כולם בוכים על יוקר מחיה, רציתי לצאת לחגוג את חג האהבה וכל מקום שהתקשרתי אליו היה בתפוסה מלאה ונאלצתי להקדים את שעת היציאה אחרת לא היה לי מקום.
איך זה מסתדר עם זה שבוכים שאנשים עניים כאשר אין מקום במקומות הבילוי וכל בילוי הוא מאה ש"ח לקמצנים ולאדם הנורמטיבי הוא כמאתיים ש"ח ליחיד?
ואתה באמת חושב שזו הדרך להסיק מסקנות ?
1. גם אם יש יוקר מחייה יש אנשים שיש להם מספיק כדי לחיות טוב ויש הרבה אחרים שלא .
2. השאלה לא רק מה קורה בממוצע אלא גם כיצד העושר מתחלק בין כל האזרחים .
3. קו העוני עצמו גם עולה עם הזמן ושונה ממקום למקום .
מקבל קיצבת נכות במדינת ישראל חי יותר טוב מאדם עובד במשרה מלאה בחלק ממדינות העולם
ואם אתה כולל בקיצבה גם למשל שרותי בריאות שאנשים רואים כמובנים מאליו
אז רמת החיים של מקבל הקיצבה אפילו גבוהה יותר .
4. אנשים צריכים ללמוד לחיות אחרת
למשל, בוכים על זה ששווארמה מאוד יקרה .
וכי מה, אתה חייב לאכול שווארמה ???
במחיר של שווארמה בפיתה שהוא 45 ש"ח אפשר לקנות קילו וחצי חזה עוף ( ולפעמים אם יש מבצע אפילו יותר ...)
אפשר לאכול שבוע בשר וזה אפילו יותר בריא .
או למשל הלחם האחיד שהוא גם יקר באופן יחסי
למה חייבים לחם שזה זבל תזונתי ? במחיר לחם אחיד אחד אתה קונה בערך שני קילו שיבולת שועל
שזה גם משביע יותר וגם בריא יותר . ( אני די בטוח שמחירה הנמוך יחסית של שיבולת שועל הוא תוצאה של הביקוש הנמוך)
על עישון אני כבר לא מדבר
אנשים בוכים שאין להם כסף לאוכל ומעשנים שתי קופסאות ליום ? למה ?
אני הייתי מטיל מס מטורף על סיגריות נגיד שחפיסת סיגריות תעלה אפילו 150 שח ומסבסד עם המס הזה מוצרי יסוד .
מה היה קורה ? אנשים היו נאלצים לעשן פחות בכח והיו נהיים בריאים יותר ופחות עניים .