סרבני בּיו"ס

צימעס

New member
לא בחנתי (בחנּו) את החינוך הביתי

באופן כזה בעת קבלת ההחלטה. אני עושה מה שטוב לי ולילדי. עכשיו, אחרי שבחרתי לעשות זאת, אפשר לשאול "מה יקרה אם כולם יעשו ככה?", וראית את התשובה שלי למעלה - 1 - רק טוב, 2 - זה לא יקרה. בוא נגיד (הנחה שקרית) שהתשובה שלי היתה "אם כולם יוציאו את הילדים מבי"ס, המערכת הציבורית תקרוס, וילדים למשפחות חלשות יפגעו". צר לי, אני מוכנה לתרום לחברה, לא על חשבון פגיעה גדולה בי, אלא רק על חשבון כח, זמן, וכסף שאני בוחרת להקדיש לכך. אני לא מוכנה להקריב את החינוך (אגב, גם הבריאות) של ילדי על מזבח "חינוך כל החברה". במישור המעשי - יש לי רעיונות להתנדבות שלי (ובדרכי) בתוך מערכת החינוך. אילו הייתי חושבת שקיים צל-צלו של סיכוי שיוזמה כזו תתקבל בברכה, הייתי פועלת לקידומה.
 
איני מותח עלייך (ם) ביקורת ../images/Emo141.gif

אולי בשונה מכמה מעמיתיי המלומדים, איני מצפה ממך להקריב את רווחת ילדייך על מזבח רווחת החברה, וגם לא על שום מזבח אחר. גם איני שואל "מה יקרה אם כולם יעשו ככה?", כי ברור לי שלא כולם יעשו ככה, אלא רק אלה שבורכו במשאבים שנדרשים לשם כך (משאבים חמריים ומשאבים רגשיים). אני רק מבקש להצביע על עליית תופעת החינוך הביתי כעדות נוספת לשינוי שעוברת החברה הישראלית, בדרכה להיות חברה שבה מי שיכול דואג לעצמו ולמשפחתו, ומי שלא יכול - הלך עליו.
 
למעלה