה שנדמה לך, באותה המידה שבה הם בוחרים לחיות את הרגע, וליהנות עכשיו במקום אחר כך.

הרי חוץ ממי שעשיר, לסבול, מבחינה כלכלית, כולם יסבלו. פשוט יש את מי שנהנים עכשיו, ויסבלו אחר-כך, ויש את מי שסובלים עכשיו, וייהנו אחר כך.

?so what the big fucking difference

אנשים שבוחרים ליהנות עכשיו ולסבול אחר-כך, בסה"כ מזכירים לי את אנשי שנות העשרים הסוערות בארצות הברית.

האם האנשים האלו היו טיפשים? לא. הם היו האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, עד לאותה נקודת זמן, ופשוט היה להם סדר עדיפויות אחר, שזה לגיטימי, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף כולם יסבלו, והשאלה היא מתי.

בתור דוגמה נוספת אני יכול גם להביא את עצמי.

אני כביכול "בזבזן", כך לפחות לפי חלק מהטענות של חלק מהאנשים. אם זה נכון, אני מניח שאפשר להגיד שקיבלתי את זה מאמי (אמי? אימי?).

דמי הכיס, המינוח הנכון הוא "קצבה חודשית" מאז שהגעתי לגיל בגרות, אף-פעם לא הספיקו לי, או הספיקו בקושי. יותר הספיקו בקושי מאשר מה שבאמת לא הספיקו, מה שעלול לרמז שזה לא בדיוק שדמי הכיס לא מספיקים, כמו מה שזה אני שאני בזבזן.

בשנים הראשונות של דמי הכיס, ההורים אמרו לי "תחסוך, זה הדבר החכם. אחר כך תוכל לקנות משהו שאתה באמת רוצה", ואני פשוט התעלמתי מהם באלגנטיות ועשיתי מה שבא לי ובזבזתי ללא חשבון, מה גם שלא היה לי משהו ספציפי מסוים שרציתי שעלה כמו כמה חודשים של דמי כיס במצטבר, אז למה לטרוח?".

עד שיום אחד באמת חסכתי את הדמי כיס לאורך כמה חודשים, שלא כדרכי, וללא רעיון ספציפי על מה לבזבז את הסכום שהצטבר, אבל לבסוף זה יצא לטובה, כי בסוף באמת הוצאתי את הכסף על משהו באמת שווה. הוצאתי את הכסף על בחורה:

השנה היא 2010. אנחנו בני 12. אנחנו בכיתה ו'. ההורים שלה רבים כל הזמן. היא מדוכאת. זה לא מקובל עליי שהיא מדוכאת. אבל בכלל-חלק א' | תפוז פורומים

אבל בכל מקרה, זאת לא הפכה לפרקטיקה קבועה, ואני לא באמת חוסך את דמי הכיס שלי, אלא פשוט מבזבז אותם, חי את הרגע, נהנה, ועף על החיים.

אמנם זה נכון, בכל זאת, היום אני כבר פחות "מבזבז ללא חשבון" מאשר פעם, אבל הקצבה החודשית, למרות שגדלה עם השנים, המשיכה וממשיכה להספיק בקושי, או שפשוט שלא להספיק, מכיוון שגם ההוצאות שלי גדלו בהתאם.

האם אפשר להגיד שאני טיפש?

מכיוון שאני הבן-אדם הכי חכם בהיסטוריה, כנראה שלא ממש

לסיכום, אל תזלזל באלו המבזבזים את כספם ויסבלו אחר-כך, בניגוד אליך, שאתה סובל עכשיו, ושתיהנה אחר-כך.

הם לא באמת סובלים או יסבלו יותר ממך בחשבון הסופי, הם לא באמת ובהכרח פחות חכמים ממך, ופשוט יש להם סדר עדיפויות אחר, שגם זה לגיטימי.

כן, המאה ה-21 תהיה חרא, אבל המאה ה-22 כבר תהיה טובה יותר.

חוץ מלעשירים.

לי יהיו 3 ילדים

בעזרת ה' כולם יהיו בנים

צפה בקובץ המצורף 125419

אתה תפסיד אותו.

הבית שלי יהיה 7 קומות מעל הקרקע ואולי עוד קומות מתחת לקרקע וכל קומה תהיה בגובה של 7 מטרים ובגודל של בין 1,300 ל-2,600 מטר רבוע ובחצר האחורית תהיה לי בריכה אולימפית ובחצר הקדמית תחנה הלמבורגיני אוונטאדור שלי שמצופה בזהב טהור וכל הדבר כולו יהיה על 10 דונם אדמה פרטיים בבעלותי, מוקפים בחומה מגניבה כזאת שעולה ויורדת מתוך הקרקע

צפה בקובץ המצורף 125420

זה חלום טיפשי בכל מקרה. אתה היית משתעמם בסוף. בן-אדם צריך תעסוקה או תחביבים.

יכול להיות שלא תעבוד כבר לפני כן, אבל לא מהסיבה שאתה חושב

same here

למרות שאתה חייב להודות, גם זאת יכולה להיות חוויה נחמדה כזאת כשלעצמה, לפחות פעם, פעמיים, שלוש.

לפני שסבא שלי נפטר, ישנו בחדרים סטנדרטיים של מלונות ארבע כוכבים. מאז אנחנו ישנים, בין אם כשאנחנו ממשיכים ללכת כמשפחה, ובין אם אני הולך לבד, בחדרים סטנדרטיים של מלונות חמש כוכבים.

תיאורטית, אנחנו יכולים גם ללכת על הרמה הכי גבוהה שיש, אבל זאת לא חוכמה, כי ככה הכסף ייגמר בסוף. בגלל זה אנחנו גם לא טסים מחלקה ראשונה-עשרות אלפי שקלים לטיסה של כמה שעות? מה ההיגיון? כרטיס במחלקת עסקים זה מספיק. תודה רבה.

לדעתי למישהו מסוים, או למשפחה מסוימת, צריך להיות לפחות 50 מיליון דולר, כדי לחיות ברמה הזאת, וכדי לקחת את הסוויטות הנשיאותיות, לטוס במחלקות ראשונות, לקנות בגדים בעשרות אלפי שקלים לפריט, ולהוציא מאות אלפי שקלים בחודש על שכר הדירה או המשכנתא, מבלי להצטרך לחשוש שהכסף ייגמר. עם רמת החיים הזאת, אם הכסף ייגמר, זה יהיה רק בדור הילדים או הנכדים.

למרות שברור שהכי טוב זה להשקיע את הכסף הזה ולחיות ברמה הזאת מהרווחים כדי שהכסף לא ייגמר לעולם.

בכל מקרה, אולי כשאני אהיה שווה 50 מיליון דולר ויותר, אז כן, אני אחיה ברמה הזאת. לפני כן? לא.

למרות שתיאורטית, וכשאני אהיה אחד האנשים החשובים בעולם, יכולים להציע לי לבוא למקומות ולטוס מחלקה ראשונה וסוויטות נשיאותיות וכל מיני, הכול על חשבונם, ואז בסדר, אין לי התנגדות.

בנוגע לכרטיסי מחלקה ראשונה על חשבוני, במחירים האלו, כבר עדיף לקנות כרטיס מחלקה ראשונה לא במטוס, אלא באחת מהרכבות האלו שמטיילות במשך כמה ימים בכל אירופה.

כעיקרון אתה צודק, אבל כסוג של חוויה חד-פעמי. או כמעט חד-פעמית, לדעתי שווה לך לשקול מחדש.

הוא בעיקרון אומר לך את מה שאני אומר-חופשה נצחית זה לא טוב. בסוף יימאס לך. אתה תטפס על הקירות. אני מכיר את זה.

גם אני לא כל-כך. חשבתי שדווקא אתה יותר. תפסתי ממך מפונק של אוכל. כמו אח שלי.

אתה עדיין היית משתעמם בסוף...

ארנונה משלם הדייר, בין אם הוא הבעלים בין אם הוא שוכר, מס רכוש משלם רק הבעלים, אם יש שוכר המס מגולם בשכירות. ארנונה מבוססת על שטח הבית ולא על ערכו, מס רכוש מבוסס על ערך הבית.