סתם סיפור מהחיים

[neatsun]

הדס

מכיון שאת כל כך בעד כנות מקסימלית בתגובות, אני ארשה לעצמי להגיב ישירות ובכנות. אין לך שום בעיה בניסוח דעותיך, ואין לך שגיאות כתיב, אבל יש לך בעיה משמעותית בהקשבה לדעות שמתנגדות לדעתך. באופן מאד ברור לא דיברתי, וגם לא האחרים שהגיבו,על תגובתך לתוכן וללוגיקה של הדברים. אני מסכימה אתך אפילו שהדברים שנאמרו הם שטויות, וללא ביסוס. דיברתי על שגיאות כתיב! ןעך תגובתך המעליבה לגביהן. האם היית אומרת למישהו מגמגם שהוא מדבר שטויות בגלל שהוא לא מדבר ברצף ורהיטות? האם את חושבת שסטיבן הוקינג הוא דביל בגלל צורת הדיבור המוזרה שלו? זה לא נורא לפעמים להתפשר על "אמירת האמת, וכל האמת" עבור קצת רגישות. עזבי פוליקלי קורקט. סתם רגישות פשוטה.

 

[הדס (אמבר)]

אפשר אולי להבדיל בין עיקר וטפל?

* אם תקרא שוב את ההודעות שלי, תראה שהתייחסתי בעיקר לתוכן הדברים, ובהערה אגבית גם לנושא שגיאות הכתיב. וכל ההתיחסות האם צריך להעיר או לא להעיר על שגיאות כתיב הופכת את הטפל לעיקר. * הערה על שגיאות כתיב זה לא ממש דומה להערה על גימגום או למצבו של הוקינג. אין שום קשר בין פגם בדיבור לבין מידת האינטיגנציה של דבריו. אבל באופן לא מפתיע, קיים הרבה פעמים יש קשר בין טיפשות, בורות ושגיאות כתיב (למעט דיסלקטים ועולים חדשים), הם הרבה פעמים פן של אותה תופעה. * אני מכירה לא מעט פורומים, ומקובל להעיר בהם על שגיאות כתיב. והסיבה היא מאוד פשוטה - האינטרנט הוא מדיום שמבוסס על כתיבה, וכתיבה בשגיאות כתיב צורמת ומעצבנת, ומקשה על הבנת הנקרא. כמו שאתה לא מצפה שבספר שאתה קונה יהיו שגיאות כתיב, ואתה לא מצפה מעבודת מחקר שאתה עושה או מקבל שיהיו בה שגיאות כתיב, אתה לא מצפה ברשת שיהיו שגיאות כתיב. שגיאות כתיב מקשות על קריאה שוטפת של ההודעות, ומראות על מידה מסוימת של זלזול. * ואם בנאדם יודע שיש לו שגיאות כתיב (אם בגלל שהוא דילסקט או עולה חדש או מסיבות אחרות) - אז לא ממש מופרך לבקש ממנו להעביר את ההודעות בספלר לפני המשלוח. זה ענין של נימוס פורומי בסיסי. . -

 

[neatsun]

אני התייאשתי.

הערה לדיסלקט על שגיאת כתיב זה ממש כמו הערה למגמגם. פוגע ומתסכל. ואת מתעקשת לא להבין. גם אני יודעת, בדיוק כמוך, שרוב שגיאות הכתיב הן תוצאה של בורות ועצלנות. ובסביבה שלי אני בהחלט אעיר על שגיאות כתיב ותחביר. אבל אני גם מוכנה לנהוג בסובלנות, רק מפני החשש לפגוע במישהו שיש לו בעייה אמיתית. "נימוס פורומי" כמו שאת מכנה זאת, זה לא לצפות שכולם יהיו מושלמים ובדיוק בהתאם לסטנדרטים שלך. פרסום ספר או עבודת מחקר זו הצהרה מסוימת שמחייבת עמידה בסטנדרט מינימאלי, ובטח שמחייבת עברית תקינה. זה לא המצב בפורום, אין כאן בחינות כניסה. גם מי שלא "עבר פסיכומטרי" יכול להתבטא. את יכולה להתייחס, להתווכח, או להתעלם, אבל אל תדחי. אני משוכנעת שלא תקשיבי באמת לאף מילה מדברי, ותמשיכי בבטחון המתנשא שלך. אולי יום אחד תמצאי את הסולם שיאפשר לך לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסת.

 

[ספיר ק]

ממש לא

פורום זה לא ספר ולא עבודת מחקר. גם מושג ה"רשת" לא רלוונטי כאן. באתרים אני מצפה שלא תהיינה שגיאות כתיב, אבל לא בפורומים. ההודעות בפורום, מעצם טיבן, הן ברמה לא אחידה. יש כותבות משכילות ופחות משכילות, מבוגרות וילדות, עולות חדשות וילידות הארץ. אם הייתי מעוניינת בדעות שמובעות ברמה אקדמית הייתי מסתפקת בקריאת מאמרים. ואם שגיאות כתיב מקשות על הבנת הנקרא (למה הן מעצבנות אותך אני ממש לא מבינה) אז ככה זה. תתאמצי קצת. להבדיל, גם הודעות ברמה מאוד גבוהה ואקדמית יכולות להקשות על הבנת הנקרא של נשים פחות משכילות. אז מה, אני מבקשת מטל ואוגוסטוס שיפסיקו להשתמש במושגים לועזיים? לא. גם אם אני לא מבינה מילה מסוימת אני מצליחה להבין את ההודעה, ואם זה ממש חשוב לי אני שואלת או בודקת. אין שום דבר לא מנומס בשגיאות כתיב, אבל יש חוסר נימוס בהערות מזלזלות לגביהן. אגב, כולנו מתעלמות משגיאות כתיב מכוונות (כמו שגיאות דקדוק מכוונות). נדיר אבל קורה (או שרק אני עשיתי את זה בתיכון?)

 

[אורין קיי]

הדס, אם כבר להעביר ביקורת

ולשפוט, אז ההודעה האחרונה שלך מעידה עליך שהעברית שלך עילגת וצולעת והיה רצוי מאד שתעבירי את ההודעות שלך בספלר לפני המשלוח. נאה דורש נאה מקיים. חוץ מזה, ולא רק לדעתי, ההתיחסות שלך, בשפה מתנשאת ושופעת חשיבות עצמית, לגבי שגיאות כתיב של מישהו, כלכך סרת טעם, בוטה וצעקנית, שהיא זו שמשכה את כל תשומת הלב מהתוכן העיקרי. אולי (בספק) תוכלי להסיק משהו מהענין.

 

[הדס (אמבר)]

זה אתם שהחלטתם להסיט את תשומת

ליבכם מהאמירה העיקרית שלי אל מה שטפל (ולא, זו לא שגיאת כתיב, אם לזה התכוונת). אז אולי תסיקי את בעצמך את המסקנה על מה זה אומר * עליכם * ?

 

[אורין קיי]

נא קראי בתשומת את הודעתך שמלפני

האחרונה בשישור זה, פיסקה 2 , ותקבלי דוגמה מדהימה ומלבבת לשגיאות כתיב אצלך - הדורשת את עלבון העברית בשער - וכמו כן תוכלי לעבור שוב על כל הודעותיך ולהיווכח עד כמה את מעליבה את העברית בתחביר לקוי ומזעזע. עכשיו : מי זה "אתם"? כתבתי בשמי בלבד, אינני מייצגת קבוצה כלשהי ואם את מקבלת תגובות רבות להודעה אחת, סימן שיש דברים בגו. אבל, כפי שכבר כתבתי, בספק אם תקחי את הנכתב לתשומת לבך ותנסי לבדוק מה לא בסדר אצלך. העובדה שאת נמצאת באותו צד של המתרס שאני נמצאת בו, עדיין לא עושה אותך לאדם חיובי בעיני, וזאת בשל גסות ובוטות ההערה המיותרת לחלוטין שלך אל קלאווה. כמ"כ, בהיותי מבקרת תכופות בפורומים אחרים, עדיין לא מצאתי שהמשתתפים נוהגים להיכנס לתפקידי מורים לעברית, ומתקנים שגיאות כתיב ותחביר אלה לאלה - כפי שטרחת "ליידע" כאן. היות ומנהגו הנכון של פורום זה הוא להתרכז בנושא ולהיצמד אליו, ועל מנת שלא להכביד על עמוד זה, ורק אם יש לך עוד משהו להוסיף, את יכולה במייל.

 

[אלת הירח]

אני נכנסת להרבה פורומים באנגלית

ולמרות שהאנגלית שלי טובה, ושאני די טובה בכתיב, תמיד יהיו דברים שיצאו לי לא נכון. אני רק חושבת לעצמי מה היה קורה אם אנשים היו מעירים לי על זה כל הזמן. היה לי מאד לא נעים להיכנס לפורומים האלה. זה שהשפה של מישהו לא מושלמת לא אומרת שאין לו זכות להשמיע את דעותיו ואם הוא עולה חדש או דיסלקט, אנחנו, בתור אנשים ששפר עליהם גורלם והעברית שלהם טובה, יכולים לגלות קצת סבלנות וסובלנות ולהתאמץ קצת יותר בשביל להבין מה הם אמרו. אחר-כך, אם אנחנו מתנגדים לדעותיהם, נגיב בהתאם. אבל ירידה על היכולות הלשוניות של אנשים שאנחנו לא מכירים היא בעיני גסות רוחה איומה.

 

[הדס (אמבר)]

בשביל שתיים כל כך מתחסדות

יש לכן הודעות שמצליחות להיות גסות רוח, תוקפניות ומתחסדות בצורה שכבר הרבה זמן לא ראיתי, והכל במסווה של "התחשבות ברגשות הזולת". אני אזכור את זה בפעם הבאה שבוג´י תנסה לשכנע אותי שבפורום הזה יש דיונים מעניינים וכדאי להכנס להכנס.

 

[wasaby]

כן ולא פיזיולוגי

מחקרים שנעשו הראו שבאופן כללי לנשים יש חוש ריח מחודד יותר (לפחות לריחות מסוימים). במחקר שנעשה כמעט כל האמהות היו מסוגלות לזהות את ילדן לפי חוש הריח בלבד שעות ספורות לאחר הלידה, רק שליש מהאבות היו מסוגלים לעשות זאת. (אני קרוב לוודאי לא הייתי מזהה כי רוב הזמן אני לא מסוגלת להריח כלום) כמו חוש הריח יש חושים אחרים שמתחדדים אחרי הלידה והבדלים אחרים בין נשים לגברים. אבל גידול ילדים במין האנושי מושפע על ידי החברה ועל ידי תהליכי החשיבה של ההורים לא פחות ואולי הרבה יותר ממה שהוא מושפע על ידי רפלקסים. לא במקרה הלידה האנושית היא לידה קשה יחסית (אמהות אחרות במחלקת החי מסוגלות ללכת ואפילו לרוץ מיד לאחר הלידה), הגולגולת האנושית גדולה ביחס לגוף באופן כללי וביחס לאגן באופן פרטי, וזאת משום שאנו יצורים חושבים. לא במקרה תקופת הילדות האנושית היא כל כך ארוכה, כי היא כוללת הרבה יותר מהצד הפיזי של הכנה לרביה.

 

[אמא של בנות]

כאמא מניקה אני יודעת

שאני מתעוררת בלילה אפילו אם אני לא שומעת את התינוקת בוכה, אלא מרגישה שהיא צריכה לאכול. לפעמים אחרי כמה דקות היא מתעוררת ומתחילה לבכות. אימהות מניקות מגלות במיוחד שיש להן קשר חזק יותר עם התינוק/ת. זה ממש לא קשור להרגל של האבא. לגבי מי נשאר עם הילדב בבית כשהוא חולה - זה תלוי בלו"ז של כ"א מבני הזוג ביום הספציפי הזה. אם שנינו עסוקים, מי שמרוויח פחות נשאר בבית. בעלי, דרך אגב, די לא מרוצה מזה שרק אני יכולה להניק, ורק לי יש קשר כזה עם הילדה. הוא דורש שיוויון (תפארת לא מוכנה אבל לינוק ממנו בגלל השערות על החזה...

 

[ציפי ג]

עובדה היא שישנם גברים שקמים בלילה

לילדיהם. אבל באמת יש הבדל בין אמהות שמיניקות לטווח ארוך ואמהותש מיניקות לטווחים יותר קצרים. כאשר התינוק מתעורר לילה לילה לינוק פמספר פעמים בלילה למשך שנה וחצי, לאב אין שום סיבה לקום. אז לחודש הוא יקום, בטח תכוף לאחר הלידה שהאשה בקושי יושבת לעיתים, אבל אחרי כמה זמן, גם האם מחפשת דרך להתעורר בלי לקום או לקום בלי להתעורר. היות ואני מיניקה לטווחים ארוכים, בכלל לא עולה על דעתי שיובל יקום, אם כי הוא תמיד מציע. אבל מיד עם הגמילה, כל ההתעוררות עליו. מתי יגיעו הלילות הללו?

 

[חנה בית הלחמי]

ניכר שגם אתה לא חווית חוויות כאלו

לפחות מהתוכן של הודעתך, שמנותק למדי מהמציאות. מכירה לא מעט אבות שמתעוררים (כמו שתאר את זה פעם אחי שיחייה) כשהילד "רק חושב בחלום שהוא עומד להתעורר". ויש לי חברות שלא תתעוררנה גם אם הילד יבכה להן לתוך האוזן.

 

[אלת הירח]

נו, באמת.

אמא שלי היתה ישנה שנת ישרים כשבכינו באמצע הלילה, ואילו אבא שלנו היה מתעורר ומטפל בנו. מה תגידי על זה?

 

[אלה_ה]

חבל שלא סיפרת את זה לבעלי

שקם הלילה כמה פעמים בעוד אני ישנתי בשלווה..

 

[מירי,]

מה פתאום פזיולוגי???

זה בהחלט חינוך והטמעה! לקח לי לא מעט מחלות של הילדים (ולצערי היו לא מעט) כדי להמשיך לתפקד כאשר הם עם אבא... לקח לאבא הרבה זמן להבין שזה לא תפקיד בלעדי שלי לעזוב הכל כי היזעיקו אותנו מהגן - הילד חולה... אבל אין ספק שכאשר נולד הילד הראשון הרבה דברים הישתנו אצלי , הרבה קווי מחשבה שהייתי מאוד בטוחה בהם לפעמים קצת התערערו... אבל לא רק בבית או בעבודה , סידרי החיים בכלל משתנים (אבל זה קרה לא רק אצלי , זה קרה גם אצל אבא שלהם אחרת אבל קרה..)

 

[klava]

אולי דוגמא כזאת תהיה יותר מובנת

ותסביר עניין רפלקסים שונים (פיזיולוגי) כאשר בית בוער גבר מנסה או לחבות או להזיק מכבי אש אישה מנשה להציל ילדים ולא בית אם זה עניין חברתי?? אישה "נבנת מחדש" כאשר ילד בבתן שלה, גבר ממשיך להתעסק בעננינים שלו אם גם עכשיו לא רואים הבדל בין אישה וגבר ביחס לילדים (על יחס זה אני מדברת בלבד)- אז חבל אל נשים

 

[klava]

אולי דוגמא כזאת תהיה יותר מובנת

ותסביר עניין רפלקסים שונים (פיזיולוגי) כאשר בית בוער גבר מנסה או לחבות או להזיק מכבי אש אישה מנשה להציל ילדים ולא בית אם זה עניין חברתי?? אישה "נבנת מחדש" כאשר ילד בבתן שלה, גבר ממשיך להתעסק בעננינים שלו אם גם עכשיו לא רואים הבדל בין אישה וגבר ביחס לילדים (על יחס זה אני מדברת בלבד)- אז חבל אל נשים

 

[אורלי_ל]

מאיפה הבאת את זה? גבר לא ירוץ להציל

את הילדים שלו?

 

[טל קר]

הדוגמא הזו ממש לא מובנת.

נראה לי ממש תמוה שאת חושבת שבמקרה שריפה האבא לא יציל את הילדים, ועל סמך זה את מסיקה שעדיף לא להעסיק נשים. בכל אופן, אני לא יודעת כמה מקרים בחנת של ראיונות עם גברים ונשים אחרי שריפת הבית כדי לברר מה כל אחד מהם חשב, אבל את בטוחה שבחנת מספיק מקרים כדי שהחלטתך תהיה מובהקת סטטיסטית?