חודש יוני
"צא וראה" - הסרט הסובייטי הראשון שיצא לי לראות מעולם, ואיזה ספתח מדהים! שעה ראשונה פסיכודלית ומהפנטת, שעה שנייה חלום בלהות שגם ממנו אין לך יכולת להוריד עיניים. בעולם בו סרטי שואה הוליוודים מציגים באירוניות רבה אנושיות בתגובות של גיבוריהם, כאן "צא וראה" אינו מאפשר שלוות נפש לצופים ומציג אלימות נוספת כתגובה לאלימות שטנית. האם זה נכון ומוסרי להגיב כך למשהו לא מוסרי? זה מתקשר במיוחד לאירועי הימים האחרונה בארצנו. לפעמים הרגשתי שהסרט פוזל לחד מימדיות בהצגת כל הצצדים לצערי. וללא הסצנות האחרונות המרהיבות בווירטואוזיות הקולנעית שלהן וודאי הייתי מקשיח את עמדתי. צילום ועריכת פסקול מהמדהימים שנראו בקולנוע אי פעם.
"יומיים ולילה" - ונעבור לסרט שכולו אור אנושי אחד גדול, להבדיל אלף אלפי הבדלות. מריון קוטייר מציגה כנראה את הופעת המשחק הטוטאלית ביותר של שחקן כלשהו עד כה ב-2014. מרגשת, פגיעה וניתנת אפילו יותר מדי להזדהות. השבח לאל על כזו שחקנית אלוהית, ושתפסיק לעשות סרטים באנגלית. הם נחותים בהרבה מסרטיה בצרפתית. הסרט עצמו קשה לצפייה היות והוא קטן מימדים וריאליסטי להחריד. לא מתאים לכולם, אבל מי שזה מתאים לו - ירוויח כפליים.
"קצה המחר" - סרט הקיץ האולטימטיבי והכיפי ביותר שיצא לי לראות כנראה מאז "ספיידרמן 2" אי אז בשנת 2004. מהנה בטירוף, קולח להדהים (פרס אוסקר לעריכה - עכשיו ומיד!), מצחיק, מרגש ומה לא. אפילו הסוף השנוי במחלוקת מצא חן בעיניי,היות וכשחושבים עליו לעומק הוא בהחלט לא כזה פשוט כמו שנראה במבט ראשון. טום קרוז הוא יצור נאלח לעיתים קרובות, אבל בחיי שכלוזר יצא לו תפקיד נהדר. הפתעה נהדרת לקיץ.