סרטי השבוע

[U t e n a S a m a]

אז אתה צריך להכיר את חבריי, לידם אני חתלתול.

 

[timboy123]

מיסטיק ריבר, ההוביט

מיסטיק ריבר-

הסרט מספר על שלושה חברי ילדות, ג'ימי, שון ודייב, שגדלים יחד בשכונות מעמד הפועלים של בוסטון, שדריכהם נפרדות בעקבות טרגדיה.
לאחר 25 /נה, שלושת החברים מוצאים עצמם בסיטואציה-ביתו האהובה של ג'ימי (שון פן, שזכה באוסקר על תפקידו. כנראה זאת הייתה שנה חלשה מבחינת המועמדים לאוסקר במשחק, לא הדהים אותי יותר מדי), שון (קווין בייקון) הוא השוטר הממונה על החקירה, ודייב(טים רובינס המעולה כהרגלו, זכה באוסקר גם הוא, ובדצק רב), עדיין רדוף מאותה טרגדיה, הוא אחד החשודים המרכזיים ברצח.

מדובר בסרט חזק, מרתק לעיתים קרובות, עם בימוי מצויין של קלינט איסטווד. מה שהפתיע אותי בסרט (ספק ספויילר בהמשך, אם כן אז קטנטן), הוא שבניגוד לסרטי מתח רבים, הסרט לא מרבה בטוויסטים עלילתיים, אלא נשאר רוב הזמן בקו אחד.
משהו שלא אהבתי בסרט, ולצערי רבים מסרטי המתח נוהגים לחטוא בו, הוא שבסרטי מתח, בהם בלש/שוטר חוקר תעלומה כלשהי, אני לא סובל כשמסיברים לך את מה שהם הבינו באמצעות דיאלוג בין דמויות, ולצערי בסרט הזה זה קורה כל הזמן.
בעיניי סרט מתח טוב נמדד בכך שהצופה נכנס אל תוך הראש של הבלש/החוקר, ובכך מבין בעצמו את מה שהבלש מבין באותו הזמן, יחד איתו. נכון, זה קשה הרבה יותר, אבל בעיניי זה מעצים את החוויה בהרבה.

8/10 (טוב, לפעמים אפילו מעולה, אבל לא ייכנס לרשימת האהובים עלי (ציונים 9-10))

ההוביט-

אני לא יודע כל כך מאיפה להתחיל, פשוט כי חוות דעתי על הסרט חצויה מדי ועדיין לא מגובשת מספיק.
כן, נהנתי מהסרט, אבל הוא עדיין מרגיש לי כפספוס.
אז קודם כל, כמו כולם-האורך: מוגזם. לקחו ספר של סה"כ 305 עמודים, אורך ממוצע לגמרי בשביל ספר, ומורחים אותו על טרילוגיה שלמה שכל סרט הוא שלוש שעות בערך.
ג'קסון התייחס כל כך הרבה לפרטים עד כדי שאני שהספקתי לקרוא לפני הסרט משהו כמו 20-30 עמודים, כבר שמתי לב להרבה מאוד דברים, משפטים שלמים, שהועתקו מהספר כמעט בשלמותם, שזה משהו שאני לא אוהב-אני חושב שכשבמאי מסוים מביים סרט המבוסס על ספר, הוא יכול לעשות בו כשלו, ככל שתנאי זכויות היוצרים מאפשרים לו לעשות. צריך להתייחס לספר בנפרד ולסרט בנפרד. שוב-נכון, זה קשה הרבה יותר, הפעם דווקא יותר לצופים שכבר קראו את הספר, אבל בעיניי זה משתלם לקבל פרשנות שונה בהרבה לספר.
אני גם לא כל כך יודע אם זאת אשמתו של טולקין או ג'קסון, כי את ההוביט עוד לא לגמרי קראתי ואת אופי הסרטים של שר הטבעות אני לא מספיק זוכר (ראיתי מזמן)-הסרט היה ילדותי נורא. אולי ככה זה גם בשר הטבעות, ואולי אני פשוט זוכר אותה כאפל הרבה יותר פשוט כי אותו ראיתי כשהייתי "ילד", ואז הכל שם נראה לי הרבה יותר מפחיד ואפל, אבל הרגיש לי ילדותי נורא הסרט. מבחינת האופי שלו, הסרט הזכיר לי את הסרטים על "נרניה" ולא את הטון הבוגר יותר של "הארי פוטר" למשל.
כמו ששנאוצר אמר-משהו בהגשה של הסרט בעייתי, התסריט כנראה.

ונעבור לדברים הטובים-כמו שכולם כבר סיכמו-הטכנולוגיה. לצערי לא ראיתי בHFR, וגם לא באיימקס, אלא בתלת מימד רגיל. כן, הכל נראה נורא אמיתי, הטכנולוגיה בהחלט מצויינת. מקווה שמתישהו יצא לי לראות בHFR.

המשחק- מרטין "ווטסון" פרימן צריך לזכות על משהו בתפקיד שלו כאן. תפקיד שובה לב, בדיוק כמו שצריך. איאן מק'קלאן עם גאנדלף-אולי זה רק כי התגעגעתי אליו.

ולבסוף, המעלה הענקית של הסרט-אנדי סרקיס שב לדמותו של הגולום. חיכיתי לסצינת ה"חידות באפלה" המדוברת כל הסרט (והיה הרבה מה לחכות) אבל היה שווה כל רגע, תענוג צרוף, למרות שהייתי שמח לראות יותר מסצינה (נכון, זה היה סיקוונס, אבל שיהיה) אחת עם הגולום, אבל זה עדיף על כלום.
שאפו לטולקין, ג'קסון וסרקיס שיחד יצרו דמות קולנועית מבריקה.

7.5/10 (אחלה סרט)

 

[BlackUnicorn]

מסכימה לגמרי לגבי ההוביט.

לדעתי זה אכן התסריט ואכן זה מרגיש קצת מרוח מדי.. הרגיש לי יותר כאילו הסרט נועד להיות ממתק לעיניים ומעין צעצוע לשחק בו, ופחות סרט עמוק ואפל עם דמויות עגולות ומעניינות. אבל נראה לאן זה ימשיך..

 

[CallMeCavanaugh]

הטוב, הרע והמטומטם

הטוב - אישה, אקדח וחנות נודלס. ז'אנג יימו (מחול הפיגיונות, גיבור) בעיבוד לסרטם הראשון של האחים כהן, רציחות פשוטות. בעל חנות נודלס מגלה שאישתו בוגדת בו ומשתמש בשוטר מושחת כדי לרצוח את השניים. את הסרט המקורי לא ראיתי, אבל הסרט הזה היה פשוט נפלא. העלילה שהיא בבירור של האחים כהן, הצבעים, הצילומים הנפלאים. לא היו קטעי אקשן מטורפים שיש בסרטים האחרים שלו שאני מכיר, מלבד סצינת הכנת נודלס אחת. משעשע. בהחלט שווה צפיה.

הרע - 2012. טוב, הייתי צריך לראות אותו ב"סוף העולם". כמו כל סרט אסונות שאני זוכר, גם הוא לא סרט מוצלח. אני מניח שהוא סרט האסונות הטוב ביותר, כי פשוט לקחו את המונח מוגזם, והגזימו איתו. בהגזמה. אפשר היה לקצץ אותו בשעה בערך, זה היה משפר אותו מאוד. חוץ מזה, תמיד עצוב לי לראות שחקנים שאני אוהב (קיוזאק, הארלסון) משחקים בסרטים עלובים.

והמטומטם - לופר. אחלה אפקטים, אבל מבחינת תיאוריות מסע בזמן הוא אפילו פחות רציני מ"חזרה לעתיד", וגם פחות כיפי ממנו. ברוס וויליס כבר שיחק בסרט המסע בזמן האולטימטיבי(*), למה להרוס?

* - כן, אני יודע שמבחינת תיאורית מסע בזמן, cronocrimenes יותר טוב מ-12 קופים, אבל 12 קופים עדיין מטפל בצורה מדהימה בנושא המסע בזמן והוא פשוט סרט טוב יותר.

 

[Kiki the Witch]

כל מני ללימודים

זרים ברכבת 1951
בינתיים לא ראיתי סרט של היצקוק שחשבתי שהוא לא טוב. זה היה אחד הטובים. הוא היה מעניין, מותח, מוערר מחשב, וזה תמיד מגניב לראות סרטים מהתקופה הזאת שהם כאלה. דמויות מעניינות (בעיקר הרע), ומערכות יחסים מעניינות ביניהם. אהבתי את הסאבטקסט ההומואירוטי. מומלץ!

זה לא סרט 2011
סרט אירני דוקומנטרי. הבמאי שלו, ג'עפר פאנאהי, יצר סרט שעובר על חוקי התצנזורה באיראן והעונש שקביל הוא 6 שנים בכלא ואיסור למשך 20 שנה לעשות סרטים, להתראיין לתקשורת או לעזוב את המדינה. את הסרט הזה הוא מצלם בזמן מאסר בית, כשהוא ממתין לגזר הדין.
אני חושבת שהסרט הזה ידבר לכל אחד שניסה ליצור סרט או התעניין ביצירת סרטים. הוא מאוד הזכיר לי כל מני צילומים של שיחות וויכוחים שלי ושל חברים שלי, שצולמו סתם לכיף ולמען התיעוד. אני התחברתי לדמות של הבמאי ועצוב לי על המצב שלו. היתה צפייה מעניינת ומרגשת ואני מקווה לצפות בהזדמנות בסרטים אחרים שלו. אני גם מקווה שלחץ פוליטי יצליח להקל את העונש שקיבל.

האיש ללא עבר 2002
סרט פיני חמוד. בכמה סצנות הראשון די הזדעזעתי ממה שקורה על המסך, אבל אחר כך זה הסתבר להיות סרט חמוד. האמת שהוא קצת הזכיר לי סרטים של מיאזקי. אהבתי את הרומנטיקה.

ראית גם את חיי פאי, שעליו כבר כתבתי.

 

[מיכאל1411]

'זרים ברכבת' מעולה

 

[U t e n a S a m a]

שלושתם נשמעים ממש טוב.

 

[RoyceGracie]

ראיתי כמה

Hall Pass (2011)
סרט חמוד על 2 גברים שמתים לבגוד והנשים שלהם נותנות להם שבוע חופשי, בשבוע הזה קורים כל מיני דברים וזה.. סרט מצחיק אבל לא כזה מצחיק... נחמד.

Ted (2012)
סרט נחמד, רעיון דבילי ועלילה שגורה. הדיאלוגים נחמדים, הדוב שם מקלל כמו משוגע בקטע מצחיק...

The Campaign (2012)
סרט דפוק ! ממש אהבתי, מצחיק מאד, אבל לא מצחיק כמו סרטים אחרים של וויל פרל..
מדובר על 2 מתמודדים לתפקיד סנטור כך ששניהם מפגרים, הראשון זה וויל פרל והשני זה הבחור השמנמן מ"בדרך לחתונה עוצרים בוגאס"

Walk.Hard-The.Dewey.Cox
סרט מצחיק לאללה ! משעשע מאד. זו סוג של פארודיה על הזמרים של שנות ה 40-50-60 שנפלו לסמים וכו... משעשע מאד

 

[Murdock18]

חוץ מ"טד", אף אחת מהקומדיות הללו הצחיקה אותי.

"רווקים לשבוע" ניסה להיות מצחיק בבוטות המיותרת שלו ומדובר בסרט אמריקאי סטנדרטי ונוסחאתי. הוא מנסה איכשהו להעביר מסר קיטשי וצפוי, למרות כל הגועל המבחיל שמסביב.

"הקמפיין" די אכזב אותי, משום שאני מת על וויל פארל. לא צחקתי במהלך אפילו פעם אחת, הוא ממש סתמי במקרה הטוב.

לגבי דיואי קוקס, זכור לי שהיו בו בדיחות פה ושם שכן הצחיקו אותי, אבל בשורה התחתונה לא הייתי ממליץ עליו והוא מעביר את הזמן בקושי. הוא גם נורא ארוך ללא סיבה, כמדומני.

 

[RoyceGracie]

אני חושב שהקמפיין הוא סבבה

הוא לא הכי טוב של וויל פרל אבל ממש גם לא הכי גרוע- היו לו הרבה יותר גרועים (כמו הסרט המקסיקני המטופש הזה שלו)... אני מאד אוהב את השחקן השני השמנמן, הוא דפוק.

לגבי דיואי קוקס, זה סרט לא שגרתי בכלל ואם ראית המון סרטים כאלה של זמרים מהתקופה שנפלו לסמים, הפכו להיפים ואז שנות ה 70 שהכל נראה שם כמו חלומות בוגי... קיצר, סרט פארודיה שלא כולם מתחברים, אבל אני כן..

 

[Murdock18]

אני לא חושב ש"הקמפיין" גרוע

אבל הוא לגמרי סתמי ולא מצחיק, להבדיל למשל מ"רווקים לשבוע" שממש גרוע לדעתי.

 

[pazfc]

Hard Candy. מותח, מרתק ומפתיע. תענוג.

 

[GK_FF]

ממש שנאתי אותו....

חבל על שני השחקנים הראשיים, שאני בד"כ אוהב.....

 

[pazfc]

באמת? למה?

 

[GK_FF]

ובכן....

קודם כל מפריע לי הדמוניזציה שהסרט עושה לפדופילים.. נכון הוא לא היה רק פדופיל, הוא גם היה רוצח את הבנות, אני חושב שזה קצת חסר טעם להכניס את הקטע הפדופילי פה, אם כבר הולכים על פדופיליה הייתי מעדיף את הפן הדרמטי, אם הולכים על רוצח אז בשביל מה הפדופיליה.
דבר שני, שנאתי את הדמות של אלן פייג', היא דחתה אותי. שנאתי את העובדה שהיא כאילו כל יכולה, כמו איזה קאובוי או סופר הירו, זה ייצוג שאני שונא. חוצמזה שנאתי את המטרה שלה, שנאתי שהיא רוצחת אותו בסוף ועוד בכזה עינוי מנטאלי ממושך, אני חושב שהיה מגיע לו משפט הוגן, וכן הלאה.
אני פשוט חושב שזה סרט מאוד לא מוסרי, ולא נהנתי ממנו, הייתי מעדיף שאלן פייג' לא תצליח במשימה שלה או שהסרט ייקח כיוון אחר לגמרי.

 

[pazfc]

אני מבין, לגיטמי. אני יותר התרכזתי ונהנתי

מה Mind Games בין שניהם, מהפאנצ'ים המפתיעים בעלילה, ופחות הקדשתי תשומת לב לנושא של הפדופיליות. אולי אתה צודק באיזה שהוא אופן.

 

[מיכאל1411]

 

[BlackUnicorn]

סרט טוב

 

[Davy Jones]

חיי פיי

הייתי בהקרנה התפוזית*, ולצערי אני עדיין לא מוצא את המילים לתאר את תחושותיי כלפי הסרט הזה בבהירות רבה. אני חושב שאני צריך עוד כמה ימים רבים בשביל לעכל את אשר ראיתי, ואולי אף צפייה שנייה. אבל אני אנסה בכל זאת בכל מעודי לתאר עד כמה שאפשר את החוויה הקולנועית הזו שנקראת "חיי פיי".

חצי השעה הראשונה של הסרט היא בעיקר בניית האווירה לקראת החלק המרכזי של הסיפור, שהוא כידוע סיפור הישרדותו של הנער ההודי פיי עם ריצ'רד פרקר, טיגריס רעב ויפהפה, על סירה אחת בלב ים. לומר שהתפעלתי מהחצי שעה הזו? לא ממש. הכל די סטנדרטי, משעשע לפרקים ובעיקר שום דבר יוצא דופן כאמור. זה הרגיש כאילו רוצים להמשיך להשקיע הרבה יותר בחלק הזה, להרחיב אותו אפילו בחצי שעה נוספת בשביל להשתוות לבניית האווירה בסרטים אחרים כגון "טיטניק" למשל. אחרי הכל, שניהם סרטים אפיים בכל מובן המילה.

אבל בסופו של דבר, החלק ה'בשרי' של הסרט מגיע הרבה יותר מוקדם ממה שחשבתי, ואני עדיין לא החלטתי האם זה דבר טוב או רע בעיניי. כנראה שטוב, כי החלק הזה הרבה יותר טוב. אבל לדעתי הפיתרון הטוב ביותר היה פשוט לעשות את החצי השעה הראשונה של הסרט יותר טוב, וכך לעשות חלוקה יותר שווה באיכותה בין חלקי הסרט.

משל הסרט היה מפתיע מאוד בעוצמתו, אך גם אובר-סאבטקסט מצד שני. אפשר היה לעשותו בצורה פחות יומרנית ומעודנת יותר. כך או אחרת, זה לא באמת החלק העיקרי שלקחתי מתוך הסרט ואצרתי בליבי. לקראת הסצנה האחרונה והפשוטה כל-כך שנמשכת למיטב זכרוני כחצי דקה, כבר היה לי ברור על סף הלחלוחית בעין כי מה שלקחתי איתי לעד היה הקשר החזק שנוצר בין בעל החיים לאדם, והאמונה ברוח האנושית מעל הכל.

בקיצור, מדובר בחוויה קולנועית רוחנית במהותה, ייחודית ועוצמתית, ומתובלת באפקטים אדירים, צילומים מדהימים ומוזיקה מרשימה. לא השיא הקולנועי האישי שלי, אבל כן שיא הרגש של הקולנוע ב-2012.

---
* לתפוז היקרים: שינוי הפורמטים של הקרנת הסרט (פעם מסך גדול יותר, פעם קטן יותר, פעם רחב יותר, פעם פחות) היו פאשלה של המקרין באולם או כך צולם הסרט? כי זה ממש גרע מהנאת הסרט, שברור כי נועד להיות מוקרן על מסך כמה שיותר ענק - חוץ מסצנה מסוימת באמצע הסרט שעושה כבוד למאייר כריכת הספר המקורי עליו מבוסס "חיי פיי".

 

[GK_FF]

אני דיי בטוח ששינוי גודלי הפריים היה חלק מהבי

מוי................
ואגב זה דווקא היה אדיר לדעתי. באמת שכחתי מזה, זה היה משהו מאוד מעניין בסרט, דווקא לדעתי להפך ממך - חבל שלא הגדילו לעשות את זה יותר בסרט ובצורה אף מוקצנת יותר. העדינות בה זה נעשה גרם גם לי לתהות האם זה בכלל כוון להיות כך מלכתחילה.